תשע"ב

פרשת האזינו – מוצאי שבת שובה

נושאי השיעור: מדוע בקרבן ראש השנה נאמר "ועשיתם עולה" בשונה מיתר הקרבנות. מעלת העושה חידוש בעבודת השם. מחלוקת בעניין הוספת זכרנו, מי כמוך, וזכור רחמיך, ובספר חיים בתפילות ר"ה ועשי"ת. מדוע בברכות הראשונות והאחרונות מחדשים דבר ע"י תוספות אלו, ואילו בברכת רצה לא מחדשים דבר? תירוץ המאירי, קושיא מדברי הזוהר, ותירוץ מרן שליט"א. חשיבות התפילה על צער וגלות השכינה. גזל מקטרג בראש ותיקון עון זה קודם יוה"כ, ומה הדין אם אינו יודע ממי גזל. עניין צום גדליה ומשמעותו בימים אלו

פרשת בראשית 

נושאי השיעור: מה עניין אליהו הנביא למוצאי שבת. מה טעם אמירת פסוקי תנ"ך במוצ"ש? השלמה בעניין לימוד תורה במוצ"ש והבהרת דברים מהשיעור במוצש"ק ראה התשע"א. מה פירוש דברי הפייטן בהושענות "למען ומתגורר עם האלמנה" המדובר על אליהו הנביא, וכי רק בזאת מצא הפייטן לשבחו? ומדוע נאמר "ומתגורר" בוא"ו? מה הפירוש "ענה שוקדי הלל שבעה ושמונה" שאומרים בהושענות, והאם לעתיד לבוא יהיה יו"ט שני של גלויות? השלמה ממשא קודש דחוה"מ סוכות התשע"ב בעניין העונים אמן על ברכת "תכתב בספר החיים ובספר הזכרון", מהיכן באה טעות זו? מתי עונים אמן על ברכת חברו ומתי עונים בנוסח ברכה חזרה? ומדוע בברכת האורח אומרים "אמן. ואתה תתברך", ולפעמים עונים בברכה בלי הוספת אמן

פרשת נח

נושאי השיעור: כיצד לנהוג בלילה לגבי אמירת פסוק "ואני ברב חסדך אבוא ביתך" בכניסתו לבית כנסת? וכיצד לנהוג בבוקר קודם שבירך ברכות השחר? דין אמירת פסוקים קודם ברכת התורה. בין סוכות לחנוכה – המשך ביאור "ענה שוקדי הלל שבעה ושמונה" הנאמר בהושענות, והאם יש קשר לחנוכה. יישוב קושיית מהרי"ץ על מהרי"ו, ותירוץ על הקושיא שהקשה מרן שליט"א ע"ד מהריץ (בשיעור הקודם). "בעקבות משיחא חוצפא יסגי", יש מפרשים זאת לשבח. אפיקורסות אצל רבנים. חוצפית התורגמן או רבי חוצפית? למה נקרא כך? האם סיום מלה באותיות יו"ד ותי"ו מראות על הקטנה, כגון" כף-כפית שק-שקית? האם חוצפית בצד"י או בסמ"ך? הקב"ה מדקדק כחוט השערה במדה טובה יותר ממדת פורענות. מדוע נוהגים אצלינו לסמן באצבע הזרת למי שרוצים להזמינו להיות ש"צ או לקרוא בתורה וכדו'? מה המקור לכך? דוגמאות לסימנים באצבעות הידיים אצל אבותינו וסיבתן. מה פשר הסימן באצבע אגודל, למה אין מוצאין אגודל במקדש, ועניינים נוספים בזה

פרשת לך לך

נושאי השיעור: מה הטעם בנישוק דף הספר שבו לומדים. בירור העצה בעניין אמירת 90 פעמים ברציפות ותן טל ומטר, מהיכן ומה צריך לומר, וכיצד לנוסחת הספרדים האומרים בחורף ברך עלינו? האם עצה זו מתאימה גם ל'משיב הרוח ומוריד הגשם' שבברכת גבורות בשמו"ע? כיצד נכון לומר את המשפט 'מחיה מתים אתה רב להושיע שבברכה זו? מדוע היא נקראת 'גבורות'? מה הגבורות בגשמים ומה בתחית המתים? רבי אברהם בן עזרא וחכמתו הרבה. ביאור המעשה שהציל את תלמידיו בחכמתו, דברי הרש"ש בספר חמדת ימים הנדפס, תמיהת מרן שליט"א וביאור העניין, ושבספר חמדת ימים להרש"ש הנדפס חלו טעויות ושיבושים רבים מהמצוי בכתב יד. האם דוחין נפש מפני נפש ודין 'מוסר'. האם מותר לעשות חכמה זו בשבת, מצד איסור מוקצה, מעמר ובורר והאם אכן היתה חכמה גדולה במעשה זה

פרשת וירא 

נושאי השיעור

מאמר מדרש הגדול בפרשת כי תבוא על מעשה בסופר אחד שהגיע לירושלם וביקשוהו שישאר איתם תמורת שכר ומה היתה תשובתו. השלמה בעניין פירוש הרש"ש על 'אין מוציאין אגודל במקדש' – משום גאוה וסימן שהיו עושים אבותינו באגודל לרמוז על בעל גאוה. ביאור המעשה המובא במדרש הגדול הנ"ל דעת הרמב"ם לגבי תמיכה ומימון לומדי תורה היא דעת יחיד, הערת מרן שליט"א בעניין זה כפי שהובאה בספר המוסר להרמב"ם. ביאור המדרש על פי זה, ודברי ספר סגולת ישראל על המדרש. כמה פסוקים קוראים בקריאת התורה שני וחמישי ובמנחת שבת, מי קבע את מניין הפסוקים לכל מברך, וטעויות בסימני פסוקי הקריאה המופיעים בסידורים אצלינו. דוגמא לכך מקריאת ב' ו-ה' של פרשת וירא. חילוק פסוקי המברכים בשבת ובב' ו-ה' מהיכן מוצאו והאם הוא נכון. רמז בפסוק 'ויגש אליו' – 'וא"ו יהיה ג' שבט, שלג גדול יהיה וקור' (בר"ת ישר והפוך) כמו שנת התשע"ב, הדבר בדוק ומנוסה, וראיה מדברי מהרי"ץ בספר זכרונות בי"ד צנעא המובאים בספר סערת תימן. היכן רמוז מהרי"ץ בתורה, והיכן רמוז יום פטירתו, והתייחסות לדילוגים בתורה. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "שלחן מלכים" על ספר בראשית מתורתם של חכמי תימן זתע"א ומחברו הרה"ג יוסף צברי שליט"א מו"צ בבית ההוראה ובאלעד

פרשת חיי שרה

מפתח נושאים: כיצד אליעזר עשה סימנים בבחירת רבקה ליצחק, והלא יש בכך משום "לא תנחשו"? מה המקור לסימן ויג"ש – וא"ו יהיה ג' שבט שלג גדול יהיה וקור, והם יש בכך משום איסור "לא תעוננו"? האם יש ממש בחכמת האיצטגנינות בכוכבים ומזלות הנקרא אסטרולוגיה, מה דעת הרמב"ם בעניין זה, וכיצד נהגו אבותינו? האם ה'שערים לידע ענין מאורעות השנה ע"י התקופות' המובא בסידור תכלאל עץ חיים המודפס הוא אכן של מהרי"ץ עצמו או של חכם אחר? מי חיבר את השיר 'יא מחגה' הנהוג לשוררו בעת ליווי הכלה לחופה המדבר בסיפור אליעזר ורבקה, ומה פירוש המלה "מערב" הכתוב בשיר זה. תירוץ לשאלה האם יש משום ניחוש בסימנים שעשה אליעזר. הוספה בנושא כמה זמן נחשב "דור"? חמש עשרה דעות בעניין זה, כיצד יתכן הדבר, ואכן מה נחשב כ"דור"? 10 שנים לפטירת הגר"מ שך זצוק"ל ראש ישיבות פונוביז', ודברים שפורסמו לאחרונה בשמו ומה שהעיר בעניין אכילת פלאפל. 15 שנה לפטירת מו"ר הרה"ג מארי יחיא אלשיך זצוק"ל, וסיפורים מפי מרן שליט"א המעידים על גדלותו, צידקתו וחכמתו הרבה. חשיבות הלימוד בספר הזוהר במסגרת השילוש שלאחר תפילת שחרית, והאם יוצאים בזה ידי חובת לימוד מוסר בכל יום

פרשת תולדות

נושאי השיעור: פתיחת חיבורו של רבינו הרמב"ם בשם ה', האם זה במקרה או שהרמב"ם כיוון לכך? דברי רבינו זכריה הרופא בעניין זה, וביאור דבריו שגם הסיום של ספר הרמב"ם הוא בשם ה'. מה הקשר בין לימוד תורה שבע"פ לקדיש דעתיד לחדתא עלמא הנאמר אחר לימוד זה, ודברי רבי יצחק ונה זצ"ל בעניין זה. מקור גרסת "ויבע משיחיה" בקדיש דעתיד, ומדוע נשתכחה נוסחא זו. טעם נוסף מדוע אומרים "לפני" בשתי געיות. "היזהר מן הצבועין והשמר מן וצדקתך" – מהו "וצדקתך"? מעשה מספר קו הישר ומוסר השכל ממעשה זה. האם נשים הלובשות שאל-רדיד בכלל "וצדקתך"? מרן שליט"א מתריע נגד נשים רבניות המורות הלכה לנשים אחרות, חומרת עניין זה, דוגמאות לכך מפרסומים אחרונים בדבר ריבוי מלבושים לנשים שכביכול זו מצוה, וביאור עניין "אור המקיף" במלבושים. השלמה בעניין הסימן ויג"ש – וא"ו יהיה ג' שבט שלג גדול יהיה וקור, על איזה פסוק מדובר ומדוע הסימן הוא לטוב ולרע. מהו דום לב הבא בפתאומיות, ומדוע רבים המקרים בתקופתינו למיתה מדום לב

פרשת ויצא

נושאי השיעור: ביאור דעת הרמב"ם בעניין חובת התפילה וסדר התפילה שהוא מדאורייתא, והאם נהגנו בעניין זה כמותו. חיוב נשים בתפילה. מדוע שלשת הברכות האחרונות של שמונה עשרה נקראות "הודיה"? מדוע ברכת שים שלום נקראת במשנה "ברכת כהנים"? האם אדם יכול להוסיף בקשות אישיות בשמו"ע, ואם כן מתי? דעת רבינו יונה המובאת בשו"ע בעניין בקשות בשומע תפילה, והאם מהרי"ץ זיע"א חשש לדעתו אף שבסתם פסק השו"ע כדעת הרמב"ם? תירוץ מארי חיים סינואני זצ"ל בספר ארזי לבנון – ותמיהת מרן שליט"א על דבריו. דברי ספר בן יהוידע בעניין זה ותמיהת מרן שליט"א על דבריו. מכאן מוסר השכל גדול, שיש לראות את הדברים במקורם ולא להסתמך על העתקות. תירוץ לשאלה מדוע ברכות אחרונות נקראות הודיה, וראיה מרחל ולאה בפרשת ויצא. השלמה בעניין נוסח "ויבע משיחיה" שבקדיש דעתיד. האם נשים צריכות להסתכל בציפורניים בברכת מאורי האש בהבדלה. "ברבות הטובה רבו אוכליה" (קהלת), מדוע השו"א שבכ"ף נח, בניגוד למקומות אחרים בהם לשון אכילה בשו"א נע? תפילה מיוחדת שחוברה ע"י מרן שליט"א עבור חולה מסוכן, ושראוי לומר תפילה זו בפרט בשנה הזו, בה יש את הסימן ויג"ש, לישועה כללית ופרטית

פרשת וישלח

נושאי השיעור: פירוש מהרי"ץ זיע"א עה"פ נאוו לחייך בתורים -ר"ת נר איש וביתו והילדים, ופירושו. תירוץ וביאור דברי הרמב"ם בעניין שלש ברכות אחרונות של שמו"ע, מדוע נקראות הודיה על אף שיש בהם בקשה(השלמה לשיעור קודם). תשובה לשואל בעניין מקום הדלקת מנורת חנוכה לאדם שגר בבניין גבוה (ביאור סעיף ט' בשע"ה הל' חנוכה). דין בית הנמצא במורד גבעה, היכן ידליק? מהיכן נמדדים עשרים אמה, מהקרקע או מעיניו של האדם? באיזה צד בחלון שמים את המנורה? "וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים ופושעים ביד עושי תורתיך" – לכאורה מה הנס הגדול בכך, הלא כך זה צריך להיות? הבהרה ותוספת דברים בעניין המלחמה נגד הנשים הלובשות שאל ורדיד. אימות הסיפור שפורסם בכלי התשקורת על אחד שיילד בביתו, ע"י בעל המעשה בעצמו. דברי מרן שליט"א כלפי אותן נשים המגזימות במעשיהן, או מורות הוראה והלכה למעשה לעצמן ולאחרות. דעת מרן שליט"א בעניין לבישת שאל ורדיד או לבישת רעלה. עזותא דקדושא מול עז פנים לגיהנם

פרשת וישב

נושאי השיעור: עד שתכלה רגל מן השוק -עד דכליא ריגלא דתרמודאי – מה הפירוש תרמודאי? האם שייך פירסום הנס במקום שאין יהודים? כמה זמן צריכה לדלוק מנורת חנוכה? מהו זמן עד שתכלה רגל מן השוק בזמנינו אנו?

פרשת מקץ – חנוכה

נושאי השיעור: מה עדיף, מנורת חנוכה מכסף אבל ישנה ומשחירה, או מנורה העשויה פח אבל יפה יותר? קריאת התורה בחנוכה בפרשת הנשיאים – מה הדין אם טעה הלוי וקרא פרשה של נשיא אחר, האם יחזור רק על הפסוק האחרון עם שם הנשיא של אותו יום או שצריך לחזור על כל פסוקי הקריאה? "ושבתי אני ואראה את כל העשוקים" (קהלת) – מהיכן שב שלמה המלך? מהו "תרמוד במדבר בהרים", והאם זוהי תדמור שבנה שלמה? מה פירוש המשפט בשיר 'איומה בהר המור' שבדיואן – "ושני למול תדמור"? מעלת מסירות נפש על עבודת ה', סיפור המובא בראשונים בקיסר אחד שרצה לדעת איזו חכמה היא האמיתית, היהדות, הנצרות או האיסלם

פרשת ויגש

נושאי השיעור: מהדרין ומהדרין מן המהדרין בנר חנוכה, ומהו המושג מהדרין? מדוע מזכירים את יוחנן כהן גדול בעל הנסים, מיהו יוחנן זה והאם היה צדיק או צדוקי? ההסתה נגד קווי מהדרין והצניעות בעם ישראל, הינה באשמתינו ובגלל אלו מתוכנו הנלחמים נגד הצניעות בשנים האחרונות, וכן היה באותה מדה בזמן היוונים. השפעות התקשורת מחלחלות גם לציבור היראים ומשפיעה גם על בני תורה. הפרדה בין נשים לגברים היא לכבודה של האשה. ריבוי ילדים במגזר החרדי גורם לקנאה בציבור החילוני, עד כדי השפעה על חרדים לבצע הפלה, ומעשה נורא שהיה לאחרונה בעניין זה. הערת היפ"ה בתורה קדומה על פסוק "ויביאו את מקניהם אל יוסף" נובעת משיבוש לשון שהיה לפניו בספר חלק הדקדוק למהרי"ץ ומכך נבעה טעות זו

פרשת ויחי

נושאי השיעור: ביאור והבהרת דברים ממרן שליט"א לשע"ה סימן ל"ז סעיף ב' לגבי שיעור אכילה לברכה אחרונה. מדוע בחלק מהתכליאל (סידורי אבותינו שהיו בתימן) מובאים דיני הפרשת תרומות ומעשרות, והאם נוהג תרו"מ בחוץ לארץ? השלמה לשיעור קודם בעניין התרמודאים, מה הפירוש המלה אומן, ודוגמאות לשיבוש מלים ע"י מחבר השפה העברית. השלמה בעניין יוחנן כהן גדול אם היה צדיק או צדוקי. עניינים נוספים לעיון הציבור

פרשת שמות

נושאי השיעור: ביאור האימרה "לעולם יראה אדם את עצמו כאילו יש לו יום אחד ודף גמרא אחד", ומקור אימרה זו. "אסא לקה ברגליו", מדוע? ימי השובבים מסוגלים לתשובה ובפרט לתיקון פגם הברית. מדוע ימי השובבי"ם מתחילים דוקא בפרשת שמות? מעלת קדושת האדם בשמירת הברית, ומעשים שהיו עם צדיקים כאלו שבזכות קדושתם לא יכלו כלבים להזיקם. הערה הלכתית בעניין בדיקות טהרה. סיום ביאור מרן שליט"א להלכה בשע"ה לגבי שיעור כזית וכביצה לברכה אחרונה (כולל הדגמה מעשית) ותשובה לשואל

פרשת וארא

נושאי השיעור: השיעור לרפואת הרה"ג יעקב יוסף שליט"א. השלמה לעניין "ועתה ישראל" אין ועתה אלא תשובה, ומקורות לסיפור המיוחס להגר"ח מוולאזין. ברכת ברוך שאמר, מי תיקנה, והאם מותר לענות אמן באמצע ברכה זו? תשובה לשואל בעניין עמידה ב"ויברך דוד", ויסוד ליחס שבין אבותינו חכמי תימן נע"ג לבין דברי האר"י ז"ל והנהגותיו. "עזי וזמרת יה" – מה הפירוש יה? האם המפיק ה"א מעכב? היכן ההפרדה בתרגום "תוקפי ותושבחתי דחילא י"י", דברי המרפא לשון ודחיית דברי היפ"ה בתורה קדומה. דקדוקים נוספים בקריאה ובתרגום כפי מסורת אבותינו

פרשת בא

נושאי השיעור: מהו הסנה, ומדוע נראה ה' למשה מתוך הסנה(שמות)? "ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב וגו" (שמות), הרי זה גזל הגוי, ומדוע ציוה שהנשים ישאלו? ביאור גירסת "ענבי הגפן בענפי הגפן דבר נאה ומתקבל", ומדוע בת ת"ח נקראת "ענפי הגפן" ואילו בת עם הארץ נקראת "ענפי הסנה"? דין חדר יחוד ומנהגינו בזה, האם החתן צריך להיכנס ראשון ולהכניס את האשה לתוכו, ומה ההבדל בין זה לבין האושפיזין שבחג הסוכות? דילג ברכת יוצר האדם הראשונה ונזכר לאחר הברכה השניה, האם חוזר לברך את הראשונה? בסיום השיעור סעודת שבע ברכות לחתן ולכלה – בת מרן שליט"א

פרשת בשלח

נושאי השיעור: זכירת יציאת מצרים בתפילין של יד ושל ראש, והאם גם במזוזה יש את עניין יציאת מצרים כפי שכתבו הרמב"ן ורבינו בחיי. רמזים מחכמי תימן נע"ג בעניין זה. השלמה בעניין הפסוק "עזי וזמרת יה" (בשלח) ותרגומו, והיכן מקום ההפרדה, דחיית דברי מהר"י קורח זצ"ל בספר מרפא לשון בעניין זה ומה שנגרר אחריו היפ"ה בתאג תורה קדומה היפך המנהג. על אף שבעניין זה פיסק נכון ב"פרשה מפורשה" (הר' צובירי), אולם אין לסמוך על ספר זה משום שאינו כפי מסורת אבותינו הקדמונים, דוגמא לכך מתרגום הפסוק 'י"י ימלוך לעולם ועד' שהוסיף שם את המלה "קאים" בניגוד למסורת אבותינו הקדומה, וכפי שהודה הגר"מ מאזוז שליט"א על אמיתת מסורתינו זו. דברי הגר"מ מאזוז בעניין לבישת שאל לנשים בזמנינו ודחייתן

פרשת יתרו

נושאי השיעור: פירוש מאמר הגמרא "האיי צורבא מרבנן דרתח, אורייתא הוא דקא מרתחא ליה וכו", פירוש הרש"ש שבזי זיע"א על מאמר זה, ומכאן טעם נוסף למנהג אמירת פסוקי 'ויסע' 'ויבא' 'ויט' – בקול נמוך. האם יש מקור בירושלמי לאכילת פירות בט"ו בשבט? האם מברכים על ריח בשמים מלאכותיים? "ברבות התורה רבו אוכליה" (קהלת), מדוע אין געיא באל"ף? "אשר יומרוך למזימה וגו" (תהלים קל"ז), האם השו"א שבמי"ם נח, ותיקון להערה המופיעה בספר תהלים שבהוצאת מכון פעולת צדיק. רמזים שנתנו בפירות, כגון תרי"ג גרעינים ברימון, הדס הוא המעולה שבבשמים, שרשי עץ האתרוג מסודרים באותיות הוי"ה – האם זה נכון? השלמה בעניין זכירת יציאת מצרים במזוזה, הסבר הפסוק "ונתנו על המשקוף ועל שתי המזוזות", מהם הסגולות של מצוות מזוזה ואיזה מהם חשוב יותר? השלמה בעניין הרמז בתפילין לי"ב שבטים העומדים על ים סוף

פרשת משפטים

נושאי השיעור: המשך ביאור דברי הרמב"ן בעניין הזכרת יציאת מצרים במזוזה. השלמה בביאור דברי הטור והבית יוסף בעניין סגולות המזוזה ומה מהם גדול יותר. האם מותר להוסיף ולכתוב דברים במזוזה, והאם נהגו לעשות כן בעבר. האם לדעת הרמב"ם יש עניין של שמירה במזוזה. היכן מקום כתיבת שם שדי מחוץ למזוזה? היכן מקום כתיבת 'כוזו במוכסז כוזו', והאם נהגו אבותינו לכתוב זאת במזוזה? התייחסות מרן שליט"א לספר דקדוק "חקרי לשון" שיצ"ל לאחרונה, שרובו טוב. דחיית דברי מחבר הספר בעניין קריאת תיבת מזבח בפשטא אחת מלרע, ודברים נוספים שטעה בהם המחבר

פרשת תרומה

נושאי השיעור: המשך והשלמות בעניין מצוות מזוזה וסגולתה לשמירה, ביאור דברי הרמב"ם והשו"ע, ששה תירוצים על השאלה כיצד רואים שאע"פ שיש מזוזה בפתח הבית בכל זאת ניזוקים? כתב יד נוסף של ספר שערי טהרה למהרי"ץ זיע"א שהתגלה והגיע לידי מרן שליט"א השבוע, והוכחה שספר זה הוא כפי שיטת מהרי"ץ במהדורא בתרא, ולא כטענת החצופים הטוענים שספר זה נכתב כפי שיטתו במהדורא קמא על מנת שינהגו רק כהרמב"ם. חידוש נוסף מכת"י זה בעניין שיעור כתם שמטמא בכגריס. "מרדכי מוכתר בנימוסו" אלו הפאות המעידים על יהדותו. מעלת גידול פאות ומעשה בעניין זה מספר רב פעלים. הסיבה שהליטאים בחלקם הורידו את פאותיהם בניגוד לחסידים והטעם לכך, ושלא נכון עושים ראשי ישיבות ליטאיות המכריחים את הבחורים להוריד פאותיהם. דברי מרן שליט"א בשמח קונטריס "מועדי השם" על הלכות פורים שיצ"ל בעהי"ת במוצש"ק זה

פרשת תצוה

נושאי השיעור: מדוע כל פרשיותיה של מגילת אסתר סתומות? מדוע בפיוט "מי כמוך" (שבת זכור) מוזכר שם י"י כמעט בכל פיסקא? אימתי זמן סעודת פורים, ומה הדין אם עשאה בלילה. עניין הדלקת נרות בסעודת פורים ביום. השלמה בעניין מצות מזוזה והזכרת יציאת מצרים בה. רמזים בבתי התפילין לקריעת ים סוף, וביאורם. כתיבת שם שד"י בגב המזוזה, האם הוא נגד הריוח או נגד והיה. טענות הרב יצחק יוסף (ילקוט יוסף מהדורא חדשה) לגבי מה שכתב מרן שליט"א בשע"ה בעניין הדלקת נרות בסעודת פורים ביום, תמיהתו על כך, ודחיית טענותיו. טענתו הנוספת בעניין מש"כ מרן שליט"א שהמנהג הוא שהנשים והבנים סומכים על משלוח מנות ששולח בעליהן או אביהם ושטוב להחמיר, ודחיית דבריו. טענתו על דברי מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעולת צדיק בעניין ד' פרשיות שהן מדרבנן, דחייתן ושהתשובה לטענות אלו כבר פורסמו בעבר ע"י מרן שליט"א בחוברת אור תורה לפני 26 שנה. נתינת זכר למחצית השקל, קריאת מרן שליט"א לתמוך במכון "פעולת צדיק" ושעניי עירך קודמין. דברי מרן שליט"א בשבח קטלוג מוצרים לפסח התשע"ב והפירסומים שבתוכו

פרשת כי תשא

נושאי השיעור: הקשר שבין גאולת פורים לגאולת פסח, ומדוע נזכר עניין פסח בתיקון פורים. השלמה בהבנת דברי הכסף משנה על הרמב"ם בעניין המזוזה וסגולתה לשמירה. המוסיף בדיו נקודות או טעמים בס"ת או במגילה, או שכותב בגליון הכתב דברים אחרים, האם הדבר פוסל? האוכל כזית מצה בליל הסדר מחמת שהוא רעב, האם קיים המצווה, והאם זה דומה לסגולת השמירה שבמזוזה. השלמה בעניין גידול פאות (סימנים). השלמה בעניין ספר ילקוט יוסף ומחברו, מה היחס שבין מהרי"ץ לבין בעל שתילי זתים ובעל רביד הזהב, מה ההבדל בין שיטותיהם, מי מהם גדול יותר, ראיות לכך ואפילו מבעל שתילי זתים עצמו

פרשת ויקהל ופקודי

נושאי השיעור: דין "כנתינתו מסיני" בכתיבת ספר תורה, האם מותר לרשום בעיפרון דברים בגיליון הס"ת? דין ספר תורה המנוקד, מהו ניקוד, והאם ספרי תורה תימנים המנוקדים בחריטה שעושים במסמר נחשבים מנוקדים ומה דינם? מחלוקת בין מהרי"ץ לשתילי זתים האם לפסול את כל הס"ת הקדמונים שהיו את האות אל"ף בצורה שהגגין דבוקים לגוף האות. האם מותר להוסיף מלים בדיו ובכתב ס"ת בגליון הס"ת, האם הדבר פוסל, דין השווה את סוף הדף לתחילתו, ודין חק תוכות. תיקון דברים לנכתב ב"שערי יצחק" בעניין האם רשב"י היה הגדול מכולם בסודות התורה ואפילו יותר מרבי עקיבא. הוספת דברים בעניין מיהם תדמור או תרמוד, האם הם קיימים כיום והאם יהיו לעתיד לבוא? השלמה בעניין המעשה באותה אשה שבת בעלה והיתה מחזרת עם תפיליו, ופירוש נפלא מדוע היתה מחזרת דוקא עם התפילין. האם ליפה טבעית (מצמח הליפה) מקבלת טומאה? מדבקה מיוחדת להדבקה ליד המזוזה ומעלתה

פרשת ויקרא

נושאי השיעור: בדיקת ושריפת חמץ, האם יש לחשוש לאיסור בישול בשר בחלב בשריפת חמץ, והאם ניתן לשפוך נפט על החמץ קודם שריפתו. עניין נתינת מלח במצת מצוה, והאם מותר להוסיף מלח לאחר האפייה. מעלת המצות שבכשרות בד"צ פעולת צדיק, תשובה לשואל בעניין שטיפת ידיים בין רידוד המצות, ביאור דברי השתילי זתים והאם מהרי"ץ מסכים לדבריו. מדוע בנביאים מתוארת מלחמת גוג ומגוג שתהיה בסוסים ובפרשים ולא על כלי הנשק של זמנינו. מהו כרפס, האם האוכל ירק פטרוזליה חי מברך עליו, והאם הדין שונה לגבי ליל הסדר. עניינים בדקדוק: תשובה לשואל האם אומרים 'ענבי הגפן בענבי הגפן' בדגש בנו"ן? מדוע כתוב בנביא 'משא בערב' עם שו"א נח בעי"ן. ענייני דקדוק בפרשת ויקרא, דחיית דברי הרב צובירי ב'פרשה מפורשה', דברי ספר חקרי לשון ודחיית דבריו בנוגע לספר חלק הדקדוק למהרי"ץ זיע"א, ושבח גדול על רוב הכתוב בספר ומחברו יצ"ו. מצות מכונה וכשרותם

פרשת צו – דרשת שבת הגדול

נושאי השיעור: מצוות אכילת מצה בזמן הזה, טעם המצווה, כמה צריך לאכול בליל הסדר והאם לדעת הרמב"ם יש עניין לאכול כמה שיותר מצה בליל הסדר. האם יש טעם בבזמנינו לאמירת נוסח 'מה כבר' בלשון ערבית בליל הסדר. הטעם למנהג גניבת האפיקומן אצל האשכנזים, ולדידן באמירת נוסח 'מה כבר' מקיימים טעם זה. כיצד נתן מרן שליט"א הכשר לציפורן בו בזמן שבהוראות כשרות לפסח שפורסם בקטלוג נכתב שטוב שלא להשתמש בציפורן כלל בפסח. כשרות שומשום לפסח, וחשש מתולעים. דברי התעוררות ממרן שליט"א עקב האסון הכבד בפטירת אב וחמשת ילדיו ממשפחת שעאר בעיר רחובות, תיקון עניינים בעדתינו, מחלוקת, צניעות האשה, פאות נגד פאות. דברי מרן שליט"א בשבח חוברת בת ישראל שיצ"ל לאחרונה. דין ביעור מעשרות ודין וידוי מעשרות בפסח שנה זו, ודברי מרן שליט"א בשבח קונטריס 'מועדי השם' על הלכות פסח שיצ"ל במוצש"ק זו. לראשונה: נוסח שטר הרשאה למכירת חמץ עפ"י פסקי מרן שליט"א ולפי נוסח ק"ק תימן

פרשת תזריע ומצורע

נושאי השיעור: ספירת העומר בזמן הזה האם היא מצוה מדאורייתא או מדרבנן? דעת מהרי"ץ בעניין זה, וראיה לדעת הרמב"ם ממאמר במדרש הגדול שאינו נמצא בש"ס ובמדרשים. האם מצות קרבן פסח קיימת רק בזמן שבית המקדש קיים, והאם בזמנינו ניתן להקריב קרבנות ובפרט קרבן פסח. האם מצוות ביעור מעשרות ווידוי מעשרות קיימות בזמן שאין בית המקדש קיים, מה הדין אם לא עשה ביעור או וידוי בערב שביעי של פסח, ומה הקשר בין פסח לוידוי מעשרות. מדוע נקראים פסוקים אלו בשם "וידוי" מעשרות, היכן בדיוק הוידוי והאם מותר להתוודות בשבת ויום טוב

פרשת אחרי מות וקדושים

נושאי השיעור: ימי העומר – ימי הכנה ליום מתן תורה. חשיבות לימוד הלכות יום טוב מה' באייר עד שבועות שהם שלושים יום. דין ספר ימים ולא ספר שבועות. בירור דעת מהרי"ץ במחלוקת האם ספירת העומר בזמן הזה מדאורייתא או מדרבנן, ומסקנת מרן שליט"א הלכה למעשה. דין פתח בארבעה וסיים בחמשה. המקור לאמירת הרחמן יחזיר עבודת בית המקדש למקומה וכו' לאחר הספירה והטעם בזה. השלמה בעניין ביעור ווידוי מעשרות והקשרם לחג פסח. "כי תכלה לעשר" מדוע העא"ן בשוא נח, ודין ביעור מעשרות כספים בפסח. הבנת מארי חיים כסאר זצ"ל בספר שם טוב בעניין מדוע זה נקרא 'וידוי', וגדלותו של המחבר. ענוותנותם של זקני העדה וחכמיה בדור שעבר, ומעשה נפלא על אביו של מרן שליט"א וגודל ענוותנותו. השלמה ותירוץ לשאלה (מהילולת מהרי"ץ) בעניין הפסוק בפרשת שמיני 'אך את זה לא תאכלו וכו' את הגמל וכו' ואת השפן וכו' ואת הארנבת וכו' ואת החזיר וכו', והאם סימני הטהרה בבהמות ובדגים הם סימן או סיבה. דברי רבינו אברהם בן שלמה זצ"ל שהיה קדמון מחכמי צנעא, מהם פילים קופים ותוכים

פרשת אמור

נושאי השיעור: מזמור חג השבועות והקשרו למתן תורה. דין "פסח שני" ומדוע צריך שלושים יום ביניהם. עניין השמחה בל"ג בעומר יומא דהילולא לרבי שמעון בר יוחאי זיע"א, פיוט בר יוחאי הבנוי לפי עשר ספירות, דקדוקי קריאה בפיוט, פירוש "וחרב הוצאת מתערה שלפת נגד צורריך". עניין עשיית מדורות בל"ג בעומר, מנהג תליית ושריפת המן במדורה, והקשר שביניהם. גילוי קברי הצדיקים בצפון על ידי האר"י ז"ל בכח קדושתו, מדוע לא פשט בכח זה גם את הספק האם העיר צפת מוקפת חומה מימות יהושע בן נון או לא, ותשובת הרה"ג יעקב הלל שליט"א למרן הגאון שליט"א על שאלה זו. עניין הפסקה כל שתי תיבות באמירת "אנא בכח", תשובות לאלו שלא רוצים לעשות כך בטענה שלא נהגו כן, והאם יש מקור לסוברים שצריך לעשות כך רק בשחרית ולא בתפילת ערבית. השלמה בעניין "שמיני שבשמיני" (מהילולת מהרי"ץ ה'תשע"ב), ותשובה לשאלה שהרי זה שביעי ולא שמיני

פרשת בהר

נושאי השיעור: התורה הקדושה – שעשועים של הקב"ה. פירוש הברכה השלישית בברכות התורה "אשר בחר בנו". האם נהגו אבותינו ששואלין ודורשין בהלכות יו"ט קודם לחג השבועות שלושים יום, וכיצד ראוי לנהוג. מה חטאו של רשב"י שהיה צריך לשבת במערה י"ב שנים. תיקון דברים לנאמר בשיעור הקודם בעניין פיסוק "תעלומה ואין, קורא לה" ושהמפסקים כך יש להם ע"מ שיסמוכו. מה הפירוש המלה "האידנא" שאומרים בנוסח ספירת העומר, ומדוע איננו אומרים "היום" כפי שכתב האריז"ל לומר כך כיון שיש רמז במלה זו עפ"י הסוד. מה פירוש המונח "כריסה בין שיניה" המופיע בתלמוד. מדוע יש שינויים בפסוקי פרשת המועדות (בפרשת אמור), מה ההבדל בין לשון "כל מלאכה לא תעשו" ל"מלאכת עבודה לא תעשו", דין אוכל נפש שהותר ביום טוב. האם קידוש ביום טוב הוא מן התורה, וההבדל בין שבת ליו"ט

פרשת בחקותי

נושאי השיעור: לא הבדיל במוצאי שבת עד מתי יכול להבדיל? הגירסא הנכונה בהרמב"ם, והדין למנהגינו. מה ההבדל בין הבדלה במוצאי יום טוב לבין ההבדלה במוצאי שבת. "אמון יום זה" (מתוך רשות לאזהרות) מה הפירוש המלה אמון? הסבר מהר"י קורח זצ"לבפירושו משכיל על נגינות, חכמת הצירוף באותיות התורה. חידוש שכתב חכם ספרדי בשם חכם מחכמי צנעא בפירוש הפסוק "מיוסדים על אדני פז". השלמה בעניין "מקרא קדש", כמה פעמים נכתב בתורה לשון זו, כמה מהם עם געיא, ומה הדבר מרמז. שיטת מהרי"ץ בעניין פשטא או תרין פשטין בתיבה אחת, סיבת הדבר, ומה הדבר בא לרמז

פרשת נשא

נושאי השיעור: תשלומין של חג השבועות ועד מתי בסיון אין אומרים תחנון. בירור הלכות מחודשות שנוספו בחוברת "מועדי השם" על הלכות יום טוב, בעניין אמר יעלה ויבוא ואינו זוכר אם סיים 'והשיאנו' או 'ותחזנה עינינו' כבראש חודש, וכן בעניין הוספת עולים לס"ת בקריאה של יום טוב. השלמה בנוגע להבדלה במוצאי שבת ובמוצאי יו"ט, עד מתי יכול להבדיל. הבנה בפרק קמ"ג בספר מנורת המאור המבאר מדוע לא נאמר בתורה הטעם לחג השבועות כפסח וסוכות, השלמת קטע החסר בספרי מנורת המאור שלפנינו, ואשר רק על פיו תתורץ הקושיא. השלמה בעניין דברי הכסף משנה בטעם איסור בישול בשר בחלב, התאמתם לדברי חכמי תימן בשיוך הפסוקים 'לא תבשל גדי וגו' ג"פ, לאיסור אכילה ובישול והנאה, ודברי ספר החינוך שנראה שאינו בדעה זו. תירוץ לשאלה בעניין הרמז בפשטא ותרי פשטין הרומזים לגוג ומגוג

פרשת שלח לך

דרשת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א במוצש"ק שלח לך ה'תשע"ב במסגרת סעודת הבראה שנערכה עם תום ימי השבעה לפטירת אם מרן שליט"א הרבנית הצדקת זהרה שרה ע"ה בת הרב שלום שוכר זצ"ל, כולל דברי תודה והוקרה למאות המנחמים שיחיו. (הספד מרן שליט"א על אמו במוצש"ק בהעלותך – מצורף בהתחלת השיעור בכתב)

פרשת קֹרח

נושאי השיעור: במה היה משה רבינו "כבד פה וכבד לשון", האותיות למוצאיהם, צורת הגיית האות קו"ף וגימ"ל, ועניין גימ"ל דגושה למבטא בני ק"ק תימן. דין שינוי מקום לאבל לאחר השבעה. זמן סעודת הבראה והאם ניתן לעשותה לפני סיום ימי השבעה. סיפור על רבינו סעדיה דריין זצ"ל מחכמי תימן, כפי שסופר למרן שליט"א על ידי אמו המנוחה ע"ה. עניין כשפים, ושדים ומזיקים בתימן. פירוש השם 'זהרה' לאשה

פרשת חוקת ובלק

נושאי השיעור: חיבור פרשיות חֻקת-בלק לבני ק"ק תימן. דין דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה, והאם כשיש בס"ת אות מיותרת במלה, והעולה קוראה נכון ומשמיט את המיותר (כגון: ויהי וכתוב ויהיו), נכלל בדין זה. השלמה (ממוצש"ק נשא התשע"ב) בעניין סיים יעלה ויבוא ביו"ט ואינו זוכר אם המשיך 'ותרצנו ותחזנה עינינו' כמו בר"ח או שסיים כביו"ט. מדוע נקראו "אומות העולם" בשם זה, התייחסותם לאם ולא לאב ומשא"כ עם ישראל המתייחס ל"בית אבותם". חשיבות לימוד הלכות אבילות בימי השבעה, והסיבה לאלו שנהגו ללמוד משניות זבחים מנחות אז. האם נכון שהמנחמים יענו אמן יחד עם האבלים בשעה שאדם מנחמם "תנוחמו מן השמים", וכיצד ראוי לנהוג

פרשת פינחס

נושאי השיעור: צום הרביעי וצום החמישי וגו' והאמת והשלום אהבו, ביאור דברי הרמב"ם בהלכות תענית והבנת מהות ימי התענית, ופירוש סוף הפסוק "והאמת והשלום אהבו". מכתב שנשלח למרן שליט"א וליתר גדולי הדור בעניין הפירצות שבצניעות בדורינו. קשר תפילין של ראש, האם לעשותו מרובע כמנהג אבותינו או כמו אות דל"ת, חידוש הלכתי בעניין זה, וצורת קשר יו"ד שבתפילין של יד. חשיבות לימוד תורה בגירסא, דברי חיזוק ובירור עיוני בעניין מבצע סיום הש"ס בשנה. דברי מרן שליט"א בשבח קונטריס "מועדי השם" על הלכות בין המצרים ותשעה באב שיצ"ל במוצש"ק זו. דברי מרן שליט"א בשבח קונטרסי "שערי יצחק" השיעור השבועי שיוצ"ל מדי שבוע בכתב, מעלתם וחשיבותם

פרשת מטות

נושאי השיעור: מה הפירוש "בין המצרים", נפק"מ הלכתיות מהבנה זו, כגון בעניין האם האיסורים מתחילים י"ז בתמוז בלילה או מהבוקר, וכן השנה (ה'תשע"ב) כשת"ב חל בשבת ונדחה ליום ראשון אימתי מסתיימים האיסורים, והאם חלים דיני שבוע שחל בו תשעה באב בשנה זו. "על מה אבדה הארץ וגו' על עזבם את תורתי" התייחסות מרן שליט"א לגזירת גיוס בחורי הישיבות, אמירת אבינו מלכנו בימים אלו, מה ההבדל בין "בטל מחשבות שונאינו" לבין "הפר עצת כל אויבינו". תוספת הבנה בעניין "והאמת והשלום אהבו" מהי אמת ומהו שלום. השלמה בעניין חשיבות לימוד התורה בגירסא, והאם נחשב לימוד אף באין מבין. עניין שימוש בחשמל בשבת, המצב בחברת חשמל בזמנינו, ומעלת השימוש בגנרטור לצורך שבת. תשובה לשואל מה ההבדל בין הגיית סמ"ך לשי"ן שמאלית. הפטריות תלת דפורענותא לבני ק"ק תימן, ודברי מרן שליט"א בשבח ספר "אורח לצדיק". דברי מרן שליט"א בשבח קונטריס "אוהל שרה" על הלכות הדלקת נרות שבת, מתוך ספר רחב ומקיף על הלכות שבת מאת המחבר הרה"ג משה רצאבי שליט"א מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ועוד. מעלת חוברות "שערי יצחק" השיעור השבועי של מרן שליט"א בכתב.

פרשת מסעי

נושאי השיעור: השיעור מוקדש לע"נ הגאון מארי נסים (נחום) רצאבי זצוק"ל במלאות עשרים שנה לפטירתו, נלב"ע ו' אב ה'תשנ"ב. מדוע נוסח ההשכבה לאיש בלשון הקודש וארוך יותר, ונוסח ההשכבה לאשה בלשון ארמית וקצר יותר. האם שייך לומר "הולך נכחו" בהשכבה לאשה. מדוע זה נקרא "השכבה", מה מעלתה, והאם לדעת האר"י ז"ל יש בעיא עם נוסח השכבה "מנוחה נכונה וכו'". האם יום היארצייט יכול להשתייך לפרשה או ליום בשבוע שבו נפטר המנוח. התייחסות מרן שליט"א לסדר "תיקון חצות" כמנהג ק"ק תימן, שיצ"ל השבוע. דחיית דברי הטוען שבתימן אכלו בשר בשבוע שחל בו משום "מזג האויר החם", והסיבה הנכונה מדוע נהגו כן.

פרשת ואתחנן

נושאי השיעור: מדוע פרשת ואתחנן נקראת תמיד לאחר תשעה באב. קונטרסים "קדושת בני ישראל" ו"צניעות בת ישראל" במהדורא חדשה לע"נ הורי מרן שליט"א. דברי מרן בשבח חוברות "שערי יצחק" השיעור השבועי של מרן שליט"א, ההבדל בין השיעור הנמסר לשיעור הנכתב ודוגמאות לכך מהשיעור הקודם (מוצש"ק מסעי התשע"ב). האם ביום תשעה באב פטורים ממצוות תלמוד תורה וכן אבל בשבעת ימי אבילותו. כיצד נוהגים לסיים בדברי נחמה בחלק מקינות תשעה באב, והאם צריך לסיים בדבר טוב גם בתפילה כמו בתורה. תוספת דברים בעניין הגיית האות גימ"ל דגושה כמסורת ק"ק תימן (השלמה ממוצש"ק קורח ה'תשע"ב), התייחסות לדברי הגר"מ מאזוז שליט"א, הודאת הבן איש חי בעניין זה, ומעלת המבטא התימני ונכונותו יותר משאר העדות. כת"י שהתגלה לאחרונה המוכיח כי למהרי"ץ זיע"א היה ספר מנורת המאור אשר נוקד על ידו, ובקשת מרן שליט"א למכיר או היודע דבר בעניין זה שיפנה למרן שליט"א. חשיבות ההקפדה על מנהג נתינת הערלה בעפר לאחר הברית מילה. דברי ברכה והוקרה להר"ר אליהו נהרי שליט"א אשר נטל על שכמו את ניהול ת"ת "עטרת חיים" באלעד בו לומדים קרוב ל-100 ילדים כ"י מבני ק"ק תימן יע"א בנשיאות והכוונת מרן שליט"א וקריאה קדושה לבני עדתינו לסייע לפיתוח והרחבת התלמוד תורה

פרשת עקב

נושאי השיעור: קנה ספר תורה שהתברר כגנוב, האם יש "תקנת השוק" בזמנינו, או דאמרינן "דינא דמלכותא דינא". יישוב לקושיא (מהשיעור הקודם) והבנת דברי מהרי"ץ זיע"א מדוע תיקנו קריאת פרשת ואתחנן מיד אחרי ת"ב. נושאים הלכתיים שלובנו ע"י מרן שליט"א עם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, וכן בעניין החרם על כת הדרדעים וכיצד להתייחס לחרם זה בזמנינו. השלמה (מהשיעור הקודם) בעניין חשיבות נתינת הערלה בעפר לאחר המילה. שאלה למרן שליט"א בעניין אשת אברך העובדת במקום מעורב עם גברים. התייחסות למכתב שנשלח למרן שליט"א בעניין אמירת י"ג מדות בין הסליחות של ליל יו"ט שני של ר"ה. דברי מרן שליט"א הישיבה הגדולה "פרי עץ חיים" בבית שמש, בנשיאות והכוונת מרן שליט"א.

פרשת ראה

נושאי השיעור: למה נקרא "ראש חודש" בשם זה, אעפ"י שישנם חדשים מלאים, והאם יום ל' היה נחשב לר"ח כשקידשו ע"פ הראייה. התפלל מנחה בר"ח שהוא יום אחד, האם יש לו תשלומין בתפילת ערבית במוצאי ר"ח. ביאור המעשה באשת רבי אליעזר שלא הניחה לו ליפול על פניו ע"מ שלא יינזק אחיה רבן גמליאל (תנורו של עכנאי), וביאור המעשה ע"פ פירוש אביו של מרן שליט"א. התקנת גנרטור בבית מרן שליט"א לשמוש בשבת, וקריאה קדושה למי שיכול שיעשה כן. מכתב ופסק גדולי ישראל בנוגע לרבנים המקילים במראות האסורים ומתירים איסורי כריתות ממש. דברי מרן שליט"א בשבח ספר "אור ההלכה" שיצ"ל במהדורא חדשה ע"י העורך הרה"ג מאיר ליאור לוי שליט"א מו"צ בבית ההוראה.

פרשת שופטים

נושאי השיעור: המשך ביאור המעשה בתנורו של עכנאי, מחלוקת רבי אליעזר בן הורקנוס וחכמים, דין אחרי רבים להטות, ויישוב כל הקושיות במעשה זה

פרשת כי תצא

נושאי השיעור: מהות ברכת מלכויות במוסף של ראש השנה, מה הפירוש "מלוך על כל העולם כולו" למה כפילות הלשון, ולפי"ז השלמה בעניין המעשה בתנורו של עכנאי. השלמה בעניין כת הדרדעים ותשובה לשואל בעניין זה. דברי מרן שליט"א בשבח ספר "אשמורות" המדוייק (הוצאת עולם הדפוס) שיצ"ל במהדורא שניה ובכריכה קשה, מעלתו, תיקוני גירסאות ושיבושים המצויים בסליחות. תשובה לשואל בנוגע לסידור תכלאל עץ חיים שיצ"ל לאחרונה (הוצאת נוסח תימן), לפירוש עץ חיים למהרי"ץ ולגוף הסידור עצמו

פרשת כי תבוא

נושאי השיעור: דין חזרה בהרהור בטעה בעשי"ת ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" במקום "המלך המשפט", והאם דין זה שייך גם בטעה ולא אמר "זכרנו" או "מי כמוך". מעלת התענית בערב ראש השנה, האם יכול לאכול קודם עלות השחר, והאם לדעת המקובלים יש הבדל בין קם קודם חצות הלילה לקם לאחר חצות לגבי איסור אכילה קודם התפילה (בתשובה לשאלה על מה שנכתב ב"שערי יצחק" מוצש"ק ויגש ה'תש"ע). תוספת דברים בעניין רבנים המקילים במראות דמים (השלמה ממוצש"ק ראה ה'תשע"ב), חומר העניין ותיקונו. ביאור ה"סגולה להפרת עצה" מהרש"ש זיע"א, ומדוע מוזכר שם הוי"ה במספרים "בשם עשר, חמש, שש, חמש", ולא באותיות. הזמנה לאירוסי הבה"ח שאול יצ"ו בן מרן שליט"א, מבחירי ישיבת פונוביז

פרשת נצבים

נושאי השיעור: פירוש מהרי"ץ על דברי רש"י עה"פ אתם נצבים היום וגו'. "כבני מרון" או "בסקירה אחת", ביאור דברי הרמב"ם בפירוש המשנה בעניין זה. שופר של ראש השנה האם חייב להיות של איל, כיצד מנהגינו בזה, התייחסות לטוענים נגד כשרות השופר התימני. "לעברך בברית וגו" (פרשת נצבים), האם המלה לעברך בגעיא או בטעם דרבן, התייחסות למשבשים, וחומרת שינויי המסורת הקדומה בטעמי המקרא. תוספת דברים בעניין מראות דמים, לימוד מהפסוק "בין דם לדם", והתייחסות לרב תימני המיקל במראות דמים שהם בחשש איסור כרת דאורייתא, ומאידך מחמיר בדם ניקור שספק אם אסור אפילו מדרבנן, והתייחסות לדברים החמורים המובאים בשמו בספר "השופר כהלכתו" שכביכול רק עמי ארצות תקעו בתימן בשופר תימני. כתב יד שהתגלה לאחרונה של ספר שושנת המלך עם הגהות הרב אברהם אלנדאף זצ"ל, חשיבות הדפסתו בהקדם, ודבריו בדעת מהרי"ץ בעניין הדלקת נר יום טוב. דברי מרן שליט"א בשבח קונטריס "מועדי השם" על הימים הנוראים שיצ"ל במוצש"ק זו ג' תשרי ה'תשע"ג

תשע"ג

פרשת וילך

נושאי השיעור: דרשת שבת שובה – מעלת י"ג מדות של רחמים, ומתי אינן חוזרות ריקם? כח התשובה בימים אלו, ומהות הצום ביום הכיפורים. הפסקה בין שמות השם בי"ג מדות, ולא הפרדה ממש. חומרת החזקת מכשירי אייפון וחיבור לאינטרנט לא מסונן, ואופן ניתוקו. מלחמה בין אויבי ישראל המשתמשים בכוחות טומאה וכישופים כנגד עם ישראל, ועצות לחיזוק כח הקדושה כנגדם. תפילה להפרת עצה מהרש"ש זיע"א.

פרשת האזינו

נושאי השיעור: "שבת אחים גם יחד" – ביאור דברי ספר חובות הלבבות שער חשבון נפש- החשבון העשרים ושתים. אתרוג תימני, הקושי בגידולו, והאם אבותינו נהגו בכל החומרות הנהוגות כיום בעדות אחרות, כגון: נקודות שחורות או לבנות. אלו פגמים ומומים פוסלים באתרוג מצד הדין, ודין מראה האתרוג בצבע וגודל. ביאור הנאמר בתפילה לבעל תוקע בראש השנה "זכות אברהם אבינו 'ותפילתו' בהר המוריה" – היכן מצינו שהתפלל אברהם אבינו שם? למה נבנה בית המקדש דוקא בהר המוריה, והאם יש אמת בסיפור המעשה בשני אחים וכו' כסיבה לבניית בית המקדש במקום זה.

פרשת בראשית

נושאי השיעור: חג שמיני עצרת – סיום והתחלת התורה. טעה בתפילה בשמיני עצרת ואמר "חג הסוכות", האם צריך לחזור או לא, וראיות לכך. האם יש מצוות שמחה בשמיני עצרת, וביאור דעת הגר"א בעניין יום זה. דברי חיזוק והתעוררות לקראת חודש מרחשון, התרחקות מהמכשירים המכשילים בדורינו, והגברת כח הקדושה על הטומאה ע"י לימוד בספר הזוהר הקדוש. מעשה שהיה הממחיש את ברכת "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". תשובה לשואל מדוע אנו אומרים בקדושה "משבחים ואומרים ברוך כבוד י"י ממקומו", ולא כנוסחת העדות האחרות. המתפלל ביחידות או אם אין מניין, האם בקדושת "יוצר" וקדושת "ובא לציון" עדיף לומר "קדושת י"י צבאות וכו'" או עדיף לומר את הפסוק בשלימותו ובטעמי המקרא. האם "ברוך כבוד י"י ממקומו" הוי דבר שבקדושה, ולפי"ז יישוב לנוסחתינו.

פרשת לך לך 

נושאי השיעור: זמן שאילת גשמים (אמירת "ותן טל ומטר" בברכת השנים) בארץ ישראל ובחוץ לארץ, האם השתנה הדין בזמנינו שאין עולי רגלים, דין בטל הטעם לא בטלה תקנה, דברי ספר "עולה מן המדבר" בעניין זה ודחייתן. קטעים מרגשים מתוך ספר "בחירי סגולה" להרה"ג פאיז גראדי שליט"א שיצ"ל בקרוב, על הנעשה בארץ תימן בזמנינו.

פרשת וירא

נושאי השיעור: איסור אכילה סמוך לזמן תפילת המנחה, ביאור הנכתב בשלחן ערוך המקוצר בעניין מנהג העולם להקל בכך, נגד דעת הרמב"ם והשו"ע ושת"ז ומהרי"ץ זצוק"ל. יסוד בעניין שינויי מנהגים בעדת תימן, ואסמכתא לכך מתשובת חכמי תימן שנתגלתה ושתפורסם בע"ה בשו"ת עולת יצחק ח"ג שיצ"ל בקרוב בע"ה. הגהות מהרי"ץ זיע"א על ספר שבט מוסר, ויישוב לשאלה מדוע אין התייחסות ממהרי"ץ בספריו לעניין אמירת "התכבדו מכובדים" בכניסה לבית הכסא, על פי היסוד שהובא לעיל. האם השם "אסנת" הוא שם טוב לאשה. השלמה בעניין שאילת טל ומטר קודם לז' במרחשון, ויישוב טענות מחבר ספר "עולה מן המדבר" אשר הגיב על הדברים שנאמרו בשיעור שעבר בעניין זה.

פרשת חיי שרה

נושאי השיעור: האם י"א במרחשון הוא אכן יום פטירת רחל אמנו, האם הוכרעה המחלוקת בגמרא בעניין החודש שבו נברא העולם, וכיצד עבדינן תרתי דסתרי. השלמה וסייעתא לדברי מרן שליט"א בעניין שאלת טל ומטר קודם ז' במרחשון. מדוע חתימת הלימוד בספר דניאל הוא בפסוק שאמר נבוכדנצאר הרשע. כיצד שיעורי התורה של מרן שליט"א מופיעים באתרי אינטרנט, בזמן שפסקו גדולי דורינו כי האינטרנט הוא כלי טמא. אימתי מותר ללקט עצמות מת והעברתם מת לקבר אחר, מה דין אבילות ביום זה לבנו של המת, ומה לגבי יתר קרוביו. דברי מרן שליט"א בשבח קונטריס "מועדי השם" על הלכות חנוכה שיצ"ל במוצש"ק זו במהדורא שניה.

פרשת תולדות

נושאי השיעור: מקור עניין "בטל הטעם לא בטלה תקנה", והטעמים לכך. השלמה בעניין גזירת עולי רגלים וגזירת איסור אכילה קודם מנחה, והאם אכן יש הבדל בין תקנת חז"ל לגזירת חז"ל. השלמה בעניין תאריך פטירת רחל אמנו, ביאור דברי רש"י בפרשת וישלח, מהו "סתיו", ושיבוש השפה העברית. תירוצים נוספים לסתירה בעניין זמן פטירתה, והערות עליהם. האם תפיסת הרגליים של הרך הנימול בעת המילה נקראת סנדקאות, ומה הדין לגבי נפילת פנים.

פרשת ויצא

נושאי השיעור: אימתי הוא זמן אמירת "ברכת הלבנה", כמה ימים שלמים צריך שיעברו מעת מולד הלבנה. עניין אמירת ברכת הלבנה במוצאי שבת. מדוע מהרי"ץ כתב לברך לאחר ג' ימים, ולמה מעתיקיו כתבו 'שנים או שלשה ימים'. כיצד המנהג, ומהי ההלכה למעשה. חיזוק נוסף בעניין קריאת השם "מנורת חנוכה" ולא חנוכיה. דין 'העונה אמן אחר ברכותיו', דין עניית אמן כשמתפללים תפילה אחת יחד עם השליח ציבור, דברי מהרי"ץ בעניין הצורך בהקדמת שלש תיבות, ומדוע מעתיקיו כתבו 'שתים או שלש תיבות'. תשובה של רב תימני אחד ושיטתו המופרכת שבתפילה אחת עונים אמן רק בברכת האל הקדוש. תשובה מופרכת נוספת של אותו רב תימני בעניין אי אמירת קדיש תתקבל לאחר מנחה כשמתפללים מנחה וערבית סמוכות, היאחזות בקנאות יתירה למנהגים שכתב הרמב"ם, בזמן שהם בניגוד למנהגינו. תשובת הרה"ג מוצפי שליט"א בעניין כת הדרדעים, שנמנה עליה אותו רב תימני, כותב התשובות הנ"ל. יישוב לתמיהתו בעניין הנחת תפילין במוסף של ראש חודש. התייחסות מרן שליט"א לקדושת דברי ספר הזוהר הקדוש, ושדבריו כבר מופיעים בדברי הגאונים והראשונים בשם הירושלמי. דברי מרן שליט"א בשבח ישיבת "פרי עץ חיים" בעיר בית שמש, ודבריו הנלהבים של מזכיר הישיבה הרב מאיר חריר שליט"א.

פרשת וישלח

נושאי השיעור: מקום הדלקת נר חנוכה, מנהג ק"ק תימן בהנחת החנוכה בגובה י"ח טפחים. דין הנחת החנוכה מחוץ לבית ובתוך מתקן זכוכית. זיופים בשמן זית ובעיות כשרותיות שבהם. הבנה בדברי מהרי"ץ זיע"א בהקדמתו לתכלאל וכן בשו"ת פעו"צ בעניין קבלת הוראות רבינו הרמב"ם בהלכות ובנוסח התפילה, וכיצד מאידך פסק מהרי"ץ בדברים רבים שלא כהרמב"ם, דוגמאות לכך בהלכות חנוכה, והבנה יסודית במגמת מהרי"ץ בחיבוריו. נוסח ברכת 'להדליק נר שלחנוכה', ותשובה לטוענים שנוסח זה אינו טוב עפ"י הסוד. סיבת עניין הדלקת נר חנוכה בשמן ופתילה. השלמה בעניין עניית אמן אחר ברכות ש"צ בתפילה אחת, דחיית דברי כותב התשובה, ודבריו התמוהים שנכתבו בפירושו (קאפח) על הרמב"ם בעניין זה.

פרשת וישב

נושאי השיעור: מאמתי מתחילים לומר "שהשמחה במעונו" בברכת הזימון לחתן ולכלה, וכיצד מנהג ק"ק תימן יע"א בזה. תשובה לשאלה (ממוצש"ק תולדות התשע"ג) בעניין סנדק רשע, האם הדבר נכון שאליהו הנביא בא בשעת המילה ומוחל על עוונותיהם של המשתתפים, האם הדבר נכון לגבי המשתתפים בסעודת חתן, והתנאי לכך. השלמה (ממוצש"ק מקץ התש"ע) בעניין ימי חנוכה שהם סיום ימי הדין. לאחר השיעור: געלה ושירה במוצאי "שבת ההתחלה" לחתן הבה"ח שאול רצאבי יצ"ו מבחירי ישיבת פונוביז, בנו של מרן שליט"א.

דרשת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א – מסיבת חנוכה תשע"ג

שנמסרה במסגרת מסיבת חנוכה לבחורי הישיבות הקדושות שע"י "איחוד בני הישיבות" ומערכת "מועדי השם". התקיימה בליל נר ששי של חנוכה התשע"ג (הדרשה הינה המשך לשיעור השבועי האחרון ממוצש"ק וישב התשע"ג). התייחסות לשקרים הכתובים בספר "ילקוט יוסף" מהדורא חדשה חנוכה התשע"ג, שאמי ובלדי, והתייחסות להרב יוסף צובירי.

פרשת מקץ

נושאי השיעור: מה המקור לכך שעוונות החתן נמחלים לו ביום חופתו, והאם דוקא כשעשה תשובה. עניין אמירת ברכת האירוסין ע"י החתן, קירוי הברכה לחתן, המנהג בתימן וכיצד יש לנהוג כיום, והאם שייך דין בטל הטעם לא בטלה תקנה בעניין זה. האם נכונה השתתפות הקהל בחלק מברכות שבע ברכות, מנהג ק"ק תימן והשינוי שחל בארץ ישראל בעניין זה, והאם המברך צריך לחזור שוב על מלים אלו שהקהל אמרו. לאחר השיעור סעודת שבע ברכות לחתן ר' שאול יצ"ו בן מרן שליט"א.

פרשת ויגש

נושאי השיעור: ערב צום עשירי בטבת, ביאור מחלוקת התנאים בגמרא מהו "צום העשירי", ביאור דעת האבודרהם כי צום י' בטבת דוחה שבת, חומרת צום זה מיתר הצומות, והאם יש הבדל בין תענית חלום שדוחה שבת לבין צום י' בטבת. "לא חרבה ירושלם אלא בשביל שביזו תלמידי חכמים", "כל המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה למכתו", מה באה לרבות המלה "כל". מעשה שהיה בתימן בעניין זה, ומוסר השכל ממנו. תוכחת מוסר לקראת מערכת הבחירות, הימנעות ממחלוקת ומביזוי תלמידי חכמים.

פרשת ויחי

נושאי השיעור: כבוד תלמיד חכם, דין החולק על רבו כחולק על השכינה והאם מותר לאדם לחלוק על רבו או רבו המובהק, וכן בן לחלוק על אביו. כיצד רשב"י חלק על רבי עקיבא בעניין מתי הוא "צום העשירי" (השלמה לשיעור שעבר), והאם מחלוקת זו הינה הלכה למעשה. מדוע המצור על ירושלם נמשך כ"כ הרבה זמן עד שהובקעה העיר, האם חודש טבת הינו חודש של מזל וברכה, ודברי חיזוק והתעוררות לימים אלו.

פרשת שמות

נושאי השיעור: השלמת תשובה לשאלה (מסוף השיעור שעבר) האם התורה משתנית לעתיד לבוא? ביאור דברי הגמרא "מצוות בטלות לעתיד לבוא", ומהו המושג "לעתיד לבוא". דברי מרן שליט"א בשבח חוברות "שערי יצחק" – השיעורים השבועיים של מרן שליט"א בכתב. השלמה לנושא מחלוקת רשב"י ורבי עקיבא בעניין "צום העשירי", ומקור העניין שלאחר שיצא רשב"י מהמערה נפסקה הלכה כמותו בכל מקום. השלמה בעניין האם ניתן לעשות גזירה שוה מנביאים וכתובים לתורה או בפסוקי נ"ך בעצמם, והשלמה בעניין גירסת "גיזרה שוה". דברי מרן שליט"א בעניין הבחירות, מעלת האחדות וסכנת המחלוקת, ומהי פוליטיקה. ברכת מרן שליט"א והמלצתו החמה לישיבת "נחלת אבות" בירושלם בראשות הרה"ג יואל סיאני שליט"א מו"צ בבית ההוראה פעולת צדיק ובירושלם. דיסק חדש (90 דק') מסעודת "שבע ברכות" לר' שאול רצאבי יצ"ו המכיל דברי תורה, שירות והללות, מזמור לחתן ברכת המזון וברכת האורח ועוד.

פרשת וארא

נושאי השיעור: עניין השתתפותו של אליהו הנביא בברית מילה, השלמה בעניין המקור לכך שאליהו הנביא מוחל עוונותיהם של המשתתפים, האם זה דוקא במצוות המילה עצמה או גם המשתתפים בסעודה, והאם אעפ"כ צריך לדקדק אחר מוהל וסנדק צדיקים. השלמה בעניין חידושו של בעל "יערות דבש" שחג הסוכות יהיה לעת"ל בחודש מרחשון, תיקון דברים מהשיעורים הקודמים והנחת העניין בצריך עיון גדול. השלמה בעניין כל המבזה ת"ח אין לו רפואה למכתו, ועוד בעניין האחדות ומניעת המחלוקת בעם ישראל בימים אלו

פרשת בא

נושאי השיעור: המשך בעניין "גזירה שוה" והלימוד ממנה, האם יש מניין קבוע לגז"ש, והאם הן קבועות וידועות ומוסכמות על הכל. התייחסות לדברי הגאון הרב שטיינמן שליט"א כפי שפורסמו משמו בעלון "גנזי המלך" פר' שמות התשע"ג. עניין הדלקת נר שבת והברכה עליו, מה המקור להדלקת נר שבת בתורה, התייחסות לדברי הגאון הרב מאזוז שליט"א כפי שפורסמו בחוברת "אור תורה" (אב התשע"א) במענה לספר "נר יום טוב" של מרן שליט"א, והערות עליו. וכן טענות הרה"ג יצחק יוסף שליט"א מח"ס "ילקוט יוסף" על מאמרו זה של הגר"מ מאזוז, והערות מרן שליט"א עליו. יחס הספרדים לעדת התימנים בעבר ובהווה. הסברו של מרן שליט"א מדוע אינו מורה למי להצביע, ביאור חוות דעתו שפורסמה בע"ש לגבי ההצבעה בבחירות התשע"ג.

פרשת בשלח

נושאי השיעור: האם דוד בן ישי הוא מלך המשיח אשר יבנה את בית המקדש? מה המקור לצורת "מגן דוד", ומה הרמז בזה. מי ייסד את התוספת "זכרה לחסדי דוד עבדך" בפסוקי "אתה הראת לדעת וגו" שבהוצאת ספר תורה, והאם ראוי לומר תוספת זו. מדוע לא בא דוד בן ישי? מהי שנאת חינם, ומה חומרתה עד שבגללה נחרב בית המקדש. השלמת דברים (מהשיעור הקודם) בעניין רב החולק על רבו, האם יש הבדל אם המחלוקת מסברא או מראיה, התייחסות למש"כ בספר "ילקוט יוסף" שיש לשמוע בקול "גדולי הדור" שבימינו, הסבר עניין 'יפתח בדורו כשמואל בדורו', דחיית דבריו בעניין התימנים שצריכים להיות ספרדים. הסבר מרן שליט"א לנוסח הפרשת תרומות ומעשרות שיצ"ל מקרוב, ההבדל בין הנוסחאות ומדוע מובאים שתיהם, וכיצד יש לנהוג בהפרשת תרו"מ לדידן.

פרשת יתרו

נושאי השיעור: דין פדיון מעשר שני בזמן הזה, הוספת המלה "וחומשו" בנוסח חילול מעשר שני ורבעי, והסבר מורחב על נוסח הפרשת תרומות ומעשרות שיצ"ל לאחרונה עפ"י הוראותיו של מרן שליט"א. השלמה בעניין הוספת "זכרה לחסדי דוד עבדך" בהוצאת ספר תורה, מדוע בהכנסתו צריך לומר ימלוך י"י לעולם וכו' בקול רם, למה הספרדים אומרים פסוק זה פעמיים, למה יש האומרים אותו בניגון מיוחד, ומהי הסיבה שניגון זה לא התקבל אצלינו. דין חליטת הבשר, דחיית דברי בעל "ילקוט יוסף" (מהדורא חדשה) בעניין זה, יישוב טענותיו, וביאור דין יחיד ורבים הלכה כרבים.

פרשת משפטים

נושאי השיעור: האם "בן נח" מצווה על קידוש השם. מצוות "הוכח תוכיח" וגדריה, והאם מצוה להוכיח גוי העובר על אחת מז' מצוות בני נח. האם תלמיד צריך להוכיח את רבו. עד היכן מצוות תוכחה, וכיצד צריך לנהוג רב בקהילתו בעניין זה. השלמה בעניין הצבעה בבחירות, דעת מארי חיים סינוואני זצ"ל, ודעת מרן החזון איש זצ"ל. דברי מרן שליט"א בשבח חוברות "שערי יצחק", וחשיבות ההצטרפות ל"מנויים לחיים". הסבר מרן שליט"א על התנגדותו לספרי הרב צובירי ושיטתו (השלמה לדברים שנאמרו במסיבת חנוכה ה'תשע"ג), ושאין זאת ח"ו התנגדות לשיטת ה"שאמי" ונוסח תפילתם. שיבושים והטעיות ב"מגילת אסתר" שיצ"ל ע"י תלמידי הרב צובירי (הוצאת חנות נוסח תימן), בחסרות ויתרות, בעניין עשיית געיא בשתי תיבות המחוברות במקף, בכתיבת המלה "ארדי" חסר יו"ד, והסיבה לכך מדוע התיבה חסרה יו"ד. התייחסות לספר "אגרת הפורים" שיצ"ל ע"י תלמידי הרב צוביירי, גניבת דברים שכתב והעלה מרן שליט"א, ואפי' טעות בהעתקת הדברים כיון שלא הבינו את מה שהעתיקו.

פרשת תרומה

נושאי השיעור: מה הטעם למצוות "משלוח מנות" ו"מתנות לאביונים" ביום פורים דוקא, חידושו של האלשיך הקד' בשם הרלב"ג בטעם מצוות מתנות לאביונים משום עילוי נשמת משה רבינו ע"ה, התייחסות מרן שליט"א למה שהסיק מחידוש זה הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, והאם כשלומדים לעילוי נשמת נפטר צריך להזכיר את שמו בפירוש. דקדוקים בקריאת מגילת אסתר, בפסוק "כי מרדכי היהודי וגו' דורש טוב לעמו", ובפסוק "איש יהודי וגו' ושמו מרדכי". בעניין קריאת התורה ביום פורים, מדוע המנהג לקרוא תשעה פסוקים בלבד, התייחסות לדברי הרב צובירי בספרו ויצי"ב והמובאים בספר "אגרת הפורים", טענותיו על דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין זה, דחיית כל טענותיו ע"י מרן שליט"א, וכן תירוץ לשאלה נוספת שנשאלה בדברי מהרי"ץ הללו.

פרשת כי תשא

נושאי השיעור: מדוע החמירה תורה בחמץ בפסח יותר מכל איסורי תורה, השוואה בין איסור חמץ בפסח לאיסור עבודה זרה, עניין משחק הקלפים והרעה הטמונה בו. השלמה בעניין חיוב נשים בשמיעת פרשת "זכור", ודחיית טענות בעל ילקוט יוסף (מהדורא חדשה ה'תשע"ג), וכן בעניין אבילות בפורים. תשובת מרן שליט"א לטענתו החוזרת כבר כעשר פעמים בספריו, על כך שמרן שליט"א התבטא כלפי אביו שליט"א בסגנון "עד מתי אתה מכניס ראשך במחלוקת". כיצד נקראת המלה "חסדי", מדוע יש בה געיא, מדוע במקום אחד אין געיא במלה זו, ומדוע אנו נוהגים לומר בתפילת שמו"ע "זוכר חסדי אבות" בגעיא. השלמה בעניין כתיבת תיבת "ארדי" ללא יו"ד במגילת אסתר, דחיית כל הטענות שפורסמו במאמר ע"י אב"ן בן עובדיה (אדם בן נון) כנגד דברי מרן שליט"א בשיעור השבועי, מהימנות מקורותיו ושיטתו המשובשת, ועניין הוספת געיות בגוף הספרים על אף שאינן קיימות בשום ספר, בטענה שכך הציבור נוהג לקרוא.

פרשת ויקהל ופקודי

נושאי השיעור: דיני חודש ניסן כהכנה לימי הפסח, קביעת תענית ציבור בחודש זה, ומדוע הרמב"ם השמיט דין זה. מדוע הרמ"א הביא את עניין "איסרו חג" בהתחלת דיני חודש ניסן ולא בסופם. מצוות "והגדת לבנך" נכתבה במכת הארבה, ומדוע כתבה התורה לשון "את אשר התעללתי במצרים" ולא פירטה את המכה כביתר המכות. עניין נחילי החגבים שהגיע השבוע לארץ ישראל דרך מצרים, על מה קאי פסוק "לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים", וכיצד יתכן שהארבה הזיק בארץ מצרים בזמנינו בניגוד לדעת רבינו חננאל ורס"ג שאין הארבה מזיק במצרים עד היום. כשרות אכילת הארבה והחגב לתימנים, ומה דין אכילתם ליתר עדות ישראל. דברי מרן שליט"א בשבח קטלוג מוצרים לפסח התשע"ג, שטר מכירת חמץ מעודכן לשנה זו, וטבלת הכשרת כלים לפסח.

פרשת ויקרא

נושאי השיעור: דין הידור מצוה עד שליש, מהיכן נלמד, והאם שליש מלגיו או מלבר. כשרות המצות התימניות ודחיית דברי הטוען עליהם. השלמה בעניין כשרות אכילת החגבים, דחיית דברי בעל "ילקוט יוסף" אשר ספריו ופסיקותיו אינם מתאימים כלל לבני עדת תימן יע"א, ומאידך דוגמאות מגדולי רבני הספרדים המודים בחשיבות שמירת מסורת יהדות תימן, כגון בעניין עטיפת הציצית. דברי מרן שליט"א בשבח הדיסק החדש "אתחיל שבח" של המשורר ר' ארז יחיאל הי"ו. הודעת הרב ניר טיירי הי"ו בדבר פתיחת מחלקת מכירות מורחבת במכון פעולת צדיק, לספרים טליתות ודיסקים.

פרשת צו – דרשת שבת הגדול

נושאי השיעור: דין איסור השהיית חמץ ותערובת חמץ בפסח, מה הדין אם אין בתערובת כזית חמץ בכדי אכילת פרס, מהו המנהג האמיתי שהיה בתימן, דחיית דברי הרב פנחס קורח בעניין זה כפי שהובאו בעלון "דרך התורה", ושמקור דבריו מכת הדרדעים והבנתם המוטעית בדברי הרמב"ם. עניין חלוקת כזית למסובים בליל הסדר בין ברכת המוציא לברכת על אכילת מצה, ודין ברכה על מצה ומחצה בכל ימי הפסח. חיזוק בעניין צניעות האשה והבנות, והתייחסות לספר עוז והדר לבושה. חומרת עניין בנים המאחרים להינשא, והתייחסות לראשי ישיבות המונעים מהם להינשא מוקדם. התחזקות בענייני קדושה וצניעות כנגד הגזירה לגיוס בני הישיבות הקד' שיחי'. דברי מרן שליט"א בשבח קונטריס "הסדרת התפילה" מאת הרב אביחי שרעבי שליט"א ראש כולל יוסף הצדיק בקרית ספר.

פרשת שמיני

נושאי השיעור: דין "שומע כעונה" בברכת 'על ספירת העומר', ומדוע בספירה עצמה לא אמרינן דין זה. מדוע מצות ספירת העומר היא מעומד. האם השם בתיה הוא שם טוב לילדה. האם השם אמנון הוא שם טוב לילד.

פרשת תזריע ומצורע

נושאי השיעור: דברים לזכרו של הגאון הרב יעקב יוסף זצ"ל, מדת האמת שהיתה בו, ובפרט בעניין מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א. דין חתך בצומת הגידין בבהמה ובעוף, פסיקת מהרי"ץ בעניין זה, האם לדעת הרמב"ם יש הבדל בצומת הגידין בין בהמה לעוף, והתייחסות לדברים שנכתבו במדריך הכשרות "יורה דעה" – ניסן התשע"ג.

פרשת אחרי מות וקדושים

נושאי השיעור: המשך עניין חתך בצומת הגידין, ההבנה בדברי הרמב"ן והסבר דבריו של מהרי"ץ זיע"א בספר "זבח תודה". מעלת גדול בתורה המודה בטעותו, וראיה ממשה רבינו ע"ה. השלמה בעניין דברים שנכתבו בחוברת "דעת כשרות" של בד"צ "יורה דעה" – ניסן התשע"ג, וחומרת הכנסת דעות כוזבות לציבור בני התורה. למה נקרא שמם "דרדעים", ומהיכן הם יצאו. ראיה מדברי אחד מאנשי אותה הכת לכך שבתימן נהגו אבותינו כדעת השו"ע בעניין מהו קלף ומהו דוכססוסטוס ודלא כהרמב"ם. התייחסות לנכתב בספר "יד שלמה" על ניקור, ותשובה לטענתו בעניין פסיקת בי"ד צנעא וחכמי תימן בעניין הניקור הנהוג בתימן. תוספות שהוסיף המדפיס והמו"ל בספר "מקור חיים" על הלכות שחיטה, ושאין זה מאת המחבר מהרי"ץ בן יעקב זצ"ל.

פרשת אמור – ליל ל"ג בעומר

נושאי השיעור: השלמה מהילולת מהרי"ץ זיע"א בעניין האם שייך לעשות "עילוי נשמה" לגדולי עולם. תירוץ לקושיא מהילולת מהרי"ץ בעניין ביאור הסימן "קדש בוכרא, פסל במדברא". מה הפירוש "בר יוחאי נמשחת אשריך, שמן ששון מחבריך". מה היה גודלו האמיתי של ספר הזוהר המקורי שנכתב ע"י רשב"י זיע"א ויישוב הסתירות בעניין. מדוע דוקא ספר הזוהר נקרא "הזוהר הקדוש", ושגם בש"ס גנוזים סודות ורמזים.

פרשת בהר ובחוקותי

נושאי השיעור: דין "אורכו כהיקפו" בספר תורה, האם דין זה מעכב לכתחילה, והתייחסות לספרי תורה התימנים בעניין זה. דין שחיטה ביום טוב, ומה הדין בבהמה שחציה של יהודי וחציה של גוי. קושיא עצומה של מרן שליט"א על דברי החתם סופר במשנה מסכת אבות "הוי זהיר בקרית שמע ובתפילה וכו'", מיהו רבי שמעון שאמר זאת, וכן תמיהה על גופם של דברים. סיום ספר הזוהר והתחלת "זוהר חדש".

פרשת במדבר

נושאי השיעור: הכנה לחג השבועות. דין תוספת יום טוב בכניסה וביציאה כדין תוספת שבת, האם שייך תוספת בזמן בין השמשות, כמה הוא התוספת והאם הדבר תלוי בתפילת המנחה. השלמה בעניין "עורבא פרח" ואמירת שלש עשרה פירושים בהבנת תשובה זו.

פרשת נשא

נושאי השיעור: הבנת המשנה באבות 'הוי זהיר בקרית שמע ובתפילה', דין כוונה בקרית שמע ובתפילת שמונה עשרה ומה הפתרון למי שלא כיוון בשמ"ע. מה הפירוש 'ותן חלקנו בתורתך'? עניין אמירת מזמור לדוד י"י רועי לא אחסר וגו' בתפילת ליל שבת בנעימה ובאיטיות, ולא כפי אמירת המזמור 'למנצח' שלפניו, וכן סיבת הסלסול המיוחד במלים 'תערוך לפני שלחן'. טעמים נוספים לפירוש המלים 'עורבא פרח'.

פרשת בהעלותך

נושאי השיעור: דברי מרן שליט"א בשבח קונטריס "תנורו של־עכנאי" שיצ"ל השבוע, במלאות שנה לפטירת מרת זהרה שרה בת הר"ר שלום ע"ה, אמו של מרן שליט"א, ובצירוף קובץ מאמרים "חיי שרה". דין צרירות דם מחמת מכה בעוף ובבהמה, האם צריך לחתכו או ליטלו קודם הבישול או הצלייה, מה הדין אם התבשל כך ללא חתך, ומהו שאמר השו"ע "וימלחנו יפה". השלמה בעניין האם שייך לעשות "לעילוי נשמת" לתנאים ואמוראים וצדיקי עולם. מה הפירוש "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב ליצים לא ישב", ודברים לזכרו של כמהר"ר יחיא יצחק הלוי זצוק"ל שיום פטירתו חל השבוע, וכיצד קיים ונתקיים בו פסוק זה. חשיבות ומעלת כתיבת סיפורי צדיקים ומעשיות של חכמי וצדיקי עדתינו זיע"א, והנחלתם לדור הבא למען ידעו גדולתם וצידקותם של קדמונינו כפי שנעשה ביתר עדות ישראל.

פרשת שלח לך

נושאי השיעור: השלמה מסוף השיעור הקודם בעניין ההבדל בין סיום מזמור "אשרי יושבי ביתך" לסיום המזמור "אשרי תמימי דרך", חובת הזהירות בימי הקיץ מטיולים ונופשים בבתי מלון וכדו', וכן בעניין טלפונים "כשרים" מזוייפים במצויים בזמנינו. האם המרגלים היו צדיקים בעת הליכתן, או שכוונתם היתה רעה כבר אז, וחומר עניין הנגיעה העצמית. מה ההבדל בין המלה "אשרי", ל"אשְͅרי", ול"אͅשͅרי". עניין הגיית תיבה שיש בראשה שו"א וגעיא, האם נקראת כפת"ח ממש, וחזרת מרן שליט"א מדבריו בעבר וזאת ע"מ שלא תשתכח תורת ההגייה הנכונה בעדתינו כפי שקרה לעדות אחרות. ביאור הגמרא בברכות דף ס"ג לגבי ר' חנינא בן אחי ר' יהושע, כיצד הוא היה מטמא וחכמי ישראל היו מטהרין. עניין הגיית בג"ד כפ"ת רפה לאחר שו"א נע, ומדוע במלים "שתי" או "שתיים" וכדומה, התיבה באה בדגש, והתייחסות לאלו שהוסיפו אל"ף לתיבות אלו.

פרשת קרח

נושאי השיעור: תשובה להערת השואל בעניין המעשה שהיה עם הראב"ע והרא"ש, ובירור במי היה המעשה. המשך השיעור הקודם בעניין קריאת התיבה שתים ולאלו שהוסיפו אות אל"ף לפניה, ומדוע האות תי"ו היא בדגש ולא ברפה היפך כללי הקריאה. ביאור המושג "תקנתא לתקנתא לא עבדינן". מה הפירוש "אות גנובה"? עניין הוספת פת"ח כשהאות האחרונה בתיבה היא אות גרונית, כגון יהושע מזבח וכדו'. בירור המעשה שהיה עם מרן החפץ חיים זצ"ל ומיהו שאמר כי מבטא הליטאים עדיף משום שהוא קרוב יותר למבטא התימנים. לפעמים צריך לשנות ולעשות דבר טעות, על מנת לעמוד בפרץ ולגדור גדר.

פרשת חקת ובלק

נושאי השיעור: מהו ההבדל בין נבואה לבין רוח הקודש. הבנת דברי מהרי"ץ בפיוט בר יוחאי וכו' שמן ששון מחבריך, והאם רשב"י זיע"א היה נביא. מחלוקת הרמב"ם והאברבנאל בשאלה מדוע הפסיק ירמיהו להתנבאות לאחר שבעים שנה. מדוע בפרשת וזאת הברכה כתובים המלים "מערבות מואב" בשו"א נח, בשונה מכל עשרת המקומות האחרים שבתורה בהם כתובה המלה "מערבות" בשו"א נע, ומדוע גם בסוף ספר מלכים לגבי צדקיהו המלך כתובה המלה "מערבות" בשו"א נח. דברי הספד על הרה"ג יהושע נויברט זצ"ל מח"ס שמירת שבת כהלכתה, שנפטר בשבוע שעבר, סיפורים בשבחו ובהתייחסותו להחזקת מנהגי ק"ק תימן, ודברים נוספים בעיקבות פטירת גדולי ישראל בשנים האחרונות.

פרשת פינחס

נושאי השיעור: מילואים והשלמות לשיעורים הקודמים. בירור דעת הרמב"ם בעניין נביא המפסיק נבואתו קודם מותו. השלמה בעניין "עורבא פרח" וראיות לחכמתו של העורב. ביאור מאמר הזוה"ק ברמז הפסוק "וישלח את העורב, ויצא יצוא ושוב", שזהו דוד המלך ע"ה. מה פירוש המלה "עורב", והאם יש קשר בין עורב לערבות. בעניין הקבלת שבת בשעה מוקדמת כמנהג אבותינו, השינוי שחל כיום כפי שלמדו מעדת האשכנזים, וכיצד אומרים "יעלה ויבוא" בתפילת ערבית של ר"ח שחל בשבת, כמתפללים ערבית בשעה מוקדמת. השלמה בעניין פתח גנובה, כיצד צורת קריאתה, ומדוע קוראים לה בשם "גנובה". ביאור המדרש האומר כי משה רבינו ע"ה "גנב" את משכמל"ו ממלאכי השרת, האם יתכן כי משרע"ה גנב, וכיצד מדרש זה מתיישב עם המדרש האומר כי כבר יעקב אבינו ע"ה אמר את משכמל"ו. מדוע האדמו"ר מקוצק קרא להגר"א בשם "הגנב מוילנא", וביאור המושג גנב.

פרשת מטות

נושאי השיעור: כל המתאבל על ירושלם, זוכה ורואה בשמחתה, מדוע לא כתוב בלשון "יזכה" לעתיד, ומה באה לרבות המלה "כל". מפני מה חרבה ירושלם? פירוש "כל המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה למכתו", והבנת פירוש המלה "כל" בעניין זה ובכיוצא בזה. כיצד מצינו מקומות בגמרא שיש בהם ביזוי תלמידי חכמים? עניין קרית שמע, ושזהו התיקון לאחד מהעוונות שגרמו לחרבן בית המקדש. השלמה בעניין מי קבע את בשכמל"ו, הבנת דברי מהרי"ץ בעץ חיים בעניין אמירת בשכמל"ו, דברי ספר מפי חכמים בעניין מדוע בחר יעקב אבינו באותיות אלו דוקא, וכיצד הדבר מתיישב עם הסימן "משה מוציא וכלב מכניס". השלמה בעניין יישוב הסתירה במדרשים בעניין מאימתי זכו ישראל לומר פסוק בשכמל"ו, והתייחסות לתירוץ "מדרשים חלוקים". השלמה בעניין פירוש הרש"ש זיע"א ש"גנב" היינו "שמר", ופירוש המלה "נטרית" שבתרגום אונקלוס. השלמה בעניין "פתח גנובה", דברי בעל מקנה אברהם, והשלמת פירוש מרן שליט"א בעניין זה.

פרשת מסעי

נושאי השיעור: מדוע נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ולא בתוכו. דין קריעה וברכה ברואה מקום בית המקדש בחרבנו, התייחסות לאלו שאינם קורעים בבואם לכותל המערבי, וכיצד יש לנהוג להלכה למעשה. האם הברכה על הקריעה היא מעומד. אלו מצוות ברכתן מעומד, וביאור סימן על"ץ של"ם. מה הסיבה שצריך לברך על הלבנה מעומד, פירוש המאמר בגמ' שהמברך על הלבנה "כמקביל פני שכינה", דברי בעל אגרות משה בדעת רבינו הרמב"ם ומרן השו"ע במחלוקתם מאימתי מברך על הלבנה, והאם הברכה מעומד תלויה במחלוקת זו. השלמה בעניין פתח גנובה, וטעות בקריאת מפיק ה"א. ביאור קטע במאמר "תנורו של עכנאי" מאת כמהר"ר נסים רצאבי זצ"ל שיום פטירתו חל בשבוע הבא, דברי מהר"ם שי"ף בעניין זה, ומתי שייך "להעמיס" פירושים על מאמרי חז"ל ושיתקבלו כראוי. הזמנת הציבור הק' לשמחת הבר מצווה של ה"ה דוד רצאבי הי"ו בן זקונים למרן שליט"א.

פרשת דברים

נושאי השיעור: המשך ביאור הסימן על"ץ של"ם למצוות שברכתן ועשייתן בעמידה. ביאור עניין המברך על הלבנה כ"מקביל פני שכינה". מאמר חז"ל בעניין ספירת העומר מעומד, ומה מקורו. ביאור המלים "תנו רבנן" או "תניא" המופיע במדרשי חז"ל, אעפ"י שאינם כתובים בספרי חז"ל הרגילים המצויים בידינו. מהו התואר "גאון" ולמי קוראים כך. סימנים לזכרון שנתנו חז"ל, יש בהם גם רמז ולימוד, ולפי זה הביאור בסימן על"ץ של"ם. השלמה בעניין דוד המלך הנקרא נעים זמירות ישראל, והאם יש מעלה לשמים באדם שקולו ערב ויפה. היתר אכילת בשר בשבוע שחל בו כמנהג אבותינו, הוא רק למי שמקפיד בעניין חליטת הבשר כמנהג אבותינו. ביאור הפסוק "י"י יספור בכתוב עמים" שבמזמור פ"ז שבתהלים, האם תפילה או ברכה בכוונה מצרפת אליה את יתר התפילות או הברכות שנאמרו שלא בכוונה, מהי עיקר התפילה, והאם המדובר הוא דוקא באותה השנה או גם משנה לשנה. עניין אמירת קדיש תתקבל וכן עלינו לשבח ביום תשעה באב. מדוע תמיד נקראת פרשת ואתחנן לאחר תשעה באב. דברי מרן שליט"א בשבח ספר "משנת הגלגולים" מאת הרה"ג בועז שלום שליט"א. הבהרת הדברים שנאמרו בסוף השיעור הקודם בעניין ביאת המשיח בזמנינו.

פרשת ואתחנן

נושאי השיעור: דברי מרן שליט"א בשבח ספר "שירה כשרה" שיצ"ל לרגל שמחת הבר מצוה לבחור דוד רצאבי הי"ו בן זקונים למרן שליט"א. עניין ברכת "ברוך שפטרנו" בעת הגיע הבן לגיל שלש עשרה, עניין עשיית סעודת בר מצוה ביום זה, ומאיזה גיל מתחיל הילד להניח תפילין. תיקון טעות דפוס שנפלה בקונטריס שערי יצחק ממוצש"ק מסעי ה'תשע"ג, ושאין לברך "דיין האמת" בשם ומלכות כשרואה מקום מקדש בחרבנו. מדוע על אף כל התפילות והברכות למען בניין ירושלם, וכן האבילות במשך שנים רבות על החרבן, עדיין אין אנו זוכים לראות בגאולה השלימה. למה פרק שלישי ופרק חמישי שבמגילת איכה נקראים בניגון של ספר איוב, ומדוע לספרי אמ"ת ישנם טעמים וניגונים שונים. מהו התרגום הנכון של המלים "נשיא בית אב", ודחיית דברי הגר"מ מאזוז שליט"א שכתב כי כביכול נפלה טעות בספרי התאג של ק"ק תימן. מעשה בהגאון הרב נסים רצאבי זצ"ל שיום פטירתו חל בשבת זו, ומוסר השכל ממנו. ביאור עניין "פשטא אחת" שנקראית במלרע, האם תיבת "מזבח" שונה מיתר המלים שבפשטא אחת, ודחיית הדבר החמור שנכתב בתאג "כתר תימן – תורת אמת" כי כביכול ישנה פירכא על שיטת מהרי"ץ בעניין זה מתיבת "הרעות" הכתובה בספר במדבר.

פרשת עקב

נושאי השיעור: המשך הביאור בפסוק 'י"י יספור בכתוב עמים', וביאור הזוה"ק לפסוק 'וכל צעדי יספור'. חשיבות הכוונה בתפילה כמה שאפשר, ושאין לעסוק בלימוד תורה כאשר הציבור אומר סליחות או תהלים וכ"ש בחזרת הש"צ. רמז לכך שהפסיעות בסיום תפילת שמונה עשרה מתחילות ברגל שמאל. המשך ביאור שיטת מהרי"ץ זיע"א בעניין תיבות שהם בפשטא אחת, הנקראות במלרע, דוגמאות לכך, התייחסות לטוען מתיבת 'הרעותה', ומדוע התיבה ירושלם נכתבת בלי יו"ד.

פרשת ראה

נושאי השיעור: עניין חליטת הבשר והעוף באולמות שמחה, מה הדין באפייה בחום חזק מאד, מה הדין בשניצל, והאם ישנו הבדל בין התנורים שבבתים לתנורים שבאולמות. הבהרה בעניין העופות ובשר טחון ונקניק ופסטרמה המשווקים בחנויות בכשרות בד"צ פעולת צדיק בראשות מרן שליט"א, שאין בהם מליחה מיוחדת ומותרים לתימנים רק בדיעבד ולא לכתחילה. השלמה בעניין מהי צרירות דם שצריך לחתכה. המשך ביאור שיטת מהרי"ץ בעניין פשטא אחת ומלרע. פירוש המלים ברמב"ם "כמו שהעתיקו" בעניין ספר תורה שכתב כפי בן אשר. דחיית הדברים שכתב הרב רמתי בהקדמה לתיקון קוראים הוצאת חנות נוסח תימן בעניין עליית הקטנים לפסוקי "ולאשר אמר" בשמחת תורה. תשובות לטענות מח"ס אמרי לשון בעניין שיטת מהרי"ץ בעניין פשטא אחת ומלרע.

פרשת שופטים

נושאי השיעור: ביאור המלים "וילפת הנלבב" שבהקדמת מהרי"ץ זיע"א לסדר אשמורות. מה הפירוש המלה "אלול", ושמדת הגאוה היא העיקרית במניעת התשובה. מדוע הוידוי הוא על סדר א"ב. פירוש מאמר הגמרא, שלשה ספרים נפתחים בראש השנה וכו' לחיים ולמיתה, על אלו חיים ומיתה מדובר? ביאור המאמר בספר מנורת המאור פרק רפ"ד, האם אדם הראשון חזר בתשובה, ומדרגות בעשיית התשובה. ביאור דברי הגמרא, דור שבן דוד בא, קטיגוריא בתלמידי חכמים, ביאור המושג "דור עשירי", ומדוע הדור שלפני ביאת המשיח נקרא בשם זה. דברי מרן שליט"א בשבח הר' ברק צברי הי"ו, נציג העדה התימנית בעיר אלעד, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, וסקירה מאת הר' ברק צברי הי"ו בעניין זה.

פרשת כי תצא

נושאי השיעור: מדוע המלה "לולא" שבמזמור לדוד י"י אורי וישעי וגו', מנוקדת מלמעלה ומלמטה. פירושים נוספים למלה אלול. תשובה לשואל מדוע בסדר הוידוי מופיע שלש פעמים האות תי"ו. פירוש בעניין "ותהי האמת נעדרת", ועניינים בקדיש יתום. השלמה וביאורים במעשה הנפלא בעניין "דור עשירי", דין בן הנדה בזמנינו, והתחתנות עם משפחות בעלי תשובה. מדוע נגלה המלאך למשה רבינו בדמות זאב לבן, עניינים בהם האדם צריך להידמות למלאך כגון בעמידת תפילת שמונה עשרה, האם מהרי"ץ התעלם מהמנהג בעניין זה, והבנה בשיטת מהרי"ץ ופסקיו ביחס למנהג. ההבדל בין ספר "הלכה ברורה" להגאון רבי דוד יוסף שליט"א לבין אחיו מחבר הספר "ילקוט יוסף", ודברים בשבח האח השלישי הגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל ובנו וממשיך דרכו הרה"ג עובדיה יוסף שליט"א מהעיר בית שמש. תשובה לשואל מדוע מרן שליט"א נוקט בשיעורים לשון "אומרת הגמרא" כמו האשכנזים. שרעב"י ר"ת "שם רע על בתולת ישראל", ומה ההבנה בזה.

פרשת כי תבוא

נושאי השיעור: המשך הביאור בעניין התלמוד דהיינו הגמרא. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בפסוק "תיסרך רעתך". תוספת דברים בעניין נקיטת לשון "אומרת הגמרא", מעלת לימוד גמרא, ומאידך הסכנה במי שלומד שלא כראוי. פירוש השמות הקדושים פא"י חת"ך היוצאים מפסוק "פותח את ידך", ופירוש השם סא"ל. התייחסות מרן שליט"א לגזירות האחרונות שנגזרו על לומדי התורה ומשפחות ברוכות ילדים, ודברי חיזוק בעניין הפרנסה. פירוש המלה מצופ"ץ, הנאמרת בי"ג מדות במקום שם הוי"ה כאשר אין מניין. מהו איסור הזכרת שם עבודה זרה, מדוע לא מזכירים את שם ס"מ, עניין הזכרת תאריך לועזי, והזכרת שם של רשעים. חיזוק בעניין חשיבות אמירת אשמורות (סליחות) בימים אלו, כיצד יש לנהוג עם ילדים ונערים בעניין אמירת אשמורות, וכיצד ינהגו בחורים ואברכי כולל המתקשים לקום לאמירת אשמורות מחמת לימודם. הבהרה בעניין כשרות המליחה בבשר ועופות שבהכשר בד"צ פעולת צדיק וישא ברכה, ודברים בשבח השחיטה והבדיקות של בשר בקר שיובא מארגנטינה בהכשרים הנ"ל.

פרשת נצבים וילך

נושאי השיעור: תשובות לשואל בעניין אמירת סליחות בחצי הראשון של הלילה, מה יעשה מי שנמצא בציבור העושה כן, האם הוא הדין במוצאי שבת, והאם זמן חצות הלילה המופיע בלוחות הוא מדוייק. האם שייך לומר את התחלת הסליחות מיושב, ומהיכן בא מנהג זה וכיצד ראוי לנהוג. אופן עשיית נפילת פנים לפי מנהגינו. השלמה בעניין השם שרעבי הרמוז בר"ת בפסוק שם רע על בתולת ישראל, וביאור תחילת הפסוק וענשו אותו מאה כסף. בעניין זמן תפילת שחרית דראש השנה, ותקיעות קודם התפילה. האם השומע תקיעות שופר שלא כמסורת אבותיו יצא ידי חובה. דברי מרן שליט"א בשבח הקובץ החדש "דברי חפץ", התייחסות למאמרו של הרה"ג קלופט שליט"א בעניין תימני ששמע תרועה שלא כמסורת אבותיו. מעלת עשרת ימי תשובה, כיצד הקב"ה מראה את מלכותו עלינו בימים אלו, מה הדין במי שלא אמר המלך הקדוש בתפילת ערבית של ליל ראש השנה, והאם הדבר דומה למי שלא אמר יעלה ויבוא בליל ראש חודש.

תשע"ד

פרשת האזינו

נושאי השיעור: מקור ההוספות בתפילת שמונה עשרה שבעשרת ימי תשובה ומקורן, עניין אמירת 'ובכן יתקדש שמך וכו' בכל עשרת ימי תשובה, מה קשר תוספת זו לברכת אתה קדוש, ומדוע מסיימים את נוסח 'היום הרת עולם וכו', במלה 'קדוש'. האם צריך להכריז בשבת על תענית צום גדליה, ומה המקור להכרזה על הצומות. תוספת דברים בביאור הפסוק "וכל צעדי יספור", מלחמה במכשירים הטמאים ופרצות הטכנולוגיה בימינו, וביאור מאמר הזוהר הק' בעניין עקידת יצחק. כיצד סדר הוידוי, מה ההבדל בין עון ובין חטא ובין פשע, יישוב הסתירה מהפיוט שבסוף האשמורות וביאור דברי מהרי"ץ זיע"א שם.

פרשת בראשית

נושאי השיעור: דברי חיזוק לתקופה שלאחר חגי תשרי, ומדוע מתחילים את התורה בתקופה זו ולא בראש השנה. חידוש על המלים בראשית ברא אלהים, הדמיון בין לשון ארמית ללשון ערבית, והאם שייך לומר דרשות כגון ר"ת שלא בלשון הקודש. עניין לשון הקודש ולשון ארמית בכתיבת גט, והאם ניתן להוסיף גם לשון ערבית בגט. ביאור מאמר רשב"י בגמרא בעניין חמשה דברים שהעושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו, האוכל שום קלוף, ובצל קלוף, וביצה קלופה, האם מועיל להחזיר את הקליפה למאכל, מה הדין בבצל ירוק ובצל בר דהיינו כרתי, והאם דבר של סכנה מתבטל בששים. התייחסות לדברי בעל שו"ת ישכיל עבדי, שכאשר מברכים על המאכל מסתלקת ממנו הרוח הרעה. דין עיקר וטפל באוכלין. השלמת דברים מהמעמד הגדול בחוה"מ סוכות, ויישוב קושיית בעל צידה לדרך לגבי הלולב. דברים בשבח ספר הזכרון לכמהר"ר יחיא אלשיך זצוק"ל, ודברים בשבחו.

פרשת נח

נושאי השיעור: המשך ביאור מאמר הגמרא בעניין חמשה דברים הן שהעושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו, האוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה. ביאור המעשה הידוע ברבינו שלום שרעבי זיע"א. מדוע בתפילה לתוקע בראש השנה לא נאמר גם על אברהם אבינו "עליו השלום" כפי שנאמר ביצחק ויעקב. השלמה בעניין קושיית בעל צידה לדרך בעניין נטילת הלולב. כיצד נקראת תיבת "התהלך" שבפרשת נח, ושבספר שמואל ושבספר תהלים, ומה ההבדל ביניהם, וכיצד נקראת תיבת "להתחנן" שבמגילת אסתר, והתייחסות לכלל שכתב היפ"ה בתורה קדומה בתיבת "התהלך" שבפרשת נח, לפיה הה"א השניה נקראת במלעיל בגלל המקף והסגול.

פרשת לך לך

נושאי השיעור: מהו עיקר זמן התחלת הלימוד בליל הושענא רבה. מהו הדס שוטה, ועניין הוספת הדס שוטה לאגודת הלולב. השלמה בעניין המעשה ברבינו הרש"ש זיע"א, ויסוד חשוב בהשקפה מבעל מכתב מאליהו בעניין מהות גלות עם ישראל. דברי הספד על הגאון הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, וחידוש בהלכות אבילות לעילוי נשמתו בעניין ישיבה ושינה על הקרקע בתשעה באב, וכן לגבי אבלים ממש

פרשת וירא

נושאי השיעור: חשיבות עניין שלום בית בין איש לאשתו, ראיה לכך מאברהם אבינו ע"ה, והלכות בעניין כיבוד האשה מתוך שלחן ערוך המקוצר שעדיין בכתובים ויצא לאור בעהי"ת בקרוב. המשך והרחבה בעניין ישיבה על גבי קרקע בתשעה באב אחר חצות או רק בתפילת מנחה, וכן לגבי אבלים ממש. עניין הצרות והייסורים והגליות שסבלו עם ישראל במשך הדורות, גלות תימן גדולה מכולן, והשלמת דברי בעל מכתב מאליהו בהסבר גלות עם ישראל בין האומות וכן בארץ ישראל כיום. דברי מרן שליט"א בעניין הבחירות לרשויות המקומיות, ובפרט למפלגת "ישי" בעיר אלעד ומפלגת "ני" בעיר בני ברק

פרשת חיי שרה

נושאי השיעור: ביאור המעשה המובא במדרש לגבי זמן לידתו של מלך המשיח וזמן שריפת בית המקדש, ולפי"ז המשך עניין ישיבה על כיסאות ואמירת נחמות בתשעה באב מעת תפילת המנחה. מהי שכינתא בגלותא, וחשיבות אמירת תיקון חצות. סיכום התשובות לשלשת השאלות בעניין זמן ישיבה על כסאות וספסלים בתשעה באב. עניין גידול פאות אצל בני ק"ק תימן יע"א, הסיבה הנכונה להתנכלות למגדלי פאות, כגון ילדים הלומדים בתלמודי תורה, בחורים בשידוכים וכדו', וכיצד להתמודד עם עניין זה. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "הגיוני הגייה" מאת הרב שאלתיאל ינאי צובארה יצ"ו בעניין נכונות המבטא התימני. דברים בעניין הבחירות שעברו והצלחת האיחוד התימני בעיר אלעד ע"י הנציג ר' ברק צברי הי"ו

פרשת תולדות

נושאי השיעור: מדוע בנוסח מי שבירך ליחיד, אומרים מקודם "עם כל הקהילות הקדושות והטהורות הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה וכו, ועוד יברך וכו", למה לא אומרים "הקהל הקדוש והטהור" כמו ברישא, ומהי כוחה של ברכה. ביאור החתם סופר על הגמרא בברכות בעניין הספסלים שנוספו בבית המדרש לאחר פטירתו של רבן גמליאל, דברי בעל אבן ספיר בעניין זה ודחייתן. השלמה בעניין איסור הזכרת שמו של ס"מ, והזכרת שם בת זוגו לילי"ת, האם מותר לקרוא לילדה בשם זה, ועוד בעניין הזכרת שמות של מלאכים ושדים.

פרשת ויצא

נושאי השיעור: השלמה בעניין ביאור הגמרא בברכות בעניין הספסלים שנוספו בבית המדרש לאחר פטירתו של רבן גמליאל, מדוע נקטה הגמרא את מספר הספסלים ולא את מספר התלמידים. דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין סדר הישיבה בסעודות גדולות, ביאור דברי הגמרא "הסבו אחד מברך לכולם", וביאור מרן שליט"א בספרו בארות יצחק בביאור המושג ספסל. מדוע החשמונאים המתינו שמונה ימים עד שעשו שמן טהור למנורה, ולא לקחו שמן מהר הזיתים הקרוב אליהם. ביאור בית בפיוט המלך י"י, שנאמר לפני תקיעת שופר בראש השנה, חידוש ממרן שליט"א על הפיסקא "נוה ציון תרקע, והר שעיר תבקע", ומדוע לעת"ל הקב"ה יבקע את הר הזיתים. תזכורת בעניין לא לקרוא למנורת חנוכה בשם חנוכיה.

פרשת וישלח

נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ן בדבר חטאם של החשמונאים אשר נטלו לעצמם את המלוכה אע"פ שאינם משבט יהודה. ביאור הגמ' במסכת הוריות בעניין המעשה ברבי מאיר ורבי נתן אשר ניסו לפגוע ברשב"ג שהיה הנשיא. מדוע רבי מאיר נקבר בעמידה, וכיצד קברו אותו כך והלא זאת קבורת חמור. מדוע נותנים צדקה לזכות רבי מאיר בעל הנס דוקא, ומה הפירוש אלהא דמאיר ענני. עניין דרך ארץ באכילת סופגניות.

פרשת וישב

נושאי השיעור: ביאור הסוגיא במסכת שבת דף כ"ב בעניין מצות נר חנוכה איש וביתו, והמהדרין, והמהדרין מן המהדרין. ביאור מחלוקת התוספות והרמב"ם בעניין המהדרין מן המהדרין, מהי דעת הרמב"ם להלכה למעשה וכיצד הוא מנהגינו. גזירת היוונים על הכתובה, מעלת הכתובה לפי מנהגינו, מניין השנים לשטרות בכתובה, ודוגמא למילוי כתובה בצורה לא נכונה. דקדוקי קריאה בפסוק "ויבך אותו אביו" (פר' וישב), ובפסוק "שלמים הם אתנו" (פר' וישלח), והתייחסות למש"כ היפ"ה בתאג תורה קדומה. דברי מרן שליט"א בשבח מחברת כללי הקריאה "נחלת אבות" שיצ"ל ע"י מארי שלמה צדוק הי"ו, ובשבח פעילותו הגדולה ברחבי הארץ לשימור מסורת הקריאה של ק"ק תימן. דברים בשבח קונטריס "מועדי השם" על הלכות חנוכה, וכן סדר הדלקת נרות חנוכה בנוסח ק"ק תימן.

פרשת מקץ

נושאי השיעור: המשך בעניין קריאת הפסוק "שלמים הם אתנו" (פר' וישלח), והאם אות שהיא בשוא וגעיא אמירתה כפתח. הרחבה בעניין שתי שואים בסוף מלה, ומדוע לא עושים כפי שכתב מהרי"ץ בחלק הדקדוק. האם טעם דרבן הופך את השוא לפתח, ומדוע בתיבת "ונספר לו" (פר' מקץ) ישנו דרבן על האות נו"ן, שלא כפי הרגילות. מהי ההבנה בגעיא שבתיבת "שלמים", והאם ברית מילה מחלישה את האדם. עניין השימוש בשם "חג האורים" כלפי חג חנוכה, וכן בעניין ברכת "חג חנוכה שמח" איש לרעהו. בסיום השיעור, מסיבת חנוכה וסיום הש"ס מפי מרן שליט"א.

פרשת ויגש

נושאי השיעור: מה ההבדל בין תענית תשעה באב ליתר תעניות ציבור. מדוע הרמב"ם בהלכות חנוכה קושר את עניין נר חנוכה שהוא מדברי סופרים כמו קריאת המגילה בפורים. דין עשירי בטבת שחל בערב שבת, האם מותר לאכול מבעוד יום, האם מניחים תפילין במנחה, דין הוצאת ס"ת וקריאת "ויחל", ודין נשיאת כפיים. תירוץ מהר"י בדיחי זצ"ל בשאלה מדוע איננו נוהגים לקרוא ק"ש עם טעמים, והאם תירוצו מוכרח. התחזקות בעניין שירה כשרה, והתייחסות למש"כ הרה"ג בר שלום שליט"א בחוברת "היטיבו נגן" מהדורא חדשה. מדוע אומרים רבי חנניא בן עקשיא לפני קדיש דרבנן.

פרשת ויחי

נושאי השיעור: מצות קרית שמע בשחרית ובערבית, ציווי יעקב אבינו לבניו בשעת פטירתו, האם שלשת הפרשיות הן מן התורה, ומה סיבת אלו שנהגו בקהילותינו לקרוא את הפרשה האחרונה של ק"ש במהירות ולא בקול אחד. תוכחת מוסר מהגר"י אייבשיץ זצ"ל בעניין שכחת לשון הקודש, ומדוע היא נקראת בשם זה. הוספה והשלמת דברים בעניין שני שואים בסוף מלה. בירור המושג "לחטוף מצוות" ונפק"מ מכך.

פרשת שמות

נושאי השיעור: בעניין המסופק אם קרא קרית שמע, ומה הדין לגבי הברכות לפניה ולאחריה. קיום מצות זכירת יציאת מצרים, והאם פרשת ציצית היא מן התורה. האם אפשר לקרוא קרית שמע בכל לשון גם בזמן הזה. האם ניתן לתרגם את נוסח הכתובה לעברית לשון הקודש. דברי הגר"א בעניין הערב רב אשר ישלטו על עם ישראל בימות המשיח, והקילקול המיוחד שחל בעדת ק"ק תימן בעלייתם לארץ ישראל. האם ישנו מושג של "לבוש יהודי". חיזוק לימי השובבי"ם בעניין שמירת העיניים, ובדבר מכשולות רוחניים המצויים בחתונות כיום. "ותיראן המילדות את האלד'ים וגו' ותחיין את הילדים" (שמות א'), מדוע מקום טעם האתנחא אינו במקומו בפסוק זה ובפסוקים הבאים, הבנת דברי חז"ל עפ"י פיסוק הטעמים, ודוגמאות נוספות לכך. השלמה בעניין שני שואים בסוף מלה, התייחסות למש"כ היפ"ה שליט"א בספר לעומת המחברת, ודברים בשבחו.

פרשת וארא

נושאי השיעור: המעלה לחדש חידושים בתורה, ומה נקרא חידוש לאמתה של תורה. השלמה בעניין אמירת קרית שמע בכל לשון, ומה פירוש המלה לטטפת. תשובה לשואל מדוע מרן שליט"א מפריד בברכה, בין שם אדנות לשם אלהים. בעניין תענית שני וחמישי בימי השובבי"ם, ומה פירוש התיקון לשמור שבת כהלכתה ולענגה. התייחסות למש"כ בספר עין יצחק על מש"כ מרן שליט"א בספר נר יום טוב בעניין ראיית מהרי"ץ מדברי הרמב"ם, והאם הרמב"ם מביא בהלכות דברים שאינם כתובים בגמרא. דברים מוטעים המובאים בספר עין יצחק בנוגע למנהגי התימנים, ודברים בשבח קונטריס "עין לא תשורני" הנספח לספר אורח לצדיק, העונה על טענותיו של בעל עין יצחק.

פרשת בא

נושאי השיעור: השלמה בעניין התיקון ימי השובבי"ם לשמור שבת כהלכתה ולענגה. מה ההבדל בין מכירת חמץ לבין מכירת מפעל לגוי בשבת או מכירת קרקע לגוי בשביעית. עניין שימוש בחשמל בשבת, וחיבור לגנרטור. תשובה לשואל שהתקין מערכת מצברים בביתו לצורך שימוש בשבת, האם צריך לברך שהחיינו או הטוב והמיטיב. למה נצטוו על השבת במרה, יוסף הצדיק הוא עניין שבת עפ"י הסוד, ביאור המעשה ביוסף מוקיר שבתות ויוסף בן סימאי בשיחין ולמה נזכר שמם. השלמה בעניין לחדש חידוש לאמיתה של תורה, וביאור המעשה במרן הב"י אשר הצטער על כך שתלמיד תירץ את אותו התירוץ שעמל הוא עליו.

פרשת בשלח

נושאי השיעור: המשך בעניין ל"ט מלאכות, כנגד מי? אחד עשרה פירושים לנאמר "כל המשמר שבת כהלכתו", מה הפירוש כהלכתו? השלמה בעניין שימוש בגנרטור בשבת. עניין להרבות באכילת פירות בט"ו בשבט. האם מברכים שהחיינו על אתרוג. השלמה בעניין ברכת שהחיינו על מערכת מצברים "קומבי" לשימוש בחשמל כשר בשבת. האם הנהנה לראות פרי חדש, מברך שהחיינו בשעת הראייה. דברי מרן שליט"א בשבח פסקי דינים ומנהגים בהלכות ברכות, וכן פסקי דינים והנהגות לימי שובבי"ם ת"ת אשר יצאו לאור בשנה זו. דברים בשבח ספר שערי קדושה ושלמי חגיגה על הלכות שחיטה שיצ"ל ע"י הרה"ג יובל כהן שליט"א. דברים בשבח רשת כוללי "יום הששי" נחלת מהרי"ץ בעיר קרית ספר ובבני ברק ובירושלם

פרשת יתרו

נושאי השיעור: פירות המסופקים לעניין הברכה עליהם וכן לעניין ערלה. עניין פתיחה וסיום בדבר טוב. מה הברכה על חמוציות, האם יש בהם דין בישולי גויים, ומה דינם לגבי ערלה. מה הברכה על פאפאיה ופסיפלורה, ודין ערלה לגבי פסיפלורה. השלמה בעניין הברכה על ה"לדר" (משמש טחון) וכדורי פלאפל. מעלת יוסף הצדיק, ומה הפירוש "לעשות צרכיו נכנס". דברים בשבח הספר "אם למקרא ולמסורת" מאת הרה"ג ניסן שרוני שליט"א

פרשת משפטים

נושאי השיעור: פירוש מאמר הגמרא "לפיכך נקראו ראשונים סופרים" ומה המעלה בספירת האותיות והתיבות והפסוקים שבתורה. יוסף מדת יסוד ומדת שבת. השלמה בעניין ט"ל מלאכות בשבת כנגד מי, וביאור שאילת רב יוסף לגבי הפסוק "ויבא הביתה לעשות מלאכתו" האם גם הוא בַּכְּלָל. מדוע מברך רביעי בפרשת משפטים מתחיל בפסוק "כי יפתה איש בתולה" למה פסוק זה בראש הדף, והבנת חלוקת המברכים עפ"י קדמונינו. "קו להגנה" כנגד גזירת גיוס בחורי הישיבות לצבא. הרעה הטמונה ברדיו ועיתונים "חרדיים", וכן ביציאה לבתי מלון והארחה שהם כביכול באוירה חרדית

פרשת תרומה

נושאי השיעור: עניין "תעשה המנורה" שבפרשת תרומה, חסר יו"ד בספרי תימן. וכן בפרשת תצוה "אהרון" מלא וא"ו, ו"האפד" חסר וא"ו. מה הסיבה שלא הוזכר משה רבינו בפרשת תצוה, עניין אדר ראשון ואדר שני לגבי מהות חודש אדר, דין אין מעבירין על המצוות, ועניין אבילות או בר מצוה בחודש אדר של שנה מעוברת. תמיהה לגבי הערת מהרי"ץ על מהר"י בשירי בפסוק "ויהיו כל ימי נח", ובירור עניין חסרות ויתרות בתורה ובנ"ך. השלמה בעניין מאמר הגמרא לפיכך נקראו הראשונים סופרים, שהיו סופרים כל אותיות שבתורה. דברי בעל מרפא לשון בטעם מדוע לגבי יוסף כגון בפסוק "ותתפשהו בבגדו" תירגם אונקלוס "בלבשיה" בלשון יחיד, ולא "לבושיה" כבכל מקום, ודחיית טענות הרב צובירי על דבריו. השלמה בעניין יוסף הצדיק ועמידתו בנסיון למרות הבושה כאשר ברח מפני אשת פוטיפר. דברים בשבח המשורר ר' ארז יחיאל הי"ו, וחיזוק בעניין שירה תימנית כשרה.

פרשת תצוה

נושאי השיעור: מנהג שאיבת מים במוצאי שבת, ועניין בארה של מרים. תשובה לשואל בעניין פסיקת מרן שליט"א בשע"ה לגבי מצה שרויה או מבושלת, האם יוצאים בה ידי חובה בליל פסח לכתחילה או בדיעבד. השלמה בעניין ספירת כל האותיות שבתורה, ותירוץ לקושיות שהקשה מרן שליט"א בשיעור הקודם על מהרי"ץ זיע"א, במה שתמה על מהר"י בשירי זיע"א. ביאור הנפק"מ למספר האותיות שבתורה, וביאור לימוד ג' סעודות בשבת מהמלים "היום" ג"פ. דברי מרן שליט"א בשבח ר' ברק צברי הי"ו סגן ראש העיר אלעד, וקריאה לאחדות העדה. דברי ר' ברק צברי הי"ו בעניין חשיבות האחדות בעדה לצורך הכנסת נציגות תימנית בכנסת.

פרשת כי תשא

נושאי השיעור: עניין אזהרות שמירת שבת בתורה והסברם. ביאור הגמרא במגילה בעניין מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה, מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. מדוע מרדכי היהודי התגרה בהמן הרשע. שינויים בקריאת המגילה, התייחסות לטועים בעניין קריאתם בשתי האפשרויות, בפרט לגבי המלה שורר בביתו בשי"ן שמאלית, וכן לגבי המלים "לפניהם" "ולהרוג" "כאמרם". השלמה ותשובה לשאלה כיצד מנתה הגמרא במסכת שבת רק שלשים ותשע פעמים שכתוב בהם לשון מלאכה מלאכתו ומלאכת, כאשר בפועל כתוב לשונות אלו הרבה יותר פעמים בתורה. מדוע מרדכי נקרא מרדכי הצדיק והקשרו ליוסף הצדיק. למה רב יוסף נהיה סגי נהור. מדוע האות וא"ו בתיבת ויזתא שבמגילה היא רבתי, והאות זא"ן היא זעירא. התייחסות לגזירת גיוס בחורי ישיבה לצבא, ומהות הצבא כיום. מה ההבדל בין הכתיב לקרי בתיבת "כאמרם" שבמגילת אסתר.

פרשת ויקהל

נושאי השיעור: השלמה בעניין כפילות ציוויי שמירת שבת בתורה, ומה נכלל במניין ט"ל לשונות "כל מלאכה". השלמה בעניין הקוראים את המלה "שׁורר בביתו" במגילת אסתר בשי"ן ימנית, תשובת הגר"מ מאזוז שליט"א בעניין זה, במה הדבר שונה מהמלים "לפניהם" "ולהרוג", הבנת דברי הרמב"ם באיגרת תימן כי אין בכל העולם מחלוקת באותיות התורה או במלים, התייחסות לתיבת "אמתה" ותיבת "יששכר", ומוסר השכל הנכון מהפסוק "להיות כל איש שורר בביתו". השלמה בעניין ההבדל בין הכתיב לבין הקרי בתיבת "כאמרם" שבמגילת אסתר, והאם נכון הדבר שהיו מנהגים שונים בעניין זה בק"ק תימן.

פרשת פקודי

נושאי השיעור: השלמה בעניין כפילת התיבה "באמרם – כאמרם" שבמגילת אסתר, והאם ישנה ראיה לכך מלשון התרגום "במללותהון". השלמה בהבנת הקרי והכתיב בפסוק זה. מה העניין בקרי וכתיב שבתנ"ך, וכיצד שייך לומר "הלכה למשה מסיני" כלפי קרי וכתיב שבנביאים וכתובים. שלשה מקומות בהם חוזר בו מרן שליט"א ממ"ש בבינה במקרא על מגילת אורה ושמחה. דברי הנצי"ב בעניין קרי וכתיב, והשלמה בעניין דברי ספר עלי תמר בנוגע למ"ש על מנהג התימנים בקריאת תיבת "באמרם – כאמרם". האם "המדתא" הוא אביו של המן הרשע, האם שייך ה"א הידיעה לפני שם, ביאור המלים "אליעקוב" בשיר "יום שבת" שבדיואן, והתייחסות לכתוב בספר אוצר מנהגי עדן בעניין זה. דברי מרן שליט"א בחשיבות ה"עצרת תפילה" שתתקיים ביום ראשון א' דר"ח אדר ב' בכניסה לעיר ירושלם עיקו"ת בשל גזירת גיוס בחורי ישיבות לצבא, ותשובת מרן שליט"א לשואלים האם צריך לברך "ברוך חכם הרזים" בשם ומלכות באם יהיו שם ששים ריבוא מישראל.

פרשת ויקרא

נושאי השיעור: ברכת שהחיינו בקריאת המגילה שבליל פורים, טעם הנוהגים לברך גם ביום, ועניין כוונה בברכת שהחיינו על מצות משלוח מנות וסעודת פורים. תיקון לדברים שנאמרו בשיעור הקודם, לגבי שלשה דברים שבהם חזר בו מרן שליט"א ממש"כ ב"בינה במקרא" על מגילת אסתר. פרשת זכור, מחיית עמלק בזמנינו, איפון – אותיות ניאוף, ותשובות הגאון הגדול הרב חיים קנייבסקי שליט"א בעניין המוצא מכשיר טלפון לא כשר ושברו, האם חייב לשלם. השלמה בעניין ברכת "חכם הרזים" בעצרת תפילה שהתקיימה בירושלם ת"ו על גזירת גיוס בחורי הישיבות, והאם צריך לראות את כל הששים ריבוא.

פרשת שמיני

נושאי השיעור: הים ראה וינס – ראה ארונו של יוסף. "חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", לראות או להראות, מה המקור למנהג בליל הסדר להוציא מראה ולהביט בה, האם מותר להסתכל במראה, וכיצד ניתן לקיים חובה זו של "להראות את עצמו כאילו יצא ממצרים עתה". ביאור דברי מהרי"ץ בעניין להעלות קטן לעליית ששי של תוכחה שבפרשת כי תבוא, ותוכחת מוסר ממהרי"ץ לאלה שבדורו אשר התחילו לשנות את המנהגים. התייחסות למש"כ שו"ת קול אליהו בעניין חוזר וניעור במצות הקשות של זמנינו. הלכה למעשה בעניין שימוש בציפורן בפסח, ומעלת מיני תבלין וקטניות לפסח ללא חשש "חוזר וניעור" שבהשגחת בד"צ פעולת צדיק. השלמה בעניין ברכת "חכם הרזים", האם אפשר לברך ברכה זו למי שרואה חכם גדול, האם ניתן לברך בשם ומלכות בדרך לימוד, תשובה לשואל מדוע חובה לראות את כל הששים ריבוא ולא מספיקה הידיעה כי ישנו מספר אנשים כזה, תוספת ביאור בהבנת ברכת "חכם הרזים", פירוש מהרש"א בעניין "שיודע דעתם ופרצופיהם", ההבדל שבין האדם לבעלי חיים, והאם צריך לראות את פרצופיהם של כל אותם ה"ששים ריבוא". תשובה לשאלה מהשיעור שעבר בביאור דברי הגמרא במס' חגיגה ובמס' שבת "עומד על גב מעלה בהר הבית". דברי מרן שליט"א בשבח ספר "קידושים והבדלות" שיצ"ל השבוע במהדורא חדשה ע"י מכון פעולת צדיק. דברים בשבח מיני תבלין וקטניות הכשרים לפסח ללא חשש חוזר וניעור, וכן מוצרי חוויג ללא ציפורן, וכן חילבה שנבררה ארבע פעמים קודם טחינתה. דברים בשבח אגדתא דפסחא "עדת קדושים" שיצ"ל השנה ע"י ארגון אור ההלכה, הערות על כמה מהתמונות שבהגדה, מהו נוסח ק"ק תימן, ומעלת נוסח בלדי העתיק והקדום. מכתב למרן שליט"א בעניין חשיבות ה"שיעור השבועי", ובקשה מהכותב.

פרשת תזריע

נושאי השיעור: הים ראה וינס – ראה ארונו של יוסף. "חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", לראות או להראות, נושאי השיעור: עניין ברכת האילנות בימי ניסן, האם ישנה חובה לטרוח ולחזֵר אחר ברכות הראייה, כגון "ברכת הרזים". האם חובה לברך על הלבנה בכל חודש, ביאור פיוט "לנר ולבשמים נפשי מיחלה, אם תתנו לי כוס יין להבדלה", מדוע הקדים נר לבשמים שלא כסדר ההבדלה, כיצד הוא מייחל לצאת השבת, ופירוש אם תתנו לי כוס וכו'. תשובה לשואל בעניין תוספת פסוקי "יראו עינינו" בברכת השכיבנו. זמן התפילה בשחרית של שבת, זמן קרית שמע, ועניין עונג שבת בשינה בשחרית שבת. עניין נדנוד העריבה של עיסת המצה קודם הכנסתה לתנור, דברי הגרמ"מ מאזוז שליט"א בעניין זה, והתייחסות מרן שליט"א לעניינים דומים בהם שינו יוצאי אלגיר ותוניסיה ממנהג אבותיהם. דברי מרן שליט"א בשבח הקובץ "דברי חפץ" חלק ב', ניסן התשע"ד.

פרשת מצורע

נושאי השיעור: דין ארבעה כוסות בליל הסדר, מדוע לא חוששים לסכנה בשתיית זוגות כוסות יין, וכיצד שייך לומר "הלכה למשה מסיני" בדבר האסור משום סכנה. השלמה בעניין ההבדל בין קרי לכתיב, והבנה בדעת הסוברים כי ההבדל הוא בשינויי גירסאות. פירוש חכמי תימן בעניין ה"דבר אחר" האסור בזוגות משום סכנה. תשובה לשואל מדוע נקט מרן שליט"א בשע"ה לשון איסור בהנחת מאכל או משקה מתחת המטה, האם הלשון "אין" היינו איסור, וראייה מעניין זמן ברכת הלבנה. תשובות לטענות המובאות בחוברת בעניין מצות מכונה החדישות, והתייחסות לעניין תכלת בציצית. תשובת הגר"ח קנייבסקי שליט"א לשואל בעניין תרגום קריאת התורה. דברי מרן שליט"א בשבח קונטריס "מועדי השם" שיצ"ל במהדורא חדשה ה'תשע"ד, וכן בשבח אגדתא דפסחא "עדת קדושים" שיצאה לאור במהדורא שנייה מתוקנת עפ"י הערות מרן שליט"א בשיעור מוצש"ק שמיני התשע"ד.

פרשת אחרי מות – דרשת שבת הגדול

נושאי השיעור: המשך התשובות לטענות המובאות בחוברת בעניין "מצות מכונה החדישות", לימוד זכות על המקילים לאכלם, ומעלת מצות "מסורת" ומצות "טעמו וראו" שבכשרות בד"צ פעולת צדיק. רשימת מוצרים שיש לכוללם במכירת חמץ, ומוצרים שהם בספק. דין שמן קנולה ושמן סויה לפסח, ודין "חוזר וניעור" בהם. עניין חומרא ב"חוזר וניעור" כאשר מתארחים אצל אנשים אחרים, או באם הדבר גורם לבעיא ב"שלום בית". התייחסות למש"כ הרב יצחק יוסף בעניין חומרת התימנים בדין "חוזר וניעור", ודחיית טענותיו. זעקת מרן שליט"א בדבר אי קבלת בחורים המגדלים פיאות לישיבה, וכן אי קבלת אברכים המגדלים פיאות לכוללים. חובת ביעור חמץ לחוברת "מסכתא דמהרי"ץ" שיצאה לאור לאחרונה, הכוללת בתוכה דעות זרות, וכן דחיית הדברים הכתובים שם בעניין אכילת אפיקומן לאחר חצות. מכתב שנשלח למרן שליט"א בעיקבות הדברים שנאמרו בעניין מנהגי קהילות תימן בליל הסדר כפי מנהג בלדי, כי כך נוהגים בני ק"ק עדן.

פרשת קדושים

נושאי השיעור: ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים בעניין מדוע בחרו לומר בשבת את הפרק איזהו מקומן וכו' בדוקא. ימי ספירת העומר המה ימי דין, וביאור המלה "האידנא" בספירת העומר בנוסח ק"ק תימן. המשך ביאור דעת הרמב"ם בעניין אכילת אפיקומן לאחר חצות בליל הסדר, דחיית הדברים הכתובים בחוברת מסכתא דמהרי"ץ, ומעלת לימוד התורה בישרות ובלא לעקם את השכל. קריאת הפסוק "יַֽמְשני ממים רבים", האם האות מי"ם אשר במלה "ימשני" היא בשוא נע, בגלל הגעיא שבאות יו"ד, ומה הביאור בזה.

פרשת אמור

נושאי השיעור: גדלותו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זיע"א ודרך פסיקתו. התייחסות לטועים ומטעים כי כביכול דעת מהרי"ץ זיע"א להתיר תספורת בימי ספירת העומר בכל ימות השבוע, ולא רק לכבוד שבת. ביאור תשובת מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעולת צדיק חלק שני סימן קי"ח בעניין ברכת שהחיינו על הריח הטוב המתחדש משנה לשנה, הערות וביאורים בדבריו, האם האכילה היא הנאת הנשמה או הנאת הגוף, ומה מחיה את האדם.

פרשת בהר

נושאי השיעור: המשך ביאור תשובת מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעולת צדיק חלק שני סימן קי"ח בעניין ברכת שהחיינו על הריח הטוב המתחדש משנה לשנה, שינויי מנהגים שחלו בתקופתו, כגון בעניין מליחת בני מעיים ובעניין שבע חוליות בציצית. עניין ברכת שהחיינו בעת ראיית פרי חדש או ריח חדש, ומסקנא להלכה למעשה. השלמה בעניין המלה "יַֽמְשני", מדוע יש בה געיא ושוא נע, ותשובת מרן שליט"א לשואל האם הפתח עושה את השוא הבא אחריו כשוא נע.

פרשת בחוקותי

נושאי השיעור: ביאור דברי ספר הזוהר הקדוש על הפסוק "ויהיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה", והבנה נוספת מדוע המלה "לִֽפְֽני" היא בשתי געיות. מעלת ידיעת סודות התורה, ודברי הזוה"ק על הפסוק "אם לא תדעי לך היפה בנשים צְֽאִי לך וגו'". הבנת הגיית המלה "נוטֵרה". האות יו"ד ועניין המדה העשירית שהיא מדת מלכות, הכוללת את כל עשרת הספירות. חשיבות הנקודות והטעמים שבתורה, כיצד ראוי לתקן את העולה לתורה שטועה בקריאה, וחשיבות גירסא דינקותא. דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין מעלת אמירת "בריך שמיה" בעמידה, וחשיבות אמירת "בריך שמיה" במנחה של שבת יותר מבשחרית של שבת. דברי מרן שליט"א בשבח קונטריס "הלכות ברכות" מבית מועדי השם. וכן בעניין מאמר שמעון בן יעקב ורשב"י.

פרשת במדבר

נושאי השיעור: המשך ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין טעם אמירת הפרק "איזהו מקומן" לפני התפילה, משום שאין בו מחלוקת, והאם מחלוקת זהו חסרון. האם בלימוד תלמוד בבלי יוצאים ידי חובת שילוש במקרא ובמשנה ובגמרא בכל יום. לימוד הלכה פסוקה בדוקא קודם לתפילה, התייחסות למנהג אמירת דברי תורה בערב שבת קודם ערבית, האם אבותינו נהגו כך, ומתי הזמן הראוי לאמירת הדרשה. התייחסות לספר פסקי תשובות, ולדיוק שבדבריו. האם כל משנה שאין בה מחלוקת נאמרה כך למשה בסיני, וביאור דברי בעל תפארת ישראל בעניין זה. תשובה למכתב נוסף שהגיע למרן שליט"א בעניין תיבת "יַֽמְשני", או כל מלה הבאה בגעיא האם יש להניע את השוא (תנועה קטנה) שבאה אחריו או להניחו, התייחסות לדברי היפ"ה בתורה קדומה על תיבת "שִֽׁפְעת" גמלים, והכללים בזה.

פרשת נשא

נושאי השיעור: התייחסות למכתב שקיבל מרן שליט"א בעניין מצות מכונה של זמנינו, מצות רכות תימניות ועוביין הנכון. השיעור להפרשת חלה בברכה כאשר מעורבים הסובין או המורסן, מה הדין אם הוציאום והחזירום, והלכה למעשה בקמח מלא. השלמה בעניין האם מחלוקת היא חסרון בכבוד התורה, הבנה בעניין פרק איזהו מקומן שהוא כהלכה למשה מסיני משום שאין בו מחלוקת, והאם אכן אין בו מחלוקת. היחס שבין מהרי"ץ לבעל שתילי זיתים בעניין קבלת הוראותיהם. השלמה בעניין אכילת אפיקומן לאחר חצות ליל הסדר לדעת הרמב"ם, והתייחסות לדברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל בעניין זה. טעם למה אנו נוהגים לומר פרק איזהו מקומן בשבת דוקא, ומעלת החידוש בתפילה. עניין חג מתן תורה, והיו בעיניך כחדשים, ביאור נוסח הברכה "נותן התורה" בלשון הוה, לימוד תורה בזריזות ובהתאמצות, חשיבות הלימוד בליל שבועות וגם למחרת ביום חג שבועות. כשמזמינים אדם לקרוא בתורה, עליו לשים לב איזה רמז יש לו מן השמים בקריאתו זו. עניין כיסוי ראש אצל האשה, התייחסות למכתב שקיבל מרן שליט"א בעניין לבישת שאל, וכן בעניין כיסוי ראש לרווקות. עניין קריאת מגילת רות בחג השבועות, דברי הזוהר הק' למה נקרא שמה רות, צניעותה של רות המואביה, וכיצד שאל בועז עליה. מחאה ודחיית דבריו של מח"ס עוז והדר לבושה ולמש"כ בחוברת עין לא ראתה, וביאור הטעיות שבדבריו.

פרשת בהעלותך

נושאי השיעור: ביאור דרשת חז"ל על הפסוק הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה, סדר חניית בני ישראל במדבר וסדר נסיעתם, מקום מחנה שכינה ומחנה לויה, ונפק"מ בעניין סדר ישיבת המתפללים בבית הכנסת. המשך התייחסות מרן שליט"א למש"כ בחוברת "עין לא ראתה", ולדבריו החמורים מבחינת ההשקפה היהודית, ודחיית פירושו המחודש בעניין קמחית שזכתה לבנים צדיקים. דברי מרן שליט"א בעניין חיזוק צניעות הנשים והבנות בדורנו, האמונה והצניעות קשורים האחד בשני, עניין זכירת שם ה' תמיד, וטעם לתיקון מאה ברכות בכל יום. קריאה נרגשת ממרן שליט"א להשתתפות ב"מבצע האלף" לטובת הישיבה הגדולה "פרי עץ חיים" לבני ק"ק תימן בעיר בית שמש.

פרשת שלח לך

נושאי השיעור: מצות תמים תהיה עם י"י אלד'יך, מהו "מעונן" האמור בתורה, והאם יש ממש בדברי החוזים בכוכבים ובמזלות. ימים המסוכנים לעניינים שונים במשך השנה, כגון לעניין נישואין, מהי דעת מהר"ח פלאגי זצ"ל בעניין זה, התייחסות לתשובות שנכתבו בשם הגר"ע יוסף זצ"ל בעניין ימים מסוכנים וכן בעניין בדיקת שמות בני הזוג לפני הנישואין, ומתי אמרינן שומר פתאים י"י. עניין זהירות בדרכים ושמירת חוקי התנועה. מיהו מארי סעיד דריין זצ"ל ודברים שנכתבו בשמו. דברי מרן שליט"א בשבח ספר "שנת השבע" הכולל את הלכות שנת השמיטה עפ"י מנהגינו, חשיבות לימוד המשניות וההלכות הנוגעות לענייני שמיטה במסגרת השילוש שלאחר התפילה, ודברים בשבח קונטריס "עצי עולה" בעניין דין שמיטה בעצי קאת, והתייחסות לאכילת עלי קאת בזמנינו.

פרשת קֹרח

נושאי השיעור: שכחו לומר נפילת אפים לאחר תפילת שמונה עשרה, האם יש להשלים זאת והיכן, האם צריך לומר קדיש לאחר מכן, וראיה מהמעשה בתנורו של־עכנאי. חשיבות הסמכת נפילת פנים לתפילת שמונה עשרה. שתי תמיהות ממרן שליט"א בעניין זה, והנחתן בצע"ג.

פרשת פינחס

נושאי השיעור: עת צרה היא ליעקב, זכות התורה מגינה ומצילה מן האויבים. שמונה הוכחות וראיות למנהג אבותינו הק' לאמירת "ויושע" בעמידה ובהיכל פתוח, וכפילת הפסוק תיפול עליהם וגו' שלש פעמים. השלמה בעניין דברי בעל איגרות משה לגבי הנקודות שבתורה, וכן לגבי קרי וכתיב. התחלת תשובת מרן שליט"א לשואל בעניין ההיתר שנתן לעשיית הפלה במקרה של בזיון המשפחה וחילול ה', והאם הפלת עובר הוא איסור מדאורייתא או מדרבנן.

פרשת מטות

נושאי השיעור: השלמה בעניין ברכת שהחיינו לגבי הרואה פרי חדש, ודין ברכת שהחיינו בימי בין המצרים. ביאור הפסוק קומי רוני בלילה וגו', האם רינה זאת שירה, והשלמה בעניין מנהג אבותינו לאמירת שירת הים בעת צרה. הבנת ההבדלים שבין מזמור קל"ה למזמור קל"ו שבספר תהלים. השלמה בעניין הפלת עובר, מדוע הגרי"ח זצ"ל לא רצה לפסוק בעניין זה, והמשך תשובת מרן שליט"א לשואל בעניין פסיקתו במעשה שהיה. התייחסות למצב הבטחוני השורר בארצנו הקד', פירוש שמותיהם של ארגוני הטרור של אויבינו הקמים עלינו, כגון פת"ח, חמאס, חיזבאללה, אל קעידה, ולימוד מתוך השמות הללו כלפי עוונות עם ישראל הזקוקים לתיקון.

פרשת מסעי

נושאי השיעור: השלמה בעניין מנהג אבותינו לאמירת שירה בעת צרה, קודם שקורה הנס. סגולת אמירת י"ג מדות בכוונה בברית מילה, בין המילה לפריעה, וכיצד הסדר הרצוי לפי סדר המילה כמנהג ק"ק תימן. דברי הרמב"ם באיגרת תימן לגבי השאלה כיצד אנו בטוחים בישועת ה' שיצילנו מן הכליה. מדוע בתשעה באב לאחר הקינות אנו מונים גם את מניין השנים לחרבן בית ראשון, מדוע יהדות תימן לא נענתה לבקשת עזרא הסופר לעלות לא"י לבניין בית המקדש השני. התייחסות לדברי הטוען כנגד "שינויים בתרגום" שבהוצאות עוז והדר, דחיית דבריו המוטעים כלפי כמהר"י קורח זצ"ל בעל מרפא לשון, והתייחסות למש"כ לגבי דברי בעל מלאכת שלמה בעניין התימנים שלא עלו לא"י לבניית בית שני.

פרשת דברים

נושאי השיעור: עשרים ואחד הימים שבין י"ז בתמוז לתשעה באב המה ימי דין מימות עולם. ביאור מאמר הגמ' במעשה בתנורו של עכנאי "אך גדול היה אותו היום", גילוי מקור הפירוש שפורסם בקונטריס תנורו של עכנאי בשם כהר"ר נסים רצאסי זצ"ל אביו של מרן שליט"א, ומדוע הוא השמיט כמה דברים מתוך הפירוש. חיזוק לגבי הפירוש כי אמת המים זה רבי עקיבא. דברי מרן שליט"א לזכרו של אביו זצ"ל אשר בשבת זו חל היארצייט שלו. מכתבים שקיבל מרן שליט"א בעניין גידול הפיאות, ובייחוד בעניין קבלת בחור לישיבה בתנאי שיוריד את הפיאות. תשובות לשואל בעניינים שונים. קריאת מרן שליט"א לעשיית מגבית ביום תשעה באב לטובת ישיבת "פרי עץ חיים" בעיר בית שמש, ודברי המנכ"ל הרב צביאל כהן הי"ו.

פרשת ואתחנן

נושאי השיעור: נחמו נחמו עמי, הוספת נוסח וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו וגו' בסיום תפילת שמונה עשרה, האם יש בכך משום הפסק בין תפילת שמו"ע לנפילת פנים כיון שאין הדבר מתקנת חז"ל, מדוע נהגו העולם להוסיף נוסח זה גם בסיום הקדיש, וכיצד ראוי לנהוג. מיהו יוסף בן גוריון מחבר ספר יוסיפון, יחס הפוסקים לספר זה, פירוש דברי המשנה "קלמרין של יוסף הכהן היתה נקובה בצִדה", כיצד ספר יוסיפון כתב על טיטוס שהיה צדיק, מה הפירוש "אשת נעורים", האם היו לו ילדים, האם זהו יוסף הכהן המובא במשנה, והאם ישנה תועלת בקריאת ספר יוסיפון. עניין חָדשי הגויים למניינם, מקור חלק משמותיהם, והאם ראוי לקרוא בשמות החדשים הנ"ל.

פרשת עקב

נושאי השיעור: מדוע נדמה כי פרק ג' וה' במגילת איכה נאמרים במנגינה שמחה, ומי הוא "הגבר" אשר ראה עני. קינת בעל ספר יוסיפון על החרבן, הבנת דבריו בעניין טיטוס הרשע, מי אכן חיבר את ספר יוסיפון, ודחיית שיטת החוקרים בעניין זה. ביאור דברי הגמרא כי הפסוק "ארץ חטה ושעורה וגו" (עקב) נאמר לעניין שיעורי תורה, ביאור דברי החזון איש בעניין זה. קושיא על ספיקו של החזו"א בשאלה האם יוצאים יד"ח בהבדלה במוצ"ש ע"י הרחת אתרוג או חבוש, וטעם עניין הרחת בשמים במוצאי שבת. ע"י הדוחק של תלמידי החכמים זוכים לגאולה, ודברים בעניין הנלחמים כנגד התורה. הזמנת משתתפי השיעור לחתונת הבה"ח נסים רצאבי הי"ו בן מרן שליט"א.

פרשת ראה

נושאי השיעור: ביאור ברכת "תקע בשופר גדול וכו' לקבץ את כל גליותינו וכו' שבתפילת שמונה עשרה, מה באה לרבות המלה "כל", והבנת דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים בעניין השם הקדוש היוצא מהמלים "יחד מארבע כנפות". לאחר השיעור הקצר, סעודת שבע ברכות לחתן הרב נסים רצאבי הי"ו בן מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.

