שו"ת ויען יצחק – פורים

מקבץ שאלות ותשובות להופנו למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

שלום רב

בשע"ה סימן קכב סעיף י' הלכות תענית אסתר ופורים

האם הרב התכוון בסוף ההלכה

לעוברות וחולים או אפשרי לכולם לטעום אחר הצום עד כביצה פת או מזונות ?

בכל מקרה האם אפשרי גם לשאר הציבור לאכול עוגה עד כביצה ולשתות קפה או שזה אסור.

האם אפשרי לנהוג כך עם הציבור?

בברכה והוקרה, עמיחי קהלני קהילת עץ חיים ת"א

תשובה:

רק למי שקשה לו

שלום לכבוד הרב שליט'א.

זכיתי לקנות לפני שנתיים מגילת אסתר כתובה על גוויל לבן, בכתב מהודר של סופר ירא שמים.

הקפדתי שהשרטוט יהיה ניכר כדי לצאת ידי חובת כולי עלמא.

אך לצערי ראיתי אתמול בקובץ יד רפאל מאמר של הרב יעקב כהן שכתב כי הגווילים המעובדים בימינו פסולים אם מגרדים חלק מהגוויל. ויוצא אם כן שדינם כקלף וצריך לכתוב עליהם מצד שני.

שאלתי ובקשתי-

האם כתימני יש לי לחשוש לשיטה זו?

אציין כי אינני יודע באיזה אופן בדיוק עבדו את הגוויל של המגילה שלי.

ועוד אציין שבחסדי השם אני קורא מגילה לרבים ומוציא אותם ידי חובה. האם יש בכך פגם?

ברוך תהיה ממקור הברכות.

הצב"י אוראל זאבי

תשובה:

הנושא מורכב ומסובך, ושנוי במחלוקת בין חכמי זמנינו, ויש לכם על מה לסמוך.

לכבוד הרה"ג המופלג כש"ת רבי יצחק רצאבי שליט"א

בעמח"ס רבים

נסתפקתי במכה שאלות בהל' פורים, הנוגעות מאד למעשה, ואשמח מאד לתשובותיו

א,  איך יש לנהוג למעשה בענין הכהה בזמן אמירת המן במגילה והאם לומר שם רשעים ירקב וכמנהג הקדמון

ב, כתב בס' התדיר דכל מנה במשלוח מנות היא שני דברים ולכן המשלוח מנות צריך להיות 4 דברים, האם יש ענין להחמיר כן למעשה.

ג, מה דעתכם לגבי חידושו של פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שליט"א דאין לתת משלוח מנות בדברים שנמצאים בקופסת שימורים, והאם הוא עצמו נתכוון כן לדינא

ד, האם למעשה יוצאים יד"ח משלוח מנות ע"י חידושי תורה וספרים, וידוע שהגר"ח קניבסקי שלח לגרא"מ שך משלוח מנות כזה והשאלה אם נתכוון שכן יוצאים או רק לשחוק בעלמא וכדי להרבות שמחת הפורים

ה, האם יש מקור לטעות העולם שצריך שני ברכות במשלוח מנות, או דצדקתי בדברי דהוי טעות

ו, מה דעת כת"ר למעשה במצוות לבסומי בפורייא, האם מן הדין צריך לקיים אותה כפשוטה או מה למעשה

הבחור המצפה לתשובותיו, ע"ה יצחק פרץ מכסיקו

תשובה:

  • אנחנו לא נוהגים כלל להכות, ומסתברא שאין לומר שר"י.
  • המחמיר תע"ב.
  • נשמע תמוה, ולא ראיתי דבריו.
  • ברור שאין לסמוך על זה למעשה, רק לתוספת ולשמחה.
  • טעות זו לא שמעתי בלתי היום במכתבך.
  • להרבות יותר מרגילותו באופן הניכר.