יו"ט שחל להיות בער"ש, כמו שחל השנה שבועות בער"ש, ישנם רבים שאינם מבשלים ביו"ט וכל תבשילי השבת כבר מוכנים מערב יו"ט, אך עדיין יש לדון האם הם חייבים להניח עירוב תבשילין, שהרי צריכים להדליק נרות שבת. הנה דבר זה תלוי ועומד במחלוקת הראשונים האם יש חיוב לערב בשביל הדלקת הנר (רא"ש ביצה פ"ב סימן ט"ז) או שחכמים תקנו ערוב על בישול ואפיה בלבד והדלקת הנר מותרת בלא עירוב (רמב"ם פ"ו ה"ח מהלכות יו"ט שלא הזכיר הדלקת הנר בנוסח העירוב). וסתם מרן הש"ע (סימן תקכ"ז סעיף י"ט) כהרמב"ם, ובשם י"א הביא את דעת הרא"ש, ולפ"ז מי שאינו נצרך לבשל מיו"ט לשבת, יערב בלא ברכה (כף החיים ס"ק קי"ג). ולדידן כתב השת"ז (ס"ק ל"ה) לעניין דיעבד כגון מי שלא הניח עירוב תבשילין שמותר הוא בהדלקת הנר כהרמב"ם. אך מאידך, נראה דלכתחילה אנו חוששים לדעת הרא"ש ולכן בנוסח העירוב אומרים אנו "בהדין עירובא יהא שרי לן וכו' ולאדלוקי שרגא", והוראת מרן שליט"א כי מי שברור לו שלא יזדקק לבשל מיו"ט לשבת, יערב בלא ברכה. אמנם עצה טובה שיבשל ביו"ט ביצה לכבוד שבת ואז יכול לערב בברכה. אכן, יזהר שתֵּאָכל הביצה בשבת, דאל"כ נמצא שבישל ביו"ט שלא לצורך.
(מתוך עלון כתרי תורה ו')