פרשת שופטים

נושאי השיעור: הכנה לקראת שנת ה-210 לפטירת מהרי"ץ זיע"א ומלאות עשר שנים להקמת בית הכנסת ובית המדרש "פעולת צדיק" בעיר ב"ב ת"ו. מה פשר הציור המופיע בספרי התיגאן בסוף כל פרשה. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א על האשמורות בעניין י"ב הסליחות שהם על סדר א"ב המכוונים כנגד י"ב מדות העליונות, והתייחסות מרן שליט"א לכאלה אשר שינו את סדר אמירת הסליחות בזמנינו. ביאור המאמר ארבעה שפתחו ב"אף" ונאבדו מן העולם, וכיצד אנו פותחים ואומרים לפני תקיעת שופר "אף על פי שתקיעת שופר וכו'". מדוע הסליחה "אנשי אמונה אבדו" היא לפי סדר אבג"ד, והסליחה "תמהנו מרעות" לפי סדר תשר"ק, והסליחה "אל תעש עמנו כלה" לפי סדר אתב"ש. עיונים וביאורים בסליחות עפ"י דברי מהרי"ץ זיע"א. השלמה מהשיעור הקודם בעניין ברכת "תקע בשופר גדול וכו' ושא נס לקבץ את כל גליותינו" שבתפילת שמונה עשרה, מה באה לרבות המלה "כל", והאם עשרת השבטים עתידים לחזור לארץ ישראל.

פרשת כי תצא

נושאי השיעור: עניין השמחה בחודש אלול על האפשרות לחזור בתשובה. ביאור דברי הגמרא בקידושין דף מ ע"ב בעניין מי שהיה צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה, וכן ההיפך, ובמי שתוהה על הראשונות, וביאור דברי הרמב"ם בהלכות תשובה הנוגע לעניין זה. מהו הגודל המכשיר את השופר, כיצד משערים זאת, דברים בעניין השופר התימני המסולסל, ומה הפירוש "תקע בשופר גדול וכו'". השלמה מהשיעור הקודם בעניין הנוסח "ושא נס לקבץ את כל גליותינו", מה באה לרבות המלה "כל", האם עשרת השבטים עתידים לחזור לארץ ישראל, והאם מותר לאדם לשבח ארץ מארצות חוץ לארץ, שהיא יותר טובה מארץ ישראל. האם הקב"ה יתקע בשופר גדול לחירותינו, או שהוא ישרוק, ומדוע ההלל "והללויה וישרוק וכו" מתחיל באות וא"ו, שלא כבשאר ההללות שבדיואן. תוספת דברים בעניין הזכרת שמה של אשת הס"מ, דהיינו לילי"ת. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "יום השביעי" על הלכות מוקצה, מאת המחבר הרב הגאון משה רצאבי שליט"א.

פרשת כי תבוא

נושאי השיעור: דברי מהרי"ץ זיע"א בהקדמה לאשמורות בעניין דרך אמירתם בקול בכי, ביאור דברי החיד"א בעניין אמירת האשמורות בקול צעקה, והאם ראוי לצעוק בעת אמירתם. הרחבה בדברים שנאמרו בניחום אבלים בבית הגאון הגדול הרב חיים קנייבסקי שליט"א עם פטירת בתו חנה ע"ה, מי הוא רבא בר בר חנה, והאם הוא נקרא ע"ש סבתו חנה. דברי ניחומים לאלמן, והאם אומרים "אלמן" או "אלמון". ביאור מאמר הגמרא במסכת ר"ה התקיעות בשופר מיושב ומעומד, "בכדי לערבב את השטן". השלמה בעניין האם יוצאים יד"ח בהבדלה, בברכת "הנותן ריח טוב בפירות" על הרחת אתרוג או חבוש, והאם הדבר הוא לכתחילה. האם ניתן לברך בזמנינו ברכת "בורא שמן ערב" על שמן אפרסמון, והאם ניתן לברך על כל שמן אחר אשר יש לו ריח טוב במיוחד, והאם ניתן לברך זאת גם בהבדלה במוצאי שבת במקום ברכת הבשמים. דברי מרן שליט"א בשבח החוברות "בעל מדות" וכן "להיות אשה", הנוגעות לענייני שלום בית.

פרשת נצבים – וילך

נושאי השיעור: השלמה בעניין נוסח ברכת תקע בשופר גדול וכו' לקבץ את "כל" גליותינו, מה באה לרבות המלה "כל", והבנת הנוסח בתפילת מוסף של ראש השנה. השלמה בעניין האם הקב"ה יתקע בשופר גדול לחירותנו, או ישרוק. נקודות הלכתיות בעניין תקיעת שופר, התייחסות לאלו העושים את שברים בקול עולה ויורד, ולאלו העושים תרועה בניענוע היד, ובעניין תקיעה בשופר התימני המסולסל. מדוע אומרים "אבינו מלכנו" לאחר תפילת שמו"ע בעשרת ימי תשובה ובר"ה ויוה"כ, מדוע לא אומרים אבינו מלכנו בשבת, הבנת דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין זה, וביאור קושיית השת"ז על הלבוש. האם אומרים אבינו מלכנו לאחר שמו"ע קודם נפילת פנים, או לאחריה, אליבא דמהרי"ץ שצריך להסמיך נפילת פנים לתפילת שמונה עשרה, וכיצד ראוי לנהוג. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין הסליחה אלהינו שבשמים, ומדוע הציבור עונה שוב אלהינו שבשמים לאחר שכבר נגמר הפיוט. דברי מרן שליט"א בשבח הקובץ "דברי חפץ" גליון שלישי שיצ"ל בעהי"ת השבוע, והתייחסות לדברי המעיר שם בעניין המלה "ברום" האם האות וא"ו היא בחולם או בשורק.

תשע"ה

מוצש"ק האזינו – דרשת שבת שובה

נושאי השיעור: השלמה בעניין אמירת אשמורות בקול צעקה, והאם מותר להגביה את הקול בתפילת שמונה עשרה. ביאור דברי בעל משנת חסידים בעניין הכוונה בתקיעות ומספר הטרומטין הכולל של כל התקיעות שהוא בכדי לבטל יצה"ר דעבודה זרה, וכיצד הדבר נוגע לזמנינו, והתייחסות לפיאות הנכריות שבימינו. בעניין פיוט המלך י"י וכו' הנאמר קודם התקיעות, מה ראו לחבר שתי פיוטים לפיוט אחד, האם שלשה אחים חיברו את הפיוט עת שערי רחמים, והבנת העניינים עפ"י דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין הכוונה בתקיעות עפ"י הסוד, ולפי"ז הבנת הנוסח עוקד והנעקד והמזבח. האם ראוי להעמיד שני ש"צ לפיוטים אלו הנאמרים קודם התקיעות. פסק הלכה מאת גדולי הדור שליט"א בעניין בעל תוקע המחזיק אינטרנט או מכשיר טמא. התייחסות מרן שליט"א לעניין קולות שופרות וחצוצרות רבי עוצמה אשר נשמעו בעולם בתקופה האחרונה. חשיבות לימוד הדף היומי בספר הזוהר הק'. האם מותר לדלג על פיסקת ובכן תן פחדך וכו' בתפילות שמונה עשרה בעשי"ת, בכדי להספיק לענות קדושה בחזרת הש"צ וכדומה.

מוצש"ק בראשית

נושאי השיעור: באלו מקרים מחזירים את הקורא אשר טעה או שלא דייק בקריאת ספר תורה, והאם יש בכך חשש של מבזה או מבייש חבירו ברבים. ההבדל בין תיבה שהיא מלעיל או מלרע, ושינוי המשמעות בקריאתה. מדוע בקריאת שמחת תורה אנו מקשרים את סוף התורה עם תחילתה. מדוע משנים את ניגון קריאת הפסוקים "ויעל משה" שבסוף פרשת וזאת הברכה, ומדוע בשתי הפסוקים האחרונים חוזרים למנגינת הקריאה הרגילה.

מוצש"ק נח

נושאי השיעור: שאלה חמורה להלכה למעשה שהובאה להכרעת מרן שליט"א בעניין ביטול קידושי אשה מחמת קירבת אחד מעדי הקידושין לאם החתן. שקלא וטריא הלכתי בנושא עדי קידושין, ומסקנת מרן שליט"א למעשה.

מוצש"ק לך לך

נושאי השיעור: השלמות במספר נושאים מהשיעורים הקודמים. בעניין תקיעות שופר בר"ה המבטלים כוח של עבודה זרה, ואיזו ע"ז ישנה בימינו. השלמה בעניין הפיוט עת שערי רחמים הנאמר לפני התקיעות, והאם בפזמון צ"ל את המלים "עוקד והנעקד" בבת אחת, או שיש להפריד ביניהם. מדוע בפיסקת "דפקו בשערי רחמים לפתוח וכו' דרשו בנחלת אל להסתפח" אומרים את המלה "דרשו" במלרע, והבנת הפסוק בתהלים ק"ט "דרשו מחרבותיהם". השלמה בעניין הפסוקים שבסוף פרשת וזאת הברכה, מדוע למשה רבינו ע"ה לא עושים הילולא ביום פטירתו כפי שעושים לרשב"י זיע"א, ותוספת דברים בשאלה מדוע בשתי הפסוקים האחרונים של פרשת וזאת הברכה, חוזרים לניגון הקריאה הרגיל. שאלה בעניין הוצאת לעז על ארץ ישראל לכאורה, במש"כ בחז"ל לגבי הדג של אספמיא שהוא יותר טוב מהדג שבעכו. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "בחירי סגולה" ומחברו הרב פאיז גראדי שליט"א, והתייחסות לחלק מן הדברים בעניין ניגון בכלי שיר בחתונות, ומנגינות הלימוד שבידינו.

מוצש"ק וירא

נושאי השיעור: תירוץ על השאלה מהשיעור הקודם בעניין הוצאת לעז על ארץ ישראל לכאורה, במש"כ בחז"ל לגבי הדג של אספמיא שהוא יותר טוב מהדג שבעכו. ביאור דברי הרמב"ם בעניין האיסור לנסות את הנביא אשר הוחזק כנביא אמת, האם מותר לנסות את הקב"ה בעניין מעשר, מדוע הרמב"ם אינו מביא דין זה, דעת רס"ג וביאור המלבי"ם בנושא זה, ומדוע ישנם שאינם רואים ברכה אעפ"י שנתנו מעשר כספים. חיזוק בעניין גידול פיאות הראש, ופניית מרן שליט"א לציבור לתמיכה בהוצאת עלון הסברה בעניין זה.

מוצש"ק חיי שרה

נושאי השיעור: המשך מהשיעור הקודם בעניין מעשר כספים או חומש, השלמת ביאור דעת המלבי"ם בנושא זה, וזיוף דבריו כפי שנכתבו כביכול בשמו בספר חידושי המלבי"ם על הש"ס. ביאור התירוצים המובאים בעיני יצחק למרן שליט"א בשע"ה חלק תורה ומצוות, לגבי השאלה מדוע ישנם שאינם רואים ברכה, אעפ"י שנתנו מעשר כספים או חומש, האם חטא או עון מעכבים בדבר זה, ותירוצים נוספים לשאלה דלעיל.

מוצש"ק תולדות

נושאי השיעור: ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין ש"צ שטעה ואמר ברכו את י"י המבורך לפני עלינו לשבח בתפילת שחרית של־שבת, האם משתקין אותו או שאין עונים אחריו ברוך י"י המבורך וגו'. שלשה תירוצים לשאלה מדוע מהרי"ץ היה צריך להביא בדבריו את מה שעשו "המון העם", והאם אלו בעלי בתים או תלמידי חכמים. שנת ה-210 לפטירת מהרי"ץ זיע"א, חשיבות הלימוד בתורתו, הדפסת חידושיו והפצתם, והתועלת בלימוד דף או עמוד יומי בספרו עץ חיים. התייחסות מרן שליט"א לפיגוע הרצחני שקרה בשבוע שעבר בבית הכנסת באמצע תפילת שחרית, ודברי חיזוק בעניין התפילה וכבוד בית הכנסת. עניין תפילת ויגש, בשנה שחל ג' בשבט ביום ששי, כבשנה זו התשע"ה בשכ"ו.

מוצש"ק ויצא

נושאי השיעור: ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בספרו עץ חיים על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל וגו'", ולפי תירוץ נוסף לשאלה מהשיעור במוצש"ק בראשית התשע"ה מדוע אנו מחברים את סוף התורה עם התחלתה בקריאת שמחת תורה. דברי הרמב"ם באיגרת תימן בעניין אמונת עם ישראל במשה רבינו רק במעמד הר סיני ולא ע"י האותות והמופתים שעשה, ולפי"ז תירוצים נוספים לשאלה ממוצש"ק לך לך בעניין שינוי הניגון בקריאת פסוקי "ויעל משה", ומדוע חוזרים לניגון הרגיל בפסוק "לכל האותות והמופתים", והאם מנהג זה נהיה בעיקבות דברי הרמב"ם הללו. מי כתב את הפסוקים "ויעל משה" שבתורה, ולפי זה תירוץ נוסף לקושיא דלעיל. דברי ספר הזוהר הקדוש בעניין נבואת משה רבינו, והאם היה נביא כמותו באומות העולם כגון בלעם הרשע, ולפי זה תירוץ נוסף לקושיא דלעיל. השלמה בעניין ההיתר לנסות את ה' בעניין מעשר, ותשובה לשאלה מדוע הרמב"ם לא כתב במפורש שאסור לנסות את ה' על כל מצוה אחרת. דברי מהרי"ץ בעניין ברכת כהנים אשר מתקיימת ללא שום תנאים, כמו בעניין מעשר. סגולה עשירות ע"י אמירת פיטום הקטורת, והאם גם היא ללא כל תנאי.

מוצש"ק וישלח

נושאי השיעור: דין מי שאכל ושכח האם בירך ברכת המזון, האם עליו לחזור גם על ברכת הטוב והמטיב שהיא מדרבנן, האם צריך שיברך בהרהור, כוחו של מנהג כנגד ספק ברכות להקיל, ובמה הדבר שונה מכאשר האדם שכח לומר המלך המשפט בעשי"ת. השלמה מהשיעור הקודם בעניין דרגתו של משה רבינו ע"ה. השלמה בעניין מעשר כספים, מדוע לא מובא בשום ספר מספרי הרמב"ם את הדין שמותר לנסות את הקב"ה בעניין מעשר, מדוע מרן לא העלה דין זה בשו"ע על אף שהביא זאת בספרו בית יוסף ושו"ת אבקת רוכל, ועל מה הסתמך מרן שליט"א בהביאו דין זה בשלחן ערוך המקוצר. האם הסנדק בברית מילה מתעשר בממון, וביאור העניין שלא לתת לאדם אחד להיות סנדק בשתי בריתות. האם לשון הרע גורם לצרעת גם בזמן שאין כהן ובית המקדש, ולפי זה הבנה לגבי ישנם אנשים המעשרים ואינם מתעשרים.

מוצש"ק וישב

נושאי השיעור: בעניין סדר הדלקת נרות חנוכה לכתחילה, האם מימין לשמאל או משמאל לימין, ביאור המאמר כל פניות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין, דוגמאות לכך כגון הקפת המזבח, ברכת כהנים, נענוע הלולב, צורת הכתיבה של עם ישראל בשונה מן הנָצרים ומן הישמעאלים.

מוצש"ק מקץ

נושאי השיעור: בעניין סדר קריאת התורה בשמונת ימי חנוכה למנהג ק"ק תימן יע"א, מדוע קוראים בפרשת הנשיאים, כיצד סדר חלוקת המברכים, מדוע ביום השמיני תיקנו שהישראל קורא פי ארבע מן הכהן והלוי. האם ניתן להוסיף טעמים מעבר לטעמים הכתובים בגמרא. קושיא על דברי מהר"ש שבזי זיע"א בספר חמדת ימים בעניין אם אירע שמיני של חנוכה בשבת, והשארתה בצריך עיון. זיופים בשמנים המופצים בשוק בתורת שמן זית זך. כיצד מבטאים את המלה חשמונאים. התייחסות מרן שליט"א ל"ערכה להלכות צניעות" לנשים, ודחיית דברים הכתובים בה, כגון בעניין חצאית ובישום. דברי מרן שליט"א בשבח התפילה להפרת עצה, וכן נוסח הדרן עלך לסיום מסכתא, וכן התפילה לפני ואחרי הלימוד, שיצ"ל במהדורא חדשה מיוחדת ומפוארת ע"י מוסדות יד מהרי"ץ.

מוצש"ק ויגש

נושאי השיעור: השלמה משיעור מוצש"ק ויצא בעניין ברכת כהנים, האם היא מתקיימת ללא כל תנאי, או שהיא חלה רק בתנאי, כגון אם תהיה אחדות בעם ישראל. האם כשאין תשעה השומעים ועונים בחזרת הש"צ, הברכות הינם ברכה לבטלה. מדוע הכהנים מכוונים אצבעותיהם כמין שתי שי"ן, ומדוע הכהנים מפנים ידיהם לצדדים שבע פעמים. השלמה בעניין מעשר כספים, מדוע הרמב"ם אינו מביא את הדין שמותר לנסות את הקב"ה במצוות מעשר אעפ"י שזאת גמרא מפורשת. מה הפירוש "עד שיבלו שפתותיכם מלומר די". האם האסמכתאות שדרשו חז"ל מן הפסוקים הם פירוש וכוונת הפסוקים, או שזה רק סימן ורמז. ההבדל בין מינות לבין דרך מינות.

מוצש"ק ויחי

נושאי השיעור: בעניין הכוונה באמירת השמות הקדושים בברכות ותפילה וכדומה, והאם ניתן לסמוך על "גילוי דעת" הנאמר בבוקר בכוונת כל השמות שיאמר באותו היום. דברי מהרי"ץ זיע"א בהגהותיו על הספר שבט מוסר בעניין תפילה או מעשה מצווה הנעשה בלי כוונה, ולפי זה תירוץ לקושיא מהשיעור הקודם על דבר החינוך בעניין ברכת כהנים, ומה מעלת הכהנים כיום כאשר אין בית המקדש קיים. דברי ספר פלא יועץ בעניין כוונה בתפילה ובברכות ובקרית שמע. השלמה בעניין עשר תעשר – עשר בשביל שתתעשר, ביאור המושג "אל תקרי", הבנת דברי רבי אברהם בן הרמב"ם, והאם ניתן לתרץ על פי דבריו את הקושיא על הרמב"ם מדוע אינו מביא דין זה להלכה למעשה. תירוצים נוספים בדעת הרמב"ם, אשר אינם מתאימים לדברי הגמרא. תירוץ מרן שליט"א לקושיא על הרמב"ם, נפקא מינה מכך להלכה למעשה, ומסקנת מרן שליט"א אשר נשארה כפי שהעלה בספרו שלחן ערוך המקוצר. השלמה בביאור דברי מהרי"ץ בשם ספר נש"ר בעניין כל פינות שאדם פונה לא יהיו אלא דרך ימין, דברים עמוקים המובאים בספר נש"ר, ולפי זה השלמה בהבנת דברי מהרי"ץ בעניין שם חב"ו שבמלים "מקבץ נדחי עמו ישראל", ודחיית הטוען על הבנת מהרי"ץ בעניין זה. תירוץ מרן לשאלה מדוע יוסף הצדיק לא סיפר לפוטיפר על מעשי אשתו.

מוצש"ק שמות

נושאי השיעור: מדוע בני ק"ק תימן יע"א מפטירין בשב"ק שמות בהפטרת "הודע את ירושלם את תועבותיה", בשונה מהעדות האחרות. ביאור המושג "ספר תורה בודק", והאם הדבר נכון ומוסמך. דברי ספר כתר שם טוב בנוגע למנהגי תימן, והאם הדברים נכונים. ביאור החתם סופר על הפסוק "גם עדותיך שעשועי אנשי עצתי". סיבת השינויים שישנם במלה "ירושלם" בתהלים פרק קל"ז, מדוע המלה "ירושלם" נכתבת בלי יו"ד, ולפי זה הבנה מדוע אנו מפטירין ב"הודע את ירושלם" בשבת קודש פרשת שמות.

מוצש"ק וארא

נושאי השיעור: מה הפירוש "יושבי קרנות", עניין הלומד על מנת לקנטר, ומדוע בתפילה לאחר הלימוד מייחסים ליושבי קרנות את המלים "אנשי דמים ומרמה". השלמה בעניין מדוע בני ק"ק תימן יע"א מפטירין בשב"ק שמות בהפטרת "הודע את ירושלם את תועבותיה", בשונה מהעדות האחרות. האם בזמן חז"ל היו הפטריות קבועות לכל פרשה. תירוצים נוספים מדוע אנו מפטירין ב"הודע את ירושלם" בשבת קודש פרשת שמות. ביאור המושג "אור ישר" ו"אור חוזר", ומה ההבדל ביניהם. ספר הזוהר הקדוש בכתב יד קדשו של מהרי"ץ זיע"א. השלמה בעניין קריאת השם אסנת לילדה, מדוע דינה נקראת הדס, ומדוע ישנם צדיקים רבים הקבורים בגליל למרות שהם לא גרו שם כלל.

מוצש"ק בא

נושאי השיעור: השלמה לשיעור הקודם בעניין מדוע שמאי והלל קבורים במירון, ולמה הרבה צדיקים קבורים בגליל למרות שהם לא גרו שם. השלמה בעניין נתינת שמות האבות הקדושים וכדומה לתינוקות שנולדו, והתייחסות לדברים הכתובים בצוואת רבי יהודה החסיד בעניין זה. שלשה דברים מיוחדים הנעשים בסדר עריכת חופה וקידושין לפי מנהג ק"ק תימן יע"א, ושנוסח יוצאי שרעב יע"א היה בעבר כמעט בדיוק כפי הנוסח המקורי שלנו. אלו שירים שרים לחתן ולכלה בכניסתם לחופה, וכיצד צורת הולכת החתן והכלה לחופה. עניין אמירת דרשה ע"י הרב בעת החופה, וחשיבות אמירת דברי תורה לפני ברכת המזון. מה העניין באמירת נוסח על דא יתברך וישתבח וכו' בסיום ההפטרה. גילוי כת"י של מהרי"ץ זיע"א על ספר זכירה, וחידושים והערות בשמו. חשיבות ידיעת שם מחבר כל פיוט. כיצד מבטאים את המלה "חיא" שבנוסח על דא יתברך וכו', האם ישנו הבדל בין לשון הקודש ללשון ארמית בביטוי המלים משורש זה, וחשיבות הדיוק במלים שבלשון חז"ל ושבלשון ארמית.

מוצש"ק בשלח

נושאי השיעור: האם עַם ישראל נענשים על חטאים הנעשים בסתר, ומהו הגדר של "נסתרות". עניין ערָּבות בקיום המצוות, כגון בברכת המזון ובקידוש. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א באיגרת מוסר כלפי העבירות הגלויות והנסתרות, דברי בעל מדרש הגדול בעניין זה, ודחיית דברי כותב ההערות על ספר מדרש הגדול שם. מעשה שאיננו מפורסם אשר היה עם רבינו האר"י זיע"א כאשר רצו לבטל את יומא דהילולא לרשב"י זיע"א בל"ג בעומר, ומדוע בכל הדורות ישנם אנשים אשר מתנגדים לאדם צדיק שבדורם.

מוצש"ק יתרו

נושאי השיעור: השלמה לשיעור מוצש"ק ויחי בעניין תפילה או ברכה הנאמרת בלא כוונה האם היא מזעזעת עולמות עליונים, והיחס שבין תפילת האנשים הפשוטים לתפילת הצדיקים. השלמה בעניין השאלה מדוע יוסף הצדיק לא גילה לפוטיפר על מעשי אשתו, ותירוצים נוספים לשאלה זו. מה הדין באדם אשר אמר את התחלת ברכת יוצר אור ואת סופה, ודילג את כל אמצע הברכה, וכן לגבי ברכות דומות אחרות כגון ברכת על המחיה, ביאור הכלל דאמרינן ספק ברכות להקל נגד דעת מרן השו"ע, והאם אומרים כי אילו מרן היה רואה את הדעות האחרות גם הוא היה מודה להם. האם קדושה דיוצר וכן קדושת ובא לציון נאמרת גם ביחיד, ומה הדין לגבי אמירת ברוך כבוד י"י ממקומו, והתייחסות למש"כ בספר זית רענן בעניין זה, ודחיית דבריו בעניין מנהג ק"ק תימן לומר קדוש וגו' וברוך כבוד וגו' בניגון ופיסוק טעמים. התייחסות לעניין ספר הפטריות הכתוב ע"ג קלף בניקוד ובטעמים.

מוצש"ק משפטים

נושאי השיעור: האם הקב"ה משגיח גם על בעלי החיים שבעולם, ומדוע קוראים במלעיל את המלה "וְנָֽפל" שבפסוק "כי יפתח איש וגו' ונפל שמה שור או חמור" (משפטים). השלמה לשיעור הקודם בעניין מה הדין באדם אשר אמר את התחלת ברכת יוצר אור ואת סופה, ודילג את כל אמצע הברכה, וכן לגבי ברכות דומות אחרות כגון ברכת על המחיה, והאם הקדושה מעכבת בברכת יוצר אור. מהי הברכה על הלחוח, והתייחסות למ"ש בספר בירור הלכה בעניין זה. דברי מרן שליט"א בשבח הלימוד בספר אגדתא דפסחא – פרי עץ חיים, והודעה על קיום מבחן נושא פרסים בחודש ניסן התשע"ה ע"י מכון פעולת צדיק ב"ב

מוצש"ק תרומה

נושאי השיעור: משנכנס אדר מרבין בשמחה – במה הדבר מתבטא? דברי מרן שליט"א בשבח המודעה לשליח ציבור בעניין התפילה במתינות ובהטעמה, והבנת דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין זה. ביאור מרן שליט"א על מה שפסק בשע"ה (הלכות תענית אסתר) בעניין חתן וכלה הפטורים מן התענית בשבעת ימי המשתה, וכן על מה שפסק מרן שליט"א בעניין בעלי הברית שהינם פטורים מלהתענות בצום תענית אסתר המוקדם, והרחבה בביאור ההבדל שבין צום תענית אסתר לבין יתר התעניות. האם המצות לחג הפסח חייבות להיות בצורה עגולה, ובעניין מנהג האשכנזים לאכול בפורים מיני מאפה בעל שלש קרנות.

מוצש"ק תצוה

נושאי השיעור: ביאור הנאמר במגילת אסתר "לקיֵם את ימי הפורים וגו' דברי הצומות וזעקתם", והשלמה בעניין תענית אסתר האם היא חובה או מנהג. דברי מרן שליט"א בעניין הסרטת וידיאו נדירה אשר פורסמה בשבוע שעבר, בה נראה מרן החפץ חיים זצוק"ל מגיע לכנסייה הגדולה שנערכה לפני 92 שנה, מדוע הדבר נתפרסם דוקא בימים אלו שלפני פורים ולפני הבחירות הבעל"ט. דברי מרן שליט"א בשבח מגילת אסתר "עדת קדושים" שיצאה לאור בשנה זו, והתייחסות כלפי אלה המנציחים את הטעיות המצויות בציבור בתוך ספריהם. כוונת דברי החפץ חיים בעניין המלחמה השלישית שתהיה גרועה יותר מקודמותיה, ודברים מהגר"א וסרמן בעניין זה. דחיית דברי הגר"ש בעדני שליט"א בעניין מסורת ומנהגי ק"ק תימן, והבאת דברים הפוכים אשר נאמרו על ידו בכנס "פעולת צדיק" לפני חמש עשרה שנה

מוצש"ק כי תשא

נושאי השיעור: פירוש נוסף (תשע עשרה במספר) בביאור המושג "לחם עוני", והאם המצה חייבת להיות בצורה עגולה. השלמה בעניין עוגיות פורים (אוזני המן) וצורתן המשולשת בעלת שלוש קרנות. דברי מרן שליט"א על הגאון רבי שמעון בעדני שליט"א, והאם מותר לשנות את לשון הפסוק ללשון מליצה, ודברים בשבח חבר הכנסת הרב יואב בן צור הי"ו נציג תנועת ש"ס, והחובה להצביע בבחירות הקרובות למען הצלחת תנועת ש"ס בראשות הרב אריה דרעי הי"ו. דברים מפי הרב יואב בן צור הי"ו בעניין הבחירות, שנאמרו בפני משתתפי השיעור השבועי שיחיו.

מוצש"ק ויקהל ופקודי

נושאי השיעור: ביאור המלים 'הא לחמא עניא' בהגדה של פסח, ועל איזה "לחמא" מדובר בפיסקא זו. מדוע במגילת אסתר כפי נוסח ק"ק תימן יע"א יש ריוח פרשה בפסוק "ביום השביעי" ולא בפסוק "גם ושתי המלכה" כפי שהדבר ביתר עדוֹת ישראל. הוספה בעניין חשיבות מניין השנים לשטרות מאז מות עזרא והפסקת הנבואה בעם ישראל. המשך בביאור פיסקת "הא לחמא עניא" והאם נכונה הגירסא "כהא לחמא עניא". האם השם מנחם הוא טוב לתינוק, ומיהו מנחם שפירש ולהיכן פירש. דברי מרן שליט"א בשבח מרן הגאון הגדול רבי עובדיה יוסף שליט"א, ובניו הרבנים הגאונים שליט"א, והחובה להצביע בבחירות בכדי שלא לתת יד לפושעים. חשיבות המבחן על אגדתא דפסחא והתועלת העצומה מכך. דברי הרב יואב שלם הי"ו בעניין הוראת מרן שליט"א בנוגע לבחירות לכנסת.

מוצש"ק ויקרא

נושאי השיעור: ביאור נוסח בדיקת וביטול חמץ, ההבנה בנוסחת הרמב"ם, ובנוסחת רבינו סעדיה גאון. חשיבות אמירת נוסח 'מא כבר' בליל הסדר בלשון ערבי גם בזמנינו. השלמה בעניין האם ישנה השגחה פרטית גם על בעלי חיים והדומם. השלמה בעניין תפילה או ברכה הנאמרת ללא כוונה, האם היא מזעזעת עולמות עליונים. דברי מרן שליט"א על חשיבות ההשתתפות ב'כינוס חירום' כנגד פגעי הטכנולוגיה, המתקיים במוצאי שב"ק זו. תיקון טעות בנוסח "מכירת חמץ" המצורף לקטלוג פסח ה'תשע"ה. דברי מרן שליט"א בשבח הגדת "עדת קדושים" שיצ"ל בשנה זו במהדורא חדשה, כולל ספר שיר השירים המוגה בדקדוק רב.

מוצש"ק צו

נושאי השיעור: מדוע איננו נוהגים להניח עשרה פתיתי חמץ ע"מ למוצאם בזמן בדיקת חמץ. חשיבות ההצטרפות כחבר לאגודה כנגד פגעי האינטרנט והמכשירים הטמאים, והחובה לבדקם ולבערם כחמץ. מדוע איננו נוהגים ליטול נוצה או סכין בעת בדיקת חמץ. תשובה לשאלה מדוע פסק מרן שליט"א בשע"ה כי אין להניח כלי חמץ ע"ג הכתלים אפילו שהשתמשו בהם רק בצונן. השלמה בעניין עץ ההדס הנמצא ע"ג קבר דינה בת יעקב. רשימת מוצרים שיש בהם חמץ בעין ושיש לבערם או למכרם לגוי, ורשימת מוצרים שיש בהם תערובת חמץ או ספק תערובת חמץ, וכיצד יש לנהוג להלכה ולמעשה. דברי מרן שליט"א בשבח קטלוג פסח ה'תשע"ה. דברים בשבח הקובץ התורני "דברי חפץ" (גליון ד', ניסן ה'תשע"ה) לחידושי תורה, להלכה ולמסורת, היוצא לאור ע"י מוסדות יד מהרי"ץ. דברים מאת הרב מנחם צדוק שליט"א לגבי המבחן הארצי לבחורי הישיבות הקד' על ספר שלחן ערוך המקוצר. דברים מאת הרב אלעזר יוסף שליט"א לגבי ההצטרפות כחבר באגודה לפגעי האינטרנט והטכנולוגיה. דברים בעניין המוצרים לפסח בהכשר בד"צ פעולת צדיק, והחומרות הרבות הנעשות בדרך ייצורם ואריזתם.

דרשת מרן שליט"א – חול המועד פסח ה'תשע"ה – רחובות

דרשת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסרה במסגרת "המעמד הגדול" של הקבלת פני רבו ברגל, שהתקיים ביום ראשון דחול המועד פסח ה'תשע"ה, באולם "יד לשבים" – רחובות. כולל דברים לזכרו של הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק"ל – מח"ס שו"ת שבט הלוי ופוסק הדור האשכנזי. שאלות ותשובות לאחר הדרשה.

מוצש"ק שמיני

נושאי השיעור: ביאור דברי המשנה "בארבעה פרקים העולם נידון וכו', והשלמה לדברים שנאמרו ב"מעמד הגדול" בחוה"מ פסח בעניין מדוע לא נהגו אבותינו לומר "פסח כשר ושמח", והאם ראוי לומר זאת. כיצד יתכן שימי חול המועד פסח נחשבים ימי ושמחה, וגם ימי דין של ספירת העומר. השלמה ותוספת דברים בעניין ספר הפטריות הכתוב בדיו ועל קלף, והאם ראוי לעשות זאת. עניין ביעור מעשרות ווידוי מעשרות בערב שביעי של פסח של שנת השמיטה, והאם הדבר שייך גם למי שמנוי על "קרן המעשרות" או אם מקפיד לקנות רק בהכשרים מהודרים המפרישים תרומות ומעשרות. בתוך הדברים, דברי שבח לקו "קול יהודי תימן" ותועלתו הרבה. הזמנת הציבור להילולת מהרי"ץ ה-210 בהשתתפות רבנים ואישי ציבור.

הילולת מהרי"ץ ה-210 (ה'תשע"ה) – בני ברק

דרשת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסרה במסגרת "המעמד הגדול" של הקבלת פני רבו ברגל, שהתקיים ביום ראשון דחול המועד פסח ה'תשע"ה, באולם "יד לשבים" – רחובות. כולל דברים לזכרו של הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק"ל – מח"ס שו"ת שבט הלוי ופוסק הדור האשכנזי. שאלות ותשובות לאחר הדרשה.

מוצש"ק תזריע ומצורע

נושאי השיעור: תשובה לשואל בעניין פסיקת מרן שליט"א בשע"ה להתיר מצות נפוחות או כפולות. השלמה בעניין הפרשת תרומות ומעשרות גם כאשר קונים בכשרות מהודרת. השלמה בעניין האם מותר לעשות מליצות מפסוקים.

מוצש"ק אחרי מות וקדושים

נושאי השיעור: ביאור המשנה במס' אבות "מסורת סיג לתורה", מה פירוש המלה סיג, ומה הדבר שונה מהאמור בפ"א "ועשו סיג לתורה". מה הפירוש "מעשרות סיג לעושר", והשלמה בעניין מדוע הרמב"ם התעלם מהמימרא "עשר בשביל שתתעשר". דברי השל"ה הק' בנוגע להוספת חומרות בכל דור ודור, וביאור דין תספורת הראש או הזקן בימי ספירת העומר לפי מנהג ק"ק תימן יע"א. דברי מרן שליט"א בשבח הספר פסקי מהרי"ץ – שערי טהרה שיצא לאור ע"י מכון פעולת צדיק במהדורא חדשה. האם גם לבעלי חיים נקיבות ישנו דם נדה כמו בבני אדם.

מוצש"ק אמור

נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בהלכות מילה בעניין המצוה מן המובחר למול בברזל, ומה המקור לכך. האם מותר שיהיה סכין על השלחן בשעת ברכת המזון, ומה הדין לגבי רובה או אקדח. מדוע בפסוק "עשה לך חרבות צורים", האות חי"ת היא בגעיא. התייחסות מרן שליט"א לאסון שקרה בארץ נפאל, והלקח שיש לנו ללמוד מהאסון הנ"ל. האם אמירת פיוט "יגדל אלד'ים חי" בניגון המקובל בידינו בכלל איסור שירה בימי ספירת העומר, והאם מותר לומר "הללות" בימים אלו. השלמה לגבי השאלה כיצד יתכן שמצד אחד ימי העומר המה ימי דין, ומאידך הם כחולו של־מועד, והאם ישנו הבדל בין הימים לבין הלילות בימי ספירת העומר. עניין אכילת שיורי האפיקומן כסגולה לשמירה, ומעשה בהגרח"ש גריינמן זצוק"ל שנתן זאת לאשה שלא נפקדה בפרי בטן, ושזכתה להיפקד לאחר אכילת שיורי האפיקומן. התייחסות מרן שליט"א למ"ש בספר "אוצרות התורה" פרשת שמיני בנוגע לביקורו של הרמב"ם בארץ תימן וכו', ודחיית הדברים הנ"ל. השלמה בעניין כשרות מצה נפוחה בפסח. הערת מרן שליט"א בנוגע להקדמת הספר פסקי מהרי"ץ – שערי טהרה שיצ"ל כעת במהדורא חדשה.

מוצש"ק בהר

נושאי השיעור: השלמה בעניין המצוה מן המובחר למול בברזל. דין מומר [משומד] לדבר אחד, כגון מי שמדבר לשון הרע, או המחזיק מכשיר אייפון וכדו' והמסתכל במכשירים טמאים, האם מנהגינו כדעת הרמב"ם הסובר כי שחיטתו פסולה, ומה הדין לגבי סופר סת"ם. האם אדם הפסול לעדות, דינו כמשומד לדבר אחד, ומי נקרא פסול לעדות. כיצד הפסיקה להלכה למעשה בעניינים אלו לבני עדת ק"ק תימן יע"א. התייחסות מרן שליט"א לאותם קלי דעת המזלזלים בחומרות המקובלות בעם ישראל בעניין האבילות בימי ספירת העומר, ובפרט לאלו מבני עדתינו אשר שתו מהמים הרעים של בעלי דעות זרות.

מוצש"ק בחוקותי

נושאי השיעור: בעניין ביאור המלה "שלמי" הנאמרת ביום האחרון של ספירת העומר, מה הפירוש "תמימות תהיינה", והאם אדם שלא ספר יום אחד גם ביום, יוכל לומר את המלה "שלמי". אופן חלוקת העליות בפרשת בחוקותי, ומהיכן יש להתחיל את קריאת התוכחה. השלמה בעניין (מומר) משומד לדבר אחד לגבי שחיטה וכתיבת סת"ם, וביאור חידושם של חכמי תימן שזהו דוקא במשומד להכעיס.

מוצש"ק נשא

נושאי השיעור: ביאור דעת הקדמונים כי יש להדביק את רגל האות קו"ף לגגה, בפסוק "הם העומדים על הפקודים" (נשא) וכן בפסוק "לשמצה בקמיהם" (כי תשא), מדוע צריך שספר התורה יהיה שלם ללא חסרות ויתרות או דיבוקים וכדומה, טעם לעניין הוספה מחול על הקודש בערב שבת ובמוצאי שבת. מאיזה פסוק מתחילה התוכחה שבפרשת בחוקותי, האם הברכות יותר מן הקללות, והשלמה בעניין השאלה מהיכן יש להתחיל את קריאת התוכחה. דברי מרן שליט"א בעניין אמינות הסיפור שכביכול היה בארץ תימן.

מוצש"ק בהעלותך

נושאי השיעור: ביאור דברי מו"ר הגרש"ז אוירבך זצ"ל בשאלה האם נשתנה דין נטילת ידים בשחרית עקב המעשה שהיה בגר צדק הרוזן פוטוצקי. השלמה וחיזוק בעניין תוספת שבת ובפרט בחדשי הקיץ שאפשר להקדים ביותר, וכן לגבי תוספת יום טוב ותוספת יום הכיפורים. השלמה בעניין השאלה מאיזה פסוק מתחילה התוכחה שבפרשת בחוקותי, ומהיכן העולה לתוכחה צריך להתחיל לקרוא. תוספת דברים בעניין תירוץ מרן שליט"א מהשיעור הקודם על שאלת הגרי"ח בספר בניהו, בדבר כפל הלשון בגמרא "כשהוא מתחיל, מתחיל בפסוק שלפניהן. וכשהוא מסיים, מסיים בפסוק שלאחריהן". התייחסויות מרן שליט"א לשאלה בעניין לבישת "בובו" תחת מטפחת ראש האשה. וכן בדבר מ"ש בחוברת "כיצד בודקין" ביחס לדרך השחיטה והניקור בקרב בני ק"ק תימן. וכן בדבר מ"ש בספר אוצר הכיפה ע"ד מרן שליט"א בעניין עטיפת טלית בערב שבת.

מוצש"ק שלח לך

נושאי השיעור: ביאור דברי התוס' במסכת מגילה לגבי הקריאות בתורה שאינן כפי הקריאה כיום, והשלמה בעניין מהיכן העולה לתוכחה צריך להתחיל לקרוא. תשובה לשאלה מדוע העולה שביעי בפרשת בחוקותי, מתחיל מן הפסוק ואם לא יגאל וגו'. דברי מרן בעניין פסקי מהרי"ץ – שערי טהרה שיצא לאחרונה ע"י מכון "פעולת צדיק" במהדורא חדשה. וביאור ההגדרה כי מהרי"ץ היה "מאריה דאתרין", התייחסות לאנשי הכת (דרדעים) המתכחשים למהרי"ץ זיע"א ובוחרים כביכול בהרמב"ם, דחיית דבריהם בענייני טהרה כגון בבדיקת מוך דחוק וכו', כולל התייחסות לספר "טהרת משה" של צפניה ערוסי, אשר זרוע שגיאות רבות וטעיות אין ספור, תוך נתינת דוגמאות רבות לכך. התייחסות לאחת מהערותיו של ר' דוד צדוק כלפי דברי מרן שליט"א על תכלאל עץ חיים מהדורת חנות נוסח תימן, בעניין תיבת אורייתא "קדישתא" שבקדיש דעתיד, ובל"נ עוד ידובר על "הערותיו" בהזדמנות נוספת.

מוצש"ק קרח

נושאי השיעור: ההבדל שבין אמונת ה' לבין ידיעת ה', ביאור דברי מרן בהקדמתו לספר שלחן ערוך המקוצר וביאור דברי הרמב"ם בהל' יסודי התורה בעניין הפסוק "אתה הראת לדעת וגו'". עניין אמירת פסוק "וידעת היום וגו'" בנוסח המהולל לעולם וכו', והבנת דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין זה. התייחסות מרן שליט"א לעשרת הערותיו של ר' דוד צדוק כלפי דברי מרן שליט"א על תכלאל עץ חיים מהדורת חנות נוסח תימן. השלמה בעניין הספר שערי קדושה למהרי"ץ זיע"א, ותשובה לאלו החושבים כי אנשי כת הדרדעים משמרים כביכול את המנהגים הקדומים, כגון בחיבור פרשיות חוקת ובלק, וחידוש גדול ממהר"י ונה זצ"ל בעניין זה.

מוצש"ק חוקת ובלק

נושאי השיעור: מי הוא "מנחם" שמזכיר רש"י פעמים רבות בחיבוריו, האם מותר לקרוא לתלמיד חכם בשמו או בשם משפחתו ללא תואר "הרב" או "רבי", מדוע המאירי נקרא ללא תואר הרב, מדוע ישנם ת"ח במשניות אשר אינם קרויים בתואר הרב, ומדוע בקינות ישנם ת"ח אשר לפעמים נקראים בתואר הרב ולפעמים לא. הסיבה שאיננו משנים את הקריאה עפ"י פירוש תרגום יונתן, וכן מדוע איננו משנים בנוסחאות התפילה שקיבלנו מעדות האחרות. השלמה בעניין אמירת פסוק "וידעת היום וגו'" בנוסח המהולל לעולם וכו', והמשך דחיית טענותיו של האברך דוד צדוק כלפי דברי מרן שליט"א על תכלאל עץ חיים מהדורת חנות נוסח תימן. בעניין הזכרת ראש חודש בברכה שלאחר ההפטרה ולא בחתימת הברכה, ודוגמאות נוספות לטעיות שנמצאו בתכלאל הנ"ל. השלמה בעניין מה היא מהדורא קמא של תכלאל עץ חיים למהרי"ץ ומה היא מהדורא בתרא, ושיש מהדורא שהיא "קמא דקמא" ומהדורא שהיא "בתרא דבתרא" של הרש"צ זצ"ל. תוספת דברים בעניין מי שלא כיוון באמירת פסוק "פותח את ידיך" שצריך לחזור ולאמרו שוב. תוספת דברים בעניין אמירת "צדקתך" בכל יום שאין אומרים בו הלל. תוספת דברים בעניין גירסת המלה "שירים" שבפיטום הקטורת. השלמה בעניין בדיקות טהרה לנשים עפ"י מהר"ש אלקארה זצ"ל, דעת מהר"י בדיחי זצ"ל בעניין זה, ויסוד חשוב מבעל הכלי יקר בעניין לאו דלא תסור. התייחסות נוספת לספר "טהרת משה" ושיש לקרותו בשם "טומאת אשם" כיון שהוא מיקל באיסורי כרת רח"ל והחובה לבערו מן העולם. דברי מרן שליט"א בשבח הקונטריס "מועדי השם" על הלכות חול המועד שיצ"ל בימים האחרונים.

מוצש"ק פינחס

נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בעניין מטרת התעניות, ופירוש לשונו יש "שם" ימים וכו', ובמקומות נוספים שכתב הרמב"ם בלשון הזאת. ימי בין המצרים הם ימים שבהם שולט יצר הרע. עניין הוספת המלים וינחמנו בציון וכו' בסוף הקדיש, ולא רק בסיום תפילת שמונה עשרה. השלמה בעניין הוספת פסוק י"י הושיעה בתפילת ערבית, ועניינים נוספים בנוסחת התפילות. דברי הרמ"ע מפאנו בביאור נוסחת הספרדים בברכת אהבת עולם, בה כתובה המלה "מהרה" ג' פעמים. דברי מהרי"ץ זיע"א בתכלאל עץ חיים מהדו"ק ומהדורא קמא דקמא בה גם אצלינו כתובה המלה "מהרה" ג' פעמים, ודברי מרן שליט"א כי יש לתקן זאת בנוסח הברכה ולומר בנוסח 'ומלוך עלינו "מהרה" אתה לבדך'. תשובה לשואל בעניין זמני ביעור שביעית בזמנינו, האם הדבר תלוי בשלושת הארצות שבארץ ישראל, והתייחסות למה שכתבו בעניין זה בספר דיני שביעית בשם החזו"א זצ"ל.

מוצש"ק מטות

נושאי השיעור: השלמה בעניין תיקון נוסח ברכת "אהבת עולם", בה יש לומר 'ומלוך עלינו "מהרה" אתה לבדך', וביאור הפסוק "ונושנתם בארץ" שבקריאת תשעה באב. תוספת דברים בעניין בדיקות טהרה לנשים עפ"י דעת מהר"י בדיחי זצ"ל, התייחסות נוספת למה שכתב ספר "טהרת משה" [הר' צפניה ערוסי] אשר יש לקרותו בשם "טומאת אשם", כיון שהוא מיקל באיסורי כרת רח"ל. בדרך אגב, תשובה לשואלים בעניין עניית אמן על ברכת "שהכל" של מרן שליט"א לשומעי השיעור דרך הטלפון בשידור חי, ומה הדין בשומע מתוך הקלטה. השלמה בעניין בדיקות טהרה לנשים קודם ספירת שבעה נקיים, התייחסות למה שכתב בעל ספר "אדני פז" כלפי דברי מרן שליט"א בספרו שו"ת עולת יצחק בעניין זה, וכלפי מש"כ הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל בספרו טהרת הבית. דברי מרן בשבח הקונטריס "הטוב שברופאים" להרה"ג יעקב לוי שליט"א הכולל הליכות והלכות ביקור נשים אצל רופא.

מוצש"ק מסעי

נושאי השיעור: בעניין קריאת שם הבן כשם האב. האם ישנו עניין שהבן יאמר את ההשכבה על אביו שנפטר. ביאור החיד"א על הפסוק (מטות) ככל היוצא מפיו יעשה. ימי בין המצרים הם ימי צער ואבל על חרבן בית המקדש, מדוע קשה לנו להתאבל על כך, מעלת בית המקדש בבניינו, מדוע אנו אומרים בקדיש דעתיד "היכלא קדישא" ולא אומרים על התורה "אורייתא קדישתא". מכתב מהגאון רבי נסים רצאבי זצ"ל בעניין העובר על תקנת הקהל, והשוני שבין שלטון הגויים בארץ תימן לבין שלטון הערב רב הקיים היום. מכתב נוסף שנכתב לשר האוצר דאז ספיר, והצורך להתרפס בפני השלטון ע"מ לקבל תקציבים לענייני תורה וקדושה. שורש המחלוקת וחילוקי המנהגים בעבר ובהווה בעניין חיבור פרשיות חוקת ובלק והפרדת פרשיות מטות ומסעי, עניין שמות המלאכים הממונים על כל פרשה, ביאור הטעם שהביא מהרי"ץ למנהג הקדום, והבנת דברי מהרי"ו בעניין זה, התייחסות למה שכתב הגר"ש קורח בספרו עריכת שלחן כלפי מנהגם של כת הדרדעים, בשונה מסבו הגר"ע קורח זצ"ל אשר הרחיקם ודחה את שיטתם הנלוזה ואת דברי רבם. דחיות נוספות לדברים שנכתבו בספר "טהרת משה" אשר יש לקרותו בשם "טומאת אשם", כיון שהוא מיקל באיסורי כרת רח"ל. דברי מרן שליט"א על אביו זצ"ל אשר השבוע חל יום היארצייט שלו. קושיא על דברי הרמב"ם באיגרותיו לגבי מניין ונושנת"ם, והשארתה בצריך עיון.

מוצש"ק ואתחנן

נושאי השיעור: שערוריה בעניין רצועות התפילין, הרצועות האלו פסולות בהחלט, אין בתפילין אלו סגולת שמירה, ביאור עניין מן המותר בפיך, הצורה המהודרת בהשחרת הרצועות, מקור האותיות הלפופות והעקומות, במאה שנה האחרונות היו סופרים שלא עשו עקומות, והטעמים שהפסיקו, טעות בדברי מהרי"ץ שחשבו לומר שאין לעשות עקומות, טעם שלישי שהביא להשמטת העקומות, שאלה בענין ונושנתם…

מוצש"ק עקב

נושאי השיעור: השלמה ותיקון דברים בעניין דברי מהרי"ץ זיע"א לגבי אמירת הכרזת ראש חודש בלב נשבר, האם זהו רק לגבי הכרזת ר"ח אב, ודחיית דברי ר' דוד צדוק בעניין זה. אימתי זמן הורדת בגדי שבת ולבישת בגדי חול בתשעה באב שחל במוצאי שבת, ובמה הדבר שונה מהורדת המנעלים. מה מפטירין בשבת שחל בה ר"ח אלול, האם הפטרת שבת וראש חודש או את הפטרת "עניה סוערה" שהיא משבע דנחמתא. האם מזכירים את ראש חודש בחתימת ברכת ההפטרה או רק באמצעיתה, דחיית טענת כת הדרדעים כי כביכול דעת הרמב"ם להזכיר ראש חודש בחתימת הברכה, והתייחסות למאמר הנפלא של הרה"ג אורן צדוק שליט"א – מו"צ בקרית ספר ובבית ההוראה "פעולת צדיק" בעניין זה.

מוצש"ק ראה

נושאי השיעור: פירוש הפסוק בספר יונה "מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך", וביאור מהרי"ץ זיע"א על הפיוט באשמורות "ישן אל תרדם ועזוב התלהלהך". טעיות ושיבושים בפיוטי האשמורות, כגון במלים "צור קדם" שצ"ל בקמץ תחת האות קו"ף, וכן במלים "והגבוה השפל" שצ"ל בצירי תחת האות פ"ה, וכן בפיוט אם אשמנו כתולע האדים וכו' שצ"ל "וישלח רועה לעמו" במקום "ויחיש משיח צדקו", ועוד. התייחסות לקהילות המשאירות את השיבושים והטעיות בתפילות ובפיוטים, למרות שהם יודעים כי זאת טעות. השלמה בעניין הזכרת ראש חודש באמצע ברכת ההפטרה ולא בחתימת הברכה, דחיית טענת כת הדרדעים כי כביכול דעת הרמב"ם להזכיר ראש חודש בחתימת הברכה, התייחסות למ"ש הרב שלהם [קאפח] בפירושו על הרמב"ם, ותירוץ מרן שליט"א לקושיית הרה"ג אורן צדוק שליט"א על מהרי"ץ זיע"א בעניין זה.

מוצש"ק שופטים

נושאי השיעור: המשך ביאור הפיוט באשמורות "ישן אל תרדם ועזוב התלהלהך", המעלה בלהתעורר מוקדם לאמירת האשמורות, והאם הדבר יכול להזיק לגוף ולנפש. השלמה בעניין הגירסא "צור קָדם" בקמץ תחת האות קו"ף, ומדוע הפייטן ריה"ל העדיף את המלה "צור" על פני המלה "אל". פיתול השופר התימני העשוי מדישון רומז לביטול קיטרוג הנחש הקדמוני. מדוע כאשר קמים באשמורת הבוקר, לא אומרים "וצא בסוף הלילות" במקום המִלים "וצא בחצי הלילות", כפי שמשנים את המלים "סוף ליל בגללו" במקום המִלים "חצות ליל". מה הפירוש י"י הוא האלהים, ביאור המשפט "דרכם סולם לעלות", האם הכוונה להתקשרות לצדיקים, התייחסות למה שאומרים חסידי ברסלב לפני התפילה שהם מקשרים עצמם עם כל הצדיקים ועם רבי נחמן בן פיגא מברסלב, דברי מרן הסטייפלר זצוק"ל לגבי חסידי חב"ד העושים כך ביחס לרבם, ודברי מרן הגרא"מ שך זצוק"ל על חסידות חב"ד ורבם. התייחסות נוספת לפירוש הסולם על ספר הזוהר הקדוש. השלמה בעניין האותיות הלפופות והעקומות שבספר תורה, דברי חכמי תימן זצ"ל בעניין זה, אין כל סיבה לעשות רק לפופות ולא עקומות, ודחיית מה שהביא בעל זית רענן על שתילי זיתים בשם אחד מרבני תימן בזמנינו בעניין זה.

מוצש"ק כי תצא

נושאי השיעור: מדוע אנו נוהגים לשבת בעת אמירת י"ג מדות, והאם הדבר תלוי בשנויי מנהגים בין שאמי לבין בלדי. האם המלה להתייצב פירושה לעמוד, וביאור הפסוק ויתייצב עמו שם. האם נכון לומר את שם ה' במלעיל ולא מלרע. תיקוני תפילות בסידורים, החל ממודה אני וכו' ועד קדיש דיוצר אור.

מוצש"ק כי תבוא

נושאי השיעור: בעניין אכילה ושתיה קודם תפילת שחרית, ובפרט בימים אלו בהם קמים מוקדם לאמירת אשמורות, האם מותר לשתות תה או קפה ומה הדין לגבי קפה עם חלב. תשובה לשואל הנוסע לאומן שבארץ אוקראינה לראש השנה, האם יש בעשיית לחוח ע"י גוי איסור משום בישולי גויים, והאם בדין בישולי גויים דבעינן דבר העולה על שלחן מלכים ושרים, הולכים אחר המקום שבו הוא נעשה או אחר המקום ששולחים אותו לשם. המשך "תיקוני תפילות" בסידורים, החל מקדיש דיוצר אור ועד סוף תפילת ערבית לחול.

מוצש"ק נצבים

נושאי השיעור: בעניין שיעור אורך התקיעה והשברים והתרועה בתקיעות ראש השנה. התייחסות מרן שליט"א לזיהום האויר והחום ששרר בימים האחרונים בארץ ישראל. חשיבות התפילה בבכיה בראש השנה. מה הפירוש להיות "דואג ובוטח" בראש השנה, האם מותר לאכול דג בראש השנה על אף שזה מלשון דאגה. התייחסות לטוענים כי שיעור השבר הוא פחות משנייה אחת, וחיזוק מסורת אבותינו בעניין זה. הוספות לשיעור הקודם והמשך "תיקוני תפילות" בסידורים, החל מתפילת ערבית של שבת ועד המהולל של שחרית שבת.

תשע"ו

מוצש"ק וילך – דרשת שבת שובה

נושאי השיעור: בעניין השינויים בתפילות בעשרת ימי תשובה, כגון בעלינו לשבח, וכן לגבי אמירת עושה השלום במרומיו בתפילת שמונה עשרה ובקדישים, וכן לגבי אמירת מזמור שיר המעלות ממעמקים וגו' בין ישתבח ליוצר. הוספות לשיעור הקודם והמשך "תיקוני תפילות" בסידורים, החל מתפילת שחרית של שבת ועד קידוש יום שבת. דברי חיזוק והתעוררות שנאמרו לפני אמירת סדר האשמורות בבית המדרש פעולת צדיק ב"ב, בעניין שמיטת כספים לפני סוף השנה והקשר בין זה לבין ימי הדין.

מוצש"ק האזינו

נושאי השיעור: האם מי שלא כיוון בעת הישיבה בסוכה לא יצא ידי חובתו, ומה הדין להלכה למעשה לדידן. השלמה לשיעור שעבר בעניין השאלה מדוע אבותינו נע"ג לא הנהיגו לומר את מזמור שיר המעלות בעשרת ימי תשובה בין ישתבח ליוצר. תוספת דברים על הנכתב בספר נר יום טוב בעניין האיסור לברך על נר יום טוב. דעת מרן שליט"א בעניין חתן בשנה הראשונה האם פטור מן הסוכה. דברי מרן שליט"א בשבח הקובץ החדש "דברי חפץ" גליון חמישי, תשרי התשע"ו בשכ"ז. בעניין סוכה העשויה סדינים או יריעות המתנדנדות, ועד כמה שיעור הנדנוד. התייחסות מרן שליט"א למה שפורסם בשם מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שאינו אומר שבת שלום במנחה של שבת משום שזהו זמן פטירתן של שלשת הצדיקים, ובעניין לימוד בציבור לאחר תפילת מנחה של שבת לפי מנהגינו. בעניין העונים אמן לאחר ברכת תזכה לשנים רבות ומועדים טובים, ושמקור העניין מאנשי כת הדרדעים. בעניין המצוה להוסיף על ההדסים שבלולב, התייחסות למקפידים להוסיף ס"ח הדסים כמניין לול"ב, ומדוע לא ס"ט כמניין הד"ס. בעניין שיענון הלולב באמירת ההלל, במלים "הודו", "אנא", הושיעה נא", ומדוע אין מקפידים על כך שהברת המלה נהפכת ממלרע למלעיל, והשלמה לדברים שנאמרו בשיעור שנמסר ע"י מרן שליט"א בפני בחורי ישיבת "יודעי בינה" בחדרה (בין כסא לעשור) בעניין אמירת שם ה' האם הוא מלעיל או מלרע. התייחסות מרן שליט"א לגבי דברים שכתב מאן דהוא בעניין פירוש המלה "מינים", ודחייתן מכל וכל.

מוצש"ק בראשית

נושאי השיעור: בעניין הליכה ד' אמות ללא נטילת ידיים שחרית, ביאור דברי מהר"ם לונזאנו כי העושה כן חייב מיתה, ביאור דברי מהרי"ץ בחלק הדקדוק בפסוק ויתהלך חנוך וגו' ואיננו כי לקח אותו האלהים (בראשית), משמעות אחרת למושג חיים או מות, האם מהרי"ץ שהביא בספרו עץ חיים את דברי מהר"ם לונזאנו דלעיל מסכים לכך, ודחיית דבריו התמוהים של האברך דוד צדוק בעניין זה. מדוע אומרים את הפסוק כל כלי יוצר עליך לא יצלח וגו' במוצאי יום הכיפורים, ומדוע שלש פעמים. מדוע אומרים במוצאי יום הכיפורים לך אכול בשמחה לחמך וגו', על אף שזהו ר"ת אב"ל. התייחסות מרן שליט"א למצב הבטחוני ופיגועי הטרור בארץ הקודש, ואמירת "תפילה להפרת עצה" בסוף השיעור. דברי מרן שליט"א נגד שיטת "12 הצעדים" שנכנסה בטעות בזמן האחרון לחלק מבתי שלומי אמוני ישראל, המיועדת להתמודדות בהפרעות נפשיות ולחצים וכו', הדברים הפסולים בשיטה זאת אשר מקורה מן הנצרות. "דקדוקי תורה" – הערות ותיקונים בענייני קריאת התורה לפי סדר פרשיות השבוע.

מוצש"ק נח

נושאי השיעור: בעניין ד' פרשיות שבתפילין, האם ישנה מצוה בקריאת פרשת קדש וגו' ופרשת והיה כי יביאך וגו' בשעה שהתפילין מונחות על האדם, מדוע לא התקבל מנהג זה בקהילותינו, ומדוע מותר לסופר סת"ם לכתוב תפילין ומזוזות שלא מן הכתב בשונה מס"ת ומגילה שאסור. התייחסות מרן שליט"א למצב הבטחוני ופיגועי הטרור ברחבי הארץ, חיזוק בעניין איסור לשון הרע ומחלוקת, וכן בענייני צניעות וקדושה. המשך "דקדוקי תורה" – הערות ותיקונים בענייני קריאת התורה על פרשיות נח, לך לך, וירא, חיי שרה.

מוצש"ק לך לך

נושאי השיעור: בעניין מעלת ספר הזוהר הקדוש, וסגולת הלימוד בו. התייחסות מרן שליט"א למצב הבטחוני ופיגועי הטרור ברחבי הארץ. המשך "דקדוקי תורה" – השלמה בעניין קריאת המלה "מצער" בפתח או בקמץ תחת האות עא"ן. דברי מרן שליט"א בשבח וחשיבות הספר "תורה קדומה", ושההערות עליו הם רק מפני שהוא הספר הטוב ביותר מאז ומעולם. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "באור פני מלך" ובו פנינים יקרים ופירושים נפלאים על תהלים משלי וקהלת מאת הרה"ג אסף לוי שליט"א.

מוצש"ק וירא

נושאי השיעור: סיום "תיקוני תפילות" עד סוף תפילת ערבית של מוצאי שבת. ביאור דברי הגמרא במסכת שבת דף י' ע"ב בעניין לוט אשר בחר לשבת בעיר מצער (וירא), מה הפירוש "ישיבתה קרובה ועוונותיה מוצערים", מה ההבדל בין הדרש לבין הפשט בפסוק זה, תירוץ בעל שפתי חכמים על דברי רש"י על התורה בפסוק זה, ולפי זה הסבר מדוע המלה "מצעָר" הראשונה בפסוק היא בקמץ, ואילו המלה "מצעַר" השנייה היא בפתח. האם הכוונה המעכבת באמירת פסוק פותח את ידיך וגו' היא רק בפסוקי דזימרא, או שעליו לחזור גם אם לא כיוון באמירתו לפני ובא לציון או בתפילת מנחה, והאם גם באמירתו לפני האשמורות. מהיכן צריך לחזור מי שלא כיוון באמירת פסוק זה, ומתי יהיה עליו לחזור על כך.

מוצש"ק חיי שרה

נושאי השיעור: דרך הפסיקה בק"ק תימן יע"א, עניינים שהעלה מהרי"ץ זיע"א בספריו ואשר לא נהגו כמותם, כגון לגבי עצימת העיניים בתפילה. בעניין קריאת פרשת ציצית במרוצה. פתרון החידה עשר בעשר וכו'. גילוי תכלאל כת"י מתימן מלפני 370 שנה. הערבים הישמעאלים וספרם הקוראן [הקורען], ההתייחסות לערבים של זמנינו, איסור התגרות באומות ואיסור עלייה להר הבית, וחיזוק בענייני צניעות.

מוצש"ק תולדות

נושאי השיעור: דברים לזכרו של הרה"ג ציון חוכיימה זצ"ל, ובפרט בענייני שמירת מסורת השחיטה והניקור כמנהג ק"ק תימן עי"א. השלמה בעניין הכוונה באמירת הפסוק פותח את ידיך, ומה הדין במי שלא כיוון בפסוק זה, או שלא כיוון בכל המזמור. השלמה בעניין מהיכן ועד היכן יחזור מי שלא כיוון בפסוק זה. השלמה לשיעור מוצש"ק בראשית ה'תשע"ה בעניין הוצאת שם ה' מלעיל. בעניין מה שכתב מרן שליט"א בשע"ה לגבי איסור השתמשות בבקבוק חם בשבת, כיון שהוא לצורך רפואה.

מוצש"ק ויצא

נושאי השיעור: השלמה בעניין השימוש בבקבוק חם בשבת, הרחבה על מקור דין זה, דעת פוסקי זמנינו, ומסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה. שלש עשרה פירכות וסתירות על מה שכתב הרשל"צ הג"ר יצחק יוסף שליט"א בעלון "בית מרן" בעניין ברירה בשבת בדבר לח, האם גאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א היה יותר גדול מבעל שתילי זיתים או מכל רב תימני אחר בעבר, והתייחסות לדברים הלוקים בחוסר דיוק. המלה דע"ש, ומשמעותה כלפי האויבים מארץ אדום.

מוצש"ק וישלח

נושאי השיעור: בירך ברכה או ספר ספירת העומר בלשון תמיהה, ולא תיקן את עצמו, האם יצא ידי חובה, וביאור הפסוק "על חלומותיו ועל דבריו" (וישב). תשובה לשואל האם מקור חכמת האלגברה היא מן הישמעאלים, ובעניין חשבון האצבעות. תשובה לשואל בעניין מנהגי ק"ק תימן אשר אינם על פי דעת האר"י ז"ל, והאם אפשר לשנות ולנהוג כמותו, כגון ברכת "הנותן ליעף כח", נוסח ברכת להדליק נר של־חנוכה, ועניינים נוספים. המשך התשובות למכתבו של הרב"צ צדוק יצ"ו בעניין פסיקת מהרי"ץ זיע"א ומנהגי תימן, ובפרט בעניין זמן הדלקת נרות חנוכה. המשך "דקדוקי תורה" מפרשת תולדות ועד פרשת מקץ.

מוצש"ק וישב

נושאי השיעור: בעניין הנחת נר חנוכה למעלה מעשרה טפחים. השלמה והכרעה בעניין אדם שבירך ברכה או ספר ספירת העומר בלשון תמיהה, ולא תיקן את עצמו, האם יצא ידי חובה. הרחבה בעניין הנחת נר חנוכה למעלה מעשרה טפחים, חמש תשובות מדוע אבותינו נע"ג נהגו להניח את מנורת חנוכה למעלה מעשרה טפחים, והתייחסות לדברי ספר זית רענן על מה שכתב מרן שליט"א בשלחן ערוך המקוצר בעניין זה.

מוצש"ק מקץ

נושאי השיעור: השפעת נרות חנוכה על האדם. בעניין זמן הדלקת נרות חנוכה, ביאור לשון הרמב"ם "כמו" חצי שעה או יותר, וכן לגבי הזמן שצריך להמתין בין בשר לחלב. התייחסות למ"ש בספר ספר זית רענן, על דברי מרן שליט"א בשע"ה בעניין אמירת קדיש אחרי אמירת מזמורי התהלים שבסיום תפילת מנחה של חול, וכן בעניין חשיבות אמירת קדיש בבית האבלים לאחר אמירת דברי תודה. מעשה שהיה בזמנינו בעניין אמירת מזמור לתודה בתפילת שחרית באריכות ובנעימה.

מוצש"ק ויגש

נושאי השיעור: בעניין סעודת "שידוכין" הקרא בזמנינו בטעות בשם "אירוסין", והאם נהגו לעשות זאת בתימן. כיצד אנו נוקטים להלכה ולמעשה בעניין "מלאכה שאינה צריכה לגופה" בשבת, האם נקטינן בזה כדעת הרמב"ם, וביאור דעת מהרי"ץ זיע"א בעניין זה. השלמה בעניין הנחת נר חנוכה למעלה מעשרה טפחים. בעניין גבורת החשמונאים הגשמית והרוחנית, דברי ספר יוסיפון על תקופת היונים ונס חנוכה, והלקח שיש ללמוד מכך. ביאור מדוע נוסחתנו ב"על הנסים" היא, "ופושעים ביד עושי תורתך" ולא "עוסקי תורתך". המשך מדור "דקדוקי תורה" מפרשת ויגש ועד פרשת שמות. מדוע קבעו את קריאת "ויחל" בתעניות, ולמה מדלגים לפרשת "פסל לך" בהמשך הקריאה.

מוצש"ק ויחי

נושאי השיעור: מה הדין בחתן כהן שאינו רוצה לומר בקידושין "כדת משה וישראל" אלא "כדת משה ואהרן", ומה הפירוש הנוסח "הרי את מקודשת לי בפרוטה זו כדת משה וישראל". השלמה בעניין אמירת קדיש לאחר פרקי התהלים שבסיום תפילת מנחה. מה פירוש המלה "ונפטרין", הכתובה בתכלאל בסיום תפילת מנחה. מדוע הרמב"ם כתב את "סדר התפילות" בסוף ספר אהבה, ולא מיד לאחר הלכות תפילה. ביאור דברי הרמב"ם בעניין קדיש בתרא, האם הוא חובה או מנהג, ושתי נפק"מ מכך. סגולת אמירת קדיש יתום, הבנה בכוונת מהרי"ץ זיע"א בע"ח, בהביאו את דברי ספר "מעבר יבוק" וסידור דבריו לפי נוסחתנו. סיפור על תלמיד הגר"א שנהיה חולה מלימוד מסכת גיהנם שבספר ראשית חכמה, ודברי הגר"א אליו. אם טעו ואמרו קדיש מיד לאחר קריאת ספר תורה במנחת שבת או במנחת תעניות, האם צריך לומר שוב קדיש קודם תפילת העמידה, הבנת דברי מהרי"ץ זיע"א בע"ח בעניין אמירת הקדיש לאחר "במה מדליקין" וכו' אמר רבי אלעזר וכו', ולא גם לאחר "מזמור שיר ליום השבת" על אף שהוא פרק תהלים, ולמרות שבמוצאי שבת אנו אומרים קדיש לאחר פרקי "שיר המעלות", ולפי זה הבנה לנדון דידן.

מוצש"ק שמות

נושאי השיעור: דברי הגמרא במסכת שבת דף ל"א ע"א בעניין השאלות שנשאל האדם בשעה שמכניסים אותו לדין. התרחקות מספרי כפירה שיש בהם דעות זרות. מקור הסיפור שהובא ע"י מרן שליט"א בשיעור מוצש"ק בעניין השפעת נרות חנוכה על האדם. ביאור דברי הגמרא דלעיל, ומה פירוש השאלה "עסקת בפריה ורביה". השלמה בעניין האם קדיש דרבנן הוא חובה או רק מנהג, ועל מה סמכו בישיבות ובכוללים שאין אומרים קדיש לאחר הסדר או השיעור. השלמה בעניין מלאכה שאינה צריכה לגופה בשבת, וטעם מדוע הרמב"ם לא כתב את ט"ל המלאכות האסורות בשבת כפי לשון הגמרא. מדור "דקדוקי תורה" מפרשת וארא ועד פרשת בשלח. חידוש מהיפ"ה יצ"ו בחיבורו "לעומת המחברת" על מחברת כתרי תורה בעניין מוצא האותיות, ופליאה על דברי מחברת התיגאן הנ"ל.

מוצש"ק וארא

נושאי השיעור: עניין מכת הארבה במצרים, סימני כשרות החגבים, ומסורת אכלתם בארצות צפון אפריקה. השלמה לגבי השאלה מדוע הרמב"ם הניח את סדר התפילות בסוף ספר אהבה ולא בסוף הלכות תפילה. השלמה בעניין שלא להרבות בקדישים. האם מותר לברך על הקשת, כאשר רואים רק את חלקה, ולא את כולה, ומה הדין כאשר הסיבה לכך היא מפני בניין המסתיר את חלקה. מעשה ביהודי תמים אשר זכה בזכות אמונתו.

מוצש"ק בא

נושאי השיעור: האם שייך "חזקה" במצוות, כיצד מנהג ק"ק תימן יע"א בעניין זה, והאם ישנה ראיה מתשובת הרמב"ם כי אין חזקה במצוות. ביאור המשל הכתוב בילקוט שמעוני ובמדרש הגדול על הפסוק "כבד לב פרעה" (פרשת וארא), דין "ניטל הלב" בהלכות טריפות, ולפי זה הבנה במשל הנ"ל. מוסר השכל מתשובת בן סירא על השאלה מדוע אין שועל וחולדה בים. עניין המוח והלב שבאדם. מיקום המערבולת בראש האדם ומשמעותה. ידיעת גלגול האדם ע"י שערות זקנו. השלמת "דקדוקי תורה" על פרשת בשלח, ושלשה טעמים מדוע במלים "מי כָּמכה" הניגון יורד ועולה.

מוצש"ק בשלח

נושאי השיעור: בעניין חובת אכילת שלש סעודות ביום שבת, מדוע בברכה מעין שבע אנו גורסים "מדַשני עונג" ולא "מדֻשני". דברי ר"א בן הרמב"ם לגבי שלש דרכים בשמירת השבת, וכיצד כתב כי הדרך השלישית הגבוהה ביותר היא שהאדם אינו אוכל ושותה בשבת אלא מתעלה ברוחניות, בניגוד לחובת אכילת ג' סעודות בשבת. השלמה בעניין החשמונאים, שלא מצאנו כי היו גדולים בתורה, האם האדם צריך לתת יותר דגש על לימוד התורה או על עבודת ה', וההבדל שבין החסידים לליטאים בעניין זה. המשך מדור "דקדוקי תורה" על פרשיות יתרו ומשפטים.

מוצש"ק יתרו

נושאי השיעור: ביאור הפסוק בכל דרכיך דעהו וגו', ומה הפירוש שיהיו כל מעשיך "לשם שמים". האם לדעת מהרי"ץ זיע"א רק סעודת שחרית שבת היא מדאורייתא, או כל שלשת הסעודות. השלמה בעניין מדוע נתייסד הפרק "תהלה לדוד" על סדר אבג"ד. המשך דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין עונג שבת. מדוע ישנם מאכלים שהם טעימים, וישנם מאכלים אשר אין תענוג באכילתם. התועלת מהנאת האדם ועינוגו מן המאכלים ביום שבת, והשלמה בעניין גירסתינו "מדשני עונג" ולא "מדושני". תשובה לשואל לגבי חילוקי דינים בין מ"ש מרן שליט"א בספריו לביו מה שכתב הרב צובירי בספריו, דעת מרן שליט"א על הספר "ויצבור יוסף בר" ועל סידור "כנסת הגדולה", דוגמא לכך מעניין גירסתינו "מדשני עונג", ואחד עשר הערות על מ"ש הרב צובירי בעניין זה. השלמה בעניין נוסח התפילות שהוא מרבינו הרמב"ם, ודחיית מי שטען ההיפך מכך. דוגמא לשיבוש דברי הרמב"ם שבהוצאת דפוס וילנא. מה הפירוש "נערתי חצני". השלמה בעניין מה שאמר מרן שליט"א למרן הגר"ע יוסף זצ"ל מדוע הרמב"ם כתב על עצמו "הספרדי" – הספר בידי, ותוספת דברים על כך. חשיבות אמירת "נשמת כל חי" בפני עשרה בעת צרה.

מוצש"ק משפטים

נושאי השיעור: שאלה בעניין צורת כתיבת עשרת הדיברות, מדוע לא חששו אבותינו ורבותינו נע"ג כי יש בכך כעין כתיבת שירת האזינו. סיבת הטעם המפסיק שבין המלה "לא" למלה "תרצח", וכן לגבי "לא תגנוב", ומדוע אין טעם מפסיק בדיברות האחרונות, לא תענה ברעך וגו', לא תחמוד בית רעך וגו'. שיטת והשקפת החסידים בעניינים שונים, כגון לגבי מנהגם שאין הנשים מתענות בד' צומות. דברי מרן שליט"א בשבח עלון "בדרכי אבותינו" שיוצא לאור ע"י תלמוד תורה "עטרת חיים" בעיר אלעד, בראשות ידידנו הרב אליהו נהרי שליט"א. מעלות הנמצאות אצל החסידים, אשר היו גם אצלינו התימנים, כגון צורת העטיפה בטלית גדול. תשובת מרן שליט"א לשאלה דלעיל, בעניין צורת כתיבת עשרת הדיברות. המשך מדור "דקדוקי תורה" מפרשת תרומה ועד פרשת ויקהל כולל הפטרת שקלים.

מוצש"ק תרומה

נושאי השיעור: השלמה בעניין הטעם המפסיק שבין המלה "לא" למלה "תחמוד", מה ההבדל שבין "לא תחמוד" לבין "לא תתאוה" שכתוב בעשרת הדיברות שבפרשת ואתחנן. חשיבות אמונת האדם כי הוא מקבל מאת ה' כפי המגיע לו. האם איסור "לא תחמוד" הוא גם כאשר האדם חומד שיהיה לו כמו שיש לחבירו, ולא ממש את אשר יש לחבירו, והאם דבר זה אסור מדרבנן. סיבת הטעם המפסיק שבין המלה "לא" לבין המלה "תשכח" בעניין מחיית עמלק, וכן בין המלה "לא" לבין המלה "מצאה" שבפרשת יהודה ותמר. דברי הרמב"ם על בנו רבי אברהם. השלמת התשובה לשואל בעניין שירת הבאר, "אז ישיר משה וגו' עלי באר וגו', מדוע אינה נכתבת כשירה. תשובה לשואל בעניין חלוקת הפסוקים בין העולים לקריאת ס"ת בשני וחמישי ובמנחת שבת בפרשת תצוה, וכן בפרשת תרומה.

מוצש"ק תצוה

נושאי השיעור: מדוע הקרוב פסול לעדות, כגון משה רבינו לאחיו אהרון הכהן. כיצד אהרון הוציא דבר שקר מפיו בכדי לעשות שלום בין אדם לחבירו, וארבע מדרגות במִדת השלום. השלמה לשיעור מוצש"ק ויחי התשע"ו בעניין האם מותר לדבר בקדיש לאחר 'דאמירן בעלמא', כגון ב'על ישראל' או ב'יהא שלמא' וכו'. השלמה בעניין חשיבות אמירת קדיש יתום, והאם ישנה תועלת מכך לנפטר. חיזוק לימי השובבי"ם, בעניין שמירת גדרי הצניעות. דברי מרן שליט"א בשבח הקובץ "יום השביעי" על הלכות חולה ויולדת בשבת, מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א – רב קהילת פעולת צדיק בעיר אלעד ומו"צ בבית ההוראה.

מוצש"ק כי תשא

נושאי השיעור: בעניין הבדלי חלוקת המברכים בפרשת כי תשא, בין ספרי התיגאן לבין ספרי הדפוסים. תשעה טעמים מדוע איננו נוהגים לתת ללוי את קריאת מעשה העגל. האם מותר ללוש את הבצק למצות עבודת יד, ע"י צירוף כוח חשמלי. מדוע אומרים בתפילת שמונה עשרה "אתה גִּיבור" בדגש באות גימ"ל, היפך כללי הדקדוק. דברי מרן שליט"א בשבח קונטריס "מועדי השם" על הלכות פורים שיצא לאור במהדורא חדשה. דברי מרן שליט"א בשבח הספר גן נעול (ג' חלקים) על הלכות צניעות וריחוק מן העריות, מאת המחבר הרה"ג יעקב לוי שליט"א.

מוצש"ק ויקהל

נושאי השיעור: אברך העוסק בתורה שהוא גם סופר סת"ם, האם כאשר הוא כותב מגילת אסתר לעצמו, עדיף שלא ישקיע זמן בכל ההידורים, מפני שיש בכך ביטול תורה. משמעות השם "חייטא". התייחסות לתשובה לגבי השאלה משיעור מוצש"ק תרומה, בעניין הפסוק "ולא מצאה" גבי יהודה ותמר, מדוע ישנו טעם מפריד בין המלה 'ולא' למלה 'מצאה'. תשובת מרן שליט"א לגבי הפסוק "לא תאכלנו" (פרשת ראה), מדוע ישנו טעם מפריד אחרי המלה 'לא', וכן לגבי הפסוק "ולא תסורו" (שמואל, הפטרת קורח), מדוע ישנו טעם מפריד אחרי המלה 'ולא'. תשובה לשואל בעניין הפסוק "ואת האלף" (פרשת פקודי), לגבי הגעיא במלה 'ואת', וביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בחלק הדקדוק.

מוצש"ק פקודי

נושאי השיעור: האם נכון שישנו הבדל בין "אף על פי" לבין "אף על גב". תיקון דברים מהשיעור הקודם בעניין דברי מהרי"ץ בעץ חיים, שלא יסמוך האדם על מגילת חבירו, האם קאי על שליח ציבור או על אדם רגיל. תוספת דברים בעניין עונג שבת, האם המצוה לענג את עצמו או את השבת, וגירסת מדשני עונג ולא מדושני. דברי מרן שליט"א בעניין שימוש במכשירים דיגיטליים בשבת, ובשבח אירגון משמרת השבת.

מוצש"ק ויקרא

נושאי השיעור: ביאור הדברים שאותם אהב רבי עקיבא אצל המדיים והפרסיים, ומי הם מדי ופרס. התייחסות מרן שליט"א לדברים המובאים בחוברת "מאמרים ועיונים" (ג') של האברך דוד צדוק. התייחסות מרן שליט"א לדברי הרב יצחק יוסף בעניין פרשת זכור, ומדוע אבותינו לא נהגו להוציא את הס"ת המהודר ביותר לקריאת פרשת זכור. מדור "דקדוקי תורה" על פרשיות ויקרא ושמיני

מוצש"ק צו

נושאי השיעור: שיעור מקוצר לרגל שמחת שבע ברכות לנכדת מרן שליט"א בת הרה"ג משה רצאבי שליט"א עב"ג הבה"ח דוד מחפוד יצ"ו בן הרה"ג עזרא מחפוד שליט"א. השלמה בעניין עונג שבת, ומדוע אנו נוהגים לומר "ויכולו" בתפילת שחרית לאחר ה"תיקון". המשל והנמשל של המגיד מדובנא בעניין עונג שבת. בעניין חשש תולעים באגוזי קשיו, וממה יש להיזהר. דברי הרב בן איש חי בעניין בדיקת עלי הכרפס והמרור לליל הסדר. ביאור נוסחתנו בברכת האירוסין "והבדילנו מן העריות", ונוסחת העדות האחרות "וציונו על העריות", ומה הריבוי במלה "את", לגבי המלים "ואסר לנו 'את' הארוסות, והתיר לנו 'את' הנשואות וכו'.

מוצש"ק שמיני

נושאי השיעור: בעניין המנהג שלא להתארח אצל אחרים בימי הפסח, ומה הדין לגבי המתארחים אצל בני משפחה או חברים אשר אינם מקפידים בעניין חוזר וניעור וכדומה. ביאור דברי מהר"ח פאלאגי כי אין איסור לא תתגודדו בפסח, ואפילו בין משפחות בני אותה עדה. בעניין החילוק בקריאה בין תיבת "לא" באל"ף לבין תיבת "לו" בוא"ו, כגון בפרשת שמיני (עליית חמישי). התייחסות למ"ש היפ"ה יצ"ו בהקדמת החומש "תורה קדומה" בעניין תיבת "כל" שבתרגום, האם היא בקמץ או בחולם. המשך מדור "דקדוקי תורה" עד סוף חומש ויקרא.

מוצש"ק תזריע

נושאי השיעור: בעניין איסור אכילת מצה בערב פסח, ופירוש ההשוואה לבועל ארוסתו בבית חמיו. הסבר בעניין השם "מצה" שהיא רומזת לשכינה. השלמה בעניין נוסח ברכת האירוסין לפי מנהגינו. האם אשה הנישאת לבעל שני, חוזרת לבעלה לעתיד בתחית המתים. האם הנשים יכולות לברך ברכת האילנות, וגדר מצות עשה שהזמן גרמא. השלמה בעניין "אתה גיבור" בגימ"ל דגושה. חידוש בעניין קריאת הפסוק "אל כלי חרס על מים חיים" בשתי המקומות שבפרשת מצורע. דברים תמוהים שנכתבו בשם מוהרא"ש מיבניאל זצ"ל ומהר"נ מברסלב בעניין הדקדוק בקריאה. דברי מרן שליט"א בשבח המבחן על אגדתא דפסחא – פרי עץ חיים, עם פירוש עץ חיים למהרי"ץ זיע"א.

מוצש"ק מצורע – דרשת שבת הגדול

נושאי השיעור: בעניין ברכת האילנות ברב עם לבני ק"ק תימן יע"א. בעניין קריאת פרשת הנשיאים לבני ק"ק תימן יע"א. האם עדיף להדיח את הכוסות בליל הסדר תחת ברז מים או בקערה המלאה מים. השלמה בעניין המתארחים בימי הפסח אצל אלו שאינם מחמירים בחוזר וניעור וכדומה. תוספת דברים בעניין כשרות המצות התימניות הרכות. הדגמה מעשית לשיעור כזית במצות התימניות הרכות. תשובה לשואל לגבי מ"ש מרן שליט"א בהערת עיני יצחק על שע"ה לגבי שיעור כזית במצות מכונה הקשות. הדגמה מעשית לגבי אופן חלוקת המצה למסובין בליל הסדר. הוספות לדרשת שבת הגדול ה'תשע"ה בעניין כשרות מוצרים שונים לימי הפסח. דברי מרן שליט"א בשבח הקובץ החדש "דברי חפץ" חלק ו', ובשבח הקונטריס "חוקת הפסח" על הלכות פסח.

"המעמד הגדול" של הקבלת פני מרן שליט"א בחוה"מ פסח ה'תשע"ו – אלעד

נושאי השיעור: בעניין ברכת האילנות ברב עם לבני ק"ק תימן יע"א. בעניין קריאת פרשת הנשיאים לבני ק"ק תימן יע"א. האם עדיף להדיח את הכוסות בליל הסדר תחת ברז מים או בקערה המלאה מים. השלמה בעניין המתארחים בימי הפסח אצל אלו שאינם מחמירים בחוזר וניעור וכדומה. תוספת דברים בעניין כשרות המצות התימניות הרכות. הדגמה מעשית לשיעור כזית במצות התימניות הרכות. תשובה לשואל לגבי מ"ש מרן שליט"א בהערת עיני יצחק על שע"ה לגבי שיעור כזית במצות מכונה הקשות. הדגמה מעשית לגבי אופן חלוקת המצה למסובין בליל הסדר. הוספות לדרשת שבת הגדול ה'תשע"ה בעניין כשרות מוצרים שונים לימי הפסח. דברי מרן שליט"א בשבח הקובץ החדש "דברי חפץ" חלק ו', ובשבח הקונטריס "חוקת הפסח" על הלכות פסח.

מוצש"ק קדושים

נושאי השיעור: כמה יצר הרע מטעה את האדם, והשלמה בעניין המקרים שבהם נתייבשו העצים לאחר שבירכו עליהם ברכת האילנות. עין הרע והשפעתה על האדם, חומר המטיל עין הרע על חבירו, סגולת צמח שדאב דהיינו פיגם כשמירה מפני עין הרע. מהי הברכה על הרחת צמח שדאב. צורת ניגון הפסוק כי בא סוס פרעה וגו' בשירת הים, האם פסוק זה הוא מכלל השירה, והסבר על צורת כתיבת פסוק זה בס"ת. קושיא על דברי ספר העתים בעניין צורת כתיבת השירה. השלמה בעניין כתיבת התיבה "ארדי" במגילת אסתר. הסבר מרן שליט"א על מספרי הסימנים בשו"ת עולת יצחק, ומדוע בחלק ג' שיצ"ל לאחרונה מספר הסימנים הוא רפ"ב. ביאור תשובת מהרי"ץ זיע"א בעניין צורת כתיבת האות אל"ף וקו"ף בס"ת הישנים, ושאין ללמוד מכך להכשיר אותיות וא"ו ויו"ד ונו"ן אשר כתבום ללא גג האות, ולפי זה הבנת דברי הגר"א בביאור דברי ספר הזוה"ק על הפסוק כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפולו וגו'. כיצד יש לקרוא את התיבה "גיא" שבפסוק זה.

מוצש"ק אמור

נושאי השיעור: השלמה בעניין צורת כתיבת השורה האחרונה בשירת הים, וחומרת מי שמשנה ממסורת הכתיבה עפ"י מדרש וכדו'. מלאכה האסורה בחול המועד, האם איסורה מדאורייתא או מדרבנן, וביאור דעת מהרי"ץ זיע"א בעניין זה. האם כשאבותינו היו במדבר, קיימו את מצות נטילת ארבעת המינים. הבנת דברי מהרי"ץ זיע"א בחלק הדקדוק על הפסוק [תהלים א'] והיה כעץ שתול וגו'. האם מותר לעשות סעודת בר מצוה בספירת העומר, האם בשירים ומחולות, והאם מותר להסתפר לכבוד המאורע.

מוצש"ק בהר

נושאי השיעור: ביאור דברי הגמרא לגבי הפסוק השוכן אתם "בתוך" טומאתם. דברי הגר"ש וואזנר זצ"ל בצוואתו בעניין הסתכלות בתמונות אסורות, וסגולה לשכוח זאת כמובא בספר נפלאות מתורתך למרן שליט"א. תשובות לארבע שאלות בעניין ספירת העומר, א' בעניין מוזיקה וואקלית ללא כלי שיר, ב' בעניין שמיעת מוזיקה בזמנים מיוחדים, כגון ביום ששי לאחר חצות או בר"ח אייר וכדומה, ג' האם ספרדי יכול לנהוג כמו תימני בעניין תספורת או גילוח לכבוד שבת, ד' האם תימני יכול לשנות ממנהג אבותיו אשר נהגו שלא להסתפר עד שבועות או עד ל"ג בעומר. מדוע איננו סופרים את העומר גם ביום. מדוע לא עשו עצרות תפילה וכדומה בזמן מיתת תלמידי רבי עקיבא בין פסח לעצרת, בכדי לבטל את הגזירה ולעצור את מיתתם. קריאה לעזרה בעריכת השיעורים השבועיים מהשנים שעברו. דברי מרן בעניין משניות מסכת ברכות שיצ"ל ע"י ארגון אלפי יהודה.

מוצש"ק בחוקותי

נושאי השיעור: בעניין שרטוט ספר תורה ומזוזה ומגילה, כאשר החריץ אינו ניכר, וביאור גירסתנו בקריאת המלה שִׁרטוט וכן המלה שִׁרטון. המשך מסוף השיעור הקודם בעניין מיתת כ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא, ודחיית ההשערה שמתו במלחמת בר כוכבא – בר כוזיבא.

מוצש"ק במדבר

נושאי השיעור: ביאור דברי הגמרא במס' בבא מציעא דף ק"ז ע"ב, והאם סגולת פת שחרית היא ע"ד הטבע. המשך בעניין מיתת כ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא, ודחיית ההשערה שמתו במלחמת בר כוכבא – בר כוזיבא, אשר באה ממקורות זרים וממעיין נרפש. דברי מרן שליט"א בשבח הקונטריס "מועדי השם" על הלכות ספירת העומר ומנהגי העומר. מדור "דקדוקי תורה" על הפטרת במדבר ופרשת נשא.

מוצש"ק בהעלותך

נושאי השיעור: מי קודם לקריאת ההפטרה, חתן בר מצוה או מי שיש לו יאר־צייט. מה הדין בס"ת שנכתב ללא שרטוט, או כאשר השרטוט חלש ובלתי ניכר. האם בזמנינו צריך לעשות את כל הדברים שעשו קדמונינו בכתיבת ספר תורה, והתייחסות לדברי הגר"ע קורח זצ"ל בספרו "סערת תימן" בעניין זה. בעניין כת הדרדעים ואלו אשר שתו מן המים הרעים כגון גרץ ודומיו. התחלת ביאור הדין שלא להגביה את הקול בעניית אמן יותר מקולו של המברך. מדור "דקדוקי תורה" מפרשת בהעלותך ועד פרשת והפטרת מסעי.

מוצש"ק שלח לך

נושאי השיעור: תשובה בכת"י ממרן שליט"א בעניין השרטוט, שיצ"ל בימים האחרונים. המשך בעניין איסור הגבהת הקול בעניית אמן יותר מן המברך, והלימוד מן הפסוק גדלו לי"י אתי ונרוממה שמו יחדיו. האם איסור זה הוא גם לגבי עניית אמן יהא שמיה רבא, וכן ברכו, וכדומה. האם זהו איסור ממש או רק עצה משום דרך ארץ. האם האיסור הוא רק להגביה, או גם להנמיך קולו יותר מן המברך. מה הדין כאשר חלק מהברכה נאמרה בקול גבוה וחלקה בקול נמוך. מה הדין כאשר הש"צ מתפלל בניגון שאינו נכון, האם צריך לענות בניגון המוטעה שלו, או שצריך לענות בניגון הנכון. בעניין מבטא הניקוד קמץ, ודחיית הראיות המובאות בספר עין יצחק כי כביכול הקמץ דומה לפתח.

מוצש"ק קרח

נושאי השיעור: דעת הגאון הגדול רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל בעניין מנהגי יהדות תימן בארץ ישראל, והערות מרן שליט"א על חלק מדבריו. המשך בעניין מבטא הניקוד קמץ, ודחיית הראיות המובאות בספר עין יצחק כי כביכול הקמץ דומה לפתח. השקפה תורנית לגבי ספרים ואישים שונים. הנחת קושיא בצריך עיון, לגבי דברי האבן עזרא על ההבדל שבין עשרת הדיברות הראשונות לבין השניות. מה המקור לכך שישנה מעלה שהדרשן יאמר את הקדיש לאחר הלימוד.

מוצש"ק חוקת

נושאי השיעור: בעניין נוסח ברכת "להניח תפילין", מדוע איננו מברכים בלשון "לקשור תפילין", וביאור גירסת ק"ק תימן יע"א במִלת "להַנִּיח" שהיא בפתח ודגש. חשיבות אמירת עלינו לשבח בסוף תפילת שחרית וערבית, מדוע איננו אומרים זאת גם במנחה, ודברי חיזוק להימנע מדיבורים או יציאה מביהכ"נ קודם סיום תפילה זו.

מוצש"ק בלק

נושאי השיעור: המשך בעניין חשיבות אמירת עלינו לשבח וכו', על כן נקוה לך וכו', וכן הפסוקים שמוסיפים לאחר מכן. האם עדיף לומר עלינו לשבח בכוונה לאחר תפילת מנחה, במקום בלי כוונה לאחר תפילת ערבית. עכן חיבר את הפיוט על כן נקוה לך וכו', ומי היה עכן.

מוצש"ק פינחס

נושאי השיעור: האם קדיש דרבנן, דהיינו קדיש דעתיד, הנאמר לאחר הלימוד, מיוחד דוקא ליתום. מה המקור לכך שהדרשן יאמר קדיש זה, והתייחסות לדברי הגרב"צ מוצפי שליט"א בעניין זה. הדרשה בפני רבים ואמירת הקדיש, מועילה לכפרת עוונות. מדוע המשיח לא בא, למרות שנמחלו העוונות, וכן לגבי מוצאי יום הכיפורים. המשך בעניין חשיבות אמירת עלינו לשבח וכו', על כן נקוה לך וכו', והאם ישנה כיום עבודה זרה בעולם. פרטי דינים בעניין י"ז בתמוז הנדחה.

מוצש"ק מטות

נושאי השיעור: השלמה בעניין י"ז בתמוז הנדחה, האם ענייני האבילות מתחילים בליל התענית, וכן לגבי מוצאי תשעה באב. פירוש רבינו אברהם בן שלמה זצ"ל בכת"י, בעניין הובקעה העיר – שנבקעה מעצמה. מדוע אנו אומרים ברצה והחליצנו וכן במנחת שבת ובברכה מעין שלש, "הנח לנו אבינו ואל תהי צרה ויגון ביום מנוחתנו", כביכול רק "ביום מנוחתנו" לא תהי צרה ויגון.

מוצש"ק מסעי

נושאי השיעור: דברים לזכרו וקוים לדמותו של מו"ר הגה"צ נסים (נחום) רצאבי זצוק"ל – אביו של מרן שליט"א, שהיה ראב"ד העיר רצאבה ומחבר ספר אור הנר, במלאת כ"ד שנים לפטירתו. מהו עניין קריאת ההפטרה ע"י היתום בשבת שלפני היארצייט. מדוע את הברכה הראשונה על ההפטרה אומרים בסלסול ובנעימה, ואילו את הברכות האחרונות אומרים בניגון פשוט ורגיל. טעם הנוהגים לומר בברכת ההפטרה "ובנביאי האמת, והצדק", וטעם הנוהגים לומר "ובנביאי, האמת והצדק" כפי שמקובל לומר. האם קטן יכול לקרוא את ההפטרה, ומה הדין כאשר ישנו ספר תורה שני, כגון בר"ח ויו"ט וכדומה. מה המקור למ"ש מרן שליט"א בשע"ה, שאפשר שהגדול יקרא את המפטיר בס"ת, והקטן יקרא את ההפטרה. בעניין המערערים על המלים "תחת כנפי השכינה", באמירת ההשכבה. טעות בנוסח ההשכבה שבסידורים, ושצ"ל "יסתירהו בצל כנפיו ובסתר אהלו", וכן שצ"ל "הוא וכל שוכבי עמו ישראל". תשובה לשואל האם ניתן לומר בהשכבה לאשה את המלה "הצנועה והנכבדת", למרות שידוע שהנפטרת לא היתה צנועה, והוספה בעניין המעשה של "היזהר מן וצדקתך", דהיינו מי שמתנהג בצידקות יתירה.

מוצש"ק ואתחנן

נושאי השיעור: כיצד מסיימים את מזמור לדוד אליך וגו', הנאמר לאחר מזמור שיר ליום השבת בתפילת מנחה של־שבת, במלים "מכל צרותיו". מדוע אומרים כל ישראל וכו' לפני מזמור אודה י"י בכל לבב וגו' בתפילת מנחה של שבת, ומדוע אומרים זאת גם בשחרית לפני פיטום הקטורת. בעניין חלב וגבינה וחמאה של נכרים, עניין התרחקות מן הגויים, תשובת הרמב"ם בכת"י שהתגלתה לאחרונה, ולפי זה הבנת דברי מהרי"ץ זיע"א בתשובתו הידועה בעניין חוזר וניעור בפסח לגבי חמאת גויים. מדור "דקדוקי תורה" על חומש דברים.

מוצש"ק עקב

נושאי השיעור: השלמה בעניין מ"ב המסעות שבפרשת מסעי, הנקראות בחודש אב, והאם המזל הרעוע של חודש אב הוא עד ר"ח אלול. המשך בעניין חלב וגבינה וחמאה של נכרים, עניין התרחקות מן הגויים, והבנת דברי מהרי"ץ זיע"א בתשובתו הידועה בעניין חוזר וניעור בפסח לגבי איסור לקיחת חמאת גויים בפסח. הלכה למעשה בעניין חלב וחמאת גויים למנהג ק"ק תימן יע"א. בעניין אכילת בשר בתשעת הימים שבין ר"ח אב לתשעה באב, והתייחסות לדברי הגר"מ מאזוז שליט"א כפי שפורסמו בעלון בית נאמן לגבי מנהג ק"ק תימן יע"א בעניין זה.

מוצש"ק ראה

נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בהלכות תשובה, אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו וכו', והאם בתפילת ר"ה אנו אומרים כפי הסדר הכתוב בהלכה, או שמשנים את הסדר. השלמה לשאלה ממוצש"ק פינחס ה'תשע"ו, מדוע המשיח לא בא במוצאי יום הכיפורים, לאחר שעם ישראל חזר בתשובה. התייחסות מרן שליט"א לפסקי הגרב"צ אבא שאול זצ"ל הנוגעים לעדת ק"ק תימן יע"א, בעניין אכילת חריף בראש השנה, בעניין ברכה אחרונה לאחר אכילת געלה, בעניין כשרות השופרות הארוכים התימנים, ובעניין האתרוגים התימניים. המשך בעניין חלב וגבינה וחמאה של נכרים, ועניין אכילת בשר בתשעת הימים שבין ר"ח אב לתשעה באב, והקשר שביניהם. תשובה לשאלה מהשיעור הקודם, לגבי היתר שתיית חלב גויים או אבקת חלב גויים באותן המדינות המענישות את מי שמערבב משהו אחר בתוך חלב הפרה, שהרי עד 2% מותר להם להכניס מבלי לדווח על כך. תשובה לשאלה האם כאשר עושים קידוש בבית הכנסת לאחר תפילת מוסף של שבת, ואוכלים מזונות ופירות, הדבר נחשב כסעודה שנייה של שבת, והסעודה שיאכלו אח"כ בביתם תהיה הסעודה השלישית, וממילא אם ישכח בה רצה והחליצנו וכו' לא יצטרך לחזור.

מוצש"ק שופטים

נושאי השיעור: דברי התעוררות לחודש אלול, ורמזים בעניין בן סורר ומורה שבפרשת כי תצא לגבי הימים הללו. השלמה בעניין ביאור דברי הגמרא במסכת בבא בתרא לגבי אכילת בשר בתשעת הימים שבין ר"ח אב לתשעה באב או בשבוע שחל בו ת"ב. ביאור העניין שאין גוזרין גזירה על הציבור אא"כ רוב הציבור יכול לעמוד בה.

מוצש"ק נצבים

נושאי השיעור: הכנות האדם בערב ראש השנה, והאם ראוי ללבוש בגדי יום טוב או בגדים חדשים בראש השנה. ביאור דברי החיד"א זיע"א כי בראש השנה על האדם להיות דואג ובוטח. בעניין עשיית התרועה בצירוף נענוע היד, וכן בעניין עשיית התרועה כמנהג עדות אחרות טו טו טו וכו'. השלמה בעניין האוכל מיני מזונות לאחר תפילת שחרית, האם הסעודה השנייה שיאכל בביתו תיקרא כבר סעודה שלישית, וממילא אם ישכח רצה והחליצנו בסעודה השלישית שהיא הרביעית לדידו, לא יצטרך לחזור. בעניין שיעור התקיעות והטרומיטין לדידן. האם בחודש אלול עדיף להשקיע יותר בלימוד ספרי מוסר ואמירת סליחות, או שעדיף להרבות בלימוד תורה.

תשע"ז

מוצש"ק וילך – דרשת שבת שובה

נושאי השיעור: ביאור בפסוק דרשו י"י בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב. השלמה בעניין האם ישנה עבודה זרה בימינו, ושגם לדידן ישנן ע"ר טרומיטין בתקיעות השופר הבאים לבטל את היצר של עבודה זרה. בעניין תרופות ורפואות עם כוחות אנרגיה, כגון רפואה סינית והוליסטית וכדומה. בעניין המכשירים המכשילים שבימינו. פירוש המלים הסר ממנו ומבתינו ובתי עמך כל בית ישראל דבר וחרב וכו' ואויב וצר מעמך. ביאור הנוסח בי"ג מדות אל הורתנו לומר לפניך שלש עשרה בעבור שלש עשרה זכור לנו היום ברית שלש עשרה וכו', ומדוע מזכירים את המלים "של רחמים" רק בסוף. מה הפירוש "עת סליחתנו". דברי מרן שליט"א בשבח הקובץ "דברי חפץ" חלק שביעי שיצא לאור לאחרונה בעזהי"ת.

מוצש"ק האזינו

נושאי השיעור: הפטרת האזינו לדידן בשנה שנקראת פרשת האזינו בין יום הכיפורים לחג הסוכות, ועניין התשובה בימים שלאחר יום הכיפורים. ההבדל שבין תשובה מאהבה לבין תשובה מיראה, ורמז נפלא בפסוק ישובו יושבי בצלו וגו'. בעניין שרטוטי כף היד המשתנים בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. חשיבות הפיוס והשלום בין אדם לחבירו בערב יום הכיפורים, וביאור המעשה בגמרא עם רב שהלך לפייס את אותו הטבח. בדין נחלקה התיומת שבלולב, מהו הטעם ולא ריח שישנו בלולב, והתייחסות לחומרת בריסק לפתוח את הלולב בעת בדיקתו.

מוצש"ק בראשית

נושאי השיעור: דברי חיזוק לימים שלאחר חג הסוכות ולקראת חודש מרחשון. מדוע נקרא חודש מרחשון בשם זה, חיזוק לגירסתנו, ואסמכתא לגירסת האחרים. תוספת דברים בעניין ביטוי שם השם מלעיל כגון בברכת כהנים, ולפי זה הבנה בדברי הפייטן בהושענות "הצנועים אשר שמך מזמרים". הבנת המעשה שהיה עם מארי סעיד נחום זצ"ל כאשר נפל ספר התורה בשמחת תורה, והאם הדבר נכון מהבחינה ההלכתית. תשובה לשואל בעניין ס"ת שנמצא בו פיסול בשמחת תורה בקריאת בראשית, האם צריך לגלול את הס"ת שקראו בו פרשת וזאת הברכה עד לפרשת בראשית למרות טורח הציבור, או שאפשר להמשיך לקרוא בס"ת השני הפסול כיון שקריאת בראשית בשמחת תורה זהו רק מצד מנהג.

מוצש"ק נח

נושאי השיעור: בעניין שימוש בעצי הסוכה לאחר החג, והאיסור לבזותם או להשתמש בהם לדבר מגונה. האם מותר להניח את הלולב על הקרקע בחג הסוכות. בעניין ציציות ורצועות תפילין הנוגעות או נגררות ע"ג הקרקע. בעניין הארכה בניגון התיבות לצורך השיענון בחג הסוכות, למרות הפיכתם למלעיל במקום מלרע. ביאור גירסת מהרי"ץ זיע"א באשמורות "זכותיה דיוסף צדיקא", ובהמשך "יוסף חסידא", וכלל בעניין שינויי הנוסחאות. התייחסות מרן שליט"א למובא בשם ספר לוית חן בעניין הגירסא באשמורות "אלהינו שבשמים שמע קולנו וקבל תפילתנו ברצון". השלמה בעניין הפסוק כל כלי יוצר עליך לא יצלח וגו' הנאמר ג' פעמים במוצאי יום הכיפורים, ופירוש רבינו הרמב"ם על פסוק זה.

מוצש"ק לך לך

נושאי השיעור: האם בקשת המחילה מחבירו בערב יום הכיפורים זאת חובה, או שזה רק בתורת הנהגה טובה. מקורות לכך שימי הדין נגמרים בחנוכה, ומדוע ראש השנה של־נָצרים יוצא תמיד לאחר חנוכה. הבנת הוידוי שבפיוט "לך אלי תשוקתי" הנאמר בערב יוהכ"פ, מדוע הפייטן לא כתב זאת על סדר אל"ף בי"ת, והאם יש לאמרו בעמידה. האם ישנה כפירה ח"ו בפיסקת "מי יגיע לרוממותך" שבפיוט כתר מלכות הנאמר ביוהכ"פ. מדוע בהושענא רבה אנו נוהגים להקיף גם עם הערבה, כנגד דעת האר"י ז"ל, והאם כדאי להחמיר בכך למרות מנהג אבותינו נע"ג.

מוצש"ק וירא

נושאי השיעור: בעניין הדבקת קצוות הציציות בדבק בכדי שהשידרה לא תתפרק, והאם מותר לעשות קשרים בסופם. בעניין עשיית צורת אריות ע"ג הפרוכת. האם כדאי לשנות ממנהג אבותינו לבצוע בליל שבת מן החלה התחתונה, ולבצוע מן העליונה כדעת האר"י ז"ל. התחלת ביאור דין ערלה בפלפל חריף, חצילים, פפאיה ופסיפלורה. התחלת עניין דין עלי ההדסים או הערבות הנושרים בבית הכנסת, האם מותר לדרוך עליהם, ובגדר פוק חזי מאי עמא דבר.

מוצש"ק חיי שרה

נושאי השיעור: המשך ביאור דין ערלה בפלפל חריף, חצילים, פפאיה ופסיפלורה, ובגדר פוק חזי מאי עמא דבר. פירוש המלה "דָּבַר", והבנת המלה "דוברוהי" במגילת בני חשמונאי, ותמיהא על שינויי הלשון שם. דברים לזכרו של מה"ר יחיא אלשיך זצוק"ל במלאות כ' שנים לפטירתו, עניין היעלמות ילדי תימן, וזעקה בדבר לחשיפת היעלמות אלפי ספרי קודש בעת העלייה מארץ תימן לא"י.

מוצש"ק תולדות

נושאי השיעור: המשך דברים לזכרו של מה"ר יחיא אלשיך זצוק"ל במלאות כ' שנים לפטירתו. המשך ביאור דין ערלה בפלפל חריף, פפאיה ופסיפלורה. שאלה בעניין ציבור שקבעו ללמוד ולסיים ביחד את הש"ס ביום שמחת תורה, האם נחשב שכל אחד מהם סיים את כל הש"ס כולו, האם ניתן לחלק מסכת אחת לשני לומדים או יותר, והאם הדבר דומה לדין "זה אינו יכול וזה אינו יכול" האמור לגבי מלאכה בשבת.

מוצש"ק ויצא

נושאי השיעור: ביאור חלום יעקב אבינו. האם המלה "פתח" בתחילת מאמר, מורה על התחלת דברים, או על ביאור דבר סתום ונעלם. הבנת חלוקת המברכים במנחת שבת ובשני וחמישי, בפרשת ויצא. אדון העולמים בעל הרחמים ר"ת אהב"ה, וחשיבות ההתקשרות והחיבור שבין האדם לחבירו. המשך בעניין סיום הש"ס בחבורה, האם הדבר דומה לדין "זה אינו יכול וזה אינו יכול" האמור לגבי מלאכה בשבת, ויישוב 15 חקירות בעניין זה.

מוצש"ק וישלח

נושאי השיעור: בעניין הדלקת וברכת נר חנוכה לבחורי ישיבות. האם לראש הישיבה יש דין של מרא דאתרא. בדין אב החושב שבנו מדליק נ"ח בישיבה ואינו מכווין עליו להוציאו יד"ח. תגובת מרן שליט"א לדברי הגר"מ מאזוז שליט"א כפי שפורסמו בעלון "בית נאמן" לגבי כתיבת האות בי"ת ללא עקב בצד אלא רק בזוית מרובעת. התייחסות לנכתב שם בעלון לגבי פיוט לך אלי תשוקתי והמלה "ופגמתי". אין להשתמש במלה חנוכיה, אלא בשם מנורת חנוכה.

מוצש"ק וישב

נושאי השיעור: הגזירות שגזרו היונים על עם ישראל. בשמונת ימי החנוכה, רמוזים שלושת הגזירות העיקריות שהן שבתא וירחא ומהולתא. השלמה בעניין המלה "הַדֹּבְרוֹהִי" והמלה "רברבנוהי" במגילת בני חשמונאי, והבנת שינויי הלשון שם. שורש מנהג האשכנזים לעשות בבית הכנסת צורת אריות עם לשון אש היוצאת מפיהם. הוספת דברים בעניין שאין להשתמש במלה חנוכיה, אלא בשם מנורת חנוכה. מה ההבדל בין חנוכיה לבין סביבון, ומהו המקור למשחק סביבון. מה המקור לתחפושות בפורים, והאם הדבר מותר. בעניין בישולי גויים בסופגניות. מהו המקור לביטוי חג האורים כלפי ימי החנוכה. דברי מרן שליט"א בשבח הקובץ "מועדי השם" על הלכות חנוכה. לאחר השיעור: קריאת מגילת בני חשמונאי ליום א' דחנוכה ע"י הציבור, ומסיבת חנוכה.

מוצש"ק מקץ

נושאי השיעור: מה הפריע ליוָנים בשמירת השבת, והשלמה בעניין "הנח לנו אבינו ואל תהי צרה ויגון ביום מנוחתנו". הבנת העניין ש-36 הנרות שמדליקים בחנוכה (ללא השמָש) מכוונות כנגד 36 המסכתות שיש עליהם גמרא. השלמה בעניין סיום הש"ס בחבורה. מעשה בהגר"א וסרמן הי"ד שנפגש עם חייט עשיר. תשובה לשואל בעניין הפרשת חלה כדעת האר"י, דהיינו אחד ממ"ח בעיסה. מאיזה שיעור עיסה צריך להפריש חלה. בעניין הפרשת חלה על לחוח.

מוצש"ק ויגש

נושאי השיעור: ההבדל שבין לשון הקודש לבין השפה העברית, מקור השם "מכבי", והשלמה בעניין החשמונאים שהיו צדיקים אבל לא גדולי תורה. השלמה בדבר ממציא השפה העברית ששמו בן יהודה, הגזירה שכמעט נגזרה על עם ישראל בגלל מאמר שפירסם, והאם אפשר לומר עליו ימח שמו וזכרו או שם רשעים ירקב. בדבר סכנת גיוס בני הישיבות ואברכים הכוללים לצבא. הבנת דברי האבודרהם שאם היה חל צום עשירי בשבת ביום שבת הוא היה דוחה את השבת, מהות צום עשירי בטבת, והשלמה בעניין ואל תהי צרה ויגון ביום מנוחתנו.

מוצש"ק ויחי

נושאי השיעור: האם כדאי לעשות ריוח בין סוף פרשת ויגש לתחילת פרשת ויחי, והבנת דברי רש"י בשאלה למה פרשה זו סתומה וכו'. כמה שאלות שנשאל מרן שליט"א לאחרונה, והשארתם ללא תשובה לעיון השומעים. דברים בשבח הספר גן נעול שיצ"ל במהדורא חדשה.

מוצש"ק שמות

נושאי השיעור: בעניין טעיות שהודפסו בתיקוני סופרים בדורות האחרונים, ומה הדין לגבי מי שלא קידש את השם בפסוק "אין כאל ישורון". חובת הזהירות לקנות סת"ם רק מסופרים מוסמכים ויראי שמים. בגדר דין דבר שבקדושה שלא יהא בפחות מעשרה, ומה הם הדברים הנכללים בכך. דברים בשבח הספר שו"ת אורן של חכמים חלק שני להרה"ג אורן צדוק שליט"א שיצא לאור לאחרונה.

מוצש"ק וארא

נושאי השיעור: המשך ביאור דין דבר שבקדושה, מה הדין כאשר האדם אינו יכול להספיק לענות על שני דברים, כגון יהא שמיה רבא וקדושה. מדוע אמן יהא שמיה רבא וכו' יותר חשוב מן הקדושה. האם דין דבר שבקדושה הוא מדאורייתא או מדרבנן, והאם הדין של עשרה הוא מדאורייתא או מדרבנן. מסקנת העניין להלכה ולמעשה.

מוצש"ק בא

נושאי השיעור: ט"ו בשבט – ראש השנה לאילן, ראוי להתפלל ביום זה על מציאת אתרוג נאה לחג הסוכות, אתרוגים בהכשר בד"צ פעולת צדיק, והאם מותר להתפלל על כך בט"ו בשבט שחל בשבת. מספר הערות על הספר "מסורת האתרוג" שיצ"ל לאחרונה, לגבי דבריו בעניין האתרוג התימני. השלמה בעניין שם השם שבפסוק "אין כאל ישורון", מה יעשה סופר שלא קידש את השם הזה, והאם ניתן לצרף דעת יחיד לספק ספיקא. הוספת דברים בעניין דין דבר שבקדושה שלא יהא בפחות מעשרה, ובשאלה מדוע אמן יהא שמיה רבא וכו' יותר חשוב מן הקדושה. בירור עניין תפילת היחיד המצוי בנוסח ק"ק תימן יע"א.

מוצש"ק בשלח

נושאי השיעור: השלמה וסיכום הדברים בכך שאין דין ערלה בפלפל חריף. בירור דברי בעל שו"ת רב פעלים בעניין האיסור לפתוח או לסיים בדבר רע. בדין פתח על דעת לברך ברכה מסויימת ונזכר וסיים אחרת, וביאור דעת הרמב"ם שהכל הולך לפי כוונתו באמירת שם השם.

מוצש"ק יתרו

נושאי השיעור: המשך בדין פתח על דעת לברך ברכה מסויימת ונזכר וסיים אחרת, וביאור דעת הרמב"ם שהכל הולך לפי כוונתו בתחילת הברכה. השלמה בעניין שם השם שבפסוק "אין כאל ישורון", מה יעשה סופר שלא קידש את השם הזה. ביאור גירסתנו בנוסח ברוך שאמר "בשבחו ובזמירו" ולא "בשבחות ובזמירות", ביאור המאמר יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום וכו'. מדוע בקדיש עונים אמן לאחר המלים "יתגדל ויתקדש שמיה רבא" ולא לאחר המלים "די ברא כרעותיה". הוספת דברים בעניין דין דבר שבקדושה שלא יהא בפחות מעשרה, בירור עניין תפילת היחיד המצוי בנוסח ק"ק תימן יע"א, והאם ברוך כבוד י"י ממקומו בכלל הדברים שבקדושה.

מוצש"ק משפטים

נושאי השיעור: עיונים במאמר חז"ל משנכנס אדר מרבין בשמחה, ולמאי נפקא מינה. בדבר השינויים והדקדוקים בכתיבת מגילת אסתר עפ"י נוסח ק"ק תימן, ותוספת דברים בעניין כתיבת המלה ארדי חסר יו"ד. ארבע הפרשיות שסימנן שזפ"ה. בעניין קריאת פרשת זכור, והאם קריאתה מדאורייתא. ביאור נפלא במשל המובא במדרש הגדול לגבי משה רבינו ופרעה הרשע, מה הדין אם שחטו תרנגולת ולא מצאו בה את הלב, והאם לפרעה היה לב. הוספת דברים בעניין דין דבר שבקדושה שלא יהא בפחות מעשרה, והאם ברוך כבוד י"י ממקומו בכלל הדברים שבקדושה.

מוצש"ק תרומה

נושאי השיעור: דיני ערב פורים שחל בשבת, וסעודה שלישית. זמן סעודת פורים ביום, והדלקת נרות בסעודה. בירור מאמר חז"ל משנכנס אדר מרבין בשמחה, ומדוע לא מתחילים לשמוח שלושים יום קודם פורים. בעניין כתיבת המשפט "משנכנס אדר מרבין בשמחה" והנחתו ע"ג כותל הבית במקום שהניחו זכר לחרבן. האם מותר לאדם למלא פיו שחוק בפורים, וביאור המושג למלא פיו שׂחוק. הוספת דברים בעניין דין דבר שבקדושה שלא יהא בפחות מעשרה, האם ברוך כבוד י"י ממקומו בכלל הדברים שבקדושה, ומדוע אנו מוסיפים את המלים משבחים ואומרים.

מוצש"ק כי תשא

נושאי השיעור: המשך ביאור מאמר חז"ל משנכנס אדר מרבין בשמחה, ומדוע אומרים נפילת פנים בחודש אדר. ביאור החתם סופר על המעשה המובא בגמרא מס' מגילה לגבי אביי שאכל ששים קדירות עד שהביאו לו צלי קדירה וכו', ותוספת הסבר ממרן שליט"א שהצלי קדירה היינו תורת הקבלה. מדוע לגבי הגעלת כלים מועילה הגעלה בחלקים, ואילו לגבי טבילת אדם אין מועילה טבילה בחלקים, ולפי זה הבנה מדוע ישנו עניין להרבות בטבילות, והבנה באיסור חמץ בפסח. ביאור מרן שליט"א על דבריו בשלחן ערוך המקוצר לגבי ערב פורים שחל בשבת, שטוב למעט בסעודה שלישית לצורך אכילת סעודת ליל פורים, ותשובה למי שתמה על כך. תשובה על מי שהעיר בעניין שכתב מרן שליט"א כי יש לשנות את השם אוזני המן לשם עוגיות פורים, ומי הוא המדתא הכתוב במגילת אסתר.

מוצש"ק ויקהל ופקודי

נושאי השיעור: מדוע בפסוק וככה תאכלו אותו (מפטיר פרשת החודש) המלה "וככה" נאמרת מלרע. מילתא דבדיחותא שנאמרה בעניין שני טעמי הזרקא שבפסוק ונתתה את הפרוכת תחת הקרסים, ויסוד חשוב בעניין הנקודות והטעמים שבתורה. ביאור המדרש לגבי שלושת התינוקות שאמרו שלשה פסוקים למרדכי היודי בעת גזירת המן, מדוע שמח מרדכי כששמע אותם, וביאור מדרש חכמי תימן נע"ג שהיה ילד רביעי אשר אמר למרדכי את הפסוק כל כלי יוצר עליך לא יצלח וגו', וחשיבות הוספת פסוק זה ביחד עם שלשת הפסוקים הנאמרים אחרי התפילה.

מוצש"ק ויקרא

נושאי השיעור: המשך בעניין ייסוד הנקודות והטעמים שבתורה, ומסורת בן אשר. השלמה עניין אמירת אמן יהא שמיה רבא וכו' ביחיד. השלמה בעניין פסוקי דזימרא הנחשבים כאמירת הלל, דברי מהרי"ץ בעץ חיים בסיום פסוקי דזימרא, ביאור חדש ממרן שליט"א בעניין אמירת הפסוק ברוך י"י לעולם אמן ואמן ימלוך י"י לעולם אמן ואמן בסיום הפסוקי דזימרא. השלמה בעניין אמירת ברכו את י"י המבורך ביחיד.

מוצש"ק צו – דרשת שבת הגדול

נושאי השיעור: דברי מרן שליט"א בשבח הקובץ החדש "דברי חפץ" (גליון שמיני, ניסן ה'תשע"ז), ובפרט המדור "זכר צדיק לברכה" מתולדות אביו הרנב"ן זצוק"ל. ביאור סיום דברי הרמ"א בסוף שו"ע חלק או"ח. התייחסות למאמר שפורסם בשבח המצות התימניות הרכות. הקשר שבין סיום דברי הרמ"א שם לבין דבריו בתחילת חלק אורח חיים. בעניין חומרות בדיני הפסח, דברים בשבח הספר "באר הפסח" להרה"ג אליהו סויסה שליט"א בגדרי דין חוזר וניעור בפסח, ורשימת מוצרים שיש בהם חשש כשרות לפסח. ביאור לגבי סדר הקריאה בימי הפסח, משך תורא קדש בכספא וכו'. התבדלות והתרחקות מן החמץ הרוחני, רמז מהרי"ץ זיע"א על הסימן קדש ורחץ, דברי רבינו בחיי בעניין זה, ודברים בדבר ביעור החמץ שבין איש לאשתו וחשיבות השלום ביניהם.

המעמד הגדול של הקבלת פני מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א ברגל – א' דחול המועד פסח התשע"ז – קרית ספר

דברי תורה וברכה מפי הגאון הגדול הרב מאיר קסלר שליט"א – רבה של מודיעין עילית. שירה מקורית לכבוד חג הפסח, "אגיל ואשמח". דברי תורה וברכה מפי הגאון הגדול הרב שלמה קורח שליט"א – רבה של העיר בני ברק. דברי תורה וברכה מפי הרה"ג יורם סירי שליט"א – מו"צ ורב קהילה במודיעין עילית. משא קודש מפי מרן הגאון הגדול רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן. דברי תורה וברכה מפי הרה"ג דורון אחיאל שליט"א – רב קהילה בלונדון. הכתרת חתני שלחן ערוך המקוצר.

מוצש"ק שמיני

נושאי השיעור: ביאור דעת מהרי"ץ זיע"א בעניין ספירת העומר וסדר אמירת המזמורים שלאחר מכן, ובגדר תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. בדין מי שחשב נכון את מספר הימים בעת הברכה אולם ספר בפועל לא נכון, וכן ההיפך, ותשובה על תמיהת המשנה ברורה בעניין זה. שגיאה חמורה (אחת מיני רבות) שהודפסה בסידור הרמב"ם שיצ"ל לאחרונה שהוא נגד דעת מהרי"ץ זיע"א.

מוצש"ק תזריע ומצורע

נושאי השיעור: המשך בגדר דין תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, והשלמה בעניין דברי מהרי"ץ לגבי אמירת מזמור לדוד אליך וגו' לאחר שיר של יום בר"ח חנוכה ופורים. בעניין תעניות בה"ב שנהגו האשכנזים להתענות לאחר חגי ניסן ותשרי, והאם ראוי למי שנמצא איתם לעשות זאת. תשובה לבחור ישיבה מתמיד, ששאל האם מי שתורתו אומנותו פטור מן התפילה. השלמה בעניין דין אין מעבירין על המצוות לגבי ציצית ותפילין, ועצה לצאת מן המחלוקת שבין ההלכה לבין הקבלה.

מוצש"ק אחרי מות וקדושים

נושאי השיעור: השלמה לדברים שנאמרו במעמד הגדול של הקבלת פני מרן שליט"א בחוה"מ פסח בעניין סימן הקריאות בימי חול המועד משך תורא קדש בכספא וכו', ומדוע בשבת חול המועד אנו מתחילים את הקריאה מהפסוק ראה אתה אומר אלי וגו' ולא מהפסוק פסל לך וגו'. המשך דין אין מעבירין על המצוות לגבי ציצית ותפילין, והעצה לצאת מן המחלוקת שבין ההלכה לבין הקבלה. השלמה לדברים שנאמרו בהילולת מהרי"ץ זיע"א בעניין קבלת הוראות הרמב"ם בקהילות תימן, והתייחסות לדברים שנכתבו בספר ילקוט יוסף בעניין זה. תשובה לשואל בעניין כביסה שנתייבשה בערב שבת האם מותר להורידה בשבת, וכיצד היה המנהג בתימן בעניין זה.

מוצש"ק אמור

נושאי השיעור: השלמה בעניין מי שתורתו אומנותו לגבי תפילה. ביאור המלים בר יוחאי נמשחת אשריך שמן ששון מחבריך. שבעת מדורי גיהנם וקריאתם בתרגום בבת אחת. אין כמו ספר הזוהר הקדוש בתורת הקבלה, והמקור שפטירת רשב"י היתה בל"ג בעומר. בעניין הנחת יד ימין על יד שמאל בעת התפילה. לבישת מלבושים ומנעלים בצד ימין תחילה, והקשירה בצד שמאל תחילה. חומר איסור שילוב אצבעות היד אחת בתוך השניה. בגדים מכופתרים צד ימין על צד שמאל, והתייחסות למ"ש בעלון "דרשו" שכביכול התימנים נוהגים לעשות בקמיץ שני קרעים זכר לחרבן. הילולת רשב"י זיע"א לאחר השיעור, קריאה בספר הזוהר הק' כפי מסורת אבותינו, הדלקת נרות ואמירת פיוט "בר יוחאי" ברב עם.

מוצש"ק בהר ובחוקותי

נושאי השיעור: המשך בעניין הנחת יד ימין על יד שמאל בעת התפילה, ומסורת ק"ק תימן יע"א בעניין זה. המשך בעניין דברי המקובלים לכוף אגודל ימין בתוך פיסת יד ימין ואגודל שמאל בתוך פיסת יד שמאל בעת התפילה, וכיצד צורת העשייה בפועל. המשך בעניין מדוע לא מקפידים בבגדים מכופתרים שיהיה צד ימין על צד שמאל. תשובה לשאלה האם יש לתימנים להחמיר שלא לשמוע שירה וואקלית בימי הספירה ובבין המצרים. תשובה לשאלה האם בחורי ישיבות תימנים צריכים להחמיר שלא לאכול בישיבות הק' או באולמות בשר שאינו חלק בית יוסף. תשובה לשאלה מה לכוון בפסוק יתמו חטאים מן הארץ וגו', חטאים או חוטאים. תשובה לשאלה מדוע יוסף היה צריך להראות את מילתו לאחיו ולא הכירוהו לפי הפיאות. תוספת דברים בעניין קריאת השם עוגיות פורים במקום אוזני המן, והתייחסות למ"ש בחוברת "כי בא מועד" בעניין זה ובעוד עניינים. בשבח החוברת "חן אשה על בעלה" על מעלת ההתקשטות בתוך הבית.

מוצש"ק במדבר

נושאי השיעור: חשיבות תיקון המדות קודם לימוד התורה. השלמה בעניין שורש המנהג אצל חלק מבני ק"ק תימן יע"א שלא להסתפר ושלא לעשות נישואין עד חג שבועות, וכן לגבי לקנות כלים חדשים או לגבי שירה בפה. המשך בעניין השיבושים בסידור הרמב"ם שהוא נגד מהרי"ץ זיע"א, ודחיית ראיותיו המוטעות שכביכול התימנים לקחו את נוסח התפילה מרבינו הרמב"ם ולא ההיפך. דחיית דבריו בעניין נוסח ספירת העומר בלשון ארמית, שכביכול לקחו זאת התימנים מהרמב"ם, והבהרה בדבר התשובה בכת"י שיוחסה להרמב"ם בעניין אם שכח לספור בלילה שימשיך לספור ביום בברכה, שאינה מרבינו הרמב"ם. לאחר השיעור: הודעת הרב זיו מקייטן הי"ו בעניין קופות גמל וקרנות השתלמות ללא חשש ריבית.

מוצש"ק נשא

נושאי השיעור: מדוע בחג השבועות מביאים קורבנות שהן חמץ ולא מצה ככל המנחות. כיצד יוסף הצדיק שם את אחיו בארץ גושן שהיא מקולקלת מכל הארצות, וההתנגדות שישנה בין כח הקדושה לבין כח הטומאה. דברי חכמי תימן זיע"א בנוגע ליסודות מנהגי עדת תימן ונוסח התפילה המקובל בידיהם, המשך בעניין השיבושים בסידור הרמב"ם שהוא נגד מהרי"ץ זיע"א, דחיית ראיותיו המוטעות שכביכול התימנים לקחו את נוסח התפילה מרבינו הרמב"ם ולא ההיפך, ובירור מרן שליט"א בעיקר עניין זה. דברי מרן שליט"א בשבח "שטר כתובה" שיצ"ל במהדורא חדשה ומפוארת ע"י מכון פעולת צדיק, והסיבה מדוע מקשטים את שטר הכתובה.

מוצש"ק בהעלותך

נושאי השיעור: דברים לעילוי נשמת חמותו ואמו של מרן שליט"א שהשבוע חל יום היאר־צייט שלהן, ומעלתן של הנשים הכשרות והצדקניות שהיו בעבר. ההפרדה בין נשים לגברים בחתונות וכדומה אינה אלא לכבודן ולהדרן של־נשים. כיצד נכדו של רשב"י התדרדר והתקלקל כ"כ. ביאור מרן שליט"א לגבי המעשה המובא בגמ' ב"מ דף פ"ד בעניין רבי אלעזר ברבי שמעון ואשתו, כיצד רבינו הקדוש רצה להתחתן איתה לאחר פטירת ר"א למרות שאמר עליה שהיא רשעה. דברים בשבח החוברת "חן אשה על בעלה" והחוברת "בת ישראל" המועילות להבנה נכונה בבניין הבית היהודי.

מוצש"ק שלח לך

נושאי השיעור: בדין המתנת שש שעות בין אכילת בשר לאכילת חלב, השלמה לגבי השאלה כיצד רבינו הקדוש אמר על אשת ר"א שהיא רשעה. תשובה לשואל האם השינה בין אכילת בשר לחלב מועילה להמתין פחות משש שעות. תשובה לשואל מה המקור לכך שראוי שלא לגזור צפורניים בלילה. שירה חדשה שחיבר מרן שליט"א לשמחת בר מצוה. דברי מרן שליט"א בשבח הספר פסקי שע"ה על הלכות נדה ונישואין כולל טבלת הרחקות מאת הרה"ג נתנאל עומיסי שליט"א מו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק" מודיעין עילית .

מוצש"ק קורח

נושאי השיעור: בית המקדש השלישי יהיה משוכלל עם כל הטכנולוגיה שישנה בזמנינו ואפילו יותר, וראיה לכך שעם ישראל יעלו לרגל עם מטוסים. טעם נוסף לדברים שהביא מהרי"ץ זיע"א בע"ח לגבי אדם הנחלה בשבת שהוא מסוכן יותר ממי שנחלה ביום חול. המשך בעניין סידור הרמב"ם שהוא נגד מהרי"ץ, דחיית המובא שם לגבי אי אמירת פסוקים בהוצאת והכנסת ספר תורה, ראיות לכך שלא כל מה שלא הביא הרמב"ם בחיבוריו מעיד על כך שהוא לא נהג אחרת. דחיית המובא שם לגבי נוסח ביעור חמץ ונוסח עירובי תבשילין בלשון הקודש כדעת הרמב"ם, במקום בלשון ארמי המקובל בידינו מימי קדם. המשך דברי מרן שליט"א בשבח הספר פסקי שע"ה מאת הרה"ג נתנאל עומיסי שליט"א, והתייחסות למה שהביא בהקדמה בשם מרן שליט"א בעניין ספירת שבעה ושבעה שזהו מנהג טעות, והאם מי שנהגה כן ורוצה לבטל זאת צריכה התרה על כך. התייחסות נוספת לספר טהרת משה הנקרא טומאת אשם, דחיית התורה החדשה שהמציא שכביכול הנשים בתימן הורו לעצמן בהלכות טהרה, ושכביכול היתה בידן קבלה ממרים הנביאה, וכביכול זהו המושג אל תטוש תורת אמך. מקור הסיפור על אותו חכם תימני שאמר להקב"ה בתמימותו למה עזבתני ומיד נענה. הוספה לגבי נוסח עירובי תבשילין בלשון ארמי שהוא טוב יותר מהנוסח בלשה"ק שכתב הרמב"ם.

מוצש"ק חוקת ובלק

נושאי השיעור: תשובות לשואלים בעניין דברי מרן שליט"א בשיעור הקודם על השכלולים והטכנולוגיה שיהיו בית המקדש השלישי. טעם אמירת מזמור ברכי נפשי וגו' בליל ראש חודש, קושיית מהרי"ץ זיע"א על טעם הרמ"ע מפאנו, ותירוץ מרן שליט"א על הקושיא. האם הרואה את הים התיכון יכול לברך ברכת שעשה את הים הגדול, או שיכול רק לברך עושה בראשית. אין לשחק בכדור בשבת, ואפילו קטנים שלא הגיעו לחינוך. מעשה שהיה וביאורו בדבר חשיבות השמירה על הסימנים היהודיים שניתנו לנו, וכאשר עוזבים אותם נאלצים לענוד סימנים אחרים כדוגמת טלאי צהוב.

מוצש"ק פינחס

נושאי השיעור: ביאור דברי המדרש על הפסוק אסף אסיפם וכו', כי גזר הדין על הגלות היה צריך להיות בעשירי בטבת והקב"ה דחה זאת לי"ז בתמוז שזהו קיץ, עפי"ז תשובה בנוגע לקושיא על דברי הרד"א שכתב כי אם היה חל עשירי בטבת ביום שבת הוא לא היה נדחה, וכן ביאור דעת החולקים עליו עפ"י מדרש אחר. תשובה לשאלה האם לעתיד לבוא ישבו בעזרה כל מלכי בית דוד אשר היו בעבר. גזירת החרבן חלה בכל שנה ושנה, ובדורינו החרבן הוא המכשירים הטמאים כדוגמת האייפון וכדו'. התייחסות מרן שליט"א לגבי דברים בטלים שפורסמו על הר"ר אברהם ערוסי הלוי זצ"ל, שכביכול נתנבא לפני מאה שנה על פלאי הפלאפון עם תמונות וכו' שישנו בזמנינו. דברי מרן שליט"א שפורסמו בספר בניין שלום, ודברים שהביא בשם הרא"ע הלוי הנ"ל בעניין הפגישות שבין החתן לכלה לפני חתונתם. דברים בשם ספר "יד עם קודש" בעניין הטכנולוגיה והמכשירים בהלכה.

מוצש"ק מטות

נושאי השיעור: ביאור נוסח התכלאל ופירוש מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים על פיסקת "כי בעוונותינו ובעוונות אבותינו, אנו מונים לחרבן בית אלהינו וכו'" הנאמרת בליל תשעה באב, ומדוע אנו מונים גם את מניין השנים לחרבן בית ראשון. התייחסות מרן שליט"א לסיפור שפורסם בשם הגר"י גלינסקי זצ"ל שראה את החזו"א זצוק"ל שמח מאד לאחר שעיין בספר תורה מתימן שהיה לפניו ושהוא כביכול בן 2500 שנה. כמו כן התייחסות לדברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א שכתב בעניין השינויים שבין ספרי התורה של ק"ק תימן יע"א לבין הס"ת של עדות אחרות, ועל מ"ש בדבר ס"ת אלבם שהיה בראש העין שהוא כביכול מזמן עזרא הסופר. מפאת ימי בין המצרים, ההתייחסות למה שפורסם בעלון בית נאמן האחרון תהיה בעזהי"ת במוצש"ק נחמו. טעות גמורה והוצאת דיבה על מה שפורסם בשם הר"י פרידמן שליט"א בעלון אמרות טהורות, שהעולים מתימן לא"י בעליית "על כנפי נשרים" היו כביכול בקושי דתיים, ולכן התקלקלו בנקל. תגובה לטוען כנגד התפילין שעמם עלו אבותינו מתימן, שכביכול הן פסולות כיון שלא היו מרובעות לגמרי. חשיבות אמירת התפילה לפני הלימוד והתפילה שלאחר הלימוד.

מוצש"ק מסעי

נושאי השיעור: כ"ה שנה לפטירת כמה"ר נסים רצאבי זצוק"ל אביו של מרן שליט"א, מהות עניין האזכרה שעושים בכל שנה לעילוי נשמת הנפטר, ועליית נשמתו ממדרגה למדרגה במשך השנים. השמעת קלטת נדירה (מלפני 34 שנים) של הגר"נ רצאבי זצ"ל מספיד בקינה שחוברה על ידו את הר"ר שלמה קרואני זצ"ל, והסבר המלים ע"י בנו מרן שליט"א. העונשים הקשים לנפטר הם בשנה הראשונה לפטירתו, אולם ישנם גם עונשים לאחר תקופה זו. ביאור עניין קריאת ההפטרה בשבת היאר־צייט ע"י בן הנפטר. ביאור המנהג שהאבל תוך שנתו אומר את נוסח ובא לציון וכו'. השלמה בעניין העונש לנפטר גם לאחר י"ב חודש מפטירתו. בדבר פתיחת קברי ילדי תימן, סיפור מרן שליט"א על אחיו ישראל שהוא מילדי תימן הנעדרים, והתייחסות לתשובת בעל יביע אומר בעניין דלעיל. היכן גבול ארץ ישראל בצד מערב, ורמז בטעמי קריאת התורה לדברי הגמרא שרואים חוט מתוח מטורי אמנון ועד נחל מצרים. הודעה על שיעור תורה שנפתח בעיר חדרה, והדרישה למגידי שיעורים בענייני הלכה מסורת ומנהג ברחבי הארץ. הודעה בדבר העלייה לקבר הגר"נ רצאבי זצ"ל ביום חמישי ד' מנחם אב.

מוצש"ק דברים

נושאי השיעור: חסרון ההרגשה על חרבן בית המקדש. מדוע בקדיש דעתיד אנו אומרים "היכלא קדישא", ואילו בקדיש על ישראל איננו אומרים "אורייתא קדישא". בית המקדש כמקור הקדושה הדוחה את כל הטומאה. השלמה בעניין האם בבית המקדש השלישי יהיו את כל השכלולים הטכנולוגיים שישנם היום. מעלת הקדושה הדוחה את הטומאה. דברי מהר"ם אלשיך בעניין המצורע, שעליו לשמוח על כך שהטומאה לא נדבקה בנפשו אלא נפלטה אל גופו, ולפי"ז תשובה מדוע ישנם אנשים המדברים לשון הרע ואינם מקבלים צרעת. תשובת החפץ חיים על השאלה דלעיל, והערות מרן שליט"א על דבריו. האם חשבון שעות זמניות מתחיל מעלות השחר עד צאת הכוכבים, או מהנץ החמה ועד השקיעה, חידוש ששמע מרן שליט"א מאביו זצוק"ל בעניין הסימן מכ"י וג"ב ומקורו. סיפור ממקור ראשון על אדם שהתחיל להתאבל על חרבן בית המקדש לאחר מעשה שהיה לו עם עולי אתיופיה. זעקת מרן שליט"א על אותם הנלחמים כנגד גידול הפיאות לבחורי ישיבות ואברכים, ראיות לכך שעניין גידול פיאות הצדעים היה בכל עדות ישראל בעבר ולא רק אצל התימנים והחסידים, וכיצד התחיל המנהג לסלסל את הפיאות.

מוצש"ק ואתחנן

נושאי השיעור: המשך בעניין גידול פיאות הצדעיים אשר היה בכל עדות ישראל בעבר, ולא רק אצל התימנים והחסידים. התחלת בירורי מרן שליט"א לגבי דברי הרב מאיר מאזוז כפי שפורסמו בעלוני "בית נאמן" שיצאו בימי בין המצרים ובהם השגות ותמיהות משונות על מסורת ומנהגי יהדות ק"ק תימן יע"א, דחיית דבריו בעניין מבטא האות גימ"ל הדגושה של בני ק"ק תימן, דחיית דבריו לגבי ניגוני טעמי המקרא של בני ק"ק תימן, ודחיית דבריו לגבי נוסח התפילה של בני ק"ק תימן שכביכול הוא מהרמב"ם ולא ההיפך.

מוצש"ק עקב

נושאי השיעור: האם מותר להאריך את הדרך בהוצאת ספר תורה ע"מ להקריבו אל הזקנים וכדו' שאינם יכולים לעמוד בפניו וכ"ש להגיע אליו בכדי לנשקו כפי שכתב מהרי"ץ זיע"א בע"ח. המשך בירורי מרן שליט"א לגבי דברי הרב מאיר מאזוז כפי שפורסמו בעלוני "בית נאמן" שיצאו בימי בין המצרים ובהם השגות ותמיהות משונות על מסורת ומנהגי יהדות ק"ק תימן יע"א, השלמה בעניין מבטא האות גימ"ל הדגושה של בני מחוז שרעב. תשובת מרן שליט"א על דבריו לגבי ההבדל בתרגום אונקלוס בין 'רב בית בא' לבין 'רב בית אבא'. דחיית הביקורת שהטיח כלפי ריבוי אותיות יו"ד בפיוטי כמהר"ר שלום שבזי זצוק"ל. תגובת מרן שליט"א על דבריו בעלון לגבי פיוט 'לך אלי תשוקתי' והמלה 'ופגמתי'. תגובת מרן שליט"א על הנכתב שם בעניין כתיבת האות בי"ת. הוכחה לכך שהרב מאזוז מדבר בשיעורו מתוך הזיכרון. דחיית דבריו על מרן שליט"א בעניין כתיבת פרשיות פתוחות וסתומות כדעת הרמב"ם. תגובת מרן שליט"א על דבריו שכביכול התימנים עושים להכעיס ואינם כותבים ווי העמודים בס"ת, אלא מסיימים כל דף בסוף פסוק. דברי מרן שליט"א בשבח תיקון סופרים "יכין ובועז" מאת הרב בועז דחבש יצ"ו. המשך תגובת מרן שליט"א לדברי הרב מאזוז בעניין ניגון הטעמים של בני ק"ק תימן, חידוש על כך שמסורת יהדות תימן מבוססת על מסורת בני בבל שלא היה להם טעמים משרתים. הוספה בעניין ביאור דברי רבי יהודה בגמ' על גבול ארץ ישראל, ורמז לכך בניקוד של בני בבל.

מוצש"ק ראה

נושאי השיעור: שיעור מקיף בעניין טעמי המקרא והנקודות, ממתי הדבר התחיל בעם ישראל, ומדוע הם נקראים בשמות אלו. הוכחות לכך שנעימת ניגון הטעמים נשתכחה בכל עם ישראל במשך הדורות, וניגוני הטעמים כיום הם בגדר המצאה. התימנים ויתרו על מנגינת הטעמים, בכדי שימשיכו במנהגם כפי הדין שהעולים לתורה קוראים בעצמם, מתוך שימת לב על הדקדוק בקריאת התיבות והאותיות. בכל הספרים משבחים את התימנים על שמירת המסורת שהחזן מסמן ומראה לקורא באמצעות מִכְוַאט את טעמי הקריאה, חוץ מהרב מאזוז בעלון בית נאמן. הדגמת צורת סימון הטעמים ואופן ניגונם ע"י מרן שליט"א. המשך תגובת מרן שליט"א לדברי הרב מאזוז בעניין ניגון הטעמים המשרתים של בני ק"ק תימן יע"א. דחיית טענת הרב מאזוז מדוע התימנים עושים נקודה במקום שיש טעם תביר, והלא ההפסקה היתה צריכה להיות בטפחא ולא בתביר, כיון שכביכול ניגון הטעם טפחא מפסיק יותר מן התביר, והרחבה בעניין צורת ניגון הטעם תביר.

מוצש"ק שופטים

נושאי השיעור: ביאור מדוע באמירת "אלהינו שבשמים" שבאשמורות, מדלגים בזמנינו על הפיסקאות תן חיים ושלום למלך אדונינו, תן בלבו ובלב כל יועציו ושריו וכו'. דעת מרן שליט"א כעת, שצ"ל אלהינו שבשמים תן שלום במלכות, ודלא כפי שסבר בתחילה שצ"ל במלכיות. המשך בעניין טעמי המקרא בנוסח ק"ק תימן יע"א, מסורת לימוד הילדים עפ"י שיטת הגא, הדגמה בקריאת הפסוק כי תצא למלחמה על אויבך וגו'. דחיית הערות בעל הספר פאת שדך על שיבושי הקריאה שישנם כביכול אצל התימנים. השלמה בעניין ההפסקות שעושים בפסוקים שהם כנגד הטעמים, והשלמה בעניין הטעם תביר. השלמה בעניין ההבדלים בניגוני הטעמים, והתייחסות לדברי כמהר"י אלשיך זצ"ל שכביכול לתימנים יש הבדלים ביניהם.

מוצש"ק כי תצא

נושאי השיעור: בירור מרן שליט"א בעניין העוף מסוג "בראקל", האם הוא כשר לאכילה, האם מותר לעשות בו כפרות (לאלו הנוהגים לעשות כפרות על תרנגול בערב יום הכיפורים), האם אפשר להתיר עוף זה גם לאשכנזים, והתייחסות לדברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א בעניין זה. המשך בעניין ההבדלים בניגוני הטעמים, וביאור כיצד ישנם הבדלים בטעמי אמ"ת, כגון מ"ש מהרי"ץ זיע"א בחה"ד על תהלים שכאשר ישנם שני שופרות או טפחא ושופר אזי מקום ההפסקה הקלה הוא בטעם השני, ותיקון דברים שנכתבו בעבר ע"י מרן שליט"א בעניין זה. התייחסות לדברי הרב מאזוז שליט"א בעלון בית נאמן על קריאת החאלבים הקוראים את המלה "אשרי" שבפסוק "אשרי האיש" בתהלים, עם העמדה באות אל"ף ובאות שי"ן (כמו התימנים), ודברים בשבחם.

מוצש"ק כי תבוא

נושאי השיעור: המשך בעניין טעמי אמ"ת, וביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בחה"ד על הפסוק בתהלים שויתי י"י לנגדי תמיד, שכאשר ישנם שני שופרות או שופר אחרי דחי, אזי מקום ההפסקה הקלה הוא בטעם השני. תשובה לשואל, האם לפי הסבר מרן שליט"א, לא יהיה צורך לגעור במי שאינו קורא כך. תשובה לשואל בעניין מסורת תימן לגבי קריאת פסוקים מסויימים בתורה, דוגמאות לכך, ותשובות לשאלות נוספות במכתבו הקשורות לעניין זה. טעם מתוק מדוע ישנה נעימה יורדת ועולה במלה "מי" שבפסוק מי כמכה נאדר בקודש. הסבר מרן שליט"א לפסוקים שונים שבהם מטעימים קצת ומפרידים מעט בין התיבות. המשך בעניין כשרות העופות, ביאור תשובת מהרי"ץ זיע"א לגבי העוף שחיימה, תיקון והבהרה שהעוף שחיימה עליו דיבר מהרי"ץ אינו העוף בשם שלו, והוספת דברים בעניין כשרות העוף "בראקל" והמסקנא לדינא לכל עדות ישראל.

מוצש"ק נצבים וילך

נושאי השיעור: פירוש המלה "נדכא". בעניין אמירת סליחות מחצות הלילה ואילך, והאם אפשר לומר את כל ההקדמות שלפני י"ג מדות קודם זמן חצות. המשך בעניין פתוחות וסתומות בספר תורה, דחיית חידוש שכתב בספר גידולי הקדש שכביכול גם לפני הרמב"ם היתה הסכמה על רוב המקומות שבהם ישנה פרשה פתוחה או סתומה. שמות הטעמים בעדות ישראל וצורתם, ודחיית דברי הרב מאזוז בעניין הטעם פזר גדול הנקרא קרני פרה. קושיית מרן שליט"א לגבי שינוי הטעמים בפסוק אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וגו', בין הכתוב בפרשת שמיני לבין הכתוב בפרשת ראה, והשארתה בצריך עיון.

תשע"ח

מוצש"ק האזינו – דרשת שבת שובה

נושאי השיעור: ברכת מרן שליט"א לעורכי הקובץ התורני דברי חפץ, שבשבוע זה יצא לאור הגליון התשיעי אשר נערך על ידם. התבוננות בחשיבות עשרת ימי תשובה, ומדוע הם נקראים בשם זה למרות שישנם רק שבעה ימים בין ראש השנה ליום הכיפורים. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים לגבי הפסוק תשב אנוש עד דכא, רמז במלה "דכא", ושהתשובה מועילה גם לעבירות החמורות ביותר. ביאור עניין אמירת מזמורי תמניא אפי (מזמור קי"ט בתהלים) במוצאי שבת, מדוע ישנם שמונה פסוקים לכל אות, ולמה בשמונה מקומות המלה "עדותיך" בוא"ו מלא. עניין אמירת פיוט "יראים שלחוני" ברעד ובבכיה בערב יום הכיפורים קודם אמירת "כל נדרי", ומדוע אומרים זאת בפני ספר התורה. דברי כיבושין והתעוררות לאדם שיעשה תשובה על חטאיו בימים אלו. הכרעת מרן שליט"א לגבי אתרוגים תימנים אשר בשנה זו גדלו עם פיטם, וחובת הזהירות בקניית אתרוג תימני השנה.

מוצש"ק בראשית

נושאי השיעור: ביאור הפיסקא המתחלת באות ה"א שבפיוט ברוך אדיר במרומים וכו', ומדוע אין בפיוט פיסקא המתחילה באות וא"ו. המשך בעניין ניגון טעמי המקרא של בני ק"ק תימן יע"א, מדוע אין הבדל בניגון הטעמים המשרתים, ודברי בעל הספר אבן ספיר על צחות לשונם ומבטאם ודקדוק קריאתם של בני ק"ק תימן יע"א, שלא כמו בעדות האחרות. האם מותר לתרגם עם טעמים, מדוע בתרגום ההפטרה וכן בשירת הים וכדו' מתרגמים עם טעמים, והתייחסות לטעם שלשלת בתרגום. דברי מרן שליט"א בשבח הקונטריס "דרך סלולה" אשר יצא לאור כעת במהדורא חדשה מורחבת ומתוקנת.

מוצש"ק נח

נושאי השיעור: השלמה ותיקון דברים בעניין הפיסקא המתחילה באות וא"ו שבפיוט ברוך אדיר במרומים וכו', וההבדל בין השבח "ברוך" לבין השבח "המבורך" האמור כלפי הקב"ה. המשך בעניין ניגון טעמי המקרא של בני ק"ק תימן יע"א, שרשי העניין וסיכום השיטות, וההלכה למעשה לדידן.

מוצש"ק לך לך

נושאי השיעור: ביאור הפיסקא המתחילה באות זא"ן בפיוט ברוך אדיר במרומים וכו'. השלמה בעניין הניגון המתחנן שעושים כשיש במלה תרי טעמי. מדוע מלמדים את התינוקות וילדי ישראל קודם את האותיות ואח"כ את הניקוד, כגון קמץ אל"ף אָ, ולא ישר את צורת האות עם הניקוד. תשובה לשאלה האם צורת ניקוד האותיות וניגונם ניתנו ע"י משה רבינו לעם ישראל, כיצד יתכן שישנם חילוקים בשיטת הניקוד, דברי בעל ענף חיים בעניין הניגונים והנעימות של בני ק"ק תימן יע"א, הערות על הנכתב בספר "מכתבים" (י' קאפח) בעניין זה וראיה לכך שהדרדעים מאמינים רק במה שעיניהם רואות, תשובה על השאלה דלעיל ודוגמא לכך משינויי צורת הכתב בעם ישראל.

מוצש"ק וירא

נושאי השיעור: ביאור הפיסקא המתחילה באות חי"ת בפיוט ברוך אדיר במרומים וכו'. יישוב הסתירה בדברי מהרי"ץ זיע"א בין מ"ש בשו"ת פעולת צדיק ובין מ"ש בפירושו עץ חיים על התכלאל בעניין טלטול הסכין בשבת לאחר המילה, וכן בעניין שנים שימולו את התינוק בשבת, וביאור עניין ההגדרה של זמן לידת התינוק בהוצאת הראש מחוץ לפרוזדור. דברי חוצפה ועזות מצח של אברך צעיר [ישראל מאיר אלנדאף] שלא קרא ולא שנה, המובאים בספר שיצא לאור לאחרונה, שם כתב ברוב טיפשותו דברים כנגד מ"ש מרן שליט"א בשלחן ערוך המקוצר בעניין זה, למרות שכך כתב גם סבו הרה"ג שלום יצחק הלוי זצ"ל ועוד גדולים וחכמים רבים אחרים. השלמה בעניין דברי הר"א אלנדאף לגבי מי חיבר את מחברת התיגאן.

מוצש"ק חיי שרה

נושאי השיעור: ביאור הפיסקא המתחילה באות טי"ת בפיוט ברוך אדיר במרומים וכו'. תשובה לשואל בעניין נטילת ידיים לסעודה, מדוע נוהגים להגביה את הידיים לאחר הנטילה, ומדוע לא פסק מרן שליט"א בשע"ה שצריך ליטול ג' פעמים כדעת האר"י ז"ל. בעניין כתיבת ספר תורה עפ"י תורת הקבלה, והאם צריך הסופר לכתוב כך למרות שאיננו מבין את הכוונות. דברים לזכרו של הגאון כמה"ר יחיא אלשיך זצ"ל במלאות 22 שנים לאסיפתו לבית עולמו, מעשה שהיה בבני משפחת אלשיך שמסרו נפשם על קדושת ה', והתייחסות לדברים חמורים שנכתבו בשם הרב מאיר מאזוז בעלון בית נאמן שכביכול לולי הרמב"ם ואיגרת תימן היהודים בתימן היו ערבים. דברים בשבח הספר "השוק והזרוע בהלכה" בענייני צניעות הנשים ומחברו הרב אליהו מדמון שליט"א.

מוצש"ק תולדות

נושאי השיעור: ביאור הפיסקא המתחילה באות יו"ד בפיוט ברוך אדיר במרומים וכו'. שם הוי"ה ברוך הוא נמצא בגוף האדם, וכן במאזניים, וכן בדיבור האדם. בעניין תפילת ויג"ש בשנה זו, בה חל ג' שבט ביום ו', ושאין בכך משום איסור מעונן. שם הוי"ה בשרשי האתרוג. ביאור ההלכה בש"ע שצריך לקרוא את קרית שמע באימה ביראה ברתת ובזיע, מסירת נפש על קידוש ה' באמת ובלב שלם, למרות הידיעה שהמוסרים נפשם על קדושת ה' אינם מרגישים כל צער וכאב. תפילת ויג"ש בציבור עם פתיחת ההיכל.

מוצש"ק ויצא

נושאי השיעור: ביאור הפיסקא המתחילה באות כא"ף בפיוט ברוך אדיר במרומים וכו'. המשך בעניין קריאת ק"ש באימה ביראה ברתת ובזיע, ותירוץ לשתי הקושיות מסוף השיעור הקודם. עניין כיסוי הראש וביאור המושג פריעת הראש. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בע"ח לגבי הכוונה במלה "אחד" שבפסוק שמע ישראל, ארבע מיתות בית דין חנק והרג שריפה וסקילה לפי סדר חומרתם. מה ההבדל בין אימה לבין יראה, ובין רתת לבין זיע. סיפור מדהים על החתם סופר זצ"ל ומדת ענוותנותו. תירוץ החת"ס על השאלה דלעיל בעניין הכוונה בפסוק שמע ישראל וגו' למסירת נפש על קידוש ה'. המשך בעניין שֵׁם הוי"ה ברוך הוא נמצא בגוף האדם. שם הוי"ה ב"ה שנתגלה ע"י צילום לווין במבנה ההרים שבין ירושלם לבין בית אל, וחידוש ממרן שליט"א כי שם הוי"ה נמצא גם במפת כדור הארץ. חידושים נוספים לגבי תמונת הלווין הנ"ל, ועפי"ז ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בחה"ד בפרשתנו (ויצא) לגבי הפסוק אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים.

מוצש"ק וישלח

נושאי השיעור: ביאור הפיסקא המתחילה באות למ"ד בפיוט ברוך אדיר במרומים וכו'. האם מותר לקצוץ את גליונות הס"ת [שולי הדפים] בכדי להתאימם ליריעות אחרות, מהות הקדושה שעליהם, ומה הדין לגבי גליונות ספרי הדפוס. יופי הספר כאשר יש בו גליונות רחבים וארוכים. ביאור הסיפור כיצד התחילה המחלוקת בין היעב"ץ להגר"י אייבשיץ. תשובה לשואל בעניין הנכתב בספר מחברת התיגאן המבוארת שיצ"ל לאחרונה, שכביכול לא יכול להיות שהמחברת נכתבה ע"י רבי' בניה הסופר. ביאור המעשה בגמ' שאמו של רבי הניקה את אנטונינוס, האם אמו של אנטונינוס הניקה את רבינו הקדוש, והאם מותר לגויה להניק את בן הישראלית. האם מותר ליהודי לקבל עירוי דם של אדם גוי. האם מותת לתת מאכלות אסורות לילד מפגר. ביאור עניין הייסורים שקיבל על עצמו רבינו הקדוש, מדוע דוקא 13 שנים, ולמה דוקא בפה ובמקום הטלת מי רגלים. הודעה בדבר הכנת הספר שו"ת עולת יצחק חלק א' לדפוס במהדורא חדשה, וקבלת תיקונים והערות וכו' קודם הדפסתו

מוצש"ק וישב

נושאי השיעור: ביאור הפיסקא המתחילה באות מי"ם בפיוט ברוך אדיר במרומים וכו'. פירוש הגר"ח מואלזין זצ"ל על הפסוק באורך נראה אור, ומה הפירוש לעסוק בתורה לשמה. לצורך מה היתה המנורה בבית המקדש. טעם איסור ההשתמשות לאור נרות החנוכה, ונפק"מ הלכתיות מכך. השלמה בעניין הכוונה בקרית שמע וקריאתה באימה ביראה ברתת ובזיע, התייחסות לדברי הטוען כי הדבר אינו מובא ברבינו הרמב"ם ושכביכול צריך לקרוא ק"ש "כמו שהתימנים קוראים". השלמת ביאור החתם סופר בעניין הכוונה בק"ש למסור עצמו על קידוש ה'. התייחסות מרן שליט"א למכתב שקיבל בעניין השיעורים האחרונים לגבי מנגינות טעמי המקרא בקהילות ישראל. מחאה על הזלזול בכבוד תורתו של הרה"ג נתנאל אלשיך שליט"א בן כמה"ר יחיא זצ"ל, ותשובות על אדם אחד שטען על דבריו בעניין הזקף שבפסוק ועינו כעין הבדולח, ומסורת טעמי המקרא בק"ק תימן יע"א בעבר. בסיום השיעור: תפילת "הפרת עצה" לזכות אחינו הנשארים בארץ תימן, לרגל המצב הקשה השורר בעיקבות רציחת הנשיא שם.

מוצש"ק ויגש

נושאי השיעור: ביאור הפיסקא המתחילה באות סמ"ך בפיוט ברוך אדיר במרומים וכו'. דברי בעל שבט מוסר על כך שהאדם צריך להיות קצת עצב במוצאי שבת, ושכך צריך להיות גם ביתר החגים והמועדים וכו'. מדוע בנוסח על הנסים אנו אומרים ודנת את דינם ורבת את ריבם ונקמת את נקמתם, ואילו בנוסח ברכת האל הרב את ריבנו וכו' לאחר קריאת המגילה אנו אומרים הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו, ביאור ברכת האל הרב את ריבנו וכו', ג' תירוצים מדוע פותחת בברוך, ועניין כפל הלשון בברכה זו. סיפור נפלא על חכמתו של הגרי"ז סלובייציק זצ"ל. השלמה בעניין חשיבות הטעמים והנקודות שבקריאה. קריאת מרן שליט"א אל אחינו בני קהילותינו בכל אתר ואתר לומר את התפילה להפרת עצה לאחר תפילת מנחה של צום עשירי בטבת, לזכות ולהצלת שארית הפליטה אחינו הנותרים בתימן.

מוצש"ק ויחי

נושאי השיעור: ביאור הפיסקא המתחילה באות עא"ן בפיוט ברוך אדיר במרומים וכו'. המשך בעניין הטעמים והנקודות שבקריאה, מספר הערות וחידושים לגבי חלק מן הדברים שנכתבו ע"י הרב הגאון רבי עזריה בסיס שליט"א במאמרו "מבוא על הטעמים" שנדפס בשנת ה'תשנ"ג. בשורה טובה בדבר הוצאת מהדורא חדשה של שלחן ערוך המקוצר חלק שביעי (נישואין) עם מפתח עניינים מפורט. הודעה משמחת בדבר הקמת ישיבה חדשה לצעירים בני ק"ק תימן יע"א.

מוצש"ק שמות

נושאי השיעור: ביאור הפיסקא המתחילה באות פ"ה בפיוט ברוך אדיר במרומים וכו'. המשך בעניין הטעמים והנקודות שבקריאה, ומסקנא למעשה לגבי ניגון הטעם תביר. התייחסות למ"ש הרב מאיר מאזוז בעניין המלים אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו, ושמצינו מלה 'גזר' בפתח תחת האות זא"ן.

מוצש"ק בא

נושאי השיעור: ביאור הפיסקא המתחילה באות צד"י בפיוט ברוך אדיר במרומים וכו'. לשם מה צריך את כל ההוספות שבתפילה, כגון פיוטים ותפילות ושירים ותושבחות וכדו', ולא להסתפק בנוסח התפילה שקבעו אנשי כנסת הגדולה. דברי חיזוק והתעוררות לימי השובבי"ם, ומדוע שינו והעדיפו לקרוא את שם הפרשה 'בא' ולא 'כי אני הכבדתי' כפי שהיה נהוג בעבר. ביאור גירסתנו 'שובו בנים, שובבים', ולא כמופיע בספרי הדפוסים 'שובו, בנים שובבים'. דברי בעל שבט מוסר בעניין קיום מצוות שהם סגולות ללא תעניות וסיגופים. שלשה תירוצים ממרן שליט"א מדוע אין חשש להוסיף את תפילת יהי רצון וכו' המיוחדת לתיקון עון קרי וניצוצות שז"ל, בתוך ברכת תקע בשופר גדול וכו' שבשמונה עשרה. תשובה לשואל מדוע השמיט מרן שליט"א בספר פסקי מהרי"ץ את דברי מהרי"ץ בעץ חיים 'וימשוך אמן יהא שמיה רבא וכו', השמטת כמה מלים מדברי מהרי"ץ בע"ח בכל ההדפסות שישנן, וראיה שכת"י קאדי אינו כתי"ק של מהרי"ץ. סיפור על הגר"ש וולבה זצ"ל ובנו שחזר בתשובה עקב יחסו החם והמלבב למרות שפרק עול, ובזכות כך הוא כיום ראש ישיבה חשוב בארה"ב.

מוצש"ק בשלח

נושאי השיעור: ביאור הפיסקא המתחילה באות קו"ף בפיוט ברוך אדיר במרומים וכו'. המשך ביאור דברי מהרי"ץ בעץ חיים 'וימשוך אמן יהא שמיה רבא וכו', השמטת המלים 'בנעימה ברתת ובזיע' מדברי מהרי"ץ בעץ חיים בכל ההדפסות שישנן. בדין למשוך המִלים באמירת מזמור לתודה. המשך ביאור דברי מהרי"ץ בעץ חיים לגבי ברכת תקע בשופר גדול וכו' לקבץ את "כל" גליותינו, שבמלה "כל" כלולים כל הגליות, והוספה ממרן שליט"א כי גם המלה "את" באה לרבות. איזה תקיעות יתקעו ביום חירותינו. בירור מקיף בעניין תקיעות שופר בראש השנה, האם אכן ישנה מחלוקת בין הרמב"ם לבין רבי' האיי גאון, והאם הדבר נפסק להלכה ולמעשה בשלחן ערוך.

מוצש"ק יתרו

נושאי השיעור: ביאור הפיסקא המתחילה באות רי"ש בפיוט ברוך אדיר במרומים וכו'. למי ראוי לתת מתנות לאביונים ביום פורים. המשך בעניין תקיעות שופר בראש השנה, וסיכום שלושת התירוצים על השאלה שנשאל רבי' האיי גאון לגבי תקנת רבי אבהו לתקוע תשר"ת. השלמה בעניין התקיעות שיתקעו ביום חירותינו. דברי הבית דוד בעניין הוידוי בין התקיעות, וקושיות מרן שליט"א על דבריו. עיקר החיזוק בימי השובבי"ם הוא בשמירת העיניים, וביאור המעשה המסופר על הגה"צ הרב נסים פרץ זצ"ל בעניין זה. צילום כת"י של מגילת אסתר מלפני 500 שנים בה נכתבה תיבת "ארדי" ללא יו"ד נוספת. תחילת ההכנות הכשרותיות למיני תבלין וקטניות לקראת חג הפסח הבעל"ט. התרמה ללומדי תורת מרן שליט"א בעיר רכסים ת"ו.

מוצש"ק משפטים

נושאי השיעור: ביאור הפיסקא המתחילה באות שי"ן בפיוט ברוך אדיר במרומים וכו'. המשך בעניין תקיעות שופר בר"ה ותקנת רבי אבהו לתקוע תשר"ת, קושיות מרן שליט"א על ביאור בעל בית דוד בדברי המדרש רבה, ותירוץ מרן שליט"א על כל קושיותיו. בעניין תרועה בקול רועד, לאפוקי מאלה העושים זאת ביד.

מוצש"ק תרומה

נושאי השיעור: ביאור הפיסקא המתחילה באות תי"ו בפיוט ברוך אדיר במרומים וכו', וביאור המלים שבסוף הפיוט "וקרא זה אל זה ואמר, ברוך שאמר". בעניין אמירת הברכות ביחד עם הש"צ, והם ה"ה לגבי נוסח רפאני וכו' לישועתך קויתי י"י. אודות מחבר הפיוט כמהר"ר שלמה בן יעקב זצ"ל. מנהג החסידים והמרוקאים לאכול תרנגול הודו בפורים, והטעות בטעם שנתנו למנהג. בדין מגילה המנוקדת. בעניין כתיבת עשרת בני המן בעמוד נפרד, מנהג אבותינו בכתיבת שורות נוספות בעמוד שכתובות בו עשרת בני המן, ההבדל שבין בעל שתילי זיתים לבין גאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א בהתייחסות למנהגי אבותינו, דעת הגר"א בעניין זה, ומדוע איננו עושים כיום י"ב שורות או כמנהג אבותינו. חשיבות השרטוט גם במגילת אסתר. אין להתחפש לחייל או לשוטר, וסיבה לגזירת הגיוס בדורנו כמו בדורות שעברו.

מוצש"ק תצוה

נושאי השיעור: מצות מחיית עמלק ומצות זכירת מעשה עמלק. בתיקון המגילה ע"י מחיקת האות יו"ד אם כתובה בתיבת 'ארִדי', יש משום מחיית עמלק. השלמה לביאור הפיסקא המתחילה באות תי"ו בפיוט ברוך אדיר במרומים וכו', וביאור נוסף למלים שבסוף הפיוט "וקרא זה אל זה ואמר, ברוך שאמר". חשיבות הדיוק והדקדוק בקריאת המגילה בציבור, כפי שנדפס לאחרונה במגילת אסתר "עדת קדושים" שבהוצאת ארגון "אור ההלכה". רמז בשם הטעם יתיב מוקדם הנמצא בתיבת "איש" צר ואויב. מה הדין במקרה שהחזן קרא במגלה "מה נעשֶׂה יקר וגדולה" במקום "מה נעשָׂה", והציבור כבר נתפזר לבתיהם, האם יש להחזירם לבית הכנסת לשמיעת המגילה שוב. מה הדין כאשר החזן קרא "ושללם לבוּז" במקום "לבוֹז". דברי הרמב"ם בעניין פרשיות פתוחות וסתומות שנעשו בספרו כדעת בן אשר, והתייחסות לאחד שכתב מאמר בספר 'חצי גיבורים' שכביכול בן אשר לא הגיה פרשיות פתוחות וסתומות, ולדברי חוצפה נוספים שכתב שם. בעניין ריוח שבין פרשה לפרשה בס"ת כמניין אותיות "אשר אשר אשר", דברי כמה"ר יוחנן מזרחי זצ"ל בביאור עניין זה, ותוספת דברים ממרן שליט"א לדברים אלו. תחילת התייחסות מרן שליט"א לנכתב בעלון בית נאמן בעניין ברכת ס"ת, שצריך לומר אשר לנו "תורתו" תורת אמת. השלמה בעניין התחפושות בפורים, וההסבר מדוע אין להתחפש לחייל או לשוטר. בשבח המגילה שנכתבה במיוחד עבור מרן שליט"א ע"י הסופר האברך החשוב הרב אוהד נהרי יצ"ו, ובדבר ההידורים והמעלות שבה.

מוצש"ק כי תשא

נושאי השיעור: דברים לזכרו של הגאון הגדול רבי שמואל אוירבך זצ"ל במלאות שבוע לפטירתו, דברי מרן שליט"א בשמו כפי שפורסם בספר ויאמר משה, והמעלה בכך שמת מיתת נשיקה. פירוש המלה "לחם עוני" לגבי המצה, וביאור העניין שמצד אחד נקראת "מיכלא דאסותא" ומאידך "מ'אכל צ'ער ה'גוף". המשך התייחסות מרן שליט"א לנכתב בעלון בית נאמן בעניין ברכת ס"ת, שצריך לומר בברכה האחרונה אשר נתן לנו "תורתו" תורת אמת, וחמשה תירוצים לקושיית ספר משחא דרבותא.

מוצש"ק ויקהל ופקודי

נושאי השיעור: ביאור דין שואלין קודם לפסח שלושים יום, וכיצד מתבטא דין זה בזמנינו להלכה ולמעשה. מכתב למרן שליט"א לחיזוק דבריו מהשיעור הקודם לגבי תיבת "תורתו" בברכה האחרונה של קריאת ס"ת. המשך ממכתבו בעניין דלעיל גבי שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם לפסח שלושים יום. המשך התייחסות מרן שליט"א בעניין ברכת ס"ת האחרונה, שצריך לומר אשר נתן לנו תורת אמת, ללא המלה "תורתו", הבנת דברי רבי נתנאל פיומי זצ"ל שכביכול הקב"ה נתן תורה גם לגויים, והסבר נרחב בכל הקשור לספרי הנצרות והאיסלאם. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "מנחת מרחשת" להרה"ג אורן צדוק שליט"א מו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". דברי מרן שליט"א בשבח החוברת "מצה זו שאנחנו אוכלים" בעניין מצות עבודת יד רכות כמנהג ישראל מדור דור, בעריכת הרה"ג מאיר ליאור לוי שליט"א.

מוצש"ק ויקרא

נושאי השיעור: דין מצות כוסמין בפסח, והאם מותרות באכילה לאדם בריא. השלמה בעניין דין שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם לפסח שלושים יום, וכיצד מתבטא דין זה בזמנינו להלכה ולמעשה. השלמה בעניין המצות התימניות הרכות. בעניין הבציעה על מצה ומחצה במשך כל שבעת ימי הפסח, זמן הבציעה בליל הסדר, האם אפשר לצרף מצה חצויה או שצריך בדוקא לחצות שלימה לפני הברכה, האם צריך חצי בדוקא בליל הסדר ובחוה"מ, ומי שיש לו רק מצה שלימה האם עדיף לברך על שלימה. בעניין ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, התייחסות לדברי בעל יביע אומר ובעל שו"ת בית נאמן שכביכול המנהג בתימן היה לומר ברכה זו אז. בעניין הגעיא בתיבת 'ויספרו' מעשיו ברנה, שבמזמור חג הפסח. בתיקון הטל וכן בתיקון הגשם, צ"ל לשוני 'בוננת' וכו' ולא לשוני כוננת. דברי מרן שליט"א בשבח הספר בנין משה על הלכות שבת מאת בנו הרב הגאון משה רצאבי שליט"א מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ורב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו ומו"צ בבית ההוראה.

מוצש"ק צו – דרשת שבת הגדול

נושאי השיעור: הקדשת השיעור להצלחת עורכי הקובץ התורני "דברי חפץ" [גליון עשירי] שיצא לאור בימים האחרונים, ודברים בשבחו. חשיבות הלימוד באגדתא דפסחא "עץ חיים" למהרי"ץ זיע"א עם פירוש פרי עץ חיים למרן שליט"א, והודעה על מבחן נושא פרסים. ביאור דברי מהרי"ץ באגדתא דפסחא בפיסקת "מצה זו שאנחנו אוכלים על שם מה וכו'", ובירור הטעם שהמצריים היו מאכילים את אבותינו במצרים מצות בכדי לחסוך בהוצאות כיון שהמצה אינה מתעכלת מהר. השלמה בעניין הבציעה על מצה ומחצה במשך כל שבעת ימי הפסח. השלמה בדין מצות כוסמין בפסח, והאם הן מין חטים או מין שעורים. תשובה לשואלים בעניין הבצק שנשאר בידיים וחום הידיים בעת אפיית המצות הרכות, לאחר מריחת הבצק בתנור ושטיפתם במים שלנו. מהדורא חדשה של ספר "באר הפסח" עם רשימה מפורטת של עשרות מוצרים לפסח, האם יש בהם חשש "חוזר וניעור". בעניין הכשרת שיש מטבח לפסח, והאם צריך לכסות את השיש בנייר אלומיניום חוץ מההכשרה בעירוי רותחין מכלי ראשון. ביאור המאמר בספר הזוה"ק שהאוכל חמץ בפסח כאילו עובד עבודה זרה. בעניין ספר שאלת המטוטלת, וחשיבותו הרבה לביעור הע"ז שישנה בזמנינו ע"י שיטות שמקורם בכוחות הטומאה. תופעה פסולה בזמנינו לגבי הקרנת סרטים לנשים ולנערות, שהם כביכול "בפיקוח נשות חינוך". חשיבות חתימה על היתר עיסקא לכל אדם ביחד עם מכירת החמץ, או בהזדמנות אחרת, בכדי להימנע מאיסורי ריבית. בעניין קריאת ההלל בבית הכנסת בליל פסח, ומי שאינו קורא אינו מגרע.

מוצש"ק שמיני

נושאי השיעור: הקדשת השיעור להצלחת ה"מנויים לחיים" לחוברות "שערי יצחק" שבזכותם יצא לאור הקובץ התורני "דברי חפץ", ביאור נוסף לחידה 'כשיחול שמיני בשמיני קורין שמיני שמונה פעמים', והסגולה שישנה בשנה הזאת שהיא שנה שְׁמֵנָה, וקריאת מרן שליט"א לתמוך במוסדותינו ושעי"ז תהיה ברכה והצלחה לכל התורמים. בעניין שתיית מי כנרת בפסח, והבהרה בעניין המים המסופקים למאפיית המצות "מסורת" שבראש העין. בעניין תקנות הצניעות בעיר בני ברק ת"ו, ובדבר ועדת הפיקוח על החנויות. דברי מרן שליט"א כלפי המנסים להשליט דעתם על האחרים, שהדבר בבחינת שלא נהגו כבוד זה בזה, ושלש דוגמאות לכך, בעניין אמירת ברכה מעין שבע בליל פסח שחל להיות בשבת, וכן בדבר ספרי תורה המנוקדים, וכן בעניין הברכה על כל כוס וכוס בליל הסדר. ביאור בדברי המשנה בפרקי אבות 'הוו זהירין ברשות'. כיצד יודעים מה היא מחלוקת לשם שמים ומה לא. דברי רבנים חשובים אשכנזים בזמנינו בעניין חשיבות שמירת המסורת מדור דור, ודוגמאות נוספות לכך.

מוצש"ק תזריע ומצורע

נושאי השיעור: דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים בעניין חשיבות ימי ספירת העומר. השלמה לדברים שנאמרו בחלק השני של דרשת מרן שליט"א בהילולת מהרי"ץ בעניין חצי שיעור אסור מן התורה, כגון לגבי אדם שיש לו רק חצי כזית מצה לליל הסדר, וכדומה. חידוש ממהרי"ץ זיע"א לגבי מה יעשה אדם שאין לו מספיק שמן כמספר הימים בחנוכה, כגון מי שיש לו ביום החמישי רק שתי נרות, דעת השתילי זיתים בעניין זה, ומסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה. שבעה חילוקים בין עניין זה לבין העניין דלעיל לגבי חצי שיעור. דברי מרן שליט"א בשבח הקונטריס "הציץ ונפגע" להרה"ג יעקב לוי שליט"א הכולל הליכות והלכות השתמשות באינטרנט.

מוצש"ק אחרי מות וקדושים

נושאי השיעור: השיעור מוקדש לרפואת הרב הגאון רבי שלמה בן רבי יחיא קורח שליט"א. המשך בעניין "חצי שיעור", לגבי אדם שאין לו מספיק שמן כמספר הימים בחנוכה, כגון מי שיש לו ביום השלישי רק שתי נרות להדליק. חילוק נוסף מנכד מרן שליט"א בין עניין זה לעניין חצי שיעור אסור מן התורה. בירור דעת הרמב"ם לגבי איסור אכילת חצי שיעור חמץ בפסח, ומקורו מן הפסוק "לא יאכל חמץ". הוספה לדברים משיעורי השנים הקודמות בעניין תלמידי רבי עקיבא שכביכול מתו במלחמת בר כוכבא – כוזיבא, מקור הדבר בא ממקורות פסולים ואין לו מקור בחז"ל, וטעו בדבר זה אפילו הוצאות מכובדות, כגון הוצאת וגשל והוצאת אהבת שלום. התחלת ביאור תשובת מהרי"ץ בהרחבה לגבי עניין תספורת בספירת העומר. בקשת מרן שליט"א מציבור השומעים לפענח משפט מסויים שנכתב ע"י אביו כמה"ר נסים רצאבי זצ"ל, על ידידו הרה"ג לוי קשת זצ"ל.

מוצש"ק אמור

נושאי השיעור: דברים יסודיים בעניין התספורת בימי ספירת העומר, בדיוקם ובשלימותם. המשך ביאור הסתירה בתשובת מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעולת צדיק לגבי עניין התספורת בימי ספירת העומר לכבוד שבת, ומאיזה יום בשבוע נקרא לכבוד שבת. ביאור שש תמיהות בדברי מהרי"ץ בתשובתו הנוגעות לבעל שתילי זיתים מהר"ד משרקי זצ"ל והנשיא מארי שלום עראקי מבית אלאוסטא.

מוצש"ק בהר

נושאי השיעור: הכנה לקראת חג מתן תורה, אשר נתן לנו תורת אמת, השלמה בעניין שיטת נר"ר נתנאל פיומי זצ"ל שכביכול הקב"ה נתן תורה גם לגויים, הסיפור על ישו הנצרי כפי שמופיע בתכלאל כת"י על דתם המזוייפת, ומסקנה כי שיטת הרב פיומי אינה מקובלת. בעניין היתר נישואין לאחיות מתימן, הצטרפות מרן שליט"א לפסק הדין, האיסור לבעל להכות את אשתו, דחיית דברי הטוען הנוגע בדבר שכביכול לדעת הרמב"ם מותר לבעל להכות את אשתו בשוטים על כל דבר, ושכביכול בתימן נהגו כהרמב"ם ובפרט הבלדי. פיענוח המשפט שנכתב ע"י כמה"ר נסים רצאבי זצ"ל על ידידו הרה"ג לוי קשת זצ"ל. דברי מרן שליט"א בשבח החוברת "אופן חלוקת המברכים בפרשת בחוקותי", ושראוי להנהיג כך בכל מקום בתנאי שהדבר יתקבל ללא מחלוקת.

מוצש"ק בחוקותי

נושאי השיעור: דברי השל"ה הק' בעניין טעם הוספת חומרות וסייגים בעם ישראל במשך הדורות. השלמה בביאור דברי רבי' שלום שבזי זיע"א בשירו איומה בהר המור וכו', וישפוך חרון אפו בפרא הפכפכי, ועובר ומתעבר ודתו מכוערי, ומה הקשר בין השכינה לבין דת המוסלמים המכוערת. המשך ביאור תשובת מהרי"ץ זיע"א בעניין התספורת בספירת העומר, התייחסות למ"ש הרה"ג אורן צדוק שליט"א בעניין זה, ומסקנת מרן שליט"א כי ההיתר הינו רק בערב שבת לכבוד שבת ולא בשאר ימות השבוע. ביאור דברי מרן שליט"א בשלחן ערוך המקוצר ח"ג לגבי מנהג מדורות אש בל"ג בעומר "לא נהגו בתימן", ויסוד חשוב בכל מקום שכתוב בשע"ה סגנון "לא נהגו" וכיו"ב. חקירה בעניין ספירת העומר, האם המטרה היא שהאדם ידע ויאמר את מספר הימים והשבועות, או שישנו עניין להתאמץ ולעשות את חשבון הימים וחשבון השבועות. בעניין אמירת אתמול כך וכך בעומר לפני ספירת העומר, והאם נהגו זאת בכל תימן. סומא חשוב כמת – זהו האדם השומר על עיניו. התייחסות נוספת לחומרת עניין חדירת ההשערה שמקורה מחוץ לבית המדרש, שכביכול ישנו קשר בין תלמידי רבי עקיבא לבין מלחמת בר כוכבא – בר כּוֹזֵיבָא, והתייחסות למנהגים שונים אשר תולים בהם כל מיני אסמכתאות ומקורות שונים. התייחסות מרן שליט"א למובא בעלון "בית מרן" שכביכול ישנו חילוק בין בני תורה לבין בעלי בתים לגבי דין תפילת שחרית שבועות בעלות השחר ולא בהנץ החמה.

מוצש"ק נשֹא

נושאי השיעור: ביאור נפלא ממרן שליט"א לגבי השאלה מדוע נוהגים שעולים שלושה לקרוא את ההפטרה בשבת, חתן וחתן בר מצוה ומי שיש לו יארצייט, ומה הקשר שלהם להפטרה. ציבור שקראו בס"ת בשבת ונמצא בו פסול באמצע הקריאה, או שלכתחילה לא היה להם ספר תורה כשר, האם מותר להם לקרוא את ההפטרה בברכותיה. הכרעת מרן שליט"א לגבי קריאת השם אבישג לבת.

מוצש"ק בהעלותך

נושאי השיעור: גילוי כת"י אגדתא דפסחא "עץ חיים" בכתב ידו של מהרי"ץ זיע"א – גאון רבני תימן ותפארתם (מהדורא בתרא עם שינויים), וביאור מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א על חמשה עניינים הנראים תמוהים בהגדה זו.

מוצש"ק שלח לך

נושאי השיעור: חידוש ממרן שליט"א לגבי הפסוק בפרשת שלח לך "וראיתם את הארץ מה היא", וביאור המושג יש ארץ מגדלת גיבורים וכו'. בדין עניית אמן יהא שמיה רבא וכו', האם הש"צ צריך לחזור ולומר אמן לפני שאומר יהא שמיה רבא [כולל התייחסות לאברך דוד צדוק – ממודיעין עילית שלא הבין את תשובת מרן שליט"א אליו וממילא מקשה קושיות המעידות על רמת הכותב והנכתב]. חידוש ממרן שליט"א לגבי הפסוק בפרשת שלח לך "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם", יישוב קושיית הרא"ם על דברי רש"י המפרש כי שמענו אומרים נמלים בכרם, והלוא אמרו וכן היינו בעיניהם. פירוש נוסף לקושיא זו עפ"י דברי מהרי"ץ בשו"ת פעו"צ כי לא בכל מקום שאומרים "וכן" הכוונה שהדברים דומים ממש. הבנת הדבר עפ"י הטעמים שבמלים "וכן היינו בעיניהם", וראיה מן הפסוק בפרשת שלח לך "כן אעשה לכם" ודברי מהרי"ץ שם בחלק הדקדוק. סיור בחווה לגידול חגבים בצפון הארץ, ולימוד מוסר השכל מן החגבים אשר אין להם מלך.

מוצש"ק קרח

נושאי השיעור: המשך דין עניית אמן יהא שמיה רבא וכו' בכל כחו, ותשובה לשואל מדוע הוא סובל יסורין למרות שהוא עונה איש"ר בכל כוונתו. ד' שאלות מעניינות ומעשיות הנוגעות לדיני ממונות [חושן המשפט]. א' האם מותר להעלות את מחיר קניית דבר של מצוה, כגון עליית לס"ת או הפטרה ליאר־צייט וכדומה, ע"מ שהאחרים יוסיפו לתרום, למרות שאין בכוונתו לתרום סכום זה. ב' האם מותר לגבאים להתחיל את המכירה בסכום גבוה, בכדי שהאחרים לא יאמרו פחות, או בכדי שהמוסיפים יוסיפו סכומים גבוהים, וזאת למרות שאין בכוונתו לתרום סכום זה. ג' אספו סכום מסויים עבור הטסת חולה לטיפול בחו"ל, אבל בני משפחתו הצליחו לצמצם בהוצאות הטיסה והלינה וכו', האם מותר להם לומר לאותו עשיר המעוניין לתרום מחצית מההוצאות, את הסכום במקורי שהיו צריכים לשלם לולי השתדלותם. ד' גבאי שהבטיח לשלם לאחד הבחורים סכום מסויים עבור סידור הספרים בבית המדרש, אולם במקום שהבחור יסדר אותם בעצמו הוא עורר את הציבור לכך שיחזירו את הספרים למקומם, האם הגבאי חייב לתת לאותו בחור את הסכום שנקבע מראש. דברי מרן שליט"א בדבר חשיבות מינוי מתרים ורשם לת"ת עטרת חיים בעיר אלעד ת"ו. מכתב למרן שליט"א ממחבר הספר הגיע הזמן, ופנייה לציבור לסייע בידי הרב המחבר שליט"א.

מוצש"ק חוקת ובלק

נושאי השיעור: המשך בירור שתי השאלות האחרונות [מתוך ד' השאלות שהובאו בשיעור הקודם] הנוגעות לדיני ממונות, והאם אפשר להביא ראיה מהמעשה ברבי שמעון בן שטח ושלש מאות הנזירים וכו'.

מוצש"ק פינחס

נושאי השיעור: ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בספרו אורח לחיים על שיר השירים, שהוא יותר מעורר מהקריאה במגילת איכה. חשיבות אמירת תיקון חצות בימי בין המצרים, ובעניין אמירת תיקון רחל אחר חצות היום. מדוע מגילת איכה נכתבה על סדר א"ב ג"ד וכו'. פירוש נפלא ממרן שליט"א על הפסוק בשה"ש אל תראוני שאני שחרחורת וגו' שמוני נוטרה את הכרמים וגו', והטעם שופר הולך שמתחת לאות טי"ת במלה נוטרה עפ"י מהרי"ץ זיע"א בהערה ב'חלק הדקדוק', ודחיית כל טענות האברך דוד צדוק בעל הקונדריס שכביכול הערה זו אינה ממהרי"ץ.

מוצש"ק מטות

נושאי השיעור: האם אפשר לומר תיקון חצות בימי בין המצרים אף ללא כוונת הלב. בעניין הרהור כדיבור, והאם יוצאים ידי חובה בתפילה בהרהור. השלמה בעניין הטעם שופר הולך שמתחת לאות טי"ת במלה נוטרה עפ"י מהרי"ץ זיע"א בהערה ב'חלק הדקדוק', והמשך דחיית כל טענות האברך דוד צדוק בעל הקונדריס.

מוצש"ק מסעי

נושאי השיעור: השלמה בעניין השאלה הרביעית [מתוך ד' השאלות שהובאו בשיעורים הקודמים] הנוגעת לדיני ממונות, לגבי אותו גבאי שהבטיח לשלם לאחד הבחורים עבור סידור הספרים וכו', ושלשה צידודים נוספים לכך שאי אפשר להביא ראיה מהמעשה ברבי שמעון בן שטח ושלש מאות הנזירים וכו'. בעניין הוספת המלים "וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו את ירושלם וכו'" באמירת עושה שלום במרומיו וכו'. המשך בעניין האם אפשר לומר תיקון חצות בימי בין המצרים אף ללא כוונת הלב, וביאור העניין שהשכינה נראית כאשה לבושה שחורים וכו'. דברי מרן שליט"א לזכר אביו הגה"צ הרב נסים דמיתקרי נחום רצאבי זצוק"ל שהשבוע יחול יום היאר־צייט שלו. התייחסות מרן שליט"א לדברי השקר שהובאו בחוברת אחת בשם הרב שלמה קורח שליט"א על הרב יוסף צובירי זצ"ל. הודעה ובקשה לרגל הכנת הספר שו"ת עולת יצחק חלק א' לקראת הוצאתו לאור במהדורא חדשה.

מוצש"ק ואתחנן

נושאי השיעור: מדוע בכל שנה נקראת פרשת ואתחנן לאחר תשעה באב. אופן הגיית האותיות אל"ף בי"ת וכו' כמסורת יהדות תימן יע"א. שיטת לימוד צירופי האותיות אבג"ד הו"י חט"י, ומדוע עשו אותם דוקא כך. השלמה בעניין מגילת איכה שנכתבה עפ"י אל"ף בי"ת, והסבר מדוע האות פ"א לפני האות עא"ן. צירופים נוספים לכ"ב אותיות התורה. מוצא האותיות אחה"ע גיכ"ק וכו', ואופן הגייתם. מדוע בברכת צמח דוד וכו' אומרים את המלה 'את' בצירי. ביאור דברי מדרש תדשא לגבי השאלה מדוע מגילת איכה נכתבה לפי סדר אבג"ד. תמיהא על דברי אחד האדמורי"ם שאמר כי בהצנעת ספר קינות משנה לשנה ישנה חוסר אמונה. בתפילות תשעה באב, במלים 'הרגו על חלליהם', האם האות למ"ד הראשונה שבמלת 'חלְליהם' היא בשוא נע או נח. דברים בשבח החוברת חן אשה על בעלה. האם אפשר לקחת הלוואה בכדי לקנות תכשיט לאשה לחג, ומעשה בעניין זה.

מוצש"ק עקב

נושאי השיעור: ביאור דברי הגמרא במסכת ברכות דף ח' ע"א בעניין האיסור לדבר בשעת קריאת התורה, ביאורי ספרי הראשונים למימרא שם רב ששת מהדר אפיה וגריס. פירוש בעל חמדת ימים על מימרא זו, כי המדובר שרב ששת מהדר אפיה וגריס בזמן קריאת התרגום, ומדוע אמר הגר"ח מואלוז'ין כי לאחר הפירוש האמיתי הזה נמצא שבעל חמדת ימים הינו כשר וצדיק. שש דחיות ממרן שליט"א על פירושו זה של בעל חמדת ימים. מעשה שהיה באדם שעבד במקום שבו יש אינטרנט פרוץ, והתשועה שבאה לו לאחר שעזב את מקום עבודתו.

מוצש"ק ראה

נושאי השיעור: חשיבות ההרגשה והידיעה כי בעת התפילה האדם מדבר עם הקב"ה ובעת קריאת התורה הוא שומע את הקב"ה. בעניין ההטעמה בקריה"ת במקומות בהם ישנה לשון תמיהה או תחינה ובקשה וכדומה. המשך בעניין האיסור לצאת באמצע קריה"ת וביאור האסמכתא מן הפסוק ועוזבי י"י יכלו. השלמת דברי ס' נימוקי רידב"ז בשם הגר"ח מואלאז'ין כי מי שיש לו דעות זרות וכפירה לא יזכה לכוון לאמיתה של תורה אפי' בדבר אחד, והתייחסותו לשיטת הלימוד הישיבתית בדרך למדנות וחקירה, דוגמאות לשיטה זו, ומה מקורה. דברי הר"ר אברהם אלנדאף זצ"ל שפורסמו בזמן האחרון לגבי מנהג ומסורת תימן שאין אומרים תפילות ותחינות קבועות באשמורות בחודש אלול וכן ביום הכיפורים, וראיות מרן שליט"א כי אכן כך היה המנהג בעבר. דברי מרן שליט"א בשבח החוברת "עיקרי אשמורות ליחיד" שיצ"ל ע"י ארגון אור ההלכה בראשות הרב מאיר ליאור לוי יצ"ו.

מוצש"ק שופטים

נושאי השיעור: ביאור תחילת הקדמת מהרי"ץ זיע"א לאשמורות. המשך בעניין מה היא השכינה, תשובה לשאלה כיצד הר"ר אברהם הלוי זצ"ל היה מעיר את כל האנשים לפנות בוקר והרי ישנם ילדים הישנים, דברי מהר"א אלנדאף על עניין זה שהיה בתימן, ומסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה. עוד מדברי מהר"א אלנדאף על מנהגי חודש אלול ואמירת האשמורות כפי שהיה בתימן, כגון שהנערים היו מתלמדים בתקיעה בשופרות הן ביום והן בלילה. דבריו בעניין מנהג הילדים להכות את הכלבים בחודש זה, והסבר מרן שליט"א למנהג זה. עוד מדבריו בעניין המנהג לתקוע בשופר בחודש אלול לאחר תפילת שחרית. דבריו לגבי ההרגשה שהיתה בתימן בעת התקיעה בשופר בראש השנה. עניינים נוספים שכתב במנהגי ארץ תימן בחודש אלול. "תיקוני תפילות" לקינות תשעה באב, כגון שבמקום "וחסר צעיפה" צ"ל "ותסר צעיפה", משקל הקינה "למי אבכה", "אשר שם כהני משמר יכונן", "ואנה עורכי נתחים, וסוד לחם הפנים", והמקור לתיקונים אלו.

מוצש"ק כי תצא

נושאי השיעור: האם ישנה בעיא של הפסק בין הברכה לתקיעות שופר בר"ה בהפיכת השופר ואמירת ויהי נועם וגו' לתוכו כסגולה כאשר לא מצליחים לתקוע. בעניין הוספת הפסוק יגער י"י בך השטן וכו' לפני הפסוק ויהי נועם וגו', והסבר לכיסוי השופר לפני התקיעות. תשובתו של רב-דוקטור לגבי השאלה מה לעשות כאשר לא מצליחים לתקוע בשופר, והאם מותר לשים חומץ ביו"ט בתוך השופר על מנת לצחצחו. טעמים נוספים לגבי מנהג הילדים בארץ תימן להכות ולהבריח את הכלבים בימים הנוראים, והאם להלכה ולמעשה יש בכך משום איסור צער בעלי חיים. השלמה לגבי המעשה באותו רב הרגיל לענות תשובות עפ"י כף היד ומה שאמר כי בימים שבין ר"ה להושע"ר אינו מקבל קהל כיון שהרישומים משתנים, ומקור לדבר במדרש תלפיות האומר כי שרטוטי כף היד משתנים בכל ימות השנה עפ"י מעשיו של האדם.

מוצש"ק כי תבוא

נושאי השיעור: סדר תקיעת שופר בתכלאל עץ חיים למהרי"ץ זיע"א, פירוש דבריו בעניין כיסוי השופר לפני ברכות התקיעות שופר בר"ה, המקור לכך, ודחיית דברי ספר ירושתנו בעניין זה. ביאור ההלכה בשלחן ערוך המקוצר שאין לענות ברוך הוא וברוך שמו בברכות התקיעות, תשובה לשואל על כי נמצא מקור מחז"ל לאמירת ברוך הוא וברוך שמו, והשגות על מה שכתב בשו"ת יחוה דעת בעניין זה.

מוצש"ק נצבים

נושאי השיעור: ביאור הגר"א על הפסוקים שבהפטרת ראש השנה, וחנה היא מדברת על לבה וגו', ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך, ותען חנה ותאמר לא אדני וגו', כיצד טעה עלי הכהן בחנה אשת אלקנה. לפי זה הסבר בעניין כיצד נכתבו שמונת הפסוקים האחרונים שבתורה. על פי זה השלמה בעניין מנהג החסידים האשכנזים שלא לקחת את ספר הקינות מביהכ"נ לאחר תשעה באב. על פי זה תירוץ מרן שליט"א לגבי השאלה האם החזיר יהיה מותר לעתיד לבוא. השלמה בעניין נתינת מים או יין בתוך השופר ביו"ט בכדי לצחצחו, והאם אמירת ויהי נועם וגו' מתירה את נתינתם בתוך השופר, והאם מותר להשתמש בשופר לדבר מגונה או לדבר חולין. בעניין עליית התוקע לס"ת בר"ה, רביעי או חמישי, ובעניין שירה וריקוד בראש השנה. תגובת מרן שליט"א לדברי הראשל"צ הרב יצחק יוסף בעניין הדלקת נר יום טוב בברכה, והבאת דברי רב ספרדי האומר כי גם לספרדים אסור לברך על נר יום טוב.

תשע"ט

מוצש"ק וילך – דרשת שבת שובה

נושאי השיעור: זכרנו לחיים וכו' כתבנו בספר חיים וכו', על אלו "חיים" מדובר, ומדוע לא מזכירים "כתבנו לחיים" גם בברכת אתה גיבור. מהו ההבדל בין ספר החיים לבין ספר הזכרון, וביאור נוסח ברכת איש לרעהו בימים הנוראים. ביאור דברי הגמ' במסכת ברכות, לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר רע וכו' ואם לאו יזכור יום המיתה, מה באה לרבות המלה "לעולם" ומדוע משאירים לסוף את זכרון יום המיתה. ביאור דברי הרמב"ם בהל' תשובה, לעולם יראה אדם עצמו כאילו הוא נוטה למות, וכיצד הדבר מסתדר עם מה שכתב בהל' דעות כי האדם צריך להיות שמח. ההבדל שבין יום הלידה לבין יום המיתה, ומתי ראוי יותר לשמוח. מידת האמיצות הנהוגה בנובהרדוק, מעשה שהיה עם הגר"י גלינסקי זצ"ל בעניין זה, ודברי חיזוק לבני עדת ק"ק תימן יע"א בדבר מדת האמיצות. סדר המאכלים בערב יום הכיפורים ובסעודה המפסקת. בעניין אכילת אגוזים בראש השנה, ופליאה על בעל שתילי זיתים ששינה בגוף דברי השלחן ערוך. דברי האר"י ז"ל בעניין האפשרות לבקש על אחד משלשה דברים בעת אמירת "איה מקום כבודו" במוספי ר"ה ויוהכ"פ, וביאור תשובת הגר"ח קנייבסקי שליט"א בעניין זה.

מוצש"ק האזינו

נושאי השיעור: דברי הראב"ד בעניין רוח הקודש שהופיעה אצלם ואמרה כי הדס שנקטם ראשו פסול, דלא כהרמב"ם, והשלמה בביאור דברי האר"י ז"ל על היכולת לבקש על ג' דברים בעת אמירת איה מקום כבודו בתפילת מוסף של ר"ה ויוה"כ, ביניהם לזכות לרוח הקודש. באם יכול להיות נביא אשר איננו חכם, והאם בזמנינו ישנם אנשים עם רוח הקודש. מקור מנהג התימנים עד זמנינו להוסיף הדס שוטה על ג' בדי ההדס, התייחסות למה שכתב הראשל"צ הרב יצחק יוסף בעניין זה, דחיית דבריו הנכתבים מחוסר ידיעה, ודברים בשבח הספר "אורח לצדיק" בו מופיע בסופו הקונטריס "עין לא תשורני" הדוחה אחת לאחת את כל הדברים המשובשים והמוטעים המופיעים בספר עין יצחק. אין לקבוע את התחלת הלימוד בליל הושענא רבה לשעה מאוחרת, עדיף לישון אחרי חצות לילה מאשר בתחילת הערב, דחיית הדרשות הנאמרות בין פרשה לפרשה לשעה מאוחרת יותר על מנת שיגמרו את ספר משנה תורה לפני חצות לילה. עניינים נוספים הנהוגים בהושענא רבה. "תיקוני תפילות" לפיוט שופט כל הארץ. "תיקוני תפילות" להושענות. דברי מרן שליט"א בשבח הקובץ התורני "דברי חפץ" – גליון י"א, שיצא לאור בשבוע האחרון.

מוצש"ק בראשית

נושאי השיעור: השלמה בעניין האם צריך להחזיק את השופר או את מגילת אסתר בזמן הברכה עליהם, ומה הדין לגבי ברכות הנהנין. מקור ההנהגה הכתובה בשלחן ערוך המקוצר לקרוא בראש השנה בכל סעודה פרק אחד משניות מסכת ר"ה. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים כי בסעודת ערב יום הכיפורים צריך לומר דברי תורה על השלחן ולהזמין עניים על שלחנו. השלמה בעניין קביעת זמן התחלת לימוד ליל הושענא רבה, ותמיהה על מה שכתב הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א בעניין זה. שינוי ההנהגה בדורות האחרונים לגבי אמירת הסליחות וההושענות לפני תפילת שחרית הושענא רבה, וכיצד יש לנהוג לגבי ההקפות.

מוצש"ק נח

נושאי השיעור: השלמה וביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים כי בסעודת ערב יום הכיפורים צריך לומר דברי תורה על השלחן ולהזמין עניים על שלחנו, וביאור המשפט שבפיוט האשכנזים "בראותי כל עיר על תלה בנויה, ועיר האלהים מושפלת עד שאול תחתיה'. בדבר שינויי המנהגים בחלוקת ה'מברכים' בפרשת נח לגבי התחלת עליית חמישי, האם מחשיבים עניין מיתה כדבר רע אשר אין מסיימים בו, דוגמאות נוספות בעניין זה, ודעת מרן שליט"א כיצד לנהוג בזה וכיו"ב. השלמת ביאור דברי הרמב"ם בהל' תשובה, לעולם יראה אדם עצמו כאילו הוא נוטה למות, וכיצד הדבר מסתדר עם מה שכתב בהל' דעות כי האדם צריך להיות שמח, והשלמת ביאור דברי הגמ' בברכות, לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר רע וכו' ואם לאו יזכור יום המיתה, מדוע משאירים לסוף את זכרון יום המיתה. השלמת ביאור דברי האר"י ז"ל בעניין האפשרות לבקש על אחד משלשה דברים בעת אמירת "איה מקום כבודו" במוספי ר"ה ויוהכ"פ, ודברי מה"ר מרדכי שרעבי ז"ל בעניין זה. תיקונים לשגיאות שנדפסו בסוף סידור "תפילה בכוונה" בשם מרן שליט"א.

מוצש"ק לך לך

נושאי השיעור: בירור שינוי הגירסא בנוסח האשכנזים לומר משיב הרוח ומורד הגָּשֶׁם במקום הגֶּשֶׁם, ומדוע אומרים מוריד הטָּל בקמץ. האם ניתן לקבל מן "המשכילים" דבר שהוא לכשעצמו נכון ואמיתי. מדוע אומרים מחיה מתים אָתָּה בקמץ. דברי מרן שליט"א על מעלת השלום ולברוח מן המחלוקת בפרט בימים אלו לקראת הבחירות לרשויות המקומיות. לדעת לפתור מחלוקות בחכמה, ומעשה שהיה בעניין זה. מחלוקת שפרצה בבית כנסת אחד כאשר בס"ת היה כתוב ויהי כל ימי נח במקום ויהיו. מחלוקת שפרצה בין בני זוג תימנים בדבר צורת אמירת שלום עליכם ואשת חיל בליל שבת קודש. השלמת ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים כי בסעודת ערב יום הכיפורים צריך לומר דברי תורה על השלחן ולהזמין עניים על שלחנו, וחשיבות אמירת דברי תורה על השלחן. שאלה לציבור בעניין נוסח הוידוי המורחב המובא בסידורים בשם החיד"א, מדוע לא נזכר בו גם עניין השמחה בעבודת השם.

מוצש"ק וירא

נושאי השיעור: המשך עניין קבל האמת ממי שאמרו, האם ניתן לקבל מן "המשכילים" דבר שהוא לכשעצמו נכון ואמיתי, ותשובה לשואל על מ"ש מרן שליט"א בספרו נר יום טוב בעניין זה. תנועת ההשכלה והשפעתה ההרסנית בעבר ובהוה. השלמה בעניין אמירת שלום עליכם ואשת חיל בליל שבת קודש בניגון ובשירה, והתייחסות לאלו הרוצים לשיר שירים אשכנזיים בשמחת תורה. כיצד אומרים בבית חתנים את המזמור למנצח על שושנים וגו' בניגון שיר למרות שאיננו שרים פסוקים. האם האומר אברם במקום אברהם, כגון בתפילת שמו"ע 'אלהי אברהם' או 'בא"י מגן אברם', עובר בלאו. השלמה בעניין נוסח הוידוי המורחב המובא בסידורים בשם החיד"א, מדוע לא נזכר בו גם עניין השמחה בעבודת השם. דברים לזכרו של הרב הגאון שלמה קורח זצ"ל, דבר חכמה שעשה בעניין המחלוקת בין נוסח שאמי לנוסח בלדי, מקור ההשפעה לדבריו אלו, ודעת מרן שליט"א בעניין זה. דברים בשבח ר' ברק צברי הי"ו המועמד לראשות עיריית אלעד.

מוצש"ק חיי שרה

נושאי השיעור: בירור תשובת מרן שליט"א שפורסמה בקובץ התורני דברי חפץ לגבי השאלה כשאין פנאי לומר גם ותקח מרים וגם רפאני, איזה מהם עדיף לדלג, ומדוע לא ניתן לומר במקומם את פסוקי כי ל"י המלוכה וגו' ועלו מושיעים וגו'. התייחסות מרן שליט"א למ"ש הרב יוסף צובירי בסידורו כנסת הגדולה בעניין פסוקי כי לי"י המלוכה וגו', הכחשת האמת והמציאות שכביכול נוסח שאמי הוא נוסח קדום ולא שנלקח מסידורי הספרדים. המשך ההתייחסות למ"ש הרב שלמה קורח שכביכול שני הנוסחים הם קדומים, ולשאר דבריו בתשובתו שם. התייחסות מרן שליט"א למ"ש הרב צובירי בסידורו כנסת הגדולה, לגבי הוספת הפסוק (בתיקון בשחרית) נאום י"י אלהים מקבץ נדחי ישראל וגו'. מדוע אומרים אז את הפסוקים והביאותים אל הר קדשי וגו' עולותיהם וזבחיהם וגו' במהירות, ולא בניגון הטעמים כביתר הפסוקים. פירוש נחמד שכתב אחד מתלמידי מרן שליט"א בביאור נוסחתנו ולירושלם בית מקדשך בשמחת עולם, ולא עיר מקדשך כנוסחת הספרדים.

מוצש"ק תולדות

נושאי השיעור: ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א על הפסוק "בבית תפילתי" עפ"י דברי הגמרא בברכות דף ז' ע"א, האם במלה "ישראל" כלולים גם הגרים, והאם גר יכול לברך ברכת "שעשה נסים לאבותינו". השלמה בעניין המנהג לומר את הפסוקים והביאותים אל הר קדשי וגו' עולותיהם וזבחיהם וגו' במהירות, ולא בניגון הטעמים כביתר הפסוקים. מדוע הספרדים מסיימים את הפטרת וירא במלים "ותאמר שלום" שזהו אמצע העניין, ובעניין הנסים והנפלאות שנעשו ע"י כמהר"ר שלום שבזי זיע"א בחייו ולאחר מותו. פליאה על דברי מהרי"ץ זיע"א בע"ח דף כ"א ע"ב לגבי המלים "אש וברד שלג וקיטור". השלמה בעניין סידור כנסת הגדולה ומחברו הרב יוסף צובירי, גדלותו של מהרי"ץ זיע"א והיותו מאריה דאתרין, והתייחסות לכת הדרדעים ובראשם יחיא קאפח ונכדו יוסף קאפח אשר זלזלו במהרי"ץ זיע"א ותורתו.

מוצש"ק וישלח

נושאי השיעור: מאמר המקשר בין הפסוק 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק' לבין נר חנוכה שאין משתמשין לאורו. התייחסות מרן שליט"א לדברי רבי מאיר מאזוז שליט"א בעלון "בית נאמן", לגבי טעות כביכול שמצא ב"מגילת אנטיוכס" לפי נוסח התימנים. דברים בגנות אלה החושבים שרק הם יודעים את האמת, כדוגמת הספר "ויען שמואל" של ישיבת "כסא רחמים". המשך בעניין האם מותר לשיר פסוקים, מקור דין זה וביאורו בהרחבה, ומסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה.

מוצש"ק וישב

נושאי השיעור: השלמה בעניין האם מותר לשיר פסוקים, ומה הדין לגבי לשיר מאמרי חז"ל. האם מותר לומר על ילד שהוא "מושלם", וכן דוגמאות נוספות לפתיחת פה לשטן, כגון אם האומרת לבנה "מתה עליך" או "חולה עליך", או אדם האומר שהוא "עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה" וכדומה. האם אפשר לאחל ולברך שתהיה "לידה קלה". האם השבת נחשבת "פנים חדשות" לגבי שבע ברכות, והשלמה בעניין שיטת הלימוד הישיבתית בדרך העיון וה"למדות", וחשיבות ידיעת מסקנת הסוגיא להלכה ולמעשה

מוצש"ק מקץ

נושאי השיעור: שלושים ושש הנרות שמדליקים בחנוכה (ללא השמשים) – כנגד מי הן? קושיא על דברי המנחת חינוך האומר כי לעתיד לבוא יהיו תשעת ימי חנוכה. ביאור מאמר רבינו זכירה הרופא המקשר בין הפסוק 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק' לבין נר חנוכה שאין משתמשין לאורו. ביאור דבריו בהמשך המאמר שעתיד עזרא להתוודות על זה לא ידעתי נפשי שמתני, והלוא שלמה המלך חיבר את שיר השירים ולא עזרא. בקביעת שמונת ימי חנוכה רמזו על גזירות היונים על ישראל 'שבתא ירחא ומהולתא', מדוע כתוב 'ירחא' ולא 'תורה', וששמונת הימים כנגד שמונת ימי מילה. בעניין להתפלל בזמן שהתינוק בוכה בעת המילה, ודחיית דברי הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א האומר כי כביכול זאת "המצאה" חדשה שאין לה מקור. לאחר השיעור – מסיבת חנוכה ברב עם.

מוצש"ק ויגש

נושאי השיעור: צום עשירי בטבת, השלמה בעניין דברי המנחת חינוך לגבי קידוש החודש לעתיד לבוא, ודבריו בעניין ד' הצומות שמדברי קבלה אין להם תאריך קבוע כיון שבפסוק נאמר צום הרביעי וצום החמישי וגו'. השלמה לגבי דבריו שלעתיד לבוא יהיו תשעת ימי חנוכה, ושלא יהיו ימים טובים של גליות. השלמה בעניין להתפלל בזמן שהתינוק בוכה בעת המילה, וסמך מן הפסוק סורו ממני כל פועלי און כי שמע י"י קול בכיי שמע י"י תחינתי י"י תפלתי יקח, ורמז לכך בגעיא שבמלה 'תפילתי'. האם ישנו עניין לתת בשמים או יין לתינוק בעת המילה בכדי להרגיע את בכיו, והאם מותר למול עם סם הרדמה.

מוצש"ק ויחי

נושאי השיעור: עבדו את י"י בשמחה, מעלת מִדת יוסף הצדיק, והסיבה שבגללה זכה למלוך. ביאור הגמ' במסכת עירובין דף ס"ד ע"ב, מעשה בר"ג שהיה רוכב על החמור וכו', מה פירוש המלים מפגאי שמני, וכיצד גורסים מִלים אלו. חשיבות קבלת מסורת הקריאה בתורה שבע"פ, ביאור המושג שימושה של תורה, המעלה בשימוש תלמידי חכמים, וקריאת מרן שליט"א להקמת ישיבה תימנית.

מוצש"ק שמות

נושאי השיעור: המשך בעניין האם מותר למול עם סם הרדמה בכדי למנוע צער התינוק בעת המילה, והתייחסות לדברי האומרים שאפי' ישנה חובה כזאת. ביאור דברי בעל פלא יועץ האומר כי אימהות הנותנות לתינוקם לבכות הרבה יתנו על כך את הדין. האם מותר להחליף יריעה ב"ספרי תורה המקודשים" הידועים אצל התימנים, ותגובה על דברי הגר"י זילברשטיין שליט"א בעניין זה. התייחסות לדברי הרב מאיר מאזוז שכביכול איגרת תימן הצילה את יהדות תימן מלהתאסלם, וכן התייחסות לדבריו בעניין התספורת בימי העומר שכביכול כולם בתימן נהגו להסתפר כיון שאיסור תספורת אינו כתוב ברמב"ם.

מוצש"ק וארא

נושאי השיעור: בעניין אכילת בשר לאחר גבינה, האם צריך לבלוע את הלחם או הפירות שלועסים ביניהם כדעת בעל פרי תואר. תשובה לשואל בעניין רב עוירא שמני, וכן מקור שהביא מדברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א בעניין תפילה בעת בכי התינוק בזמן המילה. דברים לזכרו של הרב הגאון עזריה בסיס זצ"ל רב העיר ראש העין, ובסוף השיעור – השכבה מפי מרן שליט"א לעילוי נשמתו, תנצב"ה.

מוצש"ק בא

נושאי השיעור: המשך בעניין רב עוירא שמני וההתנשאות שהראה, וארבע ראיות שגדולי ישראל התנהגו בהתנשאות כאשר כוונתם היתה לשם-שמים. דברי הרב מרגליות זצ"ל לגבי רבינו בחיי, שזהו כינוי ולא שֵׁם. השלמה בעניין אכילת בשר לאחר גבינה, האם צריך שטיפה והדחת הפה גם לגבי בשר עוף, ומה הדין לגבי משקה חלב. תשובה על השאלה מה עם ביזוי אוכלין, כאשר האדם לועס פת ופולט. דברי מרן שליט"א בשבח ספרו שו"ת עולת יצחק חלק א', שיצא לאור השבוע במהדורא חדשה ומתוקנת.

מוצש"ק בשלח

נושאי השיעור: המשך בעניין ספרי תורה המקודשים הידועים אצל התימנים. עוד בעניין ספר תורה הנקרא אלבָּם, דברי הרה"ג עזריה בסיס זצ"ל לגביו, ודברי הר"ר אברהם ערוסי הלוי זצ"ל בדבר גדלות כותב הספר. בירור לגבי המעלה שישנה בטהרה במקוה אפילו רק בחלק מן הגוף. דברי הר"א ערוסי הלוי לגבי אלה שאינם יודעים לבטא חולם נכון, ומבטאים צירי במקום חולם. התייחסות לדברים שנאמרו בשם הרה"ג יעקב עדס שליט"א לגבי שם ה' במלים בברכת 'אתה גיבור לעולם י"י' בשמו"ע, שכביכול זה צריך להיות שם הוי"ה ולא שם אדנות, והכרעת מרן שליט"א בעניין זה.

מוצש"ק יתרו

נושאי השיעור: בעניין הנחת תפילין בזמן תפילת המנחה, מה הדין במנחה של ערב שבת, ותשובה לשואל מדוע פסק מרן שליט"א בשע"ה דלא כמהרי"ץ מטעם שאילו היה רואה מהרי"ץ את דברי המקובלים היה חוזר בו, ובמה הדבר שונה ממה שפסק מרן שליט"א לגבי יולדת בשבת כדעת מרן השלחן ערוך ולא אמרינן שאם היה רואה את הספרים האחרים היה חוזר בו. תשובות לשאלות (עשר נקודות) שהועלו לגבי העניין דלעיל בשו"ת אורן של חכמים מאת ידידנו הרה"ג אורן צדוק שליט"א. המשך ביאור נוסחת ק"ק תימן יע"א בברכת אשר יצר וכו' נקבים נקבים וחללים חללים מהם סתומים ומהם פתוחים.

מוצש"ק משפטים

נושאי השיעור: הנהגות וחומרות לימי שובבי"ם ת"ת. הלכות ריחוק מן העריות, איסור חיבוק ונישוק ואפילו לחיצת יד בין קרובים, דין חיבוק האם את בנה והאב את בתו, מה הדין לגבי נכדים, ותשובה למ"ש בספר "ואין למו מכשול" על מ"ש מרן שליט"א בעיני יצחק לגבי דברי הרמב"ם בפירוש המשניות בעניין זה. דבריו בעניין איסור יחוד עם איש שהפך עצמו לאשה או ההיפך, והתייחסות לראיה כביכול שהביא מדברי רש"י במגילת רות. השלמה בעניין הספר פסקי תשובות ומנהגי תימן. המשך בעניין חשיבות העברת מסורת הגיית התורה בגירסא נכונה, והתייחסות לבחורי ישיבות או אברכים הגורסים לימודם כפי שלמדו אצל האשכנזים מטעם שאדם מדבר בלשון רבו. התייחסות לתלמידי חכמים המזלזלים ח"ו בהוריהם בני הדור הקודם כיון שאינם למדנים גדולים.

מוצש"ק תרומה

נושאי השיעור: שבוע אחרון לימי שובבי"ם תֵּ"תּ, וביאור המלה ת"ת. השלמה בעניין נתינת צדקה "לפני התפילה", ובעניין אמירת פסוק ואני ברב חסדך אבוא ביתך וגו' בכניסה לבית הכנסת. מעלת הלימוד בספר הזוה"ק בשמחה, ושהגוי אינו יכול להבין את ספר הזוה"ק. דברי חיזוק בעניין שירת קודש, והפגימה בקדושה כאשר שומעים שירים זרים, כגון שירים שמקורם מהגויים או מהחילונים. השלמה בעניין אמירת שם ה' מלעיל. מדרגת החוזה מלובלין אשר שמר על עיניו והגיע למדרגות עצומות. תשובה לשואל בעניין מנהגנו להניח את קשרי התפילין מתחת לבתים, האם ראוי לשנות ו"להחמיר" שהקשרים יהיו מעל הבתים כמו הרצועות. תשובה לשואל בעניין מנהגנו להדליק שתי נרות לשבת-קודש, האם ראוי להוסיף עוד נרות.

מוצש"ק תצוה

נושאי השיעור: המשך ביאור המעשה באלישע בעל כנפיים, והתשובה לשואל בעניין מנהגנו להניח את קשרי התפילין מתחת לבתים, האם ראוי לשנות ו"להחמיר" שהקשרים יהיו מעל הבתים כמו הרצועות. השלמה בעניין הספר פסקי תשובות ומנהגי ק"ק תימן יע"א. תשובה לשואל מדוע שמים את הקיפולים של תפילין של ראש מעל המעברתא ולא מתחת היכן שהקשר מונח. סיכום שמונה נקודות למסקנא בעניין כריכת רצועות התפילין. דברי מרן שליט"א בשבח הלימוד והמבחן על אגדתא דפסחא עם פירוש עץ חיים למהרי"ץ זיע"א, ופנייה לאירגון המבחן לקראת חג הפסח הבעל"ט.

מוצש"ק כי תשא

נושאי השיעור: משנכנס אדר מרבין בשמחה, ביאור המלה אדר והאם האות דל"ת בדגש או ברפה, וחיזוק לדעת הסוברים שמרבין בשמחה כבר מאדר ראשון. האם ניתן לשלוח משלוח מנות בפורים ע"י רחפן לכתחילה. מנהג תימן בעניין קריאת ויחל בתענית וברכת עננו בשמו"ע כאשר אין עשרה מתענים. האם תענית אסתר הינה ככל הצומות. השלמה בעניין כריכת רצועות התפילין וקיפולם, תפילין של יד בצורת ביצה כשרה ותפילין של ראש בצורת כנפי יונה, ורמז בצורת הביצה ביצה כשרה ללימוד התורה הקד' ובשמחה. בקשת מרן שליט"א לבדיקת העניין שהביא מו"ז מהריק"א זצ"ל כי בתפילת שמונה עשרה ישנן תרי"ג תיבות.

מוצש"ק ויקהל

נושאי השיעור: בעניין קיפול הטלית במוצאי שבת מיד, והשלמה בעניין כריכת רצועות התפילין וקיפולם. בדין אם נפלו תפילין לקרקע, האם צריך להתענות למרות שהם היו בתוך הקופסא בגלל שהקשר נגע בקרקע. השלמה בעניין הרמז

בצורת הביצה הכשירה שראשה האחד חד והשני כד. תשובה לשואל לגבי הפרש "כחוט השערה" בין כד לבין חד. התחלת בירור דין המאפה החדש ששמו "טריתא" לפסח ה'תשע"ט. בעניין ברכה מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, והתייחסות לכת הדרדעים האומרים שהם מחזיקים כביכול במנהג הקדום כיון שלא כתוב בתכאליל לא לומר ברכה זו. בעניין כשרות הצילום והפריצות בענייני קדושה וצניעות.

מוצש"ק פקודי

נושאי השיעור: ביאור הפסוק הנה עיני י"י אלהים בממלכה החטאה והשמדתי אותה מעל פני האדמה וגו' הנאמר בין פסוקי "חסדי" שקודם קריאת המגילה. תשובה לגבי החשבון שבתפילת שמונה עשרה ישנן תרי"ג תיבות. השלמה בעניין הרמז בצורת הביצה הכשירה שראשה האחד חד והשני כד. בעניין משחק שח-מט, ושאר משחקי קוביות וקלפים. המשך בירור דין המאפה החדש לפסח ששמו "טריתא", האם ברכתו בורא מיני מזונות גם בקביעת סעודה, והאם יוצאים בו ידי חובת כזית בליל הסדר. בדין שני מינים שברכותיהם שוות שהאחד פוטר את השני, חידוש הרשב"א כי אינו בדין שיפטור אינו חשוב את החשוב דרך גררא, דברי כף החיים על כך, ומסקנת מרן שליט"א דאמרינן סב"ל.

מוצש"ק ויקרא

נושאי השיעור: הערות וחידושים על תיקון פורים לרבי' יהודה הלוי. חקירות בטעמי מצות משלוח מנות, ובדין שליחות. חיזוק למצות שרטוט במגילה. דין עמוד בסוף המגילה, וכיצד לנהוג כאשר העמוד הפוך. תשובה על הטענות המובאות במשנה ברורה "אוצרות" לכתוב תיבת ארדי מלא יו"ד. כוונה בפסוקי "חסדי" הנאמרים לפני קריאת המגילה.

מוצש"ק צו

נושאי השיעור: שבעה תירוצים לגבי השאלה (משיעור מוצש"ק פקודי) על מי כוונת הפסוק 'הנה עיני י"י אלהים בממלכה החטאה והשמדתי אותה מעל פני האדמה וגו' הנאמר בין פסוקי "חסדי" שקודם קריאת המגילה. בירור המנהג הקדום בעניין אמירת קדיש לאחר ספר שני, כאשר מוציאים בשבת שלשה ספרים. מקורות לכך שמנהג התחפושות בפורים בא מאומות העולם, ולא שהתחיל מעם ישראל כפי שכתב בספר אורחות רבינו. הודעה משמחת על הדפסת מהדורא חדשה של אגדתא דפסחא עם פירוש עץ חיים למהרי"ץ, וחלוקתה לציבור על מנת ללמוד בה

מוצש"ק שמיני

נושאי השיעור: השלמה בעניין נתינת צדקה "לפני התפילה", וכיצד הדין בשבת. הוספת מקורות לכך שמנהג התחפושות בפורים בא מאומות העולם, ולא שהתחיל מעם ישראל כפי שכתב בספר אורחות רבינו. השלמה בעניין אבילות בפורים, והאם מותר לאבל להשתתף בשמחת פורים ולשמוע כלי נגינה. השלמה (משיעור מוצש"ק פקודי) לגבי המקומות שהכינו "מעצוב" ו"סמנה" לפורים.

מוצש"ק תזריע

נושאי השיעור: מדוע בברכה על הכרפס בליל הסדר צריך לכוון לפטור גם את המרור, השלמה ותוספת דברים בדין שני מינים שברכותיהם שוות שהאחד פוטר את השני, חידוש הרשב"א כי אינו בדין שיפטור אינו חשוב את החשוב דרך גררא, דברי כף החיים על כך, ומסקנת מרן שליט"א דאמרינן סב"ל. הבהרה נוספת בעניין המאפה החדש לפסח ששמו "טריתא", שברכתו בורא מיני מזונות ועל המחיה. פנייה לעזרת הציבור לקראת חלוקת "קמחא דפסחא" ע"י מוסדות פעולת צדיק.

מוצש"ק מצורע, דרשת שבת הגדול

נושאי השיעור: בעניין עיסה מחמשת מיני דגן שנילושה במי פירות שאינם מחמיצים, בירור דעת הרמב"ם בדין זה ובדין עיסה מאורז וקטניות, והתייחסות לעוגיות פפושדו בתוך פסח ולאחר הפסח. הודעה בנוגע למכירת חמץ לאחר השיעור. בירור מרן שליט"א לגבי מוצרי חלב בפסח, מצות מכונה ומשקאות קלים. הסבר קצר בעניין ביעור ווידוי מעשרות בשנה זו. תזכורת לגבי קריאת איגרת המוסר למהרי"ץ זיע"א. הודעה משמחת על הוצאת החוברת "באר הפסח" העוסקת בשאלות שונות לגבי דין "חוזר וניעור" בפסח, ומעשה שהיה עם הגרש"ז אוירבך זצ"ל המבהיר את היחס לחומרות לעומת עניינים חשובים יותר.

מוצש"ק אחרי מות

נושאי השיעור: המשך ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין עיסה מחמשת מיני דגן שנילושה במי פירות שאינם מחמיצים, המשך בירור דעת הרמב"ם בדין זה, דוגמאות לכך שהרמב"ם שכח לתקן הלכות מסויימות למרות שחזר בו מהן בהלכה אחרת, ודוגמאות לכך שהרמב"ם שכח מה מקורן של הלכות מסויימות שכתב. מקורות לכך שכל החיבורים של גדולי ישראל עד מהרש"א נכתבו ברוח הקודש.

מוצש"ק קדושים

נושאי השיעור: דברים לזכר גאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א, וביאור תשובתו בעניין אמירת פסוקים ובקשות לאחר ברכת בורא פרי הגפן בברית מילה ובנישואין קודם השתייה, ומדוע אינם נחשבים להפסק. האם יש לחזר אחר הבשמים בהבדלה, או במילה ובחופה. השלמת דוגמאות לדעת האומרים שהרמב"ם שכח לתקן הלכות מסויימות למרות שחזר בו מהן בהלכה אחרת, והסבר לכך כיון שחיבורו נכתב ברוח הקודש. ביאור מניין השיטות בשירת האזינו כפי מנהג ק"ק תימן יע"א.

מוצש"ק אמור

נושאי השיעור: המשך ביאור דעת האומרים שהרמב"ם שכח לתקן הלכות מסויימות למרות שחזר בו מהן בהלכה אחרת, ותשובות לשואלים בעניין זה. השלמה בעניין עיסה שנילושה במי פירות, כגון עוגיות פפושדו, ותשובה לשואל מדוע לדעת מרן שליט"א יש בכך איסור חמץ שעבר עליו הפסח. תירוצים נוספים על קושיית הרשב"ץ כיצד הרמב"ם שכח לכתוב דין תלה מקצת השם בשיטה, בין הדברים הפוסלים בס"ת. התייחסות מרן שליט"א למה שכתוב ב'אחרית דבר' של רמב"ם פרנקל לגבי התימנים שהעתיקו ספרי הרמב"ם במדוייק אולם לא היו גדולים בלימוד התלמוד, וראיות לכך שחכמי תימן נע"ג היו גיבורים בתלמוד ואף חיברו עליו חיבורים שונים.

מוצש"ק בהר

נושאי השיעור: טעם מחודש מדוע בספירת העומר מצוה למנות גם את הימים וגם את השבועות. דברי בעל שבט מוסר שהאדם צריך ללמוד באופן שליבו חפץ, והסבר לכך שאבותינו נע"ג נמשכו ללמוד דוקא דרוש. מקורות לכך שגלות תימן היתה הקשה ביותר. תמיהת מרן שליט"א על דברי האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל שיהודי תימן סבלו מאד בגלות בגלל שלא החמירו להוציא שבת כדעת רבינו תם, ובירור דעת רבינו אברהם בן הרמב"ם לגבי זמן בין השמשות.

מוצש"ק בחוקותי

נושאי השיעור: דברי שו"ת בתי כהונה לגבי המונעים לספור ספירת העומר עד לזמן רבינו תם, והמשך בעניין זמן בין השמשות לדעת ר"ת. תירוץ מרן שליט"א לגבי השאלה הידועה על דברי החיד"א שכתב כי מרן השלחן ערוך הביא רק את דעת רבינו תם "לרוב קדושתו" ולמרות שבזמנו אולי נהגו דלא כר"ת. ראיות לכך שמרן הש"ע כתב דברים ההיפך ממה שנהגו אפילו בזמנו ובמקומו. דעת הבן איש חי והחזון איש שאין צריך להחמיר בצאת הכוכבים כדעת ר"ת. תשובות לשואלים על דעת האומרים שהרמב"ם שכח לתקן הלכות מסויימות למרות שחזר בו מהן בהלכה אחרת. המשך בירור דעת רבינו אברהם בן הרמב"ם לגבי זמן בין השמשות דלא כר"ת, וביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בפיסקת יוצר אור בשב"ק 'הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח ובוקע חלוני רקיע', ובעניין תהליך היפרדות היבשות בעולם. שיטת רבינו אברהם בין הרמב"ם לגבי קבלת דעות חכמי אומות העולם.

מוצש"ק במדבר

נושאי השיעור: רמז נפלא במשנה הראשונה ממסכת ברכות "מאימתי קורין את שמע בערבית? משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורה הראשונה", שהמדובר לגבי אדם הבא ללמוד תורה, כי עליו לעזוב מקודם את יצר הרע. המשך בירור דעת רבינו אברהם בן הרמב"ם מתוך כתב ידו לגבי זמן בין השמשות דלא כרבינו תם, והמשך ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בפיסקת יוצר אור בשב"ק 'הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח ובוקע חלוני רקיע'. דברי מרן שליט"א בשבח החוברת החדשה "מקרא קודש" – דיני ומנהגי חג השבועות, מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א, ושתי הערות חשובות להלכה ולמעשה. בשורה טובה על פתיחת הרישום לתלמוד תורה "צאן קדושים" לבני תורה בעיה"ק בני ברק ת"ו, ודבר מנהל הת"ת הרב משה לוי שליט"א.

מוצש"ק בהעלותך

נושאי השיעור: תועלת אמירת הקדיש ביום פקודת השנה (יאר־צייט), וקושיא על דברי הרב משנת חסידים. האם אפשר ללמוד חכמה יוונית בבין השמשות, לדעת האומרים כי בין השמשות הוא זמן בפני עצמו שאינו לא יום גמור ולא לילה גמור. כיצד יתכן שהתנא בן דמא למד את כל התורה. גילוי חדש בדעת רבינו הרמב"ם שסובר לגבי קביעת זמן בין השמשות כדעת בנו רבי' אברהם ודלא כרבינו תם. תשובה לדברי הגאון רבי דוד יוסף שליט"א הסובר כי ראוי להחמיר כדעת רבינו תם, ובירור דעת מרן השלחן ערוך בעניין זה. בירור השתלשלות המנהג מהדורות הראשונים לגבי זמן בין השמשות כדעת הגאונים ודלא כר"ת. בשורה טובה על הוצאת הספר "גן נעול" על הלכות קדושה (ב' חלקים) מאת הרב יעקב לוי שליט"א, ומספר הערות ממרן שליט"א למעשה ע"פ סדר הספרים.

מוצש"ק שלח לך

נושאי השיעור: טעם שנקרא התלמוד בשם גמרא. מעלת אמירת קדיש על נשמות אביו ואמו, וכיצד דורשים זאת מן הפסוק "תמות נפשי מות ישרים". חמשה תירוצים לגבי השאלה מהשיעור הקודם על דברי הרב משנת חסידים.

מוצש"ק קֹרח

נושאי השיעור: ביאור המלה "יחד" הנאמרת בנוסח ברכת ברוך שאמר, כיצד היא נקראת, ומדוע גם המתפלל יחידי אומרה. השלמה ביאור שיטת רבינו אברהם בן הרמב"ם לגבי זמן בין השמשות, בירור קושיית הרמב"ם בעניין האור הנמצא בעולם לאחר השקיעה, וביאור דברי הרמב"ן לגבי תוספת שבת ויום הכיפורים.

מוצש"ק חוקת

נושאי השיעור: בעניין קדיש דעתיד הנאמר לאחר לימוד תורה שבע"פ, ואימתי אמרו הקדמונים קדיש בתרא זה. השלמה לגבי הקושיא על דברי משנת חסידים בעניין קדיש יתום. בעניין עניית אמן במי"ם דגושה, וחשיבות שמירת המסורת והקמת תלמודי תורה לילדים כדוגמת ת"ת צאן קדשים. תשובה לטענות ספר ויצבור יוסף בר שכתב כנגד כמה מחכמי ישראל כגון מהר"י ונה זצ"ל המחזיקים במנהג אמירת קדיש דעתיד. דברי מרן שליט"א בשבח ארגון "הידברות" בראשות הרה"ג זמיר כהן שליט"א, והתייחסות למכשיר "צופיה" ו"שבע ברכות" עפ"י תשובת חכם שלום כהן שליט"א ראש ישיבת פורת יוסף ונשיא מועצת חכמי התורה. מעלת התפילה במערת המכפלה שדרכה עוברות כל תפילות עם ישראל, והקשר המיוחד שיש ליהדות ק"ק תימן יע"א למערת המכפלה.

מוצש"ק בלק

נושאי השיעור: השלמה מהשיעור הקודם בטעם אמירת קדיש יתום בדורות האחרונים, אעפ"י שהקדמונים לא נהגו לאמרו. המשך בירור זמן אמירת קדיש דעתיד לפי מנהגינו. המשך התשובות לטענות ספר ויצבור יוסף בר שכתב כנגד כמה מחכמי ישראל המחזיקים במנהג אמירת קדיש דעתיד. דברי מרן שליט"א בדבר מעלת התפילה במערת המכפלה שדרכה עוברות כל תפילות עם ישראל, מי הם הקבורים במערת המכפלה, והקשר המיוחד שיש ליהדות ק"ק תימן יע"א למערת המכפלה.

מוצש"ק פינחס

נושאי השיעור: שיטת מהרי"ץ שאין סיבה להקל בארבעה צומות שנדחו. כוח תפילת יהודה והאם יהודה נקבר במערת המכפלה. בירור ייחוס ק"ק תימן לשבט יהודה ובני אשכנז לשבט בנימין. טעם הזרקא בפסוק "וזאת ליהודה ויאמר". חיזוק לקראת ימי בין המצרים מן הלקח הנלמד מהשואה הנוראה. משמעות הפ"א הלפופה בפסוק "חלקת מחוקק ספון". ביאור העניין שתפילותיהם של עם ישראל עוברות דרך מערת המכפלה. תזכורת בעניין הוספת המלים וינחמנו בציון וכו' גם בסיום הקדיש בימי בין המצרים, למרות שבכל השנה אומרים זאת רק בסיום תפילת שמונה עשרה.

מוצש"ק מטות

נושאי השיעור: במעלת "התפילה הנדירה" במערת המכפלה מפי מרן שליט"א שתתקיים בעז"ה ביום כ"ח מנחם אב ה'תשע"ט, וביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בפיסקת שים שלום וכו' כולנו כאחד ממאור פניך, ובפיוט שופט כל הארץ וכו' זכרה ישני חברון והם יעלו לזכרון וכו', ופירוש המִלה "זכרון". השלמה בעניין קבורת משה רבינו ע"ה במערת המכפלה. השלמה בעניין תפילות עם ישראל העוברות דרך מערת המכפלה. השלמה בעניין כוח תפילת יהודה והאם יהודה נקבר במערת המכפלה. השלת בירור ייחוס ק"ק תימן לשבט יהודה ובני אשכנז לשבט בנימין. האם בשינוי נוסח התפילה במקום שנוהגים אחרת ישנו עניין של שנאת חנם, ובעניין חילוקי המנהגים והנוסחאות בזמנינו שהדבר מכוון מן השמים בכדי לתקן את עון שנאת חנם שבגינו נחרב בית המקדש. מעשה מרעיש על דוגמא לשנאת חנם. השלמה בעניין קדיש יתום, ותשובה לשאלה מדוע בישיבות הקד' לא אומרים קדיש דרבנן לאחר הלימוד. לא נכון לומר קדיש לפני "המהולל" בתפילת שחרית של שבת.

מוצש"ק מסעי

נושאי השיעור: דברים לזכרו של הגה"צ כמה"ר נסים רצאבי זצ"ל במלאות כ"ז שנה לפטירתו, כי מפני הרעה נאסף הצדיק, ובינת נבוניו תחסר, לומד ואינו שוכח, ענוה וקדושה. הנכנס לעשות צרכיו באמצע הסעודה, מדוע אינו חוזר ונוטל ידיו בברכה. בדין אכילת פירות לפני הסעודה, האם מברך ברכה אחרונה, וההבדל בין אם זה לאחר קידוש לבין כשאין קידוש. תזכורת בעניין תיקון חצות בימים אלו, שעדיף לומר קינות של תשעה באב שבדר"כ לא נהוג לאמרם בת"ב עצמו. ברכת בורא מאורי האש לנשים בת"ב שנדחה למוצאי שבת. תזכורת ל'תיקוני תפילות' בקינות ותפילות ת"ב. זמן החלפת הבגדים והמנעלים בת"ב שחל במוצ"ש.

מוצש"ק ואתחנן

נושאי השיעור: האם צריך להקפיד שיהיו עשרה אנשים בעת אמירת אשרי יושבי ביתך וגו' לפני הקדיש של תפילת מנחה, ומה הדין לגבי כשלמדו תורה פחות מעשרה אנשים ובסיום הלימוד נתאספו עשרה לעניין אמירת קדיש. השלמה לשיעור מוצש"ק מטות התשע"ט שאין נכון לומר קדיש דרבנן לפני "המהולל" בתפילת שחרית של שבת, ושתי תשובות לסברת החולקים הרוצים לדמות ולהשוות בין מנהג תימן בתפילת שבת לבין מנהג הספרדים בתפילות שחרית שבכל ימות השבוע.

מוצש"ק עקב

נושאי השיעור: בעניין מנהגינו לומר את ברכות השחר בבית הכנסת, והשלמה בעניין אמירת קדיש דרבנן לפני "המהולל" בתפילת שחרית של שבת, וכיצד לנהוג אם כבר התחילו את הזמירות. מדוע מנהגינו לומר בתפילה קדיש דרבנן הנקרא "קדיש דעתיד" לאחר קריאת דברי תורה כגון פיטום הקטורת וכדומה, למרות שברמב"ם מובא לומר קדיש זה רק לאחר לימוד תורה בציבור, ושלושה תירוצים מדוע איננו אומרים קדיש זה גם לאחר ה"שילוש" הנאמר לאחר ברכות התורה. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א כי "במצוותיו" היינו שכביכול הקב"ה בעצמו מקיים את המצוות. כיצד מקיימים לדעת הרמב"ם ושאר הראשונים את הנאמר לעולם ישלש אדם שנותיו. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "מגילת איכה" עם פירוש אמרי יהונתן.

מוצש"ק ראה

נושאי השיעור: דברי חיזוק לקראת הימים הנוראים בענייני בין אדם למקום ובין אדם לחבירו. דברי מרן שליט"א בדבר התפילה הנדירה במערת המכפלה שהתקיימה ביום חמישי כ"ח מנחם אב. מקור חדש לכך שתפילתו של שבט יהודה מתקבלת יותר, וביאור שורש השם יהודה. האם ישנו עניין שלא לשים את ראש המטה כלפי דלת חדר השינה. מדוע בעוה"ר יש שליטה לישמעאלים במערת המכפלה ובהר הבית. האם מותר לרב תלמיד חכם להסתכל בנשים או בתמונותיהם לצורך מיוחד, ומעשה שהיה בעניין זה עם אחד מהצדיקים בדור שעבר. השלמה בעניין קדיש דעתיד. הסבר מדוע אבותינו נע"ג כופלים בסוף התפילה את פיסקת אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא וכו', חוץ מהפעם שאומרים זאת לפני התפילה בסיום ברכות השחר.

מוצש"ק שופטים

נושאי השיעור: הפחד והיראה מחודש אלול מצוי גם בדורנו. דין עשיית אהל עראי בשבת, מדוע נקט הרמב"ם בלשון אם נשאר ממנה גג טפח "מתוח" וכו' ולא טפח "פרוס" כלשון הגמרא וכל הפוסקים, ובירור גירסת חכמי תימן נע"ג ברמב"ם שמוסיפים אהל עראי בשבת ולא גרסו תיבת "על" וכדעת המשנ"ב וסיעתו. האם מותר להשתמש בכסף הנמצא בקופת צדקה של מוסד מסויים בעבור מוסד אחר. השלמה בעניין האם מותר לתלמיד חכם להסתכל בנשים או בתמונותיהם לצורך מיוחד, וביאור הפסוק ועלי שומר את פיה. השלמה לגבי השמות המשונים המוזכרים בספר דברי הימים כגון גידלתי ורוממתי עזר ויבקשה, והסיבה שהם נקראו כך, ודברים נפלאים בביאור הקשר בין נבואת ישעיה לאותם השמות. המשך השלמה בעניין האם מותר לתלמיד חכם להסתכל בנשים או בתמונותיהם לצורך מיוחד, קושיא מדברי הריטב"א במסכת קידושין המתיר לזקנים שאין להם יצר הרע להביט בנשים. התייחסות לדברים החמורים הכתובים בספר ויצבור יוסף בר כנגד אמירת קדיש דעתיד, והוכחות לכך שקדיש דעתיד נקבע על ידי גדולי ישראל בכל ארצות המזרח מלפני מאות שנים.

מוצש"ק כי תצא

נושאי השיעור: ביאור דברי הרדב"ז והחת"ס בעניין פירוד הקהילות, שלעתים הוא נצרך למרות הצורך באחדות, והנוגע לפירוד קהילותינו בלדי ושאמי. המשך התייחסות מרן שליט"א לדברים החמורים הכתובים בספר 'ויצבור יוסף בר' כנגד אמירת קדיש דעתיד, והוכחות לכך שקדיש דעתיד נקבע בכל התפילות על ידי גדולי ישראל בכל ארצות המזרח מלפני מאות שנים. התימנים אינם משועבדים לפסקי הרמב"ם, אלא שרוב פסקיו התאימו למנהגי התימנים. תירוץ רביעי לגבי השאלה [משיעור מוצש"ק ראה] מדוע אבותינו נע"ג לא אמרו קדיש דעתיד לפני התפילה בסיום ברכות התורה. קושיית מרן שליט"א כלפי כל העדות, מדוע לא אומרים קדיש לאחר אמירת פיטום הקטורת שלפני תפילת המנחה, והשארתה ב'צריך עיון'. שיטת ביהכ"נ אלשיך בתימן שלא לומר קדיש דעתיד אלא רק בתשעה באב ובקבורת המת, והאם שיטתם אכן התבססה על דברי הרמב"ם, כפי שהבין הרע"מ קורח זצ"ל. הוכחה משיטת מהר"י בשירי זצ"ל שהבין כי העיקר הוא לומר קדיש דעתיד, לאפוקי ממי ש"לא שם לב" לדבריו. דחיית הטענה כי האר"י ז"ל התנגד כביכול לאמירת נוסח קדיש דעתיד, והבנת דבריו בשער הכוונות. אשה יכולה להיקרא בשם 'רבנית' למרות שאינה חכמה גדולה, ואין לחשוב שתואר זה הגיע מהרפורמים ח"ו. דחיית דברי הרב מאזוז שליט"א שפורסמו בעלון 'בית נאמן' בדבר הגיית הביטוי קמץ הנהוג אצל התימנים והאשכנזים, והסבר שכל טענותיו המופרכות הן רק לפי איך שהוא רגיל להגות בנוסח תוניס ולא לפי הביטוי שלנו.

מוצש"ק כי תבוא

נושאי השיעור: מה הן הסליחות העיקריות שצריך לומר באשמורות. דקדוקים בנוסח הסליחות על דרך הפשט ועל דרך הקבלה. דחיית דברי האומר כי הרש"ש זיע"א כביכול "דחף" כוונות בתוך הפיוטים. פיוטי רבי' יהודה הלוי מקובלים על רוב גדולי ישראל למרות שאינם ע"ד הקבלה. ביאור מנהגינו לשבת בעת אמירת י"ג מדות של רחמים, ראיה לכך מדברי הזוה"ק בפרשת פקודי, ותשובה לשואל מה לעשות במקום שרוב האנשים עומדים אז. מקור שנמצא לעניין שלא לשים את ראש המטה כלפי דלת חדר השינה.

מוצש"ק נצבים

נושאי השיעור: ביאור יסודי לסדר של הרמב"ם בעשרת הפרקים בהלכות תשובה. הרחבה בעניין תשובת הרמב"ן לבעלי התוס' על שהחרימו את ספרי הרמב"ם, כשהוא משבח במיוחד את הלכות תשובה לרמב"ם, ובין היתר משיב על קושייתם שהרמב"ם כביכול כפר במושג גיהנם. סתירה בדברי הרמב"ם, האם ענשי התורה הם נקמה לחוטא, או שנועדו רק להחזירו למוטב. קושיא מדוע הרמב"ם בהל' יסודי התורה פתח ואמר כי מצווין לקדש את ה', ומיד ממשיך ומדבר דוקא על הדינים שבהם מצווין לעבור ולא ליהרג. יסוד היהדות הוא ג' העבירות החמורות שנצטוינו ליהרג עליהן ולא לעבור. חיזוק לקושיא דלעיל מאיגרת השמד לרמב"ם, תירוץ מבעל הספר ברית משה על הקושיא דלעיל, הערת מרן שליט"א על דבריו, ושני תירוצים חדשים עליה. מדוע מכוונים בסימני ראש השנה על התמר 'שיתמו שונאינו', הרי לפי"ז אין משמעות לאות רי"ש? משמעות פרי התמר, ומדוע גרעינו נקרא כותבת. השיעור של כל כוחות התרועה הנקראים טרומיטין. דברי מרן שליט"א בשבח הקונטריס מאמרים בדקדוק עפ"י התיגאן מאת הרה"ג יהונתן שבח שליט"א, ובשבח הקונטריס אשרי המלך מאת הרה"ג גד מעוז שליט"א. בקשת מרן שליט"א מהציבור לברר, מדוע ה'מארי' בלימוד ההגא נוהג לומר את השואים הנעים כביכול הם בצירי, והאם זו אכן המסורת הבבלית.

תש"פ

דרשת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – א' דחול המועד סוכות

דרשת חג הסוכות מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסרה במסגרת הקבלת פני מרן שליט"א בחול המועד סוכות בעיר יבנה ת"ו ולאחריה דברי תורה וחיזוק מפי הגאון רבי שלום צדוק שליט"א – רב העיר בני עייש ת"ו. כולל תמונות. נושאי הדרשה: ביאור העניין שיו"ט ראשון של סוכות נחשב "ראשון לחשבון עוונות". לעורר שצריכים לקבוע את הלימוד בליל הושענא רבה בחלקו הראשון של־לילה. חידוש הרמ"ע מפאנו כי גם כאשר הגויים חוזרים בתשובה, הקב"ה אינו מוחל להם לגמרי, אלא רק מעביר להם את החטאים לראות אם יחזרו לסורם או לא, וביאור מה שאירע בסוף לאנשי נינוה. הקריאה המדוייקת של תיבת "מִֽשְׁתֵּים" בספר יונה בפסוק "הרבה משתים עשרה רבוא", והסבר נפלא מדוע קוראים אותה כך. מעשה ברופא שהמיר דתו והתאסלם בעיקבות מאמר חז"ל המספר כי יונה הראה ללויתן את חותמו של אברהם והלויתן ברח, ותשובתו הנפלאה של חכם בדורו עפ"י מעשה ברופא מתחזה. עומק הכוונה בדרשת חז"ל, אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד. הסבר מחודש כיצד נחתמים בכל שנה ושנה על חיי העוה"ב, למרות שנותרו לאדם עוד שנים רבות לחיות.

מוצש"ק וילך – דרשת שבת שובה

נושאי השיעור: ביאורים ובירורים בנוסח האשמורות, מדוע מהרי"ץ זיע"א מפרש כי "עתות בצרה" היינו צרות של שאר ימות השנה. מפני מה מסמיכים "תן שלום בארץ" ל"תן שבע בעולם" ולא הסמיכו "תן שלום בארץ" ל"תן שלום במלכות". פירוש הנוסח באות צ' דצלו שפוותהון וכו' הנאמר ב"סדר הרחמים" ביום הכיפורים. ביאור נפלא מהספר ערבי נחל על דברי הגמ' רשעים אפילו על פיתחה של גיהנם אינם חוזרים בתשובה. ביאור המאמר 'מי האיש הירא ורך הלבב' – מעבירות שבידו, מה הבעיא שיעשה תשובה מיד, ופירוש מחכמי תימן נע"ג מדוע הפסוק כופל ואומר "ורך הלבב". ישנם אנשים המשתמשים עם יצרם הטוב לצורך יצר הרע. עצה ממהר"א פאפו בעל פלא יועץ לאותם אנשים שאינם מצליחים לעמוד בקבלותיהם הרוחניות וממילא באים לידי יאוש. סדר ברכות איש לרעהו בימים הנוראים, עד ראש השנה ומר"ה עד כיפור ובמוצאי יוהכ"פ בלילה. תשובה לשואל מהו "ספר החיים" ומהו "ספר הזכרון". השלמה לגבי הקושיא מדוע הרמב"ם בהל' יסודי התורה פתח ואמר כי מצווין לקדש את ה', ומיד ממשיך ומדבר דוקא על הדינים שבהם מצווין לעבור ולא ליהרג, וקושיא דומה לגבי מה שכתב הרמב"ם וכיצד היא השמחה וכו', ושהשמחה האמיתית היא אך ורק ע"י צניעות והרחקה מן הנשים. צניעות הנשים נועדה לכבדן ולייקרן, ולא להיפך ח"ו. דברים חמורים בדבר הצבת מצלמות אבטחה וכדו' במקוואות של נשים. השלמה בדבר פירושם של חכמי תימן כי גרעין התמר נקרא 'ככותבת' מפני שאפשר לכתוב עמה, והוכחה מעשית לדבר. השלמה בעניין מדוע מכוונים בסימני ראש השנה על התמר 'שיתמו שונאינו', הרי לפי"ז אין משמעות לאות רי"ש.

מוצש"ק האזינו

נושאי השיעור: בעניין תליית סדינים מצויירים וכן קישוטים וכדו' מתחת לסכך הסוכה, ומה הדין כשהקישוט ארוך יותר מד' טפחים מהסכך. לא נשמע מעולם שהאדם יברך את רבו בלשון "שהרב ייכתב בספר החיים ובספר הזכרון", וכדומה, והסבר מדוע בכל זאת לזקנים ולנשים מדברים בלשון רבים. השלמה בעניין ההבדל שבין "ספר החיים" לבין "ספר הזכרון". קושיית גדולי האחרונים מדוע בר"ה נכתבים לחיים העולם הבא למרות שהרשע יכול לחזור בתשובה בעוד מספר שנים, ותירוץ נפלא מתוס' הרא"ש. שני הסברים מדוע שירת האזינו נקראת בשם "שירה" למרות שכולה תוכחות. הגויים הרשעים אינם יכולים לחזור בתשובה כלל, והסבר כיצד אנשי נינוה לא נענשו בזמן יונה הנביא, ותמיהא על דברי הגר"א בפירושו למגילת אסתר. תשובה לטענת כמה מפוסקי זמנינו שהנשים לא יענו אמן על ברכת לישב בסוכה הנאמרת לאחר הקידוש, ובעניין ישיבה תחת דופן עקומה. דברי מרן שליט"א בשבח הקובץ החדש "דברי חפץ" חלק י"ג.

מוצש"ק בראשית

נושאי השיעור: דברים לזכרו של הגאון הגדול הרב נסים קרליץ זצ"ל שנלב"ע במוצאי שמחת תורה והתייחסותו לעדת התימנים יע"א. בירור מדוע הגמרא במס' ר"ה במימרא דרבי כרוספדאי שלושה ספרים נפתחים וכו' מתחילה ברשעים הנחתמים לאלתר למיתה ולא בצדיקים הנחתמים לאלתר לחיים. בעניין המקצוע עורך דין, מעשה על עורכי דין, אל תקרי עורך דין אלא עוכר דין. בירור נוסח ברכת איש לרעהו בימים טובים "תזכה לשנים רבות ומועדים טובים" והתשובה "בחייך ובימיך הטובים", וכיצד מתיישב הנוסח כאשר הזקן מברך נער. שני תירוצים לעניין אמירת קדיש דעתיד לאחר קריאת ספר דברים בליל הושענא רבה, וכיצד יש לנהוג למעשה. פירוש מהרש"א על האמור במס' סוכה "שתי תמרות מימין ומשמאל". חידושם של חכמי תימן נע"ג לגבי הפסוק "מי האיש הירא ורך הלבב", ועניין אדם העובד את תאוותיו גם עם יצרו הטוב. המשך בירור השאלה כיצד הרשעים אינם חוזרים בתשובה אפי' על פיתחה של גיהנם, ומשא ומתן בדברי בעל ערבי נחל ובדברי בעל מגדים חדשים.

מוצש"ק נח

נושאי השיעור: ביאור הקשר שבין ברכת המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי לבין ההמשך יה"ר מלפניך וכו' בא"י גומל חסדים טובים, והקשר ליהי רצון שלאחר מכן 'שתצילני היום ובכל יום ויום מעזי פנים וכו' ומדינה של גיהנם. ביאור המושג דינה של גיהנם, ומדוע מתפללים על כך בכל יום ויום. מה הפירוש מצננין לו גיהנם, קושיית החפץ חיים מדוע אמרו כל המתלוצץ "נופל" בגיהנם, ודוגמאות לכך שחז"ל כתבו בלשון הוה למרות שכוונתם לעתיד. תירוץ לקושיא מדוע מכוונים בסימני ראש השנה על התמר 'שיתמו שונאינו', הרי לפי"ז אין משמעות לאות רי"ש, ולמה לא אומרים שיתמרו מצוותינו. בירור הלכתי לגבי ברכת לישב בסוכה, מדוע לא נוהגים שאחד מברך ומוציא את כולם ידי חובה, וחילוקים נוספים מדוע בחלק מן הברכות האחד מברך לכולם ובחלקן כל אחד מברך לעצמו. ביאור מאמר רבי יוחנן בגמרא, שאינו יודע באיזו דרך מוליכין אותו, לגן עדן או לגיהנם. בעניין הכינוי חיבה לשם דָּוִד – דּוּדִּי, ושפירושו בעברית – תולעת.

מוצש"ק לך לך

נושאי השיעור: תשובה לשאלה מדוע לא מזכירים את יוסף הצדיק באמירת מי שבירך. תשובה לשאלה כיצד אפשר לברך בשחרית הושענא רבה ברכת יוצר אור קודם עלות השחר. סגולה להיות שמח בכל היום, וגירסת המלה אפטורפוס. השלמה לשיעור הקודם בביאור מה שאומרים בברכות השחר 'ותצילני היום ובכל יום ויום וכו' מדינה של גיהנם'. ביאור קושיית אנטונינוס לרבינו הקדוש לגבי 'גוף ונשמה יכולים לפטור עצמן מן הדין'. תשובה לשאלה כיצד הקב"ה מעניש את האדם כאשר גופו מונח כאן בארץ, הסבר בעל ספר הברית כי העונש הוא לנפש שהיא הקרובה ביותר אל הגוף. ביאור המשל בתשובת רבינו הקדוש לאנטונינוס, קושיית הגרי"ח ותירוצו לגבי המלים 'בכורות נאות', וביאור נפלא ממרן שליט"א לגבי משל זה. מעשה שסיפר הר"ר אברהם ערוסי הלוי על רב צדיק אשר לא שלטה בו רימה ותולעה. כאשר רוח נכנסת הגוף אין למלאכי חבלה שליטה בנשמתו. המשך בירור השאלה כיצד הרשעים אינם חוזרים בתשובה אפי' על פיתחה של גיהנם הרי הרשע יכול להרהר תשובה בליבו. השלמה בביאור הגמ' במס' ראש השנה בעניין מעבירין לו על כל פשעיו.

מוצש"ק וירא

נושאי השיעור: המשך ביאור קושיית אנטונינוס לרבינו הקדוש לגבי 'גוף ונשמה יכולים לפטור עצמן מן הדין', וחמשה טעמים מדוע אין סברא לפטור את הגוף והנפש מן הדין מצד שנים שעשאוה שפטורין. השלמה בעניין גירסת המִלה גיהנָם בקמץ ולא בחולם, ראיות שכך היתה המסורת בכל העדות מדורי דורות, זולת קצת מדקדקים מעדות אחרות אשר שינו את מסורתם. הרבה מן המחלות הנפשיות מקורן מרוחות רעות, ומעשים שהיו בעניין זה בכל הדורות. המשך משיעור מוצש"ק נח בעניין תיבת "תולעתם" לא תמות וגו', ושלושה הסברים לבאר מה שתירגם יונתן "נשמתהון" וביאור הקשר שבין הנשמה לתולעת. מתולעת משי אפשר לראות את אופן תחית המתים. דחיית הגירסא שכתב חכם אחד "גשמתהון" בגימ"ל. תמיהה על פירוש מהר"ש שבזי בשם רס"ג ש"תולעתם" זהו "סִיעָתָם". תרעומת על שטחיות מדפיסי הספר "חמדת ימים" כביכול במהדורא מוגהת ומפוארת, וביאור דברי רס"ג בספר אמונות ודעות.

מוצש"ק חיי שרה

נושאי השיעור: ביאור מאמר הגמ' במסכת מנחות דף כ"ט ע"ב שהקב"ה עשה תגין לאותיות בכדי שרבי עקיבא ידרוש אותם וכו'. הסבר בעל פני יהושע על מאמר הגמ' במסכת ראש השנה לגבי בינוניים תלויים ועומדים, תמיהה על פירושו, ושני פירושים מחודשים. שקלא וטריא בשלושה הסברים שנאמרו למרן שליט"א לגבי השאלה מדוע הרשעים נחתמים לאלתר למיתה למרות שעשו קצת מצוות. ההבדל בין זכות לבין מצוה, ויסודות חשובים באמונה עליהם מדבר הרמב"ן בהקדמת פירושו לספר איוב, כי איוב היה משורש תרח ויסוריו נועדו לכפר עליו. הרחבה בסוד הגלגולים מהרדב"ז בתשובותיו ומבעל ספר לחם שלמה. רבי עקיבא היה גלגול של זמרי בן סלוא. דחיית השמועה שכביכול העלו את עצמותיו של כמה"ר שלום שבזי זיע"א לארץ ישראל.

מוצש"ק תולדות

נושאי השיעור: ביאור סוגיית נר חנוכה בגמ' מסכת שבת, ודין מנורה העשויה כמדורה. טעם למנהגינו שאומרים בכתובה "בזכות אברהם אבונא". חתן וכלה המתחתנים – נמחלים להם כל עוונותיהם. עיון בדברי הרמב"ם המבאר את י"ג עיקרי האמונה, ומדוע השמיט בחיבורו שהמשיח יהיה דוקא משלמה בן דוד. ביאורים וחידושים על השיר "בוא לשלום חתן". הגירסא הנכונה בכתובה במלים 'ביומא דנן, בזכות אברהם אבונא'. תשובה לבחור המרגיש ש"אינו בנוי" להתחתן בגיל צעיר. מדוע הנשים נמוכות מן הגברים, וההבדל בין אדם גבוה לבין הנמוך. ספיקו של הפייטן האם המשיח יהיה מזרע שלמה בן דוד או נתן בן דוד, והסבר שהרמב"ם חזר בו בחיבורו משנה תורה ממ"ש בספריו האחרים.

מוצש"ק ויצא

נושאי השיעור: מצות הנחת נר חנוכה אפילו לכתחילה מעל עשרה טפחים, וביאור כוונת הפייטן "גם ותראה קומה, למנורה דומה". השלמה בבירור שיטת הרמב"ם האם המשיח יהיה מזרע שלמה בן דוד או מזרע אחיו נתן, ביאור דברי הזוהר הק' שהמשיח יהיה מזרע מנחם בר עמיאל. הרחבה לגבי השאלה מי יבוא לבשר על הגאולה. הכרעת הרמ"ע מפאנו שצאצאי שלמה וצאצאי נתן נישאו ביניהם. ביאור המאמר 'רבי עקיבא יצאה נשמתו באחד', וחידוש בעל עיון יעקב שרע"ק רצה לתקן את פשעי סיסרא. הסבר בעל שפע חיים מצאנז בסוגיא זו עפ"י המדרש שעשרה הרוגי מלכות הוחלפו בלופינוס קיסר. אמירת השם הקדוש תה"ך כסגולה להינצל מן הליסטים, וביאורו עפ"י הפשט. רבי עקיבא החיה את עצמו אחר שהאריך בדל"ת של אחד. תמיהה על דברי החיד"א והשפע חיים מהמפורש בזוה"ק פרשת פקודי כי נשמת רבי עקיבא יצאה בעת אמירת ואהבת.

מוצש"ק וישלח

נושאי השיעור: רמז לחנוכה ופורים מן התורה. דקדוקים בנוסח התפילות לימים טובים עפ"י מהרי"ץ זיע"א. סידור רס"ג המודפס בזמנינו הוא נוסח משובש. תמיהה על דברי מהרי"ץ ממקראות מפורשים, והנחתה ב"צריך עיון". הסבר לתיבת "את" שאומרים בתפילות לימים טובים – את יום חג וכו', ובעניין תוספת יום טוב. מנהג ישראל בכל הדורות לקרוא למנורת חנוכה בשם "חנוכה". דרישה וחקירה אחר מנהג מעט מקהילות ישראל להשאיר את מנורת חנוכה לפני ואחרי ימי החנוכה. מקור השם "חנוכיה" הגיע מאותם הממשיכים את שורש יון גם בזמנינו, וצריך להסביר זאת לציבור בנועם. הנהגות הגה"צ הרב מרדכי שרעבי זצוק"ל. אין שום מניעה לקרוא לילד בשם "צדיק". נוסח ברכת איש לרעהו כאשר מגיע לבקרו בזמן סעודתו. הגייתה המדוייקת של השם "שרעבי", ומלים דומות נוספות. בירור חפצו של מרן הבית יוסף למסור עצמו על קידוש ה'. הסבר מאת בעל ספר "צדק ושלום" כי רבי חנניא בן עקשיא נפטר בלא בנים ובכל זאת נקרא "יתום", וביאור הרמז שהביא כי המלים 'י"י חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר' הן ראשי תיבות יחל"ץ יתו"ם.

מוצש"ק וישב

נושאי השיעור: כתיבת השנה ה'תש"פ, בפ"א כפופה ולא בפ"א פשוטה. ארבע שאלות בענייני חנוכה, א' אם יבוא המשיח באמצע ימי החנוכה, האם יעברו להדליק בסדר של פוחת והולך כדברי בית שמאי? והאם יתחילו משמונה? ב' אדם שהחזיק בידו נר דלוק להדליק בזה הנר חנוכה, ובאמצע שאומר 'לשם יחוד' או הברכות, נדלק בטעות הנר חנוכה מהנר הדלוק בידו, מה יעשה כעת? ג' מה יעשה בחור ישיבה ספרדי או תימני, כאשר ראש הישיבה מורה לבחורים הספרדים בישיבתו להדליק נר חנוכה בברכה? ד' לדעת מהרש"ל שבנוסח 'הנרות הללו' ישנן ל"ו תיבות, כיצד הדבר מסתדר בנוסח שלנו אשר יש בו מ"ו תיבות. תשובה נרחבת לשאלה הא' בבירור פסיקת ההלכה כדעת בית הלל, מדוע לעתיד לבוא תהיה ההלכה כבית שמאי, מה הדין כאשר בית שמאי מקילים, מדתו של בית שמאי היא קפדנות. חידוש גדול מפיוטים שנמצאו לאחרונה, כי הלל שמאי היו אחים. הסבר החיד"א מדוע דרך האשכנזים להחמיר ודרך הספרדים להקל. תירוצים לשאלה הא' דלעיל. תשובה לשאלה הג', בירור מעמד ראש ישיבה כדין 'מרא דאתרא' בישיבתו, לא אמרינן סב"ל במקום מנהג, וכיצד לנהוג להלכה ולמעשה. כסימן מן השמים נתגלה השבוע למרן שליט"א תכלאל בכתב יד קדשו של כמה"ר שלום שבזי זיע"א, וכמה חידושים שנתגלו בו. מהר"ש שבזי חיבר את הספר חמדת ימים בצעירותו, ואת השירות הגבוהות והעמוקות בזקנותו. בירור עניין מקום קבורתו של מהר"ש שבזי, תשובת הרב פאיז גראדי יצ"ו לטענה בדבר העלאת עצמותיו לא"י, ודברי הרה"ג חיים פינטו שליט"א במכתבו למרן שליט"א.

מוצש"ק מקץ

נושאי השיעור: המשך והשלמת התשובה לשאלה הא' מהשיעור הקודם, בבירור פסיקת ההלכה כדעת בית הלל משום ש'נוחים ועלובים היו', ביאור המושג 'נוחים ועלובים', בזכות ענוותנותו של מרן הבית יוסף נתקבל ספרו שלחן ערוך כהלכה פסוקה, והשלמה בעניין הדלקת נר חנוכה כדעת בית שמאי. תשובה לשאלה הב' מהשיעור שעבר לגבי אדם שהחזיק בידו נר דלוק להדליק בו את נרות חנוכה, ובאמצע שאומר 'לשם יחוד' או הברכות, נדלק בטעות הנר חנוכה מהנר הדלוק בידו, מה יעשה כעת? תשובה לשאלה הד' מהשיעור שעבר לגבי דעת מהרש"ל שבנוסח 'הנרות הללו' ישנן ל"ו תיבות, כיצד הדבר מסתדר בנוסח שלנו אשר יש בו מ"ו תיבות. סיום בירור עניין מקום קבורתו של מהר"ש וגילוי דעת מהרה"ג חיים פינטו שליט"א כי מהר"ש שבזי זיע"א אינו קבור בקרית מלאכי. דברי מרן שליט"א בשבח הספר שבט כהונה מאת הרה"ג איתמר כהן שליט"א שיצ"ל השבוע, ובירור כי התשובות המופיעות בספר 'תשובות רבי יהודה הנגיד' על ספר המצוות אינן תשובות שלו אלא של חכם תימני.

מוצש"ק ויגש

נושאי השיעור: השלמה בבירור פסיקת ההלכה כדעת בית הלל משום ש'נוחים ועלובים היו', השלמה בעניין ענוותנותו של מרן הבית יוסף שבזכותה נתקבל ספרו שלחן ערוך כהלכה פסוקה, ומדת ענוותנותו של גאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א. מציאת המקור בדברי הרמב"ם בתשובה לגבי טבילת עזרא, בה כתב כי דבר חמור זה יכול להכעיס אפילו את הלל הזקן. בעניין רוגזא דרבנן, גנות הכעס בסתם ושבח הכעס כשהוא לשם שמים. תשובה לשאלה מהשיעור הקודם כי מצינו בירושלמי שתלמידי בית שמאי היו הורגים בתלמידי בית הלל. תפיסת הקראים כנגד רס"ג ממיתת תלמידי ב"ש וב"ה. ביאור המעשה הנורא שהיה עם ר' יוסף דלריינא אשר רצה להביא את הגאולה באמצעות שמות הקודש וקבלה מעשית, ביאור עניין הבשמים שהביא לס"מ שזהו בעצם הרהור גאוה שעלה בליבו, וביאור מה שהיה מביא אליו את אשת מלך יון כביכול בכדי לנקום את נקמת בנות ישראל אשר טומאו בידי היונים, והדמיון בינו לבין קורח.

מוצש"ק ויחי

נושאי השיעור: חידוש מהרי"ץ זיע"א כי אונקולוס הגר תיקן את ברכות ההפטרה, ושמו רמוז בהם בר"ת ב"ן רש"ע, ותמיהה שהדבר אינו מתאים לנוסחתנו. אודות סידור הר"ר יוסף ציאח זצ"ל. רעיון נחמד על חמשת התנאים שהיו מסובין בבני ברק, וקישורו לברכות ההפטרה. תירוץ נוסף לתמיהה דלעיל כי אונקולוס לא תיקן ממש את ברכות ההפטרה אלא רק שינה כמה שינויים, ודוגמא לדבר מהזכרת פסוק שמע ישראל וגו' בנוסח "כתר" דמוסף. תירוץ נוסף כי הר"ת ב"ן רש"ע בא לרמוז על צורך הבן לקרוא ההפטרה בתוך י"ב חודש לפטירת אביו או אמו. תמיהות בדברי מהרי"ץ זיע"א על המלים "עמו וצאן מרעיתו", וביאור כי עם ישראל משולים גם לעם וגם לצאן. האם מצוות צריכות כוונה. כמה ביאורים כיצד אפשר לומר שהקב"ה משול לרועה ועם ישראל משולים לצאן, שאפילו אם יחטאו אינו מענישם כלל. ביאור מחלוקת ב"ש וב"ה לגבי עד היכן אומרים את ההלל בליל הסדר, הוכחת חכם אחד שפיסקת לא לנו וגו' היא ראש פרק, ודחיית דבריו.

מוצש"ק שמות

נושאי השיעור: בעניין הברכה על חכמי ישראל וחכמי אומות העולם, שחלק וכו' או שנתן וכו', תמיהת מהרי"ץ זיע"א על הבית יוסף וסיעתו שלא ציינו לדברי הרמב"ם. חכם יהודי וחכם גוי הבקיאים בשבע חכמות. חידוש מהר"ש שבזי זיע"א כי מברכים "שחלק מחכמתו ליראיו" גם על חכם יהודי הבקי בשבע החכמות, ושקלא וטריא בזה. תמיהת בעל משנה הלכות שאין ראוי לברך "שחלק" על חכם יהודי שלמד חכמות חיצוניות, ותירוץ מרן שליט"א על כך. חידושים נוספים מהתכלאל כת"י של מהר"ש שבזי זיע"א על אגדתא דפסחא, כגון שאינם רגילים בנוסח ברכת המזון כל השנה כיון שלא היה מצוי אצלם חטים. נוסח ברכת המזון בתכלאל שלו כפי שהעלה מהרי"ץ בעץ חיים, והסבר לתוספת המלים שנהגו להוסיף במשך השנים בנוסח ברכת המזון אפי' אצל הבלדי. השלמה משיעור מוצש"ק מקץ התש"פ לגבי דעת מהרש"ל שבנוסח 'הנרות הללו' ישנן ל"ו תיבות, כיצד הדבר מסתדר בנוסח שלנו אשר יש בו מ"ו תיבות, תשובת השתילי זיתים מדברי הרד"א שאין מקפידים במניינם. גירסת השם אבודרהם. דעת מהרי"ץ זיע"א כי כן מקפידים במניין התיבות, ההיפך משיטת השאמי במקורה שאין צריך לדייק בדוקא במלות התפילות. האם מותר או אפשר לענות אמן לאחר נוסח "הנרות הללו". דחיית טענת חכם אחד שנמצא מין חגב אשר קרסוליו סמוכות לראשו, כי מה שמצא הוא המכונה גמל שלמה ואינו ממין החגבים. מבצע חלוקת הספר שלחן ערוך המקוצר חלק קדושה (מהדורא מוקטנת) למתחייבים ללמוד בו במשך ימי השובבי"ם. מכירה מסובסדת של ספר פסקי מהרי"ץ עם בארות יצחק – טהרה, לרגל ימי השובבי"ם. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "אמת צרופה" מאת הרב יניב דהארי שליט"א שיצ"ל השבוע, חשיבות הלימוד בספר הזוהר הקדוש, אזהרה שלא להעמיק בעיון בספר הזוה"ק ללא טבילת עזרא, וכנראה זאת הסיבה של נפילת אנשי כת הדרדעים.

מוצש"ק וארא

נושאי השיעור: השלמה בעניין פירוש מהרי"ץ זיע"א על מזמור לתודה וגו' עמו וצאן מרעיתו וגו'. תגובות מרן שליט"א להערות הרה"ג איתמר כהן שליט"א על השיעורים, בעניין כתיבת השנה התש"פ בפ"א כפופה, ובעניין הספר חמדת ימים שנתחבר ע"י כמהר"ש שבזי זיע"א המפורסם מחבר השירות והשירים שבדיואן. ביאור סוגיות הגמרא בעניין האיסור ללכת אחרי אשה, שתי הערות על שיטת בעל שבט הלוי, פירוש המעדני יו"ט והיעב"ץ על הסוגיא ושקלא וטריא בדבריהם. ביאור לשונות חז"ל "כל המהלך וכו" כל המתיהר וכו'" וכיוצא באלו, האם הכוונה לפעם אחת בלבד או יותר. תשובה להערת הרה"ג איתמר כהן שליט"א במכתבו דלעיל. תירוץ לקושיית היעב"ץ מדוע נקט רש"י כי האיסור ללכת אחרי אשה נשואה דוקא ולא פנויה, פירושם של הגפן פוריה והאשישות חיים על כך, ותמיהות מרן שליט"א על דבריהם. השלמה לגבי השאלה מהשיעור הקודם כיצד אנשי שרעב קיימו את מצוות אכילת כזית פת ביו"ט ראשון של סוכות, והרי לא היה להם חטים אלא רק בחג הפסח.

מוצש"ק בא

נושאי השיעור: הערות וחידושים נוספים מתוך התכלאל של מהר"ש שבזי. עניינים מיוחדים בצורת כתב יד קדשו, שי"ן ימנית ושמאלית. אם ניתן לסמוך על חכמת הגרפולוגיה בזיהוי חתימות העדים ולהתייעץ עמהם לצורך סגירת שידוך וכדומה. חכמי מחוז שרעב. השלמה בעניין ברכת הרואה חכמי אומות העולם.

מוצש"ק בשלח

נושאי השיעור: בירור הלכתי מאיזה גיל מצטרף הקטן לזימון או למניין שבעה. המשך והכרעת מרן שליט"א בעניין אם ניתן לסמוך על חכמת הגרפולוגיה בזיהוי חתימות העדים או להתייעץ עמהם לצורך סגירת שידוך וכדומה. חמש הוכחות כי יהודי מחוז שרעב התפללו בעבר בנוסח בלדי, וכן אנשי צעדא ובידא, דמאר ורדאע. רמז בפסוקי התורה כי משה רבינו ע"ה היה עילג בהוצאת אותיות גיכ"ק, ביאור הכלל בדקדוק כי אותיות בג"ד כפ"ת אחרי אהו"י באות ברפה, מלים היוצאות מן הכלל, הגירסא האמיתית של ששת הנקודות (קמץ פתח וכו') והוכחה מרבינו שמואל הנגיד כי גם הספרדים קראו כך בעבר. טעם מתוק מדבש לרפיות אותיות בג"ד כפ"ת אחרי אהו"י. הודעה חשובה בדבר הוצאת מהדורא חדשה של שו"ת עולת יצחק חלק ב' מאת מרן שליט"א.

מוצש"ק יתרו

נושאי השיעור: המשך הבירור האם קטן פחות מבן שש מצטרף לשבעה קרואים בס"ת, וכן לשאר הדינים כגון זימון ונט"י ומקח וממכר, בירור דעת הרמב"ם, והסבר שלא היה שייך בזמנם שקטנים בגיל שש או שבע יקראו בתורה. מעלת הזימון, ומאיזה גיל אפשר לצרף קטן לזימון שלושה או עשרה. מכתב תגובה לדברים שנאמרו בשיעור הקודם, המציין לרבים מחכמי זמנינו שפסקו כי אין לצרף קטן למניין שבעה, והתייחסות לכך שמנהגינו לענות אמן אחרי ברכת קטן אפי' פחות מגיל שש. עדות על כמה ת"ח שגרסו בברכת שלא עשני גּוי, הגימ"ל בדגש.

מוצש"ק משפטים

נושאי השיעור: בעניין חשיבות מניין השנים לשטרות ותועלתו גם בזמנינו, התייחסות למ"ש בעלון בית נאמן בעניין זה, ביאור שיטת הרדב"ז, ותשובה מרבינו דוד הנגיד. השלמה בעניין הימצאות החטים במחוז שרעב, ומה עשו ביו"ט ראשון של חג הסוכות. תוספת דברים בעניין מקום קבורת כמה"ר שלום שבזי זיע"א, ספרי התורה שכתב, וחוסר בקיאותם של יהודי שרעב באומנות הכתיבה. בעניין כתיבת המלה יברכך ללא כא"ף פשוטה, כמובא בתכלאל כת"י מהר"ש שבזי זיע"א, הערה לגבי האומרים כך גם במבטא, וכן לגבי העושים מפיק ה"א בסוף המלה יברכך. הערות נוספות בתכלאל כת"י מהר"ש שבזי זיע"א. מכתב שאלות לגבי הנאמר בשיעורים הקודמים בעניין הנוסח 'כנס וקבץ' במוסף שלש רגלים, וכן לגבי המבטאים חולם כמו צירי. תגובת מרן שליט"א למכתב הערות על הנאמר בשיעור מוצש"ק בשלח, כי גם יהודי מחוז שרעב התפללו בעבר בנוסח בלדי, גירסת המלה 'השאובה'. בדבר ביטוי הניקוד בצורה הנכונה, המשכילים בארצות אירופה שינו את המסורת ויש לבטל זאת, ומי היה בעל הספר תלמוד לשון עברי.

מוצש"ק תרומה

נושאי השיעור: כאשר שסועדים תימנים ביחד עם אשכנזים או ספרדים, האם אפשר לצרף קטן מהם לזימון שלושה או עשרה, והשלמה בעניין צירוף קטן פחות מבן שש לזימון שלושה או עשרה. הוספה בעניין ברכת שלא עשני גוי, האם האות גימ"ל דגושה, ומסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה. המשך בעניין בג"ד כפ"ת הסמוכות לאהו"י, האם ישנו מושג הנקרא מפיק אל"ף, חידושים מיוחדים בקריאה מאת מהר"ר נתנאל בן ישעיה אלפיומי אשר נתבטלו במשך השנים. טעמים על דרך הפשט לרפיות בג"ד כפ"ת אחרי אהו"י. בעניין רפיות האות בי"ת בתיבת 'בו' בנוסח יעלה ויבוא.

מוצש"ק תצוה

נושאי השיעור: בעניין תענית אסתר, והמיוחד שבתענית זו. דקדוקי קריאה בפרשת ויחל משה וגו', מדוע המלה לָמָה הראשונה היא מלרע והשנייה היא מלעיל, שקלא וטריא וביאור שיטת המדקדקים הפשטנים, והסבר הרש"ר הירש וסיעתו. בירור הלכתי בעניין קריאת פסוקי הגאולה שבמגילת אסתר ע"י הציבור בקול רם. בעניין הפסוק כי גדול מרדכי בְּבֵית הַמֶּלֶך. חידוש בפסוק ליהודים היתה אורה. ביאור שיטת הגאונים שקודם הציבור קורא את פסוקי הגאולה, ואחריהם קורא החזן. דעת המזרחי ומהר"י ונה בעניין זה, ומשא ומתן בדבריהם. בעניין מנהג העיר צנעא, שהעניים מקבצים נדבות בעת קריאת המגילה.

מוצש"ק כי תשא

נושאי השיעור: המשך בעניין רפיות אותיות בג"ד כפ"ת אחרי אותיות אהו"י, הסבר מדוע נתקבל אצלינו לגרוס אהו"י, וכללים עפ"י הפשט בעניין זה. התייחסות מרן שליט"א לדברי מדקדק אשכנזי בדורנו בעניין דלעיל, טרוניה על השתמשותו בלשונות מודרניים חיצוניים, הרחבה בענייני מסורת ודקדוק, ודעת מה"ר נתנאל בן ישעיה לגבי הפסוק 'וירא בלק'. דברי התעוררות לאור התפשטות המגיפה 'קורונה', סיבה הנראית לביאתה, ובמה עלינו להתחזק. דבר כבד שהיה בתימן בתקופת מה"ר זכריה הרופא, והלכות בענייני רפואה הנוגעות לכך. קורונה בגימטריא המשיח בא. השלמה בעניין קריאת פסוקי הגאולה שבמגילת אסתר, האם הציבור אומרם בקול רם קודם לש"צ או אחריו.

מוצש"ק ויקהל ופקודי

נושאי השיעור: חיזוק לרגל מגיפת הקורונה, וכיצד יש להתייחס להוראות משרד הבריאות, וכן להוראות משרד התחבורה. תשובת הגאון רבי עקיבא איגר, המרחיב על דרכי התנהגות במגיפה, והיקש מדבריו לזמננו. צורך בריאת הרעמים. גירסת הגמרא לפשוט, או לפשט, והנפקא מינה מכך. יראה טובה שצריך לקרב, ויראה שאינה טובה שצריך לרחק. נוסח הריבון לאמירה בזמן מגיפה בעיר רח"ל, ובירור דברי האר"י האומר שאין לאמרו. הסבר כי המגיפות שרשם הוא שילוב של נזק רוחני וגשמי גם יחד. מרה שחורה. ימות המשיח, דברי המכתב מאליהו, וקורות אחרית הימים. אין לבטל את התרגום בשבתות אלו.

מוצש"ק ויקרא

נושאי השיעור: דברי חיזוק לרגל מגיפת הקורונה, ושלא להתיירא בשעת הדֶּבֶר מס"מ וחיילותיו. ביאור שלושת תירוצי הגמ' מדוע לא אומרים הלל בפורים, איזה מג' התירוצים הוא העיקרי, ונפק"מ מכך. לפי התירוץ העיקרי כי 'קריאתה זו הלילא', מדוע אומרים הלל בסוף ליל הסדר, והלא ההגדה היא ההלילא. ג' הבנות למושג 'קריאתה זו הלילא'. תירוצים נוספים לקושיא דלעיל. מגיפת קורונה רמוזה בתורה לפי שיטת הדילוגים במעשה העגל, והדבר מרמז לכל השיטות הרפואיות המיובאות מארץ סין כגון דיקור סיני ומטוטלת ודומיהם אשר מקורם בעבודה זרה. דברים נכוחים לגבי אלה שאינם נזהרים ונשמרים, או המביאים עצמם לידי פחד. האם המצב כיום הוא בגדר 'מגיפה', והאם ניתן להמשיך לומר את הבקשה ריבון העולמים וכו' (שתעצור) [שתמנע] המגיפה וכו', או אבינו מלכנו וכו', בחודש ניסן שהוא חודש של שמחה. השלמה בביאור דברי מהרי"ץ כי י"ל שתמנע המגיפה ולא שתעצור, בכדי שלא לפתוח פה לשטן. רמזים במלה קורונה. תשובה לשואל מדוע רק בנוסח ריבון העולמים וכו' צ"ל שתמנע המגיפה, ואילו בנוסח הכרזת ראש חודש גורסים יהי רצון וכו' שתעצור המגיפה והמשחית וכו', וכן בעוד מקומות. מה ההבדל בין דבר לבין מגיפה. מגילת אסתר בנוסח תימני שיצ"ל לאחרונה ובה המלה 'שרביט' נכתבה בטעות מלא יו"ד, והסבר נפלא מדוע בשלושת הפעמים הראשונות כתוב שרביט מלא יו"ד ורק האחרונה חסרה יו"ד.

מוצש"ק צו – דרשת שבת הגדול

נושאי השיעור: פירוש נאה על ההבדלים בין הבן החכם לבן הרשע דברי המפרשים שהביא הפלא יועץ, כי החסיד שלא השיב שלום להגמון באמצע תפילתו, כמובא במסכת ברכות דף ל"ד, נפטר לבית עולמו, כי הוא לא שמר על עצמו. והרחבה בעניין זה. אין להשתמש במשפט הלקוח מן הישמעאלים, שמשמעותו היא "הכל כתוב". שכן הוא מונע מאנשים את הזהירות הנדרשת ומתחייבת, להישמר מפגעים רעים. דברי מוסר והתעוררות לרגל התפשטות מגיפת הקורונה, ושלוש סיבות על התפשטותה לרוב בישובים חרדיים דוקא. דברי מהרי"ץ בשם חכמי יון היהודים, על משמעות השנה הנקבעת עפ"י היום שחל בו ר"ח שבט, ולפי זה מוכח כבר כי שנתינו זו מועדת במיוחד למגיפות, אבל צריכים להיזהר שלא לקשר זאת בטעות לביאת המשיח, כמו שחושבים ההמון. הערה על קביעת שנת ה'תש"פ כשנת ביאת המשיח. שאלות הלכתיות שנתעוררו בקשר למצב. מותר למכור חמץ גמור בשנתנו זאת, ואין צריך הפרת נדרים. בקמח ההיתר הוא מוחלט. חומרות חוזר וניעור. קריאת שנים מקרא ואחד תרגום. סיום מסכת לבכורות המתענים. תמיהא על רוב אנשי צנעא שלא נוהגים בתענית זו, וקושיא על מה שכתוב בספר עריכת שלחן. בירור הלכתי מקיף על צירוף עשרה לתפילה ולזימון דרך מרפסות וחלונות. משא ומתן בדעת כמה רבנים מורי הוראה שליט"א, והכרעה למעשה. אין ראוי להניח בטנים בתוך החרוסת, אעפ"י שהיא מוטעמת יותר בכך. התעוררות לזהירות בגניזת ספרי הקודש בכבודם הראוי להם. בשורה טובה על הוצאת קובץ דברי חפץ חלק י"ד. השיעור נמסר בבית מרן שליט"א בהשתתפות שני אנשים בלבד. עקב תקלה טכנית, הדקות הראשונות של השיעור הינם לשמיעה בלבד, ולאחר 15 דק' מתחילת השיעור ניתן לצפות בוידיאו למשך שעה וחצי עד סופו. תזכו לשנים רבות ומועדים טובים.

דרשת חול המועד פסח מפי מרן שליט"א

נושאי הדרשה: האם מגיפת קורונה פוגעת גם בבני העדה התימנית. יודו לי"י חסדו וגו' וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו, גירסת המלה 'ויהללוהו', ד' שצריכים להודות, האם המברך הגומל צריך לעמוד. נס לא ידוע בעניין מגיפת הקורונה, בכך שראשי המדינה בא"י לא נהגו כפי שנהגה ארה"ב של אמריקה. המשך בעניין מדוע לא אומרים הלל בפורים, כיצד אמרינן 'קריאת המגילה זו הלילא' למרות ששֵׁם ה' לא נזכר כלל במגילה, התייחסות לדברי בעל יסוד ושורש העבודה כי מי שאינו חושב בעת קריאת המגילה להלל ולשבח להקב"ה אינו יוצא ידי חובה, והאם 'קריאתה זו הלילא' היינו ממש כמו קריאת ההלל. המשך בעניין פסוקי הגאולה הנאמרים ע"י הציבור בקול רם בעת קריאת המגילה, ותשובות לשאלות שנשלחו למרן שליט"א לגבי דבריו על מנהג צנעא בעניין. שש עצות וסגולות לשמירה ממגיפת הקורונה, ואחרי ככלות הכל 'הכל בידי שמים' ויש לשמור על ההלכה והכללים כדבעי ולא לסמוך על הנס. עקב המצב וההנחיות השיעור נמסר מבית מרן שליט"א בהשתתפות המשב"ק בלבד. בברכת תוסיפו שנים רבות שמחים במועדים טובים.

מוצש"ק שמיני

נושאי השיעור: חידוש נפלא במעשה דרבי עקיבא שראה 'אבנים שׁחקו מים', מה למד מכך, והקשר שבין רבי עקיבא ובן עזאי לבין הפסוק 'ההופכי הצור אגם מים'. מה ההבדל בין הפסוק במזמור של־חג פסח 'ישם מדבר לאגם מַים וגו' שהאות מי"ם במלה 'מים' היא בפתח, ואילו בפסוק שבהלל 'ההופכי הצור אגם מָים וגו' האות מי"ם היא בקמץ. תשובה לשואל לגבי קריאת התורה במניינים המתקיימים בזמנים אלו בשטח פתוח ובמרחק אנשים אחד מהשני, האם אפשר שהחזן יברך ויקרא את כל שבע העליות בברכה לפני ואחרי כל עלייה, או בברכה אחת בהתחלה ואחת בסוף כל הפרשה, וביאור דברי הכסף משנה בדעת הרמב"ם לגבי עניין זה. דחיית דברי מפרש אחד על הרמב"ם (הר' יוסף קאפח) שכדרכו הבין הבנה מוטעית בדברי הרמב"ם, ומה שהוסיף וכתב לגבי "מנהגינו" הינו סילוף והטעיה של מנהג תימן. תשובה לטוענים מדוע ראשי המדינה אסרו דוקא על קיום תפילות בבתי כנסת ולימוד תורה בישיבות וכוללים וכו', משא"כ דברים אחרים התירו כגון הפגנות ופתיחת חנויות וכו'. תשובות לשואלים בעניין שמיעת מוזיקה בימים אלו של ספירת העומר עבור מי שמדוכא רח"ל עקב בידוד וכדו' או לילדים קטנים הנמצאים בימים אלו בביתם בכל שעות היום. עקב המצב והנחיות הבריאות, השיעור נמסר מבית מרן שליט"א.

דרשת מרן שליט"א – יומא דהילולא ה-215 לגאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א

נושאי השיעור: דברי פתיחה לרגל יומא דהילולא ה-215 למרנא ורבנא מהרי"ץ זיע"א גאון רבני תימן ותפארתם. ביאור התרגום הפסוק בשה"ש הגידה לי שאהבה נפשי וגו' על עדרי חבריך, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף. ביאור דברי הרמב"ם בסוף הל' מלכים בעניין מי הוא בחזקת משיח ומי ודאי משיח, ביאור מהרי"ץ זיע"א כי זאת הסיבה שאנו מוסיפים בקדיש 'ויפרוק עמיה'. מקור דברי הרמב"ם שרבי עקיבא שהיה 'נושא כליו' של בר כוזיבא. המשך ביאור דברי התרגום על הפסוק בשה"ש דלעיל. בדין השלמת הפרשיות שלא נקראו בציבור בשבתות שעברו, האם צריך להשלים את שתיהן [צו ושמיני] בשב"ק זו שבה קוראים פר' תזריע ומצורע, ומה בעניין התרגום של פרשיות אלו. גדר פיקוח נפש, ביאור תשובת מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק ח"ג סי' קי"ט בעניין חולה שיש בו סכנה האם צריך לעשות לו בשבת בשינוי כמו לגבי יולדת, והאם הכריע מהרי"ץ בשאלה זו. השלמה בקריאת התורה במניינים המתקיימים בזמנים אלו בשטח פתוח ובמרחק אנשים אחד מהשני, האם אפשר שהחזן יברך ויקרא את כל שבע העליות בברכה לפני ואחרי כל עלייה, או בברכה אחת בהתחלה ואחת בסוף כל הפרשה, וביאור דברי הכסף משנה בדעת הרמב"ם לגבי עניין זה. לא מומלץ להתפלל בימים אלו במניינים המתקיימים במרחב הפתוח מחוץ לבתים. האם מותר להוציא ספר תורה מבית הכנסת בכדי לקרוא בו במניין המתקיים במרחב הפתוח.

מוצש"ק תזריע ומצורע

נושאי השיעור: חודש אֲיָר ר"ת אני י"י רופאך. דברי הרמח"ל בספרו מסילת ישרים בעניין השמירה והזהירות שלא להיכנס למקום סכנה, והשלמת ביאור דברי הפלא יועץ בעניין זה (ממוצש"ק צו – דרשת שבת הגדול). מגיפת הקורונה רמוזה לפי 'שיטת הדילוגים' בפסוק ויאמר אליהם ישראל אביהם וגו' קחו מזמרת הארץ וגו' נכאת ולוט בטנים ושקדים. "תאוה" ו"אמונה" אינם סותרים זה את זה, דבר מדהים שאמר האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג זצ"ל לגבי מה שראה בשואה, ודברים לחיזוק בתקופה הזאת. דברי הרב יהודה פתאיה זצ"ל בדבר החלום על המגיפה שהיתה בבגדאד, ומוסר־השכל ממנו. גודל הטומאה וההשחתה בדורנו זה במעשי סדום ועמורה, מצעדים וכו', היא סיבה למגיפת הקורונה. האם כותבים את שם החודש אייר בשתי יודי"ן או ביו"ד אחת, ודחיית הטוען לגבי גירסת התימנים לומר אֲייר בשוא-פתח תחת האות אל"ף ולא בחירק. מסורת קריאת שמות החדשים עפ"י גירסת התימנים. תשובה לטוען כנגד הגירסא "מיסבין" בהגדה של פסח. גשמים בימי העומר – סגולה לרפואה שלימה.

מוצש"ק אחרי מות וקדושים

נושאי השיעור: ביאור המחלוקת בגמרא בבא בתרא דף ע"ה ע"א לגבי הפסוק ושמתי כדכד שמשותיך וגו' באלו אבנים יבנה הקב"ה את ירושלם, ולמאי נפקא מינה. ביאור המחלוקת בין שני צדיקים לגבי צרה וגזירות שהיו בזמנם, האם זה בגלל חוסר קדושה וצניעות או בגלל עוון שיחה בטילה בבית הכנסת. ביאור דברי הגמרא בבא קמא דף ס' ע"ב דֶּבֶר בעיר אל יכנס אדם יחיד לבית הכנסת, שמלאך המות מפקיד שם כליו, ונפק"מ לדינא לגבי ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת. המתפללים בתקופה זו בחצר בית הכנסת, האם יאמרו ברכה מעין שבע. המשך ביאור תשובת מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק לגבי חולה שיש בו סכנה שמותר לחלל עליו את השבת, האם צריך לעשות בשינוי היכא דאפשר, והאם מהרי"ץ הכריע במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בעניין זה.

מוצש"ק אמור

נושאי השיעור: תשובה לשואל בעניין נישוק ספר תורה בתקופת הקורונה, מציצה בברית מילה, ומתי אומרים שומר מצוה לא ידע דבר רע. מניינים אשר מסיבות מסויימות אין להם ס"ת בתקופה זו, האם עליהם לומר קדיש לאחר קריאת הפרשה מתוך החומש, קודם קריאת ההפטרה. האם בבית האבלים קוראים בס"ת בשני וחמישי ובמנחת שבת, ומה הדין בקריאת ראש חודש וחנוכה, וכן לגבי הקריאה בפורים, בו נוהגים אבילות לפי מנהגינו. המשך עניין חולה שיש בו סכנה שמותר לחלל עליו את השבת, האם צריך לעשות בשינוי היכא דאפשר, האם הכלל הנאמר בדין יולדת 'שאפילו אחת מאלף לא מתה' חל גם לגבי חולה שיש בו סכנה, ובגדר פיקוח נפש שמחללין עליו את השבת, וביאור המושג מיעוטא דמיעוטא ומיעוט המצוי.

מוצש"ק בהר ובחוקותי

נושאי השיעור: בעניין תקנת אמירת נוסח "מי שבירך" בבית הכנסת. דברי חיזוק בעניין חשיבות שמירת הדיבור בביהכ"נ, וכן לפני ואחרי התפילה, וחשיבות ההגעה בזמן לתפילה. ההנהגות הרצויות כיום בעיקבות נסיגת מחלת הקורונה, אלו פיסקאות ראוי לומר בנוסח 'אבינו מלכנו' בימים אלו, חשיבות נתינת צדקה, ואמירת פיטום הקטורת. דברים בעניין החיים כיום שאינם כפי שהיו בעבר מבחינת המדיה התקשורתית והאמצעים הטכנולוגיים הקיימים בזמנינו, ותשובה לשואל מה עם השינוי שהיה אמור לחול בציבור בעיקבות מגיפת הקורונה. הקשר בפסוקי התוכחה שקראנו השבת בפרשת בחוקותי למגיפת הקורונה. בדבר ה'חכמים בעיניהם' הטוענים כנגד סגירת בתי הכנסת ובתי המדרש ומקוואות הגברים בימים אלו, ולעתים אף פותחים בשקט ובהחבא את ביהכ"נ בניגוד לדעת גדולי הדור אשר הורו לשמוע להוראות הבריאות, ושכך נהגו גדולי ישראל גם בדורות שעברו.

מוצש"ק במדבר

נושאי השיעור: דברי חיזוק והתעוררות עם חזרת הציבור להתפלל בבתי הכנסת, איסור קלות ראש ושיחה בטילה ובפרט השארת טלפונים דלוקים בעת התפילה, להימנע מקריאת עלונים באמצע התפילה, השתחוויה בכניסה לביהכ"נ ואמירת הפסוק ואני ברב חסדך אבוא ביתך וגו'. השלמה בעניין המחלוקת בין שני צדיקים לגבי צרה וגזירות שהיו בזמנם, האם זה בגלל חוסר קדושה וצניעות או בגלל עוון שיחה בטילה בבית הכנסת. השלמה בעניין נישוק ספר תורה בתקופת הקורונה, ומתי אומרים שומר מצוה לא ידע דבר רע. השלמה בעניין שאין שום קושיא על גדולי הדור בזמנינו שהורו לסגור את בתי הכנסת והישיבות בגלל הקורונה. ביאור מאמר הגמ' ברכות כח: בשעת פטירתו של רבן יוחנן בן זכאי, אמר להם פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא, ודחיית המובא בהשלמות ל'הגהות וציונים' בש"ס עוז והדר בשם כת"י רש"י כי כביכול ריב"ז "דמיין" זאת לפני מיתתו כיון שמוחו של אדם ריק לפני פטירתו, והוכחות לכך שהדבר אינו נכון. שתי הערות על המובא בשו"ת אור לציון חלק יו"ד החדש שיצא לאחרונה, בעניין כשרות שחיטת כת הדרדעים אפי' בדיעבד, ובעניין חליטת הבשר בישיבות הקד', וכן הבהרת מרן שליט"א לגבי מה שכתב בהערת עיני יצחק הל' חליטת הבשר על בעל ילקוט יוסף שכתב דברים אחרים בשמו. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "בנין משה" על הלכות שבת חלק ג' מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א, שיצא לאור השבוע.

מוצש"ק נשא

נושאי השיעור: המשך משיעורים קודמים בעניין חולה שיש בו סכנה שמותר לחלל עליו את השבת, האם צריך לעשות בשינוי היכא דאפשר, כמו לגבי יולדת. שיטת הגרי"ש אלישיב הסובר כי גם בחולה שיש בו ספק סכנה עתידית, צריך לחלל עליו שבת בשינוי, ראיה לדבריו וג' הערות. חידוש האגרות משה כי היולדת אינה נחשבת מסוכנת, והתייחסות לענייני 'זירוז לידה'. ביאור המשנה על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן וכו', סיבת סכנת הנשים בעת לידתן, מדוע ישנן נשים חוטאות שלא מתות אז. פטירת רחל אמנו, ומיכל בת שאול, ואשת פינחס – בשעת לידתן. השגות האחרונים על דברי האגרות משה לגבי סכנת הלידה וזירוז לידה, תירוץ עפ"י המתבאר שלולא הטיפול בה היא תהיה בסכנה. מכתב בעניין לעיסת לבונה כתרופה לקורונה, ושקלא וטריא האם ומדוע הרפואה המערבית מסרבת לקבל זאת. בשבח קונטריס "הבושם" במעלת התבשמות והתקשטות האשה בתוך ביתה, והרחבה בהבנת המושג כוח הפועל בנפעל.

מוצש"ק בהעלותך

נושאי השיעור: בעניין סדר הלימוד בליל שבועות, האם העיקר הוא לימוד תורה שבכתב או תורה שבע"פ, והאם ישנה נפק"מ בין עד חצות לאחרי חצות כמו בליל הושענא רבה. בעניין חבישת המסכות בתקופת הקורונה, שמקיימים בזה שתי מצוות, א' ונשמרתם מאד לנפשותיכם, ב' ואהבת לרעך כמוך. האם צריך לחבוש את צד ימין של המסכה קודם צד שמאל. התייחסות לטוען שחבישת המסכה אינה המצאה של משרד הבריאות אלא כביכול מופיע כבר בספרי הפוסקים האחרונים. תשובה לטוען כי ראינו בתקופת הקורונה בתי כנסת רבים שהתפללו ולמדו כרגיל ללא שום אמצעי זהירות ולא נדבקו כלל בקורונה, בדבר החובה ללכת אחר דעת רוב גדולי וחכמי ישראל שבדור, והראיה מעניין תנורו של עכנאי. האם מותר לצרף קטן למניין עשרה, ומה הדין במקרה שצירפו קטן בשעת הדוחק, האם צריך לחזור על הברכות שכבר בירך הש"צ בצירוף הקטן. השלמה בעניין דחיית המובא בהשלמות ל'הגהות וציונים' בש"ס עוז והדר בשם כת"י רש"י כי כביכול ריב"ז "דמיין" לפני מיתתו כיון שמוחו של אדם ריק לפני פטירתו, והוכחות לכך שהדבר אינו נכון. שמחת נישואי בן זקוניו של מרן שליט"א הבה"ח דוד הי"ו עב"ג שתחי', שתתקיים במתכונת מצומצמת השבוע בעז"ה.

מוצש"ק שלח לך

נושאי השיעור: בעניין ספק סכנה, האם חוששים גם למיעוט. הנהגת הגר"ד לנדו בימי הקורונה. הוכחות ברורות לכך שה"קומפר" המובא בבה"ל הל' ת"ב אשר שמים אותו על החוטם בעת מגפה אינו חתיכת בד כעין מסכה של ימינו אלא מין צמח הנקרא "כופר" (ציפורן). בדין ספיקא דאורייתא לחומרא אם הוא מדאורייתא או מדרבנן, והאם כלל זה נאמר רק באיסורין או גם במצוות כעין מצות מזוזה, ובדין ספק ספיקא. השלמה בעניין הלבונה כתרופה למגפה, ושכשרותה אינה מוטלת בספק. עניין המזל, רגע לידת הרמב"ם, הר"י הלוי והראב"ע, ומעשה על לידת אלכסנדרוס מוקדון (מקרון). לאחר השיעור שמחת שבע ברכות לבן הזקונים של מרן שליט"א ר' דוד רצאבי הי"ו כמסורת יהדות תימן

מוצש"ק קרח

נושאי השיעור: דברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א בדבר לבישת מסיכה בתפילת שמונה עשרה, עניין לבישת מנעלים בבית הכנסת, ותשובה מדוע התיר מרן שליט"א להתפלל שמו"ע עם מסיכה. מקורות מן הקדמונים לכיסוי הפה עם מסיכה מן הפסוק לגבי מצורע 'ועל שפם יעטה', בעניין צורת עטיפת האבלים, וחיזוק נוסף לכך שה'קומפר' המובא בביאור הלכה אינו מסיכה. השלמה בעניין מהו 'הכופר', ותוספת בעניין ה'לבונה' כסגולה למגיפת הקורונה. המשך דברי הגר"מ שטרנבוך, והתייחסות מרן שליט"א לדבריו. כדאי לומר מדי פעם את תפילת 'ריבון העולמים וכו' שתעצור המגיפה וכו' בנוסח הארוך והמורחב המובא בספר שלטי הגיבורים לר' אברהם הרופא. 'אז נדברו יראי י"י איש אל רעהו' – עשרה דברים הצריכים חיזוק בבית הכנסת, כפי שפורסמו בביהכ"נ 'פעולת צדיק' בני ברק בראשות מרן שליט"א. ההבדל שבין רדום לבין נרדם. מורא מקדש גם לתלמידי חכמים. חומר קדושת בתי הכנסת אצל אבותינו נע"ג. מעשיות מגדולי ישראל בדבר קדושת בתי הכנסת. הסיבה לפרעות ומיתות משונות שחוללו הקוזקים בשנת ה'ת"ח ה'ת"ט. מדוע חומרת הזלזול בקדושת בתי הכנסת, פוגמת יותר משאר העבירות. משל במלך ופרדס. חובת ההשתחוויה בכניסה וביציאה מבית הכנסת.

מוצש"ק חוקת ובלק

נושאי השיעור: בעניין כתובה בנוסח תימני לבני זוג ספרדי או אשכנזי, וכן תיקון כתובה כזאת אם נמצאה בה טעות או כתובה שנאבדה, והתייחסות למ"ש בספר משפט הכתובה בעניין זה. שינוי המבטא ומסורת קריאת ס"ת ותפילה אצל העדות האחרות, ובעניין אל תטוש תורת אמך. הרחבה בעניין נוסח הכתובה המקורי לפי מסורת יהדות תימן. השלמת התשובה לשואל בשיעור הקודם לגבי שיטת הגר"ש וואזנר בעניין הריחוק מן הנִדה בזמנינו, ביאור ההרחקות שהיו נהוגות בדורות שעברו, חידוש הגרי"ח בבן יהוידע כי נחלש עניין הטומאה, עניין שינוי הטבעים בדורות האחרונים, ושהצדיקים היו נזהרים בחומרות גבוהות.

מוצש"ק פינחס

נושאי השיעור: בירור דין ההשתחוויה בכניסה וביציאה מבית הכנסת, מדוע דין זה הובא בשלחן ערוך רק בעקיפין ולא כהלכה מפורשת, מעשה ב'חסיד' שחיפש מקור לחומרא של 'שרויה' בפסח, והאם ישנו חילוק בין כניסה לבית הכנסת לבין כניסה לבית המדרש. דברי מוסר מגאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א בדבר הזלזול בקדושת בית הכנסת. התייחסות מרן שליט"א לסברת האומר כי אין להשתחוות בכניסה לביהכ"נ ללא תפילין, והתייחסות לשיטה המוטעית הסוברת כי לא מתאים להשתחוות לפני ספר תורה. בעניין דיבורים בטלים בבית הכנסת, ומעשה בהגר"י צדקה ז"ל בעניין זה. אין לעסוק בתורה בבית הכנסת אפי' בזמן שהציבור אומרים תחינות ובקשות. המשך ביאור תקנות אז נדברו יראי י"י וגו' – עשרת הדברים לחיזוק קדושת בית הכנסת, צורת התפילה, סגולה בעת אמירת עלינו לשבח, וישועת ה' כהרף עין. מחלוקת לגבי זמן אמירת הפסוק בבית אלד'ים נהלך ברגש, הערה על מ"ש בפסקי תשובות, וכיצד ההנהגה הראויה למעשה. הערות על המעשה המובא בחוברת ברוך יאמרו, לגבי הגר"פ מקאריץ ומהר"י סבא. הוכחות והסבר לכך שגזירות ת"ח ת"ט הגיעו בגלל עון הדיבור בביהכ"נ בעת התפילה, ולא כפי שהביאו בשם ת"ח אחד שהגזירות באו בגלל עוונות חמורות אחרות אלא שהתפילות לא הגיעו כיון שדיברו בזמן התפילה. הערות הרב איתמר חיים הכהן שליט"א על השיעורים הקודמים. המשך ביאור המעשה שהובא בשיעור הקודם על פגישת בעל הנודע ביהודה והבעל שם טוב, שכחת התורה או ידיעת שורש התורה

מוצש"ק מטות

נושאי השיעור: המשך בעניין האיסור לעסוק בתורה בבית הכנסת בזמן שהציבור אומרים תחינות ובקשות, והאם ה"ה לתלמיד חכם. השלמה בעניין חיבור הספר שלחן ערוך שנכתב ע"י מרן בסוף ימיו ולכן יש סתירות וכפילויות וכו', ותשובה לשואל אם כן כיצד להכריע. בעניין עמידה בעשרת הדיברות, דין לא תתגודדו, נפילת פנים. מעלת ספר משלי. כיצד נכתב בכותרת הסימן בשלחן ערוך שמנהג הכפרות הוא מנהג של שטות. האשכנזים והספרדים קיבלו את הכרעות מרן כתורה מסיני. השלמה לגבי הרחקות יתירות בימי נדותה של האשה, חידוש בדעת הרמב"ם, תירוץ בעל מעשה רוקח ותמיהה עליו. שני טעמים לחומרות היתירות בדיני הנדה, ובירור דעת הרמב"ם בזה.

מוצש"ק מסעי

נושאי השיעור: השלמה בעניין המעשה שהיה עם הבעש"ט והנודע ביהודה בשאלה לגבי כשרות העוף, ביאור דברי הגמ' במסכת שבת דף קל"ח עתידה תורה שתשתכח וכו', וחשיבות ידיעת ההלכה למעשה. השלמה בעניין הרחקות בימי נדות האשה, האם נהגו בתימן בחומרות יתירות בימים אלו. תשובה לשואל מהיכן המקור לדברי מרן שליט"א בשיעורו השבועי מוצש"ק שלח לך "אין לך אלא רופא שבימיך", אין בסיס למשפט "אין לך אלא רופא שבארצך", התייחסות לדברים חמורים שכתב בספר טומאת אשם [טהרת משה – ערוסי] ותגובה על מה שהביא כביכול בשם מרן שליט"א בספרו קדושת ישראל. כמה שיטות כיצד יש להתייחס מבחינה תורנית למדענים האומרים ההיפך מדברי חז"ל בענייני העולם, כגון רפואה וטבע וכו'. התייחסות למצב כעת בעיקבות התפשטות מגיפת הקורונה, ודברי חיזוק לגבי האיסור להשתמש במכשירים טכנולוגיים טמאים שבדורנו. האם למסכה יש דין של בגד וממילא יהיה אסור ללבשה הפוך. האם צריך להכין את המסכה לפני שבוע שחל בו תשעה באב כדין בגד מכובס. ביאור המלבי"ם כי המגיפה שהיתה בזמן דוד המלך ע"ה הביאה לבניית בית המקדש הראשון, ותפילה כי כך יהיה בקרוב בימינו

מוצש"ק דברים

נושאי השיעור: דברי הלכה והנהגה מאת הגאון הצדיק רבי נסים רצאבי זצ"ל – אביו של מרן שליט"א, לרגל יום היארצייט שלו בתאריך ו' מנחם אב. הפטרת איכה היתה לזונה וגו' שקראנו בשב"ק זו, ביאור דברי הגמ' ביבמות מט: כי מנשה הרג את ישעיה, מקומות שאומרים בתפילה דברים בשם ישעיה הנביא אולם לא מזכירים את שמו, והיכן קברו של ישעיה. בעניין מקום קבורתו של אלישע הנביא, חידוש מדוע ישנה עבודה זרה על קברו, אלישע אחר היה גלגול של גיחזי. מערת המכפלה ומקום מקדשנו אשר שועלים הילכו בם והנמצאים בחלקם בשליטת הישמעאלים. צורת החזקת כוס של ברכה, תשובה לשואלים בדבר התמונות שפורסמו בחוברות "שערי יצחק" מהחתונה ומשמחת ז' ברכות של בן מרן שליט"א שם נראה מרן אוחז את הכוס בצורה אחרת, וביאור הראיה מן הפסוק ונתן הכוס על כף פרעה. בעניין נר חנוכה במוצאי שבת, האם נר חנוכה קודם או נר הבדלה. בעניין אכילת בשר בשבוע שחל בו תשעה באב או מראש חודש אב, תשובה לשואלים התייחסות מרן שליט"א על דברי הרב יצחק יוסף (רב אחד מירושלים…) בשיעורו האחרון אשר כהרגלו חוזר בכל שנה על אותם הדברים מבלי לענות על כל הטענות שהעלו בפניו, ותוספת דברים חדשים ממרן שליט"א בעניין זה. בעניין ההנהגה בבית הכנסת, יראת שמים והכנעה וכבוד בית הכנסת. השלמה לגבי דברי הטוען כי לא יכול להיות שבעוון הדיבור בבית הכנסת מקבלים ענשים כ"כ חמורים. בעניין בית כנסת המחולק ל"קפסולות" ע"י ניילון, האם זה נחשב מחיצה החוצצת בין המתפללים.

מוצש"ק ואתחנן

נושאי השיעור: הרחבה בעניין צורת החזקת כוס של ברכה עפ"י הפשט ועפ"י הקבלה, התייחסות לשואלים בדבר צורת החזקת הכוס ע"י מרן שליט"א כפי שפורסמה בחוברת "שערי יצחק" מוצש"ק קרח התש"פ. האם ניתן לאחוז את הצלחת כשעליה הכוס, וכיצד אוחזים גביע עם רגל. כשם שלמנהגינו אין לקבוע את המזוזה באלכסון כיון שזה לא כמר ולא כמר, כך גם בעניין צורת החזקת הכוס. סיכום י"ד צורות להחזקת הכוס, ומסקנת מרן שליט"א למעשה כיצד לאחזו. השלמה מהשיעור הקודם בעניין אכילת בשר בשבוע שחל בו תשעה באב, תשובה לשואל האם אפשרי לנהוג שיום אחד נאכל בשר ויום אחד לא, והתייחסות לדברים המוטעים שפורסמו בעלון "בית נאמן" האחרון בשם הרב מאזוז. מכתב שקיבל מרן שליט"א מאת הרב מסעוד משולם שליט"א אשר הוציא לאור את הכתובה התימנית, עליה דובר בשיעור מוצש"ק חוקת ובלק התש"פ.

מוצש"ק עקב

נושאי השיעור: דברים לזכרו של הרה"ג עמנואל בשארי זצ"ל שנבל"ע ביום ט"ו באב. מותר להספיד תלמיד חכם בפניו ביום שאין אומרים בו תחנון, וגדר תלמיד חכם לעניין זה. שלוש הערות שהובאו בשמו בספרי שלחן ערוך המקוצר, וכן ההקדמה שכתב לסדרת ספרי שע"ה. ביאור המעשה באותו צדיק שידע שישנו גיד נוסף במוח לפי העניינים הרוחניים באדם העליון. השלמה בעניין מאמר חז"ל ג' חדשים הראשונים תשמיש קשה לאשה וגם קשה לולד וכו' שזהו עפ"י הרמזים בתורת הנסתר, ונפק"מ להלכה ולמעשה. השלמת התשובה לגבי סדר הרמב"ם בהלכותיו לגבי ההרחקות מן הנדה, וביאור שהרמב"ם בא לאפוקי מדעת הגאונים. ששה הבדלים שבין דֶּבֶר לבין מגיפה, ושישנו הבדל גם בתרגום ובתלמוד בבלי. ביאור יסוד המלה דבר, והמלה מגיפה. הקורנה אינה מגיפה אלא דבר. אין נכונה השמועה כי הקורונה קשורה למלחמת גוג ומגוג.

מוצש"ק ראה

נושאי השיעור: דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין סגולת אמירת פיטום הקטורת. שורש המגיפה על פי חכמי האמת. חשיבות אמירת פסוקי הקטורת בנחת עם טעמי המקרא ומבלי לדלג אף מִלה. השלמה בעניין ההבדל שבין דֶּבֶר לבין מגיפה, ופירוש המלה 'דברתא' המובאת בתרגום על המלה 'מלקוח'. חמש צורות נוספות להחזקת כוס של ברכה, ובסה"כ עשרים צורות. פסק דין שיצא השבוע לגבי המפיצים ומפרסמים כיום דברי מינות וכפירה בריש גלי, מקורות מהגמרא בהם נקטה לשונות מיוחדים בכדי לאפוקי מדעת הצדוקים, כגון בעניין ביאור הפסוק עין תחת עין וגו', וכן בעניין גלילת המזוזה וקביעתה כך במשקוף הדלת. השלמה לגבי הכתובה בנוסח תימני שהוציא הרב מסעוד משולם שליט"א, והתייחסות למכתב תשובתו למרן שליט"א בעניין זה.

מוצש"ק שופטים

נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בעניין צַדּוּק ובַיְתּוּס תלמידי אנטגנוס, ודברי שאר הראשונים בעניינם ובעניין הקראים הכופרים בתושב"ע. האם ישנו הבדל בין הצדוקים לבין הבייתוסים. המשך ביאור דברי הגמ' במס' ב"ק עין תחת עין וכו' לא סלקא דעתך, דתניא וכו'. מדוע נאמר בתורה ג' פעמים עניין עין תחת עיין, ומדוע פעם אחת נאמר 'עין בעין'. המשך ביאור דברי הרמב"ם בדין עין תחת עין, יישוב תמיהת בעל ים של שלמה ובעל מעשה רוקח על דבריו. קושיא עצומה על הרמב"ם ממ"ש בעצמו בספרו מו"נ, וביאור דברי הטוענים עליו. ביאור מרן שליט"א על דברי הרמב"ם הנ"ל, ועפי"ז תשובה לשאלה דלעיל מדוע נאמר בתורה ג"פ עניין עין תחת עין, וביאור עפ"י הסוד מדוע פעם אחת נאמר 'עין בעין'.

מוצש"ק כי תצא

נושאי השיעור: דברי מרן שליט"א בדבר "המגבית השנתית" שהחלה בימים אלו לטובת מוסדות יד מהרי"ץ. התחלת הנדון האם בעידן הקורונה מותר להניח מסיכה בסוף השופר היכן שהקול יוצא, כי לא רוצה שיתוז רוק ממנו לקהל. תשובה לשאלה מדוע בירכו על הלבנה במוצאי שבת זו, ולא במוצש"ק שעברה עפ"י דעת מהרי"ץ כי אפשר לברך לאחר ג' ימים מהמולד. תשובה לשואלים מדוע בספר "טופס כתובות" כתב מרן שליט"א כי יש לכתוב בכתובה אדר הראשון – אדר השני (בה"א הידיעה) למרות שנמצאו כתובות מתימן בהן כתוב אדר ראשון – אדר שני. בעניין ההמצאה החדשה של מגנט התופס את רצועת התפילין בסוף האצבעות, ומדוע מרן שליט"א לא נתן הסכמתו להמצאה זו. המשך בעניין הצדוקים והביתוסים אשר כפרו בתושבע"פ, השלמה בעניין עין תחת עין – ממון, מי הספר השני שכתב את התירוץ שאמר מרן שליט"א ומדוע לא נזכר שמו בספר תורה שלמה, בעניין הרפורמים והקונסרבטיבים, ובעניין כשרות הספר תורה שלמה. ביאור עניין עין תחת עין עפ"י הסוד. תשובה לשואל שהרי גם הרס"ג לא האמין בגלגולי נשמות. השלמה בביאור גירסתינו בשמות צַדּוּק ובַיְתּוּס תלמידי אנטגנוס. השלמה בעניין הכופרים בזמנינו המפיצים דברי כפירה בקרב הציבור החרדי, ופסק דין שיצא נגדם לאחרונה.

מוצש"ק כי תבוא

נושאי השיעור: ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין מזמור הללו אל בקדשו וגו' הנאמר במוסף של ראש השנה, אשר יש בו עשרה הילולים, והקשר לכ"ב אותיות שבהן נברא העולם. מדוע בפיוט לך ה' הצדקה וכו' נאמר שבע פעמים המלה "שמך". ביאור המלבי"ם לגבי המובא במלכים ב' על אלישע הנביא שעשה נס בתוך נס עם המלח וכו', ומה הפירוש "המים הרעים". השלמה בעניין עין תחת עין – ממון, לאפוקי מן החושבים שחז"ל שינו את הפירוש בתורה בגלל שהדבר 'אינו מתאים' לדורות שלנו. המשך ביאור דברי הרמב"ם בעניין זה. עשרת הדרשות שנכתבו בגמרא בעניין עין תחת עין – ממון. מצד איזה סוג מוקצה אסור לטלטל אקדח בשבת, וביאור החזו"א לגבי עין תחת עין. השלמה בביאור דברי הגמ' בב"ק 'לא סלקא דעתך' שזה בא לאפוקי מן הצדוקים, ותשובות מרן לחמשת ההערות שהעירו בעניין זה. ביאור בעל הטורים לגבי הקשר שבין שלושת הפעמים שנאמר בתנ"ך 'עין בעין'. מסקנת מרן שליט"א לגבי השאלה האם מותר לשים מסיכה על הפה בעת תקיעת שופר, וכן האם מותר לשים מסיכה על השופר עצמו היכן שהקול יוצא.

מוצש"ק נצבים וילך

נושאי השיעור: מדוע לא אומרים 'נצבים ווילך' בתוספת וא"ו כפי שאומרים בכל הפרשיות המחוברות שבתורה, אלא נצבים וילך. כפי שביארנו כי הראיות המובאות בגמ' ב"ק בעניין עין תחת עין – ממון הן רק בכדי להראות את חכמת התורה כי הדבר נרמז בה, כך גם לגבי הראיות בעניין עשיית התרועה בנשימה ולא באמצעות נענוע היד, ותשובה לטוענים כי מסתברא לכאורה שאין הבדל כיון שהמצוה היא בשמיעת קול שופר ולא בתקיעה, והתייחסות לאלו ששינו את מסורת ומנהג תימן בעניין זה כמו גם בעניינים נוספים אחרים. המשך בעניין אנשים שלמדו תורה אולם בעוה"ר סטו מן הדרך, כגון הדרדעים והרפורמים והקונסרבטיבים, וראיות להשקפותיהם ודעותיהם הפסולות בעניינים שונים. תשובה לשאלה בעניין עשיית שברים ותרועה בשתי נשימות כדעת מהרי"ץ זיע"א, כי לכאורה מלשון הזוהר הקדוש משמע כי יש לעשותם בנשימה אחת. המשך בעניין הדחיות המובאות בגמ' ב"ק על הראיות בעניין עין תחת עין ממון, ושמונה ראשונים שמהם אפשר להוכיח כי הדחיות אינן למסקנא. ביאור שנים מחכמי תימן לגבי המובא בגמ' ב"ק דף ס ע"ב דֶּבר בעיר אל יכנס אדם יחיד לבית הכנסת שמלאך המות מפקיד שם "כליו". דברי מרן שליט"א בעניין חשיבות הקונטריס חומת האמונה שיצ"ל ע"י הרה"ג פינחס שפירא שליט"א.

תשפ"א

מוצש"ק האזינו – דרשת שבת שובה

נושאי השיעור: עניינים חדשים ודקדוקים בלשון הגמרא בעניין אמירת המלך הקדוש והמלך המשפט בעשרת ימי תשובה, ושאר השינויים שבתפילה. סיבה נוספת למה אבותינו נע"ג נהגו לקחת את השופר הארוך והמסולסל של דישון למצות תקיעת שופר. המשך ביאור דברי הגמרא דלעיל. הוספת דברים בעניין הפסוק וחפרה הלבנה ובושה החמה, והתייחסות למשתמשים בתאריך הלועזי במקום בתאריך העברי. סיפור מהחפץ חיים אשר בירך חתן שיזכה להישאר בלימוד, ובעניין הבקשות שאנו מבקשים כגון חיים ופרנסה וכו' ולא על הדברים הרוחניים. השלמה בעניין כתיבת אדר הראשון או אדר השני בכתובות ובגטין. האם ראוי להשתמש במושג 'חוזרים בשאלה', והסיבה לאלו שיש להם שאלות באמונה. השלמה בעניין עין תחת עין – ממון, כי מחוץ לתשלום הממון יש צורך שימחל לו. פיטום הקטורת או אמירתה אינה סגולה אלא שיש בה כוח רוחני לעורר לחזרה בתשובה ולחרטה. דברי מרן שליט"א בשבח הקובץ החדש דברי חפץ חלק ט"ו – תשרי התשפ"א בשל"ב.

דרשת חג הסוכות מפי מרן שליט"א – חול המועד סוכות

דרשת חג הסוכות מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסרה מתוך סוכתו שבביתו ביום שלישי ד' דחול המועד סוכות, י"ח תשרי התשפ"א, והועברה בשידור חי לאלפי תלמידיו ושומעי לקחו. נושאי השיעור: אדם שראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית, ובסוף השולחן יושב אדם חולה קורונה ל"ע, האם עדיין ישנו חשש שמא ימשך אחר שלחנו לתוך הבית. כיצד לנהוג בשעת ההושענות וההקפות בעידן מגיפת הקורונה. המשך בעניין האם מועילה הקטורת ללא תשובה. אימתי עומדים לפני שמתחילים תפילת שמונה עשרה בשחרית, וחיזוק למנהג אבותינו לעמוד במלים 'רם ונישא' ולא במלים 'תהלה לאל עליון'. מדוע מנהגינו לעמוד באמירת י"י מלך וגו' רק בשבת ולא בחול, ועד היכן צריכים לעמוד. דברי חיזוק בענייני קדושה ואמונה הנחוצים בזמנינו, מעשה בקיסר אוסטריה שביקר בירושלם וכו' ומקור תשובת החכם שענה לו. בעניין שכינתא בגלותא, ופירוש מהרי"ץ זיע"א על ההושענות לגבי הפסוק נגילה ונשמחה בך. האם ישנה אפשרות להקדים את פרשת האזינו לפני פרשת וילך. השיעור יוקלד ויודפס בחוברת "שערי יצחק" נפרדת. תמונות ע"י הצלם יעקב כהן

מוצש"ק בראשית

נושאי השיעור: ביאור הפסוק וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים – היינו התורה שפרשו ממנה ג' ימים. השלמה בביאור מאמר הזוה"ק על כך שאנו צווחים ככלבים הב הב על הצרכים האישיים בתפילות ימי הרחמים והסליחות ולא על תיקון השכינה, ותשובה לשאלה שהרי כך תיקנו בנוסח התפילות לבקש עליהם. השלמה לשיעור מוצש"ק נשוא התש"פ בעניין גרגירי הלבונה כתרופה למגיפת הקורונה, ובעניין אמירת פיטום הקטורת ופסוק ויאמר אליהם ישראל אביהם וגו' נכאת וצרי ולוט, וסגולת צמח השדאב. תשובה לשאלה כיצד שכחו את מסורת התרועה בעם ישראל, השלמה בדעת הרמב"ם והגאונים בעניין זה, ובדין תימנים השומעים תרועה של עדות אחרות. השלמה בעניין העושים תרועה ביד ולא בנשימה מהבטן. ביאור מאמר חז"ל על הפסוק ולקחתם לכם – לקיחה ביד כל אחד ואחד, ודברים שאמרו חז"ל בכדי להוציא מליבם של הצדוקים, ומה עשו הקראים עם הלולב. המשך בעניין עין תחת עין – ממון, דחיית דברי האנשים הנוטים לדעת מינות שלא כהלכה עקב השקפתם המשובשת, עד שתלו דבריהם ברבם הרב קוק ואף טענו שכביכול כך דעת הרמב"ם רק שהסתיר זאת בדבריו.

מוצש"ק נח

נושאי השיעור: ביאור מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים בתחילת מזמור תהילה לדוד ארוממך אלהי המלך וגו', עניין חסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת קודם התפילה, והשלמה מדרשת חוה"מ סוכות לגבי עמידה לפני שמו"ע במלים 'רם ונישא' ולא במלים 'תהילה לאל עליון'. ביאור פירש"י בפרשת השבוע נח בעניין המבול שבא בגלל הזנות, ומדוע הקב"ה הורג טובים ורעים כאחד. למלאך המות קוראים בשעת המגיפה בשם דֶּבֶר. מצבינו כיום בדורינו כמו דור המבול. השלמה בעניין התרועה בקול רועד, וביאור המעשה באותו משומד שלא יכל לעשות תרועה וכו' מהמקור שבספר עיני העדה, כי שם משמע שהמדובר בתרועה טו טו טו וכו'. תוספת דברים לעניין דלעיל לגבי סיבת הדֶּבֶר, מרבינו טוביה הרופא הכותב לגבי מגיפת הדבר שהיתה בזמנו ושהסיבה לכך היא בגלל הזנות שהיתה אז. בירור והשלמת דברים לגבי המובא בספר בית תפילה כי יש אומרים בכל השנה המלך המשפט. תגובת מרן שליט"א לפירסום המעשה שהיה כביכול עם הבבא סאלי זיע"א אשר לא רצה לברך על אתרוג תימני אלא רק על מרוקאי, ומדוע הר"מ אליהו לא רצה לברך על האתרוג המרוקאי אלא רק על התימני, דוגמאות לכך שלפעמים הקב"ה לא מראה דברים אפי' לצדיקים גדולים בעלי רוח הקודש, ומעלת האתרוג התימני יותר מן האתרוג המרוקאי.

מוצש"ק לך לך

נושאי השיעור: ביאור דברי הגמ' במס' סוכה בעניין הלימוד מן הפסוק 'פרי עץ הדר' – אתרוג ולא פלפלין, והלימוד כי צריך שיהיה ניכר לקיחתה. ביאור הפיסקא שבפיוט הנאמר בשמחת תורה אמונה יצרה וכו', 'זמנים משונים, והיא לא תשונה. לנצח נצחים, במצוות תמידות', והשלמה לגבי הטועים בביאור הלימוד 'עין תחת עין – ממון'. השלמה בעניין האתרוג המרוקאי ודברי הערוך לנר, וביאור ההסתכלות של הבבא סאלי זצוק"ל לגבי אתרוג זה. השלמה בעניין מ"ש הרב משאש לגבי המבטא התימני, ודוגמאות לטעיות המרוקאים במבטאם.

מוצש"ק וירא

נושאי השיעור: טעם חלק מקהילות ישראל המסיימים את הפטרת וירא במלים "ותאמר שלום" כחיזוק לאמונת חכמים, ומקור הביטוי הפסול "סיפור מההפטרה". השלמה בעניין שמות הכופרים ביסודות תושבע"פ וספריהם המובאים בתלמוד ירושלמי הנדפס בזמנינו, פירוט עליהם מתוך חוברת נצחיות התורה להרה"ג פינחס שפירא שליט"א, ודוגמאות נוספות מתוך ספרים אחרים שנדפסו בזמנינו אשר הביאו את שמותיהם ודעותיהם של אותם המקולקלים. ביאור האור החיים הק' בעניין דברי הקב"ה למשה רבינו ע"ה אל תקרב הלום – של נעליך מעל רגליך וגו', כי לכאורה היה צ"ל ההיפך, קודם של נעליך וגו' ואח"כ אל תקרב הלום, והאם מצות לא תעשה יותר חמורה ממצות עשה. דעת מרן שליט"א בעניין פתיחת קברים שבהם כביכול נקברו ילדי תימן בתקופת עליית לארץ ישראל, והאם מותר לקחת דוגמא לצורך בדיקת די אן אי. התייחסות לדברים שפורסמו בעלון "בית נאמן" האחרון (וירא התשפ"א) בשם הרב מאיר מאזוז אשר קובע בצורה נחרצת דברים שאינם נכונים, כגון בעניין מנהג התימנים לעשות ברית מילה בחצות היום, וכן בעניין מקום סיום קריאת התורה בראש השנה, ומאידך דוגמא לכך שדוקא הם מנסים לשנות מנהגים המקובלים בכל עם ישראל מדורי דורות, כגון בעניין גירסת המלה "ולמה" אין מערבין בה דבש וכו' בפיטום הקטורת, אם היא מלעיל או מלרע. בדבר המגבית לטובת קהילת התימנים "תפארת תימן" בבית שמש ת"ו.

מוצש"ק חיי שרה

נושאי השיעור: מדוע התימנים נוהגים לאחוז את המאכל בשלוש אצבעות ולא בשתי אצבעות כפי שכתב בספר ראשית חכמה. תשובה לשואל האם רצוי לתת לילדים לשחק במשחק "טלית ותפילין" הנמכר בחנויות משחקי הילדים, וסיבת ההיתר כיום לשחק בבובות. המשך בעניין ראיות הגמ' במסכת סוכה דף ל"ה לגבי פרי עץ הדר וכו' זה אתרוג וכו', ביאור גירסת מדרש הגדול בסוגיא זו, מיהו עקילס המתרגם, וכיצד לומדים מלשון יונית ללשון הקודש. פירוש המלבי"ם בסוגיא דלעיל, וראיה גם מדבריו כי אין מחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן לגבי הדר שזהו אתרוג. מדוע לאתרוג יש דין של ירק, דעת החזו"א כי בפירות הדר כגון לימון ותפוז וכדו' הגדלים על כל מים יש להפריש פעמיים מעשרות מספק, דעת הגרשז"א המוכיח מרבינו הרמב"ם שכ' אתרוג בלבד, מ"מ בדברי האחרונים ודחיית דברי הטוען כי ברמב"ם לא מופיע פרי לימון, כי בספרו משנה תורה כתוב פרי הלימון בשם מלוחים.

מוצש"ק תולדות

נושאי השיעור: דברי הגר"ח מולאזין בביאור למשנה בפרקי אבות על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח. עיקר לימוד התורה היא הלכה למעשה. ביאור תשובת הר"י מיגאש שהובאה ע"י מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעולת צדיק בעניין אדם הבקי בספרי קיצורי הלכות ותשובות הגאונים בספרי דינים, מבלי שלמד גמרא ואף אינו יודע לקרוא גמ' כדבעי, ומנגד דעת מהר"ל מפראג האומר ההיפך מדבריו. שקלא וטריא בדברי האחרונים הדנים במחלוקתם, וביאור מרן שליט"א כי אין מחלוקת ביניהם. פסק הלכה מאת מרן שליט"א שיצא השבוע בעניין פתיחת קברי ילדי תימן הנעדרים, תשובת בעל יביע אומר והתייחסות לשיטת פסק ההלכה שלו בעניין זה, כמו בעניינים אחרים כגון בעניין ס"ת המנוקד ובעניין הרחקות מנדה, וחשיבות כוח הוראה עם סברא. המשך בעניין פירות הדר כגון לימון ותפוז וכדו' הגדלים על כל מים האם דינם כאתרוג, חיזוק דעת הגרשז"א המוכיח מרבינו הרמב"ם שכ' אתרוג "בלבד", תשובה לטענת הגר"ח קניבסקי בספרו דרך אמונה והתייחסות לראייתו, ודעת מהר"ח כסאר בשו"ת החיים והשלום בעניין זה.

מוצש"ק ויצא

נושאי השיעור: ביאור תשובת רב שרירא גאון שהובאה ע"י מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעולת צדיק בעניין ת"ח צעירים שאינם גדולי תורה אשר מתנשאים לחלוק על דעת הגאונים, והמשך ביאור תשובת הר"י מיגאש שהובאה קודם לכן בעניין אדם הבקי בספרי קיצורי הלכות ותשובות הגאונים בספרי דינים מבלי שלמד גמרא. התייחסות למ"ש בספר תורת חכם וספר שושנת המלך בדעת מהרי"ץ לגבי שתי תשובות הגאונים הנ"ל, והאם מהרי"ץ מסכים לתשובות אלו לדינא. תשובה לשואל כי אולי כוונת הר"י מיגאש שאין המדובר באדם שלא יודע לקרוא גמרא כלל, אלא שהוא טועה בהבנת פירוש הגמרא. המשך בעניין פירות הדר הדומים לאתרוג כגון לימון, שקלא וטריא בדברי אחרוני זמנינו בעניין זה, והמשך חיזוק דעת הגרשז"א המוכיח מרבינו הרמב"ם שכ' אתרוג "בלבד". התייחסות לדברי הטוען כי הלימון מורכב מאתרוג עם ליים. תשובה לשואל בעניין סיום הפטרת חיי שרה לפי מנהגינו. השלמה בעניין החסידים אשר ממעטים בלימוד נ"ך.

מוצש"ק וישלח

נושאי השיעור: דברי בעל חסד לאברהם לגבי 30 מיני פירות האילן שישנם בעולם, ביאור עניין מים זכרים ומים נקיבות, השלמה בעניין אתרוג הגדל על כל מים, האם לימון דינו כאתרוג, וביאור השם "מלוחים". קושיית בעל כפות תמרים על דברי הגמ' בסוכה לגבי פרי עץ הדר דהיינו אתרוג, כיצד אמורא חולק על תנא. השלמה בעניין עין תחת עין – ממון. השלמה בעניין לימוד נ"ך בקרב החסידים. בעניין הדלקת נרות חנוכה בחצרות בתים בהם מתפללים עקב הקורונה, ומה הדין בחצר בית כנסת.

מוצש"ק וישב

נושאי השיעור: מי תיקן את נוסח על הנסים בחנוכה, ומי את הנוסח בפורים. ביאור תוספת המלים "ואחר כך באו בניך לדביר ביתך, ופינו את היכלך, וטיהרו את מקדשך, והדליקו נרות בחצרות קדשך, וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול" המצוי בנוסח על הנסים בעדות האחרות, ומדוע חכמי תימן לא קבעו להוסיף זאת בנוסח למרות שישנם דברים שהוסיפו מנוסחאות הספרדים בתפילה. מה הפירוש והדליקו נרות "בחצרות קדשך", וכי מדליקים את המנורה בעזרה של בית המקדש? למה לא מוזכר בנוסח על הנסים את נס פך השמן, כמו גם בספרי החשמונאים שלא הזכירו זאת. תשובה לשואל האם בלימוד ענייני דרבנן, כגון הסוגיא במסכת שבת בעניין חנוכה או הלכות חנוכה, מקיימים מצוות תלמוד תורה מדאורייתא או מדרבנן, למרות שחנוכה רק מדרבנן. תשובה לשואל בעניין הבלבול הקיים בקרב מתחזקים ובעלי תשובה לגבי דרך לימוד התורה וקיום המצוות וכן הנהגות אחרות וכו'. דברי מרן שליט"א בשבח ההוצאה המחודשת של סדרת הספרים שלחן ערוך המקוצר ח' חלקים שיצ"ל השבוע במהדורא מוקטנת, לעילוי נשמת הרה"ג עמנואל בשארי זצ"ל מנכ"ל מכון פעולת צדיק

מוצש"ק מקץ

נושאי השיעור: בעניין אכילת סופגניות בחנוכה, תשובות לטענת הגרשז"א כי קבעו לאכול סופגנין בחנוכה בכדי לברך ברכה מעין שלוש, והתייחסות למובא בחוברת קול ברמה בשם הגר"י זילברשטיין לגבי מה הדין באדם שאכל סופגניות ולא אמר "ועל מזבחך" בברכה מעין שלוש, שזה מילתא דבדיחותא. שני הסברים לקשר שבין ימי החנוכה לבין צום עשירי בטבת, ודחיית דברי ספר קול דודי בעניין זה. השלמת התשובה לשואל בעניין הבלבול הקיים בקרב מתחזקים ובעלי תשובה לגבי דרך לימוד התורה וקיום המצוות וכן הנהגות אחרות וכו', והרחבה בעניין גורל נביאי השקר שהיו בזמנם וגורל השומעים להם, והשוואה לאנשים בזמנינו הנתלים ברבנים האומרים נגד התורה גם אם יש מהם העושים נסים ונפלאות. פסק מרן שליט"א כי אין להניח תפילין בתפילת מנחה של צום י' בטבת שחל בערב שבת.

מוצש"ק ויגש

נושאי השיעור: חידוש נפלא ממהרש"א עמ"ס מכות דף י: לגבי 'בדרך שאדם רוצה בה מולכין אותו', ועפ"י זה השלמה לגבי שאלת הנביא ירמיה את הקב"ה בעניין נביאי השקר שהיו בזמנו. מכל דיבור של אדם נוצר מלאך, לטוב או לרע, והאם גם ממחשבה. סיכום שמונת המהלכים בביאור השאלה מדוע נענשו האנשים שהאמינו בנביאי השקר בזמן ירמיה, הרחבה בביאור בעל דברי יואל מסטמאר בעניין זה ותמיהות עליו. מהלך תשיעי ממרן שליט"א בביאור העניין. כשם שבזמנם אמונת האנשים בנביאי השקר נתנה להם את הכוח להטעות, כך בהיפך לגבי צדיק וחכם כי האמונה בו נותנת לו את הכוח לפעול. ביאור המושג 'הטעייה עצמית', דהיינו שהאדם מסוגל להאמין לשקר של עצמו, ועפ"י זה תשובה לתמיהת אברבנאל על נביאי השקר דאז. דברי הגרי"י וייס שליט"א בספרו 'אוצר מדרשים' בדבר מדרשי חז"ל בדויים שהכניסו מעתיקים ומדפיסים אולם מקורם מאומות העולם, התייחסות לתמיהתו על מ"ש כי נעלם ממנו מקור הסיפור שהביא מרן שליט"א בהגש"פ פרי עץ חיים, וכן למ"ש שם לגבי סיפורי יהודה רוזנברג, ומאידך תמיהא איך הביא בספרו סיפורים ערביים כביכול בשם מדרש חז"ל.

מוצש"ק ויחי

נושאי השיעור: האם הדליקו את הנרות במנורה שבמקדש גם בבוקר או רק בלילה, בירור מנהג האשכנזים והספרדים להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת גם בבוקר זכר למקדש, חמשה נימוקים מדוע אנחנו התימנים איננו חוששים לדעת הרמב"ם הסובר שהדליקו את המנורה בבית המקדש גם בבוקר, והתייחסות למ"ש בספר 'איגרות הראשון לציון' (הרב יצחק יוסף, התש"פ) לגבי דברי מרן שליט"א בשלחן ערוך המקוצר ומנהג יהדות תימן בעניין זה. סיפור המובא בספר 'שירת חייו' (קאליש) על התימנים בעת עלייתם לארץ ישראל. המשך התייחסות למ"ש בספר איגרות הראשל"צ כי התימנים יכולים להמשיך במנהגם לגבי המבטא והמנגינות וכדו', שזה רק דברי פיתוי בעלמא ע"מ שיעזבו את מנהגם בדברים אחרים, ודברי הרה"ג זוהר עוקשי שליט"א בדרשתו בליל שב"ק בביהמ"ד פעולת צדיק ב"ב כי בזכות מרן שליט"א וספריו גם הנוהגים נוסח שאמי שימרו את מסורתם ומנהגיהם, ודוגמאות לכך. השלמת הדרך התשיעית לגבי שאלת הנביא ירמיה את הקב"ה בעניין נביאי השקר שהיו בזמנו, מדוע נענשו הם והאנשים שהאמינו בהם. דרך עשירית בביאור העניין. התייחסות לרב אחד בזמנינו הרואה גילויים נסתרים מן השמים וכדו', ומהיכן הוא שואב את גילויו ודמיונותיו. דברי מרן בשבח חוברת "דרך סלולה" שיצאה לאור השבוע בהדפסה חדשה ומחולקת חינם לבחורי הישיבות הקד' ע"י מוסדות יד מהרי"ץ.

מוצש"ק שמות

נושאי השיעור: תוספת דברים לגבי הדלקת נרות חנוכה בלא ברכה כאשר מתפללים בחצרות הבתים עקב מגיפת הקורונה, ובעניין ברכות שאינן מוזכרות בתלמוד. המשך לגבי התוספת בנוסח 'על הנסים' ואחר כך באו בניך וכו' והדליקו נרות בחצרות קדשך, וכי מדליקים בחצר בית המקדש, והאם ניתן לקרוא להיכל בשם חצר. המשך לגבי שאלת הנביא ירמיה את הקב"ה בעניין נביאי השקר שהיו בזמנו, מדוע נענשו הם והאנשים שהאמינו בהם, וביאור דברי הרמב"ם כיצד התחילה הע"ז בעולם והתייחסותו למי שמאמין כי להקב"ה יש גוף או דמות הגוף ח"ו. פירוש ראב"ע לגבי הפסוק בפרשתנו (שמות) ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד, והתייחסות לדברי האומרים כי שמו של המשוגע (מחמד) רמוז בגימטריא של המלים 'במאד מאד'. התייחסות מרן שליט"א לטעיות חמורות המושרשות פעם אחר פעם בעלון 'בית נאמן' והעלולות להתקבל חלילה כנכונות אצל המון העם, כגון לגבי דברי הרב מאזוז כי כביכול יהודי תימן ניצלו משמד רק בעיקבות 'איגרת תימן' להרמב"ם, וכן לגבי הסיפור שהביא על תימני שכפו אותו בא"י לתת גט עקב טענת מאיס עלי, כי זאת טעות שהוטעה בה הגר"ע יוסף זצ"ל ממי שרצה להטעותו ושאין לסמוך על כך בשום אופן.

מוצש"ק וארא

נושאי השיעור: דברי הגרי"ח בפתיחה לספרו עוד יוסף חי בעניין שיטות הדרשנים באמירת גימטריאות ורמזים וכדו', והשלמה בביאור דברי ראב"ע לגבי האומרים כי מחמד הישמעאלי רמוז בגימטריא במלים במא"ד מא"ד. המשך ביאור תשובת הרמב"ם באיגרת תימן לגבי הגימטריא דלעיל, וכן לפסוקים אחרים הרומזים על מחמד הישמעאלי ויש"ו הנצרי, תשובת רס"ג ושיטת חכמי תימן זיע"א לגבי עניין זה. האם נכון שהנצרים והישמעאלים סללו דרך למלך המשיח. התחלת ביאור עניין לקיחת חיסון נגד קורונה, מבחינה הלכתית ומבחינה השקפתית.

מוצש"ק בא

נושאי השיעור: ביאור מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים עה"פ כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני י"י רופאך. ביאור "תפילה מיוחדת" לרפואת חולי מגפת ה"קורונה" רח"ל על־פי נוסח תפילה שיסד מהרי"ץ זצוק"ל לרפואת מכת האבעבועות שהיתה בזמנם, ומוגהת מכת"י, במעט שינויים הנצרכים בעת ובעונה הזאת. מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א. המשך ביאור עניין לקיחת חיסון נגד קורונה, מבחינה הלכתית ומבחינה השקפתית, ומסקנא למעשה.

מוצש"ק בשלח

נושאי השיעור: ביאור מהרי"ץ זיע"א על הפסוק אל נקמות י"י אל נקמות הופיע, כפילות המלים 'אל נקמות', והמלה 'הופיע' הרומזת על הישמעאלים שהשתתפו בחרבן שני בתי המקדש, הקשר לפסוק הופיע מהר פארן וגו', וגילוי מן הפסוק בהפטרת השבת (וישלח) י"י בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום. חיזוק לימי השובבי"ם, "דמתחסנין למתב", חומר עניין עבודת נשים במקומות שאינם שומרי תורה ומצוות, וקטעים בעניין זה מתוך הספר 'בין שבעים זאבים' מאת הרב יעקב לוי הי"ו שעתיד לצ"ל בקרוב. בעניין המשוגע הישמעאלי מחמד ונשותיו, ועניין הערבים השטופים בזימה שהחל כבר מישמעאל. המשך ביאור דברי האבן עזרא בעניין הגימטריא במא"ד מא"ד כלפי המשוגע מחמד, מעשה בהגר"י ואלוז'ין זצ"ל שענה לכומר שמצא רמז לנתינת דם במצות כביכול מן הראשי תיבות דצ"ך עד"ש באח"ב. ביאור נפלא ממרן שליט"א לגבי ששת הפעמים שבם כתוב בתנ"ך במאד מאד, וחיזוק לדברי אור האפילה הסובר כי המלים 'במאד מאד' רומזות על המשוגע ודלא כהרמב"ם. המשך ביאור "התפילה המיוחדת" לרפואת חולי מגפת ה"קורונה" רח"ל על־פי נוסח תפילה שיסד מהרי"ץ זצוק"ל לרפואת מכת האבעבועות שהיתה בזמנם, האם יחיד יכול לאמרה, והאם דוקא עם שופרות, ועוד פרטים בביאור תפילה זו.

מוצש"ק יתרו

נושאי השיעור: השלמת ביאור דברי הרמב"ם לגבי מצוה מעקה, וכיסוי הבור, ומניעת כל דבר שיש בו סכנת נפשות, תירוץ לקושיא משיעור מוצש"ק בא התשפ"א, וחיזוק מסקנת מרן שליט"א בעניין החיסונים נגד קורונה. צריך לעשות מעקה גם כשעושים מדרגות מהבית לגג או כשעושים סורגים לחלונות, ויש לברך על כך "לעשות מעקה". ביאור המלה "מעקה", וביאור הנוסח במי שבירך לקהל, 'מכל צרה ובישא'. ביאור דעת הרמב"ם בחילוק נוסח ברכות המצוות בין מי שעושה לעצמו לבין העושה לאחרים, מדוע הרמב"ם הקדים את המלים 'אשר קידשנו במצוותיו וציוונו' דוקא קודם ברכת 'לעשות מעקה', תמיהת מרן שליט"א על תירוץ הנצי"ב לשאלה זו, וביאור העניין עפ"י בירור השאלה האם ישנה קדושה במעקה, כגון האם מותר להניח חפצים עליו. דברים ע"ד הסוד הטמונים במצות מעקה.

מוצש"ק משפטים

נושאי השיעור: ביאור דברי הגמ' במגילה דף י"ג ע"ב עה"פ אם על המלך טוב וגו' ועשרת אלפים ככר כסף וגו', הקדים שקליהם לשקליו וכו'. סוד נפלא בעניין הקשר שבין שקלים לבין כלאים. ביאור מהרי"ץ זיע"א בע"ח על ארבע פרשיות שזפ"ה, ותירוץ לתמיהה מדוע הביא המאמר דלעיל בשם הכל בו למרות שהדבר כתוב בגמרא, ונפק"מ בין שני הטעמים לקריאת פרשת שקלים לפני ר"ח אדר. ביאור גירסת הראשונים "משמעין" על השקלים. דברי ראב"ע על מאמר חז"ל כי "הכסף" נתון לך בגימטריא הע"ץ, והשלמה בעניין הגימטריאות המובאות במדרשי חז"ל. המשך בעניין מצות עשיית מעקה וכסוי הבור והסרת כל המכשולות, ובירור הדרך הממוצעת כפי שפסק מרן שליט"א בשלחן ערוך המקוצר לגבי ברכה על כך. חידוש בדברי הרמב"ם שהכניס את הפסוק השמר לך ושמור נפשך מאד וגו' לגבי מעקה וכיסוי הבור והסרת המכשולות. תשובת רבני ליקווד בארה"ב נגד החיסונים כפי שפורסמו בחוברת ווי העמודים להגר"י זילברשטיין שליט"א, וחיזוק לתשובותיו על טענותיהם. שלוש שאלות שנשאל מרן שליט"א בעניין התפילה לרפואת חולי הקורונה רח"ל.

מוצש"ק תרומה

נושאי השיעור: תשובה לשואל האם יוצאים ידי חובת מצות משלוח מנות כאשר שולחים לאדם שתי מנות חיסון נגד קורונה, וביאור הטעמים למשלוח מנות בפורים. התייחסות מרן שליט"א למפקפקים בדבר המעשה שהיה עם ריה"ל והראב"ע לגבי הפיוט מי כמוך וכו' הנאמר בשבת זכור. תשובה לשואלים מהי הכרעת מרן שליט"א להלכה ולמעשה לגבי נטילת החיסון נגד קורונה. בדין תענית אסתר לחולה שאין בו סכנה וק"ו למעוברות ומניקות, והמשך מהשיעור הקודם בעניין תשובת הגר"י זילברשטיין לרבני ליקווד בארה"ב בעניין החיסונים נגד קורונה. תשובות לשלושת השאלות שנשאל מרן שליט"א בעניין התפילה לרפואת חולי הקורונה רח"ל, "שנויי מזגים ועתים", הקדמת הנשים לפני הזקנים, ו"מלאכים משחיתים". מבצע חלוקת "אגדתא דפסחא" עץ חיים לנבחנים ע"י מכון פעולת צדיק ב"ב.

מוצש"ק תצוה

נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בעניין סעודת פורים ומשלוח מנות, וכן מתנות לאביונים ביום פורים, במה עדיף להרבות, מה הדין כאשר אין ביד האדם להרבות בשתיהן. חמש הערות על דברי בעל מעיל צדקה בביאור דברי הרמב"ם הנ"ל, ראיות ממקורות שונים בהם כתבו המפרשים על דברי הרמב"ם כי "דברי רבינו ראויים אליו", והאם כוונתם שדברי הרמב"ם מחודשים ואין להם מקור. דברי בעל שבט מוסר שכתב כי את רוב חידושיו חידש כאשר ישב בין העניים, ומאידך המסופר על רבינו תם שהיה לומד כשמולו קערת מטבעות זהב. המשך בעניין מחצית השקל שניתנו בזמן בית המקדש, הרחבה בעניין נתינת זכר למחצית השקל בזמן הזה, תמיהא על בעל שתילי זיתים שהעתיק הלכה זו למרות שלא נהגו כן בכל ארץ תימן, ודחיית דברי בעל זית רענן בדעת מהרי"ץ והשת"ז. יש לעשות נפילת פנים ביום ראשון הזה (פורים משולש) בערי הפרזות, ותשובה לשואל מדוע כתב מרן שליט"א דין זה בשע"ה ב'סוגריים', וכן לגבי כל כי האיי גוונא. התייחסות למ"ש בעלון 'בית מרן', לגבי נטילת ידים על דבר שטיבולו במשקה, ועל מה שכתב לגבי מנהג התימנים בזה, ובגנות הכותרת 'אחי בני תימן' המופיעה שם, והתייחסות לדבריו בעניין איגרת תימן והתימנים. תוספת דברים בעניין מבצע חלוקת "אגדתא דפסחא" עץ חיים ע"י מכון פעולת צדיק ב"ב.

מוצש"ק כי תשא

נושאי השיעור: ביאור תלמיד רבינו יונה על דברי הגמ' במס' ברכות (דף י"ד:) בעניין מגמת מצות תפילין ומזוזה, שבהן משעבד האדם את ממונו להקב"ה, ומאידך דברי הרמב"ם בהלכות מזוזה כי מגמת המצוה היא שבכל זמן שהאדם נכנס ויוצא יפגע בייחוד שמו של הקב"ה וכו', והמשך לשיעור מוצש"ק יתרו בעניין מצות מעקה וכיסוי הבור וכו', ובירור דעת הגרשז"א לגבי מצוות "הנמשכות". השלמה בביאור דברי הרמב"ם מדוע הקדים דוקא לגבי מצות מעקה את המלים 'אשר קידשנו במצוותיו וציוונו'. השלמה לשיעור מוצש"ק תרומה לגבי תפילת מהרי"ץ לרפואת חולי האבעבועות, האם שמם של המלאכים קבוע או משתנה, וכן לגבי השאלה מה העניין שמהרי"ץ הביא דוקא את אברהם ויוסף ואהרן. דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים בעניין ערב פסח שחל בשבת כמו בשנתנו זו. כיצד מקיימים השנה מצוות סעודה שלישית, והאם אפשר לחלק את סעודת ליל שבת לשתי סעודות, ולמחרת ביום שבת לאכול רק סעודה אחת. הודעה משמחת בדבר הוצאת קובץ דינים והלכות בעניין ערב פסח שחל בשבת מאת הרב שאול רצאבי הי"ו – בן מרן שליט"א.

מוצש"ק ויקהל ופקודי

נושאי השיעור: המשך ביאור דברי הגמרא במסכת שבת (דף קי"ז ע"ב) לגבי שלוש סעודות בשבת, ומסקנת מרן שליט"א לגבי השאלה האם אפשר לחלק את סעודת ליל שבת לשתי סעודות, ולמחרת ביום שבת לאכול רק סעודה אחת, שאפשר לעשות כן בשעת הדוחק. המשך בעניין מה שכתבו המפרשים על דברי הרמב"ם כי "דברי רבינו ראויים אליו", וראיות לכך שאין מחייב שהכוונה היא כי דברי הרמב"ם מחודשים ואין להם מקור מפורש, כגון לגבי דבריו בעניין בדיקת חמץ שאין מברכין לאחר הרגל אם לא בדק. מספר שאלות למרן שליט"א בענייני מסורת ומנהג מאת הרב מנחם צדוק הי"ו, ומענה על חלקן. גירסת המלה שִׁרְטוּט בשי"ן ימנית, דחיית ראיית הרב מאזוז שליט"א שכביכול מהירושלמי משמע כי המלה שרטוט היא בשי"ן שמאלית, וכן ביאור המלה שִׁרְטוֹן שהיא לגירסתינו בשי"ן ימנית, וביאור נפלא ממרן שליט"א על הקשר שבין שני מלים אלו. תשובות לשאלות הציבור בענייני ערב פסח שחל בשבת.

מוצש"ק ויקרא – דרשת שבת הגדול

נושאי השיעור: ביאור הגמ' במס' פסחים בעניין פסח שחל בשבת, כיצד יתכן שכולם שכחו ולא ידעו האם מקריבים קרבן פסח בשבת? מסקנת מרן שליט"א בעניין השאלה האם מותר לאכול מצה מבושלת או מטוגנת בערב פסח, ומה הדין לגבי מצה עשירה. כיצד יש לנהוג השנה שחל ערב פסח בשבת, לגבי סעודה שלישית. כאשר מחלקים את סעודת שחרית לשתים, האם ישנו עניין לאכול קודם את המאכלים החשובים יותר, והתייחסות למובא בחוברת "זאת חוקת הפסח" בעניין זה. מצות עבודת יד מוקפאות, האם הן נחשבות מוקצה מחמת חסרון כיס וממילא יהיה אסור לטלטלן ולהוציאן מהמקפיא בשבת לצורך ליל הסדר. בשבח חוברת "באר הפסח" מהדורא חדשה ומעודכנת (התשפ"א) – בעניין גדרי דין "חוזר וניעור" בפסח, כולל אינדקס מוצרים ומצרכים בחשש "חוזר וניעור", מאת הרה"ג אליהו סויסה שליט"א. בשבח הספר "תורת אם" על ספר שופטים מאת הרה"ג אריה מאיר שליט"א. שו"ת הציבור בענייני פסח, ובפרט בעניין ערב פסח שחל בשבת.

דרשת חול המועד פסח התשפ"א – בני ברק        

נושאי הדרשה: ביאור שלושת התשובות המובאות ברדב"ז לגבי השאלה מדוע החמירה התורה באיסור חמץ בפסח יותר מכל שאר האיסורים שבתורה, וארבע תשובות נוספות לשאלה זו. סיפור מהגר"ש פינקוס זצ"ל על נכדת החפץ חיים שירדה מן הדרך, והשפעת דבריו אליה בפגישתה עמו. בעניין מנהג אבותינו נע"ג בנדנוד העיסה קודם אפייתה בכדי שלא תחמיץ, התייחסות למובא בקונטריס אמרי חן בעניין זה, והוכחות לכך כי מנהג זה היה בעבר גם בקהילות אחרות אלא שנשתכח. בשבח הקובץ התורני דברי חפץ – לחידושי תורה, להלכה ולמסורת (גיליון ט"ז, ניסן התשפ"א בשל"ב), שיצא לאור בס"ד בימים אלו. בשבח הקונטריס מקרא קודש – דיני ומנהגי ספירת העומר, מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א. בשבח הוצאת דפי תלמוד בבלי פרק האיש מקדש – מוגה ומנוקד עפ"י מסורת תימן, עם הגהות וביאורים מאת הרב נסים רצאבי הי"ו.

דרשת מרן שליט"א בהילולת מהרי"ץ זיע"א – בני ברק ת"ו

נושאי הדרשה:

מוצש"ק שמיני

המשך מהילולת מהרי"ץ זיע"א בבירור דין קריאה בס"ת פחות מעשרה פסוקים, מנהג תימן בקריאת פרשת עמלק בפורים בה ישנם רק ט' פסוקים, וביאור לשון מהרי"ץ "פרשתו חסרה" במקום לשון הפוסקים "פרשותיו חסרים". פירוש גירסתנו במלה "נדוניא" בכתובה, וחידוש ממרן שליט"א מדוע שינו רבותינו מִלה זו ממקורה. חידוש מכה"ר שלמה גיזפאן זצ"ל בספרו חמדה גנוזה בשם כה"ר דוד רצאבי זצ"ל תלמיד מהרי"ץ, לגבי הנאמר ב'סדר הפתיחה' בשחרית, ואל תשלט בנו יצה"ר, כי הוא"ו במלה 'ואל' בגעיא, כפי שהוא בפסוק בתהלים "ואל" תשלט בי כל און. חידוש נוסף שכתב שם בשם כה"ר דוד גמאל זצ"ל בעניין האות חי"ת שעל בטן החגב, והצירי שמתחתיה. בעניין החגבים וכשרותם, דברי מרן שליט"א בשבח פעילות הרב יהודה מחפוד הי"ו בהמחשת והצגת החגבים הכשרים לציבור הרחב, והתקדמות לקראת מתן ההכשר לחוה לגידול חגבים שבצפון הארץ.

מוצש"ק תזריע ומצורע

נושאי השיעור: המשך בירור דין קריאה בס"ת פחות משלושה פסוקים. חשיבות קריאת התורה בדקדוק. כללים בדין 'ספק ברכות להקל", בירור דעת מהר"י קולון ומרן הב"י שלא הכריעו מאומה בדין ברכה על קריאה פחות מג' פסוקים, דחיית דברי בעל ילקוט יוסף בעניין זה, ושקלא וטריא בראיית מהר"י אסאד מן הירושלמי. הסברם של חכמי תימן נע"ג לגבי השם "ככותבת הגסה", שנקראית כך מפני שאפשר לכתוב עמה, והתייחסות למ"ש בעל חמדה גנוזה בעניין זה. בשבח החוברת "מקרא קודש" על ספירת העומר, מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א, בירור שרשי ניקוד המלה "האידאנא" והתייחסות למ"ש הרב יונתן שבח הי"ו בעניין זה, והרחבה לגבי מסורת אבותינו נע"ג בנוסח ובלשון הארמית. בעניין ספרים עם דעות זרות. קריאה להשאלת ס"ת תימני עבור הקהילה בראשות הרב יאיר ידעי הי"ו.

מוצש"ק אחרי מות וקדושים

נושאי השיעור: ביאור מחלוקת רב ושמואל בגמ' מגילה דף כ"א ע"ב לגבי קריאת התורה בראש חודש, והכלל דכל פסוקא דלא פסקיה משה לא פסקינן ליה. ה"קראים" המובאים בתלמוד ובמדרשים הינם בעלי מקרא, ולא הקראים הכופרים בתורה שבעל פה. קללת האור החיים הקד' על הקראים שלא יהיה להם מניין בבית תיפלתם לעולם קיימת עד היום. תשובת מרן שליט"א לסופר סת"ם אשר כתב מזוזה עפ"י המופיע בספר יריעות שלמה בשם הגר"ע בסיס זצ"ל, שס"ת זה הינו אשכנזי ולא תימני. מדוע יש תגין רק בס"ת ולא בנביאים וכתובים, ולמה הקראים מחקו את האותיות הלפופות והעקומות מהס"ת שלהם. ביאור מסקנת הסוגיא במגילה שם כדעת רב שיש לחזור על פסוק 'ואמרת' ולא לחלק את הפסוק לשניים, ותשובה לשאלה מאי שנא ממאמר הגמ' כי משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו. דברים תמוהים המובאים בעלון 'בית נאמן' האחרון, כביכול התימנים אומרים בפיוט עת שערי רצון וכו' בר"ה 'לבריתך שוכן זבולים שבעה' במקום 'לבריתך שוכן זבול ושבועה', והוכחות מרן שליט"א שהדבר איננו נכון.

מוצש"ק אמור

נושאי השיעור: הקדשת השיעור השבועי בבכי ודמע לעילוי נשמת הבחור ישי מועלם ז"ל בן ידידנו הרב ליאור מועלם הי"ו, שנהרג באסון הכבד שאירע בליל ל"ג בעומר במירון, אמירת קינה ודברי התעוררות על האסון שקרה בזמן קדוש ובמקום קדוש, וזעקה בדבר המכשירים הטמאים שחלחלו יותר לציבור התורני ובפרט לבחורים צעירים מאז תקופת הקורונה, וכנגד החנויות המוכרות אותם בריש גלי וללא פיקוח. בשורה טובה על הוצאה לאור של פירוש הר"ר יוסף סעיד זצ"ל לפיוט בר יוחאי, וביאור הגירסא בקריאת הפיסקא 'תעלומה, ואין קורא לה'. תגובת מרן שליט"א למכתב שקיבל בעניין צילום ספר התורה המודפס בספר יריעות שלמה, כי ס"ת זה אינו תימני כיון שתייג גם אותיות בד"ק חי"ה, ודחיית ההשערה כי בן אשר היה כביכול ממשפחת קראים ח"ו מכיון שאין בכתביו אותיות גדולות וקטנות בנ"ך. התחלת ביאור דברי רש"י על הגמ' במסכת ביצה דף טו: מעשה ברבי אליעזר וכו' בשעת פטירתן אמר להם "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו' כי חדות י"י היא מעוזכם", לגבי שאלת המפרשים מדוע היה צריך רש"י לומר כי מקרא הוא בספר עזרא, עד כי חדות י"י היא מעוזכם.

מוצש"ק בהר ובחוקותי

נושאי השיעור: המשך בירור אופן הפיסוק בפיוט בר יוחאי, "תעלומה, ואין קורא לה", תגובת מרן שליט"א לראיות שרצו להביא כי כביכול "תעלומה" נאמר על ספירה הכתר בעצמו, האם אפשר לסמוך על המובא בספר הקנה, ומסקנת מרן שליט"א כי יש לגרוס "תעלומה, ואין קורא לה". תשובת מרן שליט"א להערת ידידנו הרב מאיר ליאור לוי הי"ו לגבי "מודעת אבל" שפורסמה ע"י מוסדות שבנשיאות מרן שליט"א לידידנו הרב ליאור מאיר מועלם הי"ו על פטירת בנו ישי ז"ל, כי כביכול ישנה בעיא ע"ד הקבלה בעשיית מסגרת שחורה למודעה, והרחבה בכללות עניינים והנהגות המובאים בספרים שהם כביכול ע"ד הקבלה, אולם לא התקבלו ברוב ככל עם ישראל מכיון שאין להם מקור מגדולי הקבלה כהאריז"ל. בעניין מה שהש"צ צריך לחזור בסיום ק"ש על תיבות י"י אלהיכם אמת, והתייחסות לדברי ספר הפלאה לבעל ספר הקנה כי על הש"צ להוסיף גם את תיבת "אני" קודם למלים י"י אלהיכם אמת. בירור דברי הגרי"ח בשו"ת רב פעלים בשם החתם סופר, כי הכלל 'כל פסוקא דלא פסקיה משה, אנן לא פסקינן ליה' לא נאמר היכן שישנו טעם אתנחא, האם ה"ה בכל הטעמים המפסיקים, והרחבה לגבי דבריו כי מה שהמבטא משתנה באתנחא וסוף פסוק זה מפני ייפוי הלשון, ותמיהה מדוע לא נקט כדרכו לפרש זאת ע"ד הקבלה

מוצש"ק במדבר התשפ"א

נושאי השיעור: סדר הלימוד בליל שבועות, ומה יעשה מי שאינו יכול לקרוא את כל ה'תיקון'. מדוע קוראים ב'תיקון' שלושה פסוקים דוקא מתחילת כל פרשה וסופה, המשך בעניין הדין 'כל פסוקא דלא פסקיה משה, אנן לא פסקינן ליה', ושהרמב"ם לא הביא דין זה להלכה משום שבספרו 'משנה תורה' אינו מביא דברים שאינם ממש "הלכה", או שנשמט מהרמב"ם דברים שלא כתב בחיבורו. ביאור דעת הרמב"ם לגבי מאמר חז"ל 'אחד מבני החבורה שמת, תדאג כל החבורה כולה', האם מדובר במת גדול או מת קטן, וראיה מדברי הלחם משנה כדברינו לעיל בדעת הרמב"ם. המשך ביאור דברי הגרי"ח לגבי תירוץ החת"ס שכאשר ישנו טעם אתנחא או זקף קטן, אין איסור לחלוק פסוק לשניים, והמשך משיעור קודם לגבי ש"צ שצריך לחזור בסיום קרית שמע על המלים 'ה' אלהיכם אמת' כדי להשלים רמ"ח תיבות, ביאור דעת הסוברים לחזור על 'אני ה' אלהיכם', או 'להיות לכם לאלהים אני ה' אלהיכם', שאם בטעם זקף קטן מותר להפסיק פסוק ק"ו באתנחא, ותירוץ מרן שליט"א עפ"י נעימת טעם תביר.

מוצש"ק נשא

נושאי השיעור: ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים על פיוט בר יוחאי וכו' שמן ששון מחבריך. תגובה לשאלות בעניין החסידים ההונגרים השרים בל"ג בעומר פיוט לכבוד התנא אלֹהַי רבי שמעון בר יוחאי, כאשר המלה 'אלהַי' בפתח תחת האות ה"א, שזהו חירוף וגידוף, ואולי זאת גם סיבה לפטירת מ"ה הנספים באסון ל"ג בעומר במירון, כי אלה"י בגימטריא מ"ה עם הכולל, וביאור העניין שרשב"י נקרא 'פני האדון י"י'. בענייני חירוף וגידוף לא משנה מה היתה הכוונה אלא כיצד היא האמירה, ודוגמאות לכך. התייחסות למ"ש בספר נפש חיה על מגילה דף כ"ד: לגבי רבינו הקד' שאמר לרבי חייא, אזיל אימא ליה וכו' וחיכיתי לי"י וגו' לא נמצאת מחרף ומגדף וכו', ומ"ש רש"י שם כי פסוק זה כתוב בספר ישעיה, תמיהות מרן שליט"א על דבריו ותירוצים על קושיותיו. המשך מהשיעור הקודם לגבי השאלה מדוע הרמב"ם ובעיקבותיו הש"ע לא הביאו את הדין 'כל פסוקא דלא פסקיה משה, אנן לא פסקינן ליה', דחיית תירוצי חלק מן האחרונים בעניין זה, וחיזוק הכלל דכל האיסור הוא רק היכא שקוראים את הפסוק עם הטעמים. גירסת המלה רבי יצחק נפחא, בפתח תחת האות נו"ן

מוצש"ק בהעלותך

נושאי השיעור: הקדשת השיעור לעילוי נשמת מרת זהרה (שרה) בת הרב שֻׁכְּר ע"ה – אמו של מרן שליט"א, שבשבת קודש זו חל יום היארצייט שלה. האם יש ממש בעניין השדים והמזיקים, שהיה נפוץ בארץ תימן גם בקרב תלמידי חכמים וכו'. סוגי הניגון בלימוד הטעמים לתשב"ר, והסבר מדוע עשו ניגון כבד בלימוד ביום ראשון. המשך בעניין החסידים וההונגרים השרים בל"ג בעומר ומבַטְאים את הפיוט לכבוד התנא האלֹהַי רבי שמעון בר יוחאי, שזהו חירוף וגידוף, והבדל בין שיבושם בהחלפת צירי לפתח לבין החלפת חירק לפתח שזהו יותר חמור, ודוגמאות נוספות לכך. תירוץ מרן שליט"א על קושיית הציץ אליעזר מדוע הרמב"ם שינה את סדר הפסוק לגבי לא יהיה קדש ולא תהיה קדשה, על פי מה שכתב בספר המצוות וכו'. דעת מרן שליט"א על פירוש ר"י קאפח על משנה תורה להרמב"ם, ושהארס הטמון בו מסוכן יותר לתימנים מאשר לאשכנזים וספרדים שבלא"ה אינם יודעים להבחין בין תכלת לקלא אילן. תמיהה על תירוץ ספר עיניים למשפט לגבי הקושיא למה הרמב"ם לא הביא את הכלל של כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה. האם מהרי"ץ זיע"א סובר כלל זה למרות שלא הובא ברמב"ם. המשך ביאור המסקנא כי כלל זה נאמר רק בעת קריאת הפסוקים עם הטעמים, והסבר לגבי יום הששי וגו' הנאמר בקידוש ליל שבת. למנהג ק"ק תימן יע"א אין קוראים את קרית שמע עם הטעמים, והסבר כיצד הדבר מסתדר עם הכלל דלעיל.

מוצש"ק שלח לך

נושאי השיעור: בעניין י"ג מדות של רחמים, מדוע בפרשתנו (שלח לך) נאמרו רק ט' מדות, והסבר כיצד בנוסח אל מלך וכו' אנו מפסיקים באמצע הפסוק וירד עמו בענן וגו', עם המלים 'ושם נאמר', כעין שביאר מהרי"ץ זיע"א במה שאנו מוסיפים לפני ה'עקידה' את המלים 'מפי כבודך כאמור'. ביאור ויצי"ב לגבי השאלה מדוע הספרדים ונוסח שאמי לא אומרים את המלים 'יום הששי' ויכולו השמים וגו', כמו שמוסיפים זאת בקידוש, וכן לגבי הוספת המלים 'ושם נאמר' בי"ג מדות, תמיהת מרן שליט"א על ביאורו, ושלושה תירוצים ממרן שליט"א על עניין זה. השלמה לגבי דעת הרב פעלים שהביא בשם ספר יכין ובועז כי הדין של כל פסוקא דלא פסקיה משה וכו' לא נאמר היכן שישנו טעם אתנחא או זקף, יישוב מרן שליט"א על קושיות האחרונים בזה, ותשובות לשאלות שנשאלו לגבי הכלל שישנו הבדל בין אתנחא שהיא 'כסרה' לבין אתנחא באמצע פסוק. חמשים טעמים שנאמרו בעבר ע"י מרן שליט"א לגבי עניין תליית ביצת בת יענה בבית הכנסת, כגון הטעם שכתב מהר"ש בדיחי זצ"ל בספרו עולת שלמה כי הדבר בא למניעת הדיבור בבית הכנסת ושמירת קדושת ביהכ"נ, תגובה לתשובה שטחית ורדודה שנכתבה ופורסמה ע"י אברך תימני אחד (ר' אורן צדוק ב"ר שמעון) בעניין זה, דחיית דבריו התמוהים, דוגמאות לאלו המקלקלים לצערינו את הגדרים וההרחקות הראויות בדורינו, ומסקנת מרן שליט"א כי אין צריך לתלות רק ביצה אחת אלא חמש ביצים בכל בית כנסת.

מוצש"ק קרח

נושאי השיעור: המשך בעניין הוספת המלים "מפי כבודך כאמור" וזכרתי את בריתי וגו', ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים מהדורא בתרא, הסיבה שבמוסף ראש השנה אנו לא מוסיפים "מפי כבודך", ומקור הפירוש שהובא בשיעור הקודם כיצד בנוסח אל מלך וכו' אנו מוסיפים את המלים 'ושם נאמר'. הבהרת דברים בעניין הגירסא בפיוט בר יוחאי וכו' 'תעלומה, ואין קורא לה', ושלילת הגירסא 'תעלומה ואין, קורא לה'. מדוע אומרים בתפילת מוסף דיו"ט 'ונאמר' איש כמתנת ידו וכו', ומאי שנא ממה שאנו אומרים בנוסח אל מלך וכו' 'ושם נאמר'. השלמה בעניין הקושיא מהגמרא במגילה דף כב. לגבי אנשי משמר וכו' על דעת היכין ובועז כי היכא שיש אתנחא או זקף קטן אפשר להפסיק, מו"מ בדברי הר"מ מאזוז שליט"א בחוברת אור תורה, המשך התייחסות לדברי שו"ת יביע אומר בעניין דלעיל. תירוץ ספר אסף המזכיר על הקושיא דלעיל מהגמ' על היכין ובועז, ותמיהות על דבריו. פירוש חדש ומאיר עיניים ממרן שליט"א בביאור דברי הגמרא בבלי על פי המובא בתלמוד ירושלמי בעניין זה, ועל פי זה תמיהה על דברי ספר אסף המזכיר. המשך בירור דעת המגן גיבורים והחתם סופר, התייחסות למה שהובא בשו"ת יביע אומר שם ב'סוגריים מרובעות', ודעת מרן שליט"א למסקנא לדינא. מעשה עם מוסר השכל על מדת הענוה של גדולי ישראל ומניעת הלבנת פנים. קריאת מרן שליט"א לפני הוצאת הספר 'שנת השבע' במהדורא חדשה לקראת שנת השמיטה הבעל"ט.

מוצש"ק חוקת ובלק

נושאי השיעור: ביאור מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים על הפסוק שבמזמור מה ידידות משכנותיך וגו' גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה את מזבחותיך מלכי ואלהי, מיהו מהר"י גמאל שהביא מהרי"ץ שם, ועל פי דבריו רמז לביצי בת יענה בבתי הכנסת. פירוש ספר קרבן שבת על מאמר הירושלמי בברכות פ"ב הל"ד לגבי גדולי ישראל שהעידו על עצמם שלא כיוונו בתפילה, פירוש דברי הירושלמי שם 'שמואל אמר, אנא מנית אפרוחיא' כי הכוונה לביצי בת יענה שהיו בבית הכנסת, ומעלת כוח ההסתכלות ועניין עין הרע, ועל פי זה הסבר הפסוק דלהלן גם ציפור מצאה בית וגו' והקשרו לפסוק אשרי יושבי ביתך וגו'. מקור נוסף מספר נוהג בחכמה, כי מנהג תליית ביצי בת יענה בבתי הכנסת היה כבר בזמן התנאים. תשובה לשואל האם אומרים נפילת פנים ('תחנון') כשיש סיום מסכתא, הרחבה בעניין אמירת נפילת פנים כשיש חתן בר מצוה או הכנסת ספר תורה או ביום פטירת צדיקים, ומה יעשה תימני הנמצא במניין שאין אומרים אז נפילת פנים. תשובה לשואל האם מותר לשהות בשב"ק במקום האסון בקבר רשב"י שבמירון, כיון שהדבר גורם צער בשבת. בירור העניין כי בזמן שאירע האסון בל"ג בעומר במירון, אכן שרו את הפיוט 'לכבוד התנא האלוהַי, רשב"י', שזהו חירוף וגידוף. השלמה לגבי שיטת היכין ובועז כי היכא שיש טעם אתנחא או זקף אין את הדין של כל פסוק דלא פסקיה משה, אנן לא פסקינן ליה', וביאור כי טעם מנהג הרשב"ץ וצאצאיו לחזור מ'להיות לכם לאלהים אני י"י אלהיכם', אינו בגלל דין כל פסוקא וכו'. בעניין המעשה המובא בספר 'אהבת חיים', שמקורו הינו פרי דמיונו של ש"י עגנון, וחובת הזהירות שלא לקבל סיפורים דמיוניים שאין להם מקור נאמן.

מוצש"ק פינחס

נושאי השיעור: דברים לזכרו של הר"ר ישראל ב"ר נסים רצאבי זצ"ל, דוד מרן שליט"א, שהשבוע חל יום היארצייט שלו. ביאור דברי המדרש כי לא חרבה ירושלם אלא מפני עין הרע, והרחבה בעניין טבע עין הרע להזיק. האם עין הרע עובר דרך משקפיים כמו לגבי היזק ראייה, האם בזמנינו עין הרע מזיק יותר מבדורות הקודמים, והתייחסות לתשובות הגר"ח קניבסקי שליט"א בענייני עין הרע בזמנינו, והאם שולטת עין הרע בעיר בני ברק ת"ו. התייחסות לתשובות הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בענייני עין הרע, ומה הסיבה שאשה מעוברת מפילה כאשר דורכת על צפרניים. המשך בעניין דין כל פסוקא דלא פסקיה משה וכו', תשובה לשואל על יישובו של מרן שליט"א בדעת הרשב"ץ שהתחיל מ'להיות לכם לאלהים', כי זה לא בגלל דין כל פסוקא וכו' אלא מפני שלא רצו להתחיל במלה 'אני', והאם איסור כל פסוקא וכו' הוא רק כאשר קרא כך בכוונה ולא בטעות. ביאור תשובת מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק לגבי אלפי"ן בס"ת ישנים שהאות יו"ד העליונה דבוקה יותר מדאי לגוף האות, גילוי ס"ת בכתב ידו של מהר"י ונה זצ"ל בו נכתבו האלפי"ן כך, ודברים נוספים המיוחדים בס"ת זה, כגון שאין תגין כלל, ריוח בין פסוק לפסוק, סימון במסמר בסוף פסוק ואתנחא ואפי' במלה 'את', ועוד.

מוצש"ק מטות

נושאי השיעור: ביאור העיון יעקב על הגמרא ברכות דף ג' ע"ב תנו רבנן ארבע משמרות הוי הלילה דברי רבי, רבי נתן אומר שלוש וכו', כי מחלוקתם היא האם זה כנגד שלושה אבות או ארבע אמהות, וחשיבות אמירת תיקון חצות או קינות בימי בין המצרים. המשך ביאור דעת הגר"ח קניבסקי שליט"א בענייני עין הרע בזמנינו, והאם שולטת עין הרע בעיר בני ברק ת"ו, כמו כן האם יש לחשוש מנפילת טילים בבני ברק, ומהם גבולות העיר ב"ב לעניין זה. סיפור על מדת הענוה של הגר"ח קניבסקי שליט"א בתשובתו לשואל מה יענה אם ח"ו יפול טיל בב"ב, תשובה לטענה שהרי אין סומכין על הנס כפי שמצינו בבית המקדש, והאם צריך לרדת למקלט בשעת אזעקה בבני ברק. סיוע לתירוץ מרן שליט"א כי הסיבה שהרשב"ץ התחיל מ'להיות לכם לאלהים וכו' אינה מצד דין כל פסוקא וכו' אלא מפני שלא רצה להתחיל במלה 'אני'. ביאור הגרי"ח בבן יהוידע על הגמרא ביצה דף ט"ו ע"ב מעשה ברבי אליעזר שהיה יושב ודורש כל היום כולו וכו', נתן עיניו בתלמידים וכו', בשעת פטירתן אמר להם, לכו אכלו משמנים וגו' ואל תעצבו כי חדות י"י היא מעזכם, ותירוץ מרן על קושיית שו"ת יביע אומר כי כביכול ישנה סתירה בדברי הגרי"ח מדבריו בשו"ת רב פעלים לגבי זקף או עכ"פ אתנחא הנחשב כפיסוק הפסוק.

מוצש"ק מסעי

נושאי השיעור: הקדשת השיעור לע"נ הגאון הצדיק הרב נסים רצאבי זצ"ל – אביו של מרן שליט"א – אשר השבוע בתאריך ו' מנחם־אב יחול יום היאר־צייט שלו, התחלת ביאור דברי התלמוד בכמה מסכתות לגבי כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר, וביאור הגר"נ רצאבי זצ"ל בעניין גרסתנו בברכת אשר ברא ששון ושמחה וכו' עוד ישמע "מערי" יהודה ומחוצות ירושלם וכו', ולא "בערי" יהודה. תשובת הגר"נ רצאבי זצ"ל בדין העובר על תקנות הקהל, וביאורה בהרחבה ע"י בנו מרן שליט"א. פס"ד מהגר"נ רצאבי זצ"ל בעניין אגרת בית הכנסת, והמסתעף לגבי הנהגות שונות בבית הכנסת. המשך ביאור דברי הגמרא דלעיל, פירוש מהר"י ונה זצ"ל מדוע אומרים קדיש דעתיד לאחר לימוד תורה שבע"פ, ביאור נרחב לגבי המושג 'שפתותיו דובבות בקבר', ושלוש תשובות ממרן שליט"א לגבי השאלה מדוע א"כ צריך לומר 'קדיש דעתיד' במשך שנים רבות בכדי להרגיע את הצדיקים החושבים שהם עומדים לקום בתחית המתים, ולהודיע להם פעם אחר פעם כי עדיין לא הגיע הזמן לכך. האם שפתי כל צדיק דובבות בקבר, כאשר מזכירים דבר בשמו. תשובה לשואל האם נכונים דברי האומרים כי בתשעה באב אין לומר לאחר ברכת התורה את פסוקי ברכת כהנים ומשנת אלו דברים וכו' ובמקום זה לומר פסוקים ממגילת איכה מכיון שאסור לעסוק בתורה בת"ב, שלושה ביאורים ממרן שליט"א בשיטת הראשונים הסוברים כי אין איסור לומר את 'סדר היום' בת"ב, ומה לגבי אמירת פיטום הקטורת בת"ב. דברי מרן שליט"א בשבח הקונטריס "מועדי השם" על הלכות בין המצרים ותשעה באב, והרחבה בעניין ברכת 'בורא מאורי האש' בתשעה באב שחל במוצאי שבת, ודחיית דברי האומרים כי על הבעל לשוב לביתו בכדי לברך לנשים ברכה זו.

מוצש"ק ואתחנן

נושאי השיעור: דין לחם משנה בשבת ויום טוב, דעת המנחת יעקב הסובר שאפשר לבצוע על אחד וחצי וכיוון לדעת הגאונים, ומדוע בקריאת ס"ת בראש חודש איננו חותכים את הפסוק לשניים כפי דעת הגאונים. המשך בעניין דין כל פסוקא דלא פסקיה משה, אנן לא פסקינן ליה, האם איסור זה הוא מן התורה או מדרבנן, והמשך לגבי השאלה מדוע הרמב"ם והשלחן ערוך לא הביאו דין זה. השלמה בעניין דחיית הדעות החיצוניות שבן אשר היה קראי, ומכתב שקיבל מרן שליט"א מהגר"מ מאזוז שליט"א לגבי בן אשר. רמז במה שנוהגים הסופרים להשאיר בין פרשה לפרשה כמניין ג' תיבות, אשר אשר אשר. בשורה טובה בדבר הוצאת החלק הראשון של שו"ת ויען יצחק, תשובות קצרות מאת מרן שליט"א.

מוצש"ק עקב

נושאי השיעור: דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין גדול העיר העושה עירוב תבשילין עבור כל בני העיר, האם מועיל גם למי שבמזיד לא עשה עירוב, וחיזוק לדבריו מפירוש ספר הבינה על דברי הגמרא ביצה דף ט"ז ע"ב במעשה של ההוא סמיא דהוה מסדר מתניתא קמיה דמר שמואל וכו'. ביאור המושג "מסדר מתניתא", וכיצד יכול להיות שאותו סומא היה מזלזל בדברי חז"ל. תוספת דברים לגבי שאלת המפרשים על רש"י בגמ' מסכת ביצה דף ט"ו ע"ב מעשה ברבי אליעזר וכו' בשעת פטירתן אמר להם "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו' כי חדות י"י היא מעוזכם", מדוע היה צריך רש"י לומר כי 'מקרא הוא בספר עזרא', חיזוק לתירוץ מרן שליט"א על שאלה זו, ודוגמאות נוספות לכך. ביאור נפלא בעניין הסימן יע"ל קג"ם, ויסוד חשוב בהבנת פירושים ורמזים וכוונות וכו' בדברים שלא בטוח שהמחבר עצמו כיוון אליהם, כגון הרמזים לגבי תליית ביצי בת יענה בבית הכנסת. ביאור דברי רש"י על הגמרא במסכת כתובות דף קי"א ע"א 'מקרא הוא בנבואת עמוס'. תשובת מרן שליט"א לשואל האם בעקבות חזרת מגיפת הקורונה, נכון לחזור לומר את התפילה לעצירת המגיפה, וכן את הפסוקים ויאמר אליהם ישראל וגו'. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "בנין משה" על הלכות שבת – חלק רביעי, שיצא לאור בס"ד השבוע, והמעלות המיוחדות שבספר זה.

מוצש"ק ראה

נושאי השיעור: בעניין מזמור שיר המעלות ממעמקים וגו' הנהוג לאמרו בסוף האשמורות לאחר קדיש תתקבל, והטעם מדוע למנהגינו אין אומרים קדיש לאחר מזמור זה. ביאור מאמר הזוהר הקד' על המלים היושבי בשמים וגו' שבמזמור זה, והשלמה משיעור מוצש"ק ואתחנן בעניין וא"ו קטיעא וצורתה. ביאור האות יו"ד שבסוף המלה 'היושבי'. תשובות מרן שליט"א למכתב מאת הרב אסף לוי הי"ו לגבי שלושה נושאים חשובים, א' בעניין המובא בשו"ת ויען יצחק החדש ח"א לגבי שינה ע"ג מיטה שישן בה אדם שאינו שומר תומ"צ, ב' בעניין חזן שאינו יר"ש המוציא ס"ת, וכן סופרי סת"ם שאינם יראי שמים, ג' לגבי המובא בספר הליכות חיים להרב אברהם (אלון) אבידר בעניין מנהג תימן בהבדלה בבית האבל האם מברכים על הבשמים, ודחיית הדברים המובאים שם ממקור פסול. חיזוק לכך שלדעת הרמב"ם רק לגבי אתרוג יש דין ירק ואזלינן בתר לקיטה, ונפק"מ לקראת שנת השמיטה

מוצש"ק שופטים

נושאי השיעור: ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בהקדמה לסדר סליחות דאלול, ארי"ה ראשי תיבות א'לול ר'אש השנה י'ום הכיפורים ה'ושענא רבה, דברי הט"ז והמג"א על מ"ש מרן בתחילת ספרו השלחן ערוך יתגבר כארי וכו', תירוץ מרן שליט"א על השאלה מדברי הגמרא כי אימת מפגיע על ארי, ומוסר השכל מהעניין דלעיל. מדוע אומרים יתגבר כָּארי ולא כְּארי בשו"א. תשובות מרן שליט"א למכתב מאת הרב אליהו סוויד הי"ו לגבי חמשה נושאים, א' האם גם בתשעה באב יש לקיים את דין הש"ע כי על האדם לעשות בשמחה את התפילה והתורה. ב' בעניין מ"ש בשע"ע לגבי חליצת התפילין בתעניות. ג' בעניין מ"ש בשע"ה כי מנהגינו בת"ב למנות גם את שנות חרבן בית ראשון, והסיבה שלא רצו אבותינו לעלות מתימן לא"י בבניין בית המקדש השני. ד' האם ישנו הבדל בין ציון לבין ירושלם, וביאור המובא בעיני יצחק על שע"ה בברכת איש לרעהו בתשעה באב. ה' בתי כנסת הנוהגים לומר דרשה קודם תקיעות שופר, האם יש לומר קדיש לאחר הדרשה. השלמה בעניין ההוא סמיא וכו' שלא הניח עירובי תבשילין, האם פגם גוף חיצוני מעיד על פגם פנימי. בעניין כשרות ספריו של הרב רונן חזיזה הי"ו מהעיר צפת ת"ו.

מוצש"ק כי תצא

נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בהלכות תשובה איזוהי תשובה גמורה וכו' הרי שבא על אישה בעבירה, ולאחר זמן נתייחד עימה וכו', תשובה נוספת (רביעית) ממרן שליט"א לגבי השאלה כיצד יתייחד עמה והרי ישנו איסור ייחוד, ומו"מ בהסברים נוספים המובאים בספר חסידים ובשבט מוסר לגבי דברי הרמב"ם הנ"ל. ביאור דברי הגמרא מוי רבי יהודה וכו', מדוע היה צריך להמחיש זאת באצבע, ובכמה פעמים הויא חזקה שאותו חוטא אכן חזר בתשובה. התייחסות למ"ש בספר גן נעול הלכות ייחוד בעניין זה, ותשובות על הערתו לגבי מה שהביא בשם מרן שליט"א, ונפקא מינה מכך לגבי חטאים אחרים שעבר האדם וברצונו לחזור בתשובה עליהם. תשובה לשאלת מח"ס גן נעול לגבי מ"ש בשערי יצחק בעניין קניית מִטה מאדם שאינו יר"ש והחילוק המובא שם בן קבוע לעראי, ועניינים נוספים בגדרי קדושה וכו'. חשיבות עשיית התשובה באותו מקום שבו נעשתה העבירה, ודברי היערות דבש לגבי מקומות של קדושה וצניעות. בשבח קונטריס "בין שבעים זאבים" – הליכות והלכות יציאות נשים לעבודה, מאת הרב יעקב לוי הי"ו מח"ס גן נעול ועוד. בשבח "סדר סליחות ללילי אשמורות" שיצ"ל השבוע ע"י מוסדות יד מהרי"ץ, המעלות המיוחדות שבו, נוסחאות שלא ידעו מהם בעבר ואפילו שגיאות וכו', ביאור מקור שם זה 'סדר סליחות ללילי אשמורות', והרחבה לגבי גירסת קריאת שם השם במלים 'אשרי העם שי"י אלהיו' בהוצאת אל"ף ממש. בשבח הספר "בשעה אחת" – הלכה יומית לבני ק"ק תימן יע"א מלוקט מתוך ספרי מרן שליט"א, בהוצאת הרב יקיר דב שונים הי"ו. לאחר השיעור – תפילה מיוחדת לרפואת חולי קורונה, תפילה לעצירת המגיפה, ואמירת אשמורות בנוסח ק"ק תימן.

מוצש"ק כי תבוא

נושאי השיעור: מראש חודש אלול ואילך מתגלים ומאירים י"ג מדות של רחמים, ביאור מדוע הוסיף אונקלוס בתרגום את המלה "שכינתיה" למרות שאינה כתובה בפסוק ויעבור י"י על פניו וגו', ועל פי זה טעם וחיזוק למנהגינו שאין עומדים באמירת י"ג מדות. דברי שו"ת אגרות משה בדבר האיסור לדרוש באמצע קריאת התורה, ההבדל שבין תרגום אונקלוס שמותר לבין שאר הפירושים שבתורה, השלמה משיעור מוצש"ק שופטים לגבי מי שהוציא חומשים עם הקדמת ביאור בין עלייה לעלייה בכדי שיאמרו זאת לציבור ע"מ שיבינו את הקריאה, ודחיית ראייתו משו"ת יחו"ד. האם לתרגום אונקלוס ישנה מעלה כמו ספרי חז"ל למרות שחולקים על פירושו, וביאור המושג "תרגום ניתן מסיני". דברי הברית משה לגבי השאלה מדוע הרמב"ם שינה בספריו את סדר הפסוק אלמנה ויתום לא תענון, וכתב יתום לפני אלמנה. השלמה לחידוש שהובא בשיעור מוצש"ק שופטים כי בימי בית שני עלו אבותינו לרגל מתימן והקריבו קרבנות, והתייחסות למ"ש החיד"א כי לא עלו מחו"ל לא"י ברגל, כולל מארץ תימן. השלמה מהשיעור הקודם בעניין בעל תשובה גמור, האם מותר לו להכניס עצמו לנסיון בכדי שיתגבר עליו.

מוצש"ק נצבים

נושאי השיעור: ביאור פיסקת היום הרת עולם וכו' כל יצורי עולמים, מה הפירוש "עולמים". ביאור נוסח הברכה השנייה במוסף דר"ה, אתה זוכר מעשי עולם וכו' אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך וכו', מהו ההבדל שבין "איש" לבין "בן אדם". ביאור דברי הגמ' בר"ה דף ט"ז בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, מה הפירוש "באי עולם", ומדוע לא כתוב "יצורי עולם" כבברכה דלעיל. בעניין דברי האר"י ז"ל כי מי שמרגיש התעוררות בבכייה בראש השנה, הדבר מורה כי באותה שעה דנים אותו בשמים, וטעות סופר בספר בניה להגרי"ח, וביאור תוספת הגרי"ח במלה "וכיוצא". מהו ההבדל בין מה שאומרים בתפילה, קבץ נפוצות קויך וכו' יכירו וידעו כל 'באי עולם' וכו', לבין הנאמר בעלינו לשבח, יכירו וידעו 'כל יושבי תבל'. ביאור תשובת מהרי"ץ זיע"א לגבי סומא האם יכול לעלות ש"צ בימים הנוראים, וכן לגבי קטוע אצבעות לברך על הכוס, דברי בעל שושנת המלך ותורת חכם – מקצרי תשובות מהרי"ץ, לגבי עניין זה, והרחבה לגבי מומים אחרים שבאדם, ומסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה. יש להחמיר בספיחין שנקטפו ע"י יהודי לאחר ראש השנה. תזכורת בעניין סגולת האר"י ז"ל בעת אמירת תיבת 'איה מקום כבודו' בקדושה.

תשפ"ב

מוצש"ק וילך – דרשת שבת שובה

נושאי השיעור: חידוש שנתגלה מכת"י רבינו דוד בן ישע זצ"ל מחכמי תימן מלפני כ-500 שנה, בעניין שיעור התרועה בראש השנה, דברי התכאליל הראשונות בעניין זה, והכרעת מרן שליט"א להלכה ולמעשה. חידוש מהגרי"ז מבריסק זצ"ל הנוגע ליום הכיפורים, לגבי מכת מרדות, כי החיוב אינו על האדם אלא על בית דין, תשובה לשאלה א"כ כיצד אומרים בוידוי 'ועל חטאים שאנו חייבים עליהם מכת מרדות', ונפקא מינה מדבריו. קושיא על שיטת בריסק דלעיל מן הגמרא לגבי המגביה עציץ נקוב בשבת או המנמיכו, וכן מהגמרא לגבי המבשל בחמי טבריה בשבת. משל נמרץ המובא במדרש קהלת רבה עה"פ כאשר יצא מבטן אמו וגו' כלעומת שבא כן ילך, מן השועל שרצה להיכנס לכרם לאכול ענבים וכו', תשובה לשאלה מדוע לא הוציא השועל ענבים מן הכרם במקום לאכלם שם, ומוסר השכל לגבי האדם והנאותיו בעוה"ז החולף. קישור המשל דלעיל למשל המובא בס' חובות הלבבות לגבי מלך שמינוהו למלוך שנה אחת וכו', ומוסר השכל גדול יותר מן הנלמד במשל השועל דלעיל. התחלת התייחסות מרן שליט"א לגבי גזירת המעונות, האם מותר לעשות כל מיני התחכמויות וכו', והאם יש דין 'דינא דמלכותא' לגבי שלטון שאינו שומר תורה ומצוות. התייחסות מרן שליט"א לתפילה הנדירה בקבר יוסף הצדיק, הסיבה לדחייתה, מדוע אומרים באשמורות עשה למען זכות יוסף חסידך ולא צדיקך, ודברי מרן שליט"א בשבח פעילות מוסדות יד מהרי"ץ המקיימת בימים אלו את המגבית השנתית "אחת בשנה". חוברת ביצי הנעמיות בבתי כנסיות, אודות מעלת תליית ביצי בת יענה בבתי הכנסיות, העומדת לצאת לאור בקרוב בצירוף תמונות.

מוצש"ק האזינו

נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בעניין סוכה שאין לה ג' דפנות וכו' היו לה שתי דפנות זו בצד זו כמין גאם וכו', מדוע נקטו חז"ל 'כמין גאם' בלשון יווני ולא כמין האות דל"ת. טעמים שהובאו בספרי חז"ל לגבי מצות סוכה, וחידוש נפלא ע"ד הסוד כי שתי דפנות וטפח זה צורת חיבוק, שבכך מראה הקב"ה את אהבתו לעם ישראל לאחר יוהכ"פ. האם הטפח צריך להיות צמוד לשתי הדפנות ונפק"מ לדינא מן האמור לגבי דין טפח שוחק. טעם מדוע נאמר בשיר השירים פרק ב' שמאלו תחת 'לראשי', ובפרק ח' שמאלו תחת ראשי, בלא למ"ד. רמז מדוע בחרו חז"ל לומא בל' יווני 'כמין גאם', וביאור נפלא ממרן שליט"א כי הדבר רומז לנשיקה שבאה לאחר החיבוק, ועפ"י זה רמז בנאמר בשיר השירים 'אמצאך בחוץ אשקך גם וגו'. נפק"מ נוספת לדינא מהאמור לעיל לגבי מי שאכל בלילה הראשון בסוכה אולם לא כיוון את הטעם של זכר לענני כבוד, או למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי וגו'. מכתב למרן שליט"א לגבי דבריו בעניין הגירסא 'כל יצורי עולמים', האם המלאכים נידונים ג"כ בראש השנה, ובעניין רבי אמנון ממגנצא והפיוט ונתנה תוקף. טעם הרמב"ם לאמירת וידוי בתפילת מנחה שלפני סעודה המפסקת בערב יום הכיפורים, שלוש נוסחאות בדברי מהרי"ו בספרו פעמון זהב לגבי טעם נוסף לאמירת הוידוי, ועל פי זה השלמה לגבי דברי מהרי"ו בעניין קדיש דעתיד. בשבח הקובץ התורני דברי חפץ חלק י"ז שיצא לאור בס"ד השבוע, ע"י מוסדות יד מהרי"ץ.

דרשת חול המועד סוכות

נושאי הדרשה: וגילו ברעדה – חג הסוכות זמן שמחתנו, והושענא רבה יום חיתום הדין. מדוע באים עלינו גזירות קשות, כגון הגזירות שבזמנינו תחת שלטון הערב רב, וסיפור עם מוסר השכל הקשור לביאור הפסוק מי נתן למשיסה יעקב וגו'. המשך בעניין סוכה שיש לה שתי דפנות זו בצד זו כמין גאם וכו', מדוע נקטו חז"ל 'כמין גאם' בלשון יווני ולא כמין האות דל"ת, הרחבה בעניין צורת משיחת השמן על ראש הכהנים כמין כ"ף יוונית, והתייחסות לדברי בעל אילת השחר בעניין השתמשות בתורה לצורך דבר תורה. שלושה פירושים מהי דופן עקומה, נפקא מינה ביניהם, השלמה בדבר הרמז כי שתי דפנות וטפח זהו צורת חיבוק, ותוספת דברים ממרן שליט"א לגבי הרמז בדופן עקומה. האם מותר להניח דברים בזויים תחת דופן עקומה, התייחסות לרבים שנהגו לשבת ולישון תחת דופן עקומה ולחכמי צנעא שאסרו זאת. מהי הסיבה שאבותינו לא נכנסו לסוכה עם מנעלים, והאם מותר לדבר דברים בטלים בסוכה. התייחסות להודעה שנמסרה סמוך לדרשה בדבר דחייה נוספת של התפילה הנדירה בקבר יוסף הצדיק אשר היתה אמורה להתקיים הלילה בשכם. קושי בדברי הרש"ש שבזי זיע"א בפיוט בחג הסוכות שמחו בנים וכו', סוד גוד ולבוד ודופן עקומה, מלאך וגלגל ויסוד חתומה. התרמה נוספת להוצאת הספר ביצי נעמיות בבתי כנסיות, ודברים מלהיבים מתוך הספר שיצ"ל בקרוב.

שיעור תורה מפי מרן שליט"א – ליל הושענא רבה

שיעור בהלכה ובאגדה מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר בליל הושענא רבה התשפ"ב בשעה 2:00 בלילה, בבית המדרש "פעולת צדיק" בני ברק. לאחר מכן נאמרו הסליחות וההושענות בלבד ללא ההקפות, קודם תפילת שחרית, וההקפות נאמרו לאחר מכן בתוך התפילה. תיחתמו בספר החיים ובספר הזכרון ובספר מחילה וסליחה וכפרה.

מוצש"ק בראשית

נושאי השיעור: דברי החיד"א זיע"א לגבי עבודת האדם בימים שלאחר חג הסוכות ובחודש מרחשון, והתייחסות מרן שליט"א לביאור שערי הקודש על דבריו. השלמה לדרשת ליל הושענא רבה לגבי מאמר חז"ל לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע וכו' אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה וכו' ואם לאו יקרא קריאת שמע וכו' ואם לאו יזכור לו יום המיתה וכו', מדוע לא נקטו מתחילה 'יזכור לו יום המיתה', ודברי כיבושין מבעל שבט מוסר לגבי זכירת יום המיתה. פירוש המלה 'לעולם', וביאור הגירסא אם 'נצחו' מוטב. פירוש המלה 'יעסוק' בתורה, מדוע בברכות התורה גורסים 'על דברי תורה ולא 'לעסוק בדברי תורה', וגירסת מהר"ש שבזי זיע"א בספרו חמדת ימים 'יזכור עליו' דברי תורה. דיוק בפסוק שהובא במאמר חז"ל דלעיל, רגזו ואל תחטאו, מדוע ישנה געיא באות וא"ו. מה הפירוש 'להרגיז' את יצה"ר, ביאור דברי המגיד מדובנא כי ישנם שלבים בהריגת יצה"ר, וההבדל שבין 'ירגיז' לבין 'יכעיס'. ביאור דברי הרמב"ם בהל' תשובה לגבי הדבר החמישי המעכב את התשובה, שזהו 'השונא את התוכחות', והרחבה לגבי דבריו שם בהמשך, 'וכל הנביאים הוכיחו לישראל עד שחזרו בתשובה', והרי במציאות חזינן פסוקים מפורשים בנביאים כי עם ישראל לא חזר בתשובה בעיקבות תוכחתם.

מוצש"ק נח

נושאי השיעור: המשך ביאור מאמר חז"ל לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע וכו' אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה וכו' ואם לאו יקרא קריאת שמע וכו' ואם לאו יזכור לו יום המיתה וכו', מדוע לא נקטו מתחילה 'יזכור לו יום המיתה', והתייחסות מרן שליט"א להערות והארות שקיבל בעניין זה. השלמה בביאור דברי הרמב"ם בהל' תשובה 'וכל הנביאים הוכיחו לישראל עד שחזרו בתשובה'. השלמה משיעור מוצש"ק כי תצא התשפ"א בביאור דברי הרמב"ם בהל' תשובה איזהו בעל תשובה וכו' ולאחר הרי שבא על אשה בעבירה ולאחר זמן נתייחד עימה וכו', כיצד יתייחד עמה והרי ישנו איסור בכך. ביאור המעשה ב'נתן דצוציתא' המובא בגמרא, וכפי שהובא בהרחבה ברבינו נסים גאון, תשובות לשאלות לגבי מעשה זה, וביאור המאמר בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין

מוצש"ק לך לך

נושאי השיעור: המשך ביאור המעשה בנתן דצוציתא, כיצד עלה משאול תחתיה ונתעלה למדרגות כ"כ גבוהות, ודברי בעל מדרש אליהו בביאור העניין. השלמת היסוד שהובא ע"י מרן שליט"א בשיעור הקודם, כי התורה היא אש וגם יצר הרע הוא אש, וביאור המאמר 'כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו'. תשובת מרן שליט"א על פליאת השואלים מדוע בעליית שביעי בשב"ק זו (לך לך) קרא מרן שליט"א את תיבת 'מאה' שבפסוק 'הלבן מֵֽאה שנה יולד וגו' מלעיל, ולא מלרע כמופיע בחומשים, והקשר הנושא לעניין דלעיל לגבי יצה"ר. השלמת התשובות לארבעת השאלות שנשאלו בשיעור הקודם בעניין המעשה בנתן דצוציתא. תמיהת מרן שליט"א על המובא בספר חישוקי חמד להגר"י זילברשטיין שליט"א שכביכול מותר לאדם להכניס עצמו לנסיון של עריות בכדי להוציא אדם מהכלא, והתייחסות לתמיהות שהעלה בספר 'ואין למו מכשול' על דבריו. דברי התעוררות בחשיבות שליח ציבור המנגן בתפילתו בשבתות וי"ט, דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים לגבי מקומות שיש לאמרם בניגון ונעימה, ושתי סיבות מדוע בני ק"ק תימן יע"א אינם מנגנים בתפילות כפי שמצוי בעדות האחרות והאם סיבות אלו קיימים כיום.

מוצש"ק וירא

נושאי השיעור: תמיהה על דברי התוס' במסכת סוכה דף ט"ל ע"א, הכותבים שאין מספר לדינים ולאיסורים שישנם בפירות שביעית, וכי אכן 'אין להם מספר'? ביאור הפסוק 'ויצבור יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר', והאם לכוכבים יש מספר. בעניין שמיטת קרקעות בזמן הזה מדרבנן, מהם גבולות ארץ ישראל לגבי מצוות התלויות בארץ, כגון ירקות מדרום הערבה לעניין שמיטה, כיצד יש לנהוג להלכה ולמעשה, והתייחסות למ"ש הרה"ג עזרא מחפוד שליט"א בספרו המיוחד לגבולות הארץ והמקומות הידועים שבה. אין לסמוך על היתר מכירה כלל, אפילו לא בשעת הדוחק. אין ספק כי שנת השמיטה היא בשנתנו זו התששפ"ב, ולא בשנה הבאה התשפ"ג. המשך בעניין תיבת 'מאה' מלעיל – בפסוק 'הלבן מֵֽאה שנה יולד וגו', תשובות לשאלות ידידנו הרב אוהד נהרי הי"ו, כיצד אפשר לשנות את המנהג בקריאה בגלל עדות של זקנים, והלא אין דרכנו כמו האחרים שעושים כך, התייחסות ל"רוב תיגאן" מול "מעטים", הבהרת מרן שליט"א כי אין כוונתו שיקראו כמותו אלא להסביר את קריאתו בלבד, ודוגמאות לכך מעליית שביעי בשב"ק זו (וירא) בקריאת פרשת עקידת יצחק.

מוצש"ק חיי שרה

נושאי השיעור: השלמה בעניין קדושת בית הכנסת וקדושת הסוכה, מדוע לא היו נכנסים לשם עם מנעלים, התייחסות מרן שליט"א למכתב בעניין זה מאת הרה"ג מרדכי חיים שליט"א עורך גליון "פנינים", וחשיבות ההשתחוואה בכניסה לבית הכנסת ואמירת פסוק ואני ברב חסדך וגו'. סייעתא נוספת לעניין שכתבו חז"ל 'כמין גאם' ולא כמין דל"ת, כי אפשר להגיד בלשון הזאת ודלא כרבינו מנוח. בס"ד מתאפשר השבוע (ביום שלישי בלילה) הביקור בקבר יוסף הצדיק בשכם, המשך בעניין מיקום קבר יוסף הצדיק והתפילות המיוחדות שישנן לומר על קברו, היצה"ר נלחם בדורנו בכל כוחו כנגד הקדושה והצניעות, ומאמר חז"ל כי הגאולה תהיה רק ע"י תיקון מדת יסוד. האם ישנו עניין להחמיר שלא לבקר בקבר יוסף מפני הקדושה שבו, שהרי היה שם בעבר מזבח. למה בנוסח "מי שבירך" למתנדבים איננו מזכירים גם את יוסף, ומדוע נשמט שמו משבעת הרועים. האם יוסף תיקן את תפילת מוסף, מו"מ בדברי היעב"ץ בעניין זה, ביאור נפלא מדוע יוסף הוא רזא דשבתא, ומדוע מנגנים בתפילת מוסף יותר משאר התפילות. תשובה לשואל האם מותר לנגן בבית כנסת אשר נוהגים בו שלא לנגן. בשבח הספר "מנהגי יהודי שרעב" שיצא לאור השבוע, והמעלה שבו.

מוצש"ק תולדות

נושאי השיעור: אימתי זמן החנטה בעצי בשמים, כגון ריחאן או שדאב וכן הדסים וכדומה, ותיקון למובא בשם מרן שליט"א בעניין זה בספר שנת השבע. האם יש איסור ספיחין בצמח ריחאן שגדל לבדו ע"י פרחים שנפלו מעצמם, וביאור דברי הרמב"ם כי אין רגילים לזרוע צמח פיגם. האם יש להחמיר לבער ע"י שריפה וכילוי את הפירות וכו' שהם אוצר בית דין, גם במקומות שנכבשו ע"י עולי מצרים שחיובם בשביעית רק מדרבנן, והתייחסות למובא בשו"ת אור לציון כי ישנו כאן כעין ספק ספיקא. חידוש כי בדור המבול לא רק נח עשה תיבה אלא עוד מישהו, "תיבות נח" המצילות מכל הזוהמא והטומאה שבזמנינו הם בתי כנסיות ובתי מדרשות, התייחסות לאלה שעשו "תיבות נח" משלהם, כגון מכונים ללימודי יהדות וקבלה ובתי מדרש של כפירה, והרחבה לגבי רבנים וכו' אשר למדו חכמות חיצוניות אצל גויים כופרים ורשעים, שלמרות היותם תלמידי חכמים הם אינם במסילה העולה בית אל. בדבר התפילה הנדירה בקבר יוסף הצדיק בשכם, שהתקיימה בס"ד השבוע ביום שלישי בלילה. בשבח הספר "ביצי נעמיות בבתי כנסיות" שיצא לאור בס"ד השבוע, ומחולק חנם לבתי כנסיות ובתי מדרשות ע"י מכון פעולת צדיק. בשבח משחק קלפים חדש לילדים בענייני חנוכה, שבניגוד ל"חיקויים" האמורים לעיל זהו "חיקוי" טוב.

מוצש"ק ויצא

נושאי השיעור: עיקר גמר חיתום ימי הדין הוא בימי חנוכה. המשך בעניין הביקור בקבר יוסף בעיר שכם, מעשה המובא בספרים לגבי אותו שוחט שהאכיל את יהודי העיר שכם בבשר גמל, בטענה כי כך קיבל מרבו שלימדו כי גמל קטן מותר באכילה מפני שישנו 'טעם גדול' בפסוק 'את הגמל'. תשובות לשאלות מאת הרב גיורא כהן הי"ו לגבי כמה נוסחאות המופיעות ב'סדר סליחות ללילי אשמורות' החדש, שחולק לתורמי המגבית השנתית עבור מוסדות יד מהרי"ץ, והרחבה לגבי נוסחאות ששינו חכמי תוניס ואחרים בניגוד למסורת כל עם ישראל, וראיות שהתימנים מחזיקים את המסורת בנוסחאות המדוייקות שהיו בכל עם ישראל. תירוץ נפלא לגבי השאלה כיצד התוספות במס' סוכה כתבו כי אין מספר לדינים ולאיסורים של פירות שביעית, והרי חזינן דיש להם מספר. חידוש גדול מרב' עובדיה ספורנו אשר הובא ע"י הרב מפוניבז' זצ"ל ווכן במכתב מהגרא"מ שך זצ"ל, כי ארץ ישראל נקראת 'שמים', ועל פי זה ביאור נפלא לגבי הפסוק בתהלים 'השמים שמים, לי"י', והסבר מדוע הפיסוק המדוייק הוא במלה 'שמים' השנייה. התחלת ביאור דין אתרוג בשביעית, האם יש לו ביעור, ואם כן אימתי, ותשובה לשאלה כיצד שייך ביעור באתרוג והלא הוא דר באילן משנה לשנה. עוד בשבח הספר ביצי נעמיות בבתי כנסיות.

מוצש"ק וישלח

נושאי השיעור: בעניין ביעור פירות שביעית כאשר הם תערובת של כמה מינים, וזמן ביעורם הוא שונה, והאם חוששים גם ל"טעם" שבאותה תערובת. דברי הרמב"ם כי אם התחיל לאכול מהתערובת הרי הכל מבוער, ביאור המובא בספר 'שנת השבע' לגבי יין של שביעית המעורב בתוך החרוסת לפסח, וחידוש כי בזמנינו שישנה הקפאה טובה לא שייך דין 'אם התחיל בה הכל מבוער'. ביאור טעם מצות ביעור פירות שביעית, מדוע לדעת הרמב"ם צריך ביעור ממש ולא סגי להפקירם, וביאור דעת הגרשז"א ועוד אחרונים כי אין צורך להטביל כלים שבישלו בהם פירות שביעית לאחר זמן ביעורם. המשך מהשיעור הקודם בעניין אתרוג של שביעית, האם יש לו ביעור, ואם כן אימתי, והמשך התשובה לשאלה מהשיעור הקודם כיצד שייך ביעור באתרוג והלא הוא דר באילן משנה לשנה.

מוצש"ק וישב

נושאי השיעור: חידוש ממהר"י ונה זצ"ל בעניין התפילה אין כאלוהינו וכו' מי כאלוהינו וכו' נודה לאלהינו וכו' ברוך אלוהינו וכו' אתה הוא אלוהינו וכו', שנתקן מפני שמלכות יון גזרה שלא יענו אמן. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בע"ח לגבי פיסקת המהולל לעולם וכו' שאין אלוה בלתך ואין אלוה כערכך ואין אלוה זולתך ואין אלוה כיוצא בך, בעניין ההתלהבות בתפילה והנרמז לכך בביצת בת היענה התלויה בבית הכנסת, פסוקים הדומים ללשונות דלעיל בלשון 'אין', וביאור הלשון 'ואין אלוה כיוצא בך'. קושיא בנוסח ברוך שאמר וכו' ברוך שאין לפניו לא עולה ולא שכחה לא כזב ולא מרמה לא משוא פנים ולא מיקח שוחד, למה לא מוסיפים שאין לפניו טעות. ביאור דברי מהרי"ץ בע"ח על ברכת יוצר דשבת, אין ערוך לך ואין זולתך אפס בלתך וכו', לגבי המזלות והכוכבים שיש להם כוחות להרע וכו', ובעניין האותות שהיו בכוכבים לפני חרבן בית שני. מהו ההבדל בין אין אלוה 'בלתך', לבין ואין אלוה 'זולתך'. דחיית טענת כת הדרדעים המתחכמים להשמיט את התיבות 'ואין אלוה כערכך', בטענה כי נשמע מכך שיש אלוה זולתו אך לא כערכו. התייחסות למובא בקובץ 'פסקי הלכות מעשיות לחנוכה', לגבי המובא בשם מרן שליט"א כי חזר בו ממ"ש בשו"ת עולת יצחק בעניין אדם המתארח בשבת חנוכה וחוזר לביתו במוצ"ש, וכי לדעתו כעת יש להדליק במקום שמתארח ולא בביתו, ובירור מתי לדעת הרמב"ם צריך להדליק נרות חנוכה. התייחסות למה שכתבו שם בקובץ הנ"ל כי לגבי זמן הדלקת נרות חנוכה סמך כביכול מרן שליט"א דעתו על דעת הרמב"ם, ודלא כמהרי"ץ שנראה שפסק כהשלחן ערוך, ובכללות עניין השואלים שאלות בטלפון ואח"כ מפרסמים דברים מבלי לדייק. תיקון דברים בעניין הרב רונן חזיזה הי"ו, על פי מכתבים שקיבל מרן שליט"א בעניין. בשבח הקונטריס 'מעשה נסים' – מאמרים בענייני חנוכה ופורים מאת הרב נסים רצאבי שליט"א, בנו של מרן פוסק עדת תימן שליט"א, בית שמש – כסלו התשפ"ב.

מוצש"ק מקץ

נושאי השיעור: חשיבות קירוי ההלל בימי החנוכה. דקדוקים בלשון הרמב"ם בתחילת בהלכות חנוכה, "ימי שמחה והלל", "כשמלכו יון", "פשטו ידם בממונם ובבנותיהם". ביאור "מעשה חנוכה" מתוך הספר שמן למאור דף י"ט – "על גזירות השמד שבתקופת החשמונאים". דקדוק וביאור הפסוק לך עמי בא בחדריך וגו'. מכתב חשוב שקיבל מרן שליט"א בעניין הספר ביצי נעמיות בבתי כנסיות. לאחר השיעור – מסיבת חנוכה, קריאה במגילת בני חשמונאי, שירה, ודברי ברכה מהרב יאיר שרפי הי"ו מנהל כולל "פרי צדיק" בחריש ת"ו בראשות הרה"ג משה רצאבי שליט"א.

מוצש"ק ויגש

נושאי השיעור: השלמת ביאור נוסח המהולל לעולם וכו' שאין אלוה בלתך ואין אלוה זולתך ואין אלוה כערכך ואין אלוה כיוצא בך ואין אלוה אלא אתה לבדך, המקבילים לנוסח יוצר דשבת – אין ערוך לך ואין זולתך אפס בלתך ומי דומה לך, אין ערוך לך י"י אלהינו בעולם הזה ואין זולתך מלכנו לחיי העולם הבא אפס בלתך גואלנו לימות המשיח ואין דומה לך מושיענו לתחית המתים, וחידוש כי גם בנוסח יוצר דשבת יש חמשה דברים כמו בנוסח המהולל. השלמה בעניין ההבדל שבין 'בלתך' לבין 'זולתך'. הסיבה שאומרים ואין אלוה אלא אתה לבדך, היא מפני החרוז בהמשך הפיסקא, ככתוב בתורתךָ, וידעת היום והשבותך אל לבבךָ וגו'. המשך ביאור מדרש מעשה חנוכה, השלמה בביאור שתי הגזירות הראשונות, והרחבה בביאור הגזירה השלישית, ומדוע מרן שליט"א לא השמיט במהדורא החדשה של ספר שמן למאור את הפיסקא במדרש הנוגעת לכך שעברו על איסור נדה וכו', כפי שביקש ממנו הגר"ש וואזנר זצ"ל (הובא בשו"ת עולת יצחק ח"ב). ביאור המובא בהמשך המדרש מעשה חנוכה, לגבי חנה בת מתתיהו שעמדה לפני כל ישראל כשהיא מגולה וכו', שהדבר אינו כפישוטו. ביאור עניין 'גדולה עבירה לשמה', והאם לאחר מתן תורה שייך לומר דבר זה.

מוצש"ק ויחי

נושאי השיעור: תשובות קצרות לשלוש שאלות שנשאל מרן שליט"א, א' האם צריך לומר את התפילה לפני הלימוד – יהי רצון וכו', קודם שקוראים 'הלכה יומית' בסיום תפילת שחרית לפני עלינו לשבח. ב' האם מנורת חנוכה בת שמונה קנים מהווה היכר בכדי שיהיה מותר להדליקה במקום שבו מדליקים נרות בכל ימות השנה. ג' האם מותר לנסוע לעיר אילת לצורך מנוחה. המשך בעניין 'גדולה עבירה לשמה' לאחר מתן תורה, הרחבה בביאור דברי הגר"ח מואלאזין ועוד מגדולי הליטאים שהרחיבו בכך, ומאידך ביאור דרך חסידי הבעש"ט אשר נראה מדבריהם כי ישנה קצת נטייה אחרת לגבי עניין זה, כגון שהם מתפללים וקוראים ק"ש לאחר הזמן. האם יעל אשת חבר הקני היתה יהודייה, והאם אסתר המלכה היתה אשת איש. גילוי מרעיש שנתגלה בזמנינו, כי רואים ע"ג ההרים בחצי האי סיני את דמות משה רבינו אוחז במטה.

מוצש"ק שמות

נושאי השיעור: כאשר אומרים 'גדולה עבירה לשמה', כגון לפני מתן תורה, או לאחר מתן תורה במקרים מסויימים וכדו', האם זאת חובה או מצוה. ביאור המלה 'אַצִּמעוּר' שבנוסח מא כבר וכו', שאומרים על פרעה בליל הסדר. ראיה מפרשתנו (שמות) לגבי הספק דלעיל, מן המובא בפסוק לגבי פרעה 'ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה', כי פרעה תבען לדבר עבירה ולא נתבעו. המשך בעניין השאלה האם אומרים 'גדולה עבירה לשמה' כאשר ישנה הנאה מן העבירה, ותשובה לקושיית הגר"י סלנטר כיצד אם נהנים זה 'לשמה'. השלמה לגבי אסתר, האם היתה אשת איש או שלא, הרחבה בעניין שאין אומרים 'מדרשים חלוקים', וישוב מרן שליט"א לשאלה דלעיל לגבי אסתר. תשובה לשואל כיצד יתכן שעלו לרגל מתימן לירושלם בימי בית המקדש השני תוך ארבעה ימים.

מוצש"ק וארא

נושאי השיעור: בעניין המעשה ברבי אלעזר בן ערך שקרא בס"ת 'החרש היה לבם' במקום 'החודש הזה לכם', כמה תמיהות על ביאור מהרש"א בעניין זה, וביאור חדש עפ"י הסיפור המובא בספר כסף צרוף, וכן מסיפור המובא בספר קדושת אדם לגבי ס"ת שבביכ"נ מהר"י אבוהב שבעיר צפת. דברי ספר אבות עולם בביאור המעשה של ר"א בן ערך, ולפי"ז ביאור דברי מהרש"א דלעיל, ופירוש בן יהוידע על מעשה זה. תשובה למכתב בעניין ימי השובבי"ם, ושהתיקון הוא בלימוד תורה בעיון. המשך לגבי השאלה האם אסתר היתה אשתו של מרדכי או שלא, והאם היתה למרדכי אשה אחרת.

מוצש"ק בא

נושאי השיעור: אופן ביטוי המלה 'רוחני' במסורת ק"ק תימן יע"א. דברי מהרד"ם זצ"ל בשו"ת רביד הזהב לגבי הנמצא בציבור שמתפללים בו שחרית מוקדם, ואפי' חזרת הש"צ קודם זמן תפילה, שיתפלל ביחידות כי 'גדולה עבירה לשמה', ומכאן חזינן ג"כ כי גדולה עבירה לשמה אינה נאמרת לגבי הלכות וק"ו לא לגבי עריות וכדו' אלא בחומרות ועניינים וכדו'. ביאור ספר קול אליהו בשם הגר"א על המשנה באבות פ"ד משנה ב', בן עזאי אומר, הוי רץ למצוה קלה וכו' שמצוה גוררת מצוה וכו', והמשך בעניין האם 'גדולה עבירה לשמה' זהו חובה או מצוה, או רק היתר. המשך בעניין האם ניתן לומר 'גדולה עבירה לשמה' גם בזמנינו, כגון חסידי הבעש"ט המתפללים שלא בזמן, היכן מיקומם של יהודי תימן במחלוקת שבין הליטאים לבין החסידים, בלימוד ובהנהגה ובחסידות, וחשיבות הקריאה בספר הזוה"ק גם מבלי להבין. הרעיון של "דילול אוכלוסין" מחשש שלא יהיה מקום לכולם בעולם, אינו בא מן הגויים, אלא כך הקב"ה עושה ע"י מלחמות ומגיפות הבאות לעולם. המשך בעניין המעשה ברבי אלעזר בן ערך שהיה 'כמעיין המתגבר' עד שהלך לדיומסית ושכח תלמודו וכו', ודחיית תשובת ספר 'אוצר הדרשות הקצרות' לגבי השאלה כיצד הגיע מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, ואפילו את אותיות א"ב, וקרא בס"ת 'החרש היה לבם' במקום 'החודש הזה לכם', עד שטעה בדבר כה פשוט, וכן דחיית דבריו בהמשך לגבי הקשר שבין 'מעיין המתגבר' לבין 'לב טוב'. השלמה לשיעור מוצש"ק נח ולך לך התשפ"ב לגבי 'נתן דצוציתא', חיזוק לתשובת מרן שליט"א לגבי השאלה כיצד אשתו הצדקת הסכימה לחטוא עם אותו אדם וכו', וחשיבות לימוד המוסר אשר יכול להשפיע הרבה על האדם.

מוצש"ק בשלח

נושאי השיעור: בעניין בן עזאי, כיצד יתכן שלא קיים מצות פריה ורביה מאחר שנפשו חשקה בתורה, תירוצים עפ"י הפשט ועפ"י הסוד, ואיך הדברים מסתדרים עם מה שפסקו הרמב"ם והש"ע שהעושה כבן עזאי אין בידו עון, ועפ"י כל האמור לעיל השלמה בביאור דברי הגר"א מוילנא שהובאו בספר 'קִנמן בשם' שזה מצד 'גדולה עבירה לשמה'. תשובות מרן שליט"א למכתב שקיבל לגבי ג' דברים עליהם דיבר בשיעורים האחרונים, א' לגבי ר"א בן ערך שקרא 'החרש היה ליבם' במקום 'החודש הזה לכם', ב' לגבי הסיבה שהמשיח לא בא בזמן התנאים מכיון שגזר הקב"ה שלא יבוא רק אחרי אלף שנה, ג' לגבי מה שהביא מרן שליט"א בשם הג"ר נתן אדלר זצ"ל. האם רבי אלעזר בן ערך חזר להיות 'מעיין המתגבר' לאחר שהתפללו עליו חבריו, ותשובת מרן שליט"א לטענת הרד"ל מדוע לא מוזכר בשמו הרבה דברים כמו יתר התנאים. האם יעל אשת חבר הקיני, עליה קראנו בהפטרת השבת (בשלח), הכינה שדה במקומה אל סיסרא, כמו אסתר המלכה, וכיצד הדבר מתיישב עם שאלת הגמרא לגבי יעל 'והא קא מתהניא מעבירה'. דברים בדבר ביטול הקומה הכשרה לטלפונים הניידים. בעניין חיים ולדר שר"י. דברי מרן שליט"א בשבח הקונטריס 'נהורא דיצחק' שיצ"ל במהדורא חדשה ומורחבת ע"י מכון פעולת צדיק.

מוצש"ק יתרו

נושאי השיעור: תוספת דברים (לשיעור מוצש"ק לך לך, חיי שרה התשפ"ב) בעניין חשיבות הניגון בתפילות שבת, ותשובה לשואל על הסיבה השנייה שהביא מרן שליט"א שם כי בדורות שעברו לא היו מנגנים מפני שהתפללו בע"פ וחששו להתבלבל, שהרי מצינו אדרבה כי הניגון גורם לזיכרון. דברי הר"א אלנדאף זצ"ל בעניין ניגוני התפילות שבידינו, והבדלים שישנם בניגוני התפילות בשבת קודש. התייחסות למה שכתב בעניין גירסת המלים 'שמעון התֵּימָני'. תוספת דברים (לשיעור מוצש"ק נח, לך לך, ראה התשע"ח) לגבי הניגונים בקריאת התורה, והתאמתם לפי הנושא המדובר. השלמה לשיעור הקודם על דברי החיד"א כי המשיח לא בא בזמן התנאים משום הגזירה שלא יבוא אלף שנה אחרי החרבן אא"כ יחזרו כל ישראל בתשובה, ולאחר מכן יבוא המשיח רק אם תהיה כנישתא חדא או ראשי העם שיחזרו בתשובה, והשלמת התשובה לשואל כיצד יתכן שאין בזמנינו ובדורותינו כנישתא חדא שבזכותה יבוא המשיח. השלמה (לשיעור מוצש"ק וילך – דרשת שבת שובה התשפ"ב) בעניין שיעור התרועה בראש השנה, שצריכה להיות כמו התקיעה או לדעת הרמב"ם פי שתים ממנה, שלא מתייחסים למה שתקע בפועַל אלא לפי מה שצריך להיות, ודברים בשבח הקונטריס "מנחת נפשי" על דין תקיעה כתרועה.

מוצש"ק משפטים

נושאי השיעור: תירוץ מהרי"ץ בן יעקב (הנקרא 'מהרי"ץ השני') המובא בספר שתילי זיתים (חלק אבן העזר) לגבי השאלה מדוע כתב השלחן ערוך כי חרם דרבינו גרשום שלא לישא שתי נשים הוא רק עד האלף החמישי, השלמה לגבי דברי החיד"א כי המשיח לא בא באלף החמישי כיון שגזר השי"ת שלא יבוא באלף הזה, ותירוץ חדש (נוסף על המובא בקובץ דברי חפץ חלק תשיעי) לגבי עניין התגברות הקליפות באלף הששי. מעשה בבחור אמריקאי מישיבת בריסק אשר שמע תייר אמריקאי מתפלל בכותל שתנצח קבוצת הספורט אותה הוא אוהד, וחמד לו לצון וכו', ודברי ראש הישיבה – בנו של הגרי"ז מבריסק – לאותו בחור שעשה כן, האם הוא חושב כי אכן הוא שליח ה' לבשר לאותו תייר אמריקאי שקבוצתו ניצחה, ושאלת מרן שליט"א על כך מביאור אביו הגרי"ז מבריסק לגבי המובא בגמרא כי לעתיד לבוא יאמרו אומות העולם כי כל המרחצאות והגשרים וכו' אשר עשו, היו בשביל עם ישראל, ותשובת הקב"ה להם שוטים אתם – ולא שקרנים, וכיצד בכלל אמרו כך כאשר ברור וגלוי לכל שהאמת אינה כך, ונפקא מינה מכל האמור לגבי השאלה האם מותר לאותו בחור לקחת את הכסף ששילם לו התייר. תירוץ הגרי"ז הנ"ל, נכתב כבר לפניו בספר פרי צדיק למהר"ץ הכהן מלובלין, וכן בחידושי הגר"ש קלוגר על הגמרא שם. המשך בעניין המובא בספר 'אוצר הדרשות הקצרות' לגבי רבי אלעזר בן ערך שהלך למקום תענוגות ושכח תלמודו וכו', בירור הדברים במקורם בדברי הגר"ש וולבה זצ"ל והגר"ש לוינשטיין שליט"א, והתייחסות מרן שליט"א לכך. דברי הגרי"ח בבן יהוידע כי ר"א בן ערך חזר להיות 'מעיין המתגבר' לאחר שחבריו התפללו עליו, ודלא כדברי הרד"ל שהובאו בשיעור מוצש"ק בשלח, וגירסת המפרשים שר"א בן ערך הלך לאותו מקום לצורך רפואה מאחר שהיה חולה. לאחר השיעור: "תפילה לעת הזאת" מפי מרן שליט"א עם פתיחת ההיכל.

מוצש"ק תרומה

תמיהה על דברי מהרז"ו בהקדמתו לפרקי דר"א בעניין רבי אלעזר בן ערך ששכח תלמודו, וכן הערה על הרד"ל שכתב שנתמעט תלמודו. ביאור ספר אור לישרים להר"א ערוסי הלוי זצ"ל לגבי המשנה באבות בעניין ריב"ז שהיה מונה שבחן וכו', מהו ההבדל שבין ר"א בן ערך לבין ר"א בן הורקנוס, מו"מ בדברי האור לישרים הנ"ל, דברי ילקוט ראובני וספרים נוספים בביאור העניין. דברי החיד"א בעניין דלעיל, ביאור גירסת המלה 'רִבִּי', רמז מהחיד"א על הפסוק ולא ילבשו עוד אדרת שיער וגו', והאם נכון שהחיד"א הוסיף תיבת "עוד" לרמז למרות שאינה כתובה בפסוק. בעניין (רעידות האדמה) [רַעֲדַת הארץ] שהיו לאחרונה בארץ ישראל, נוסח הברכה, ג' עצות מספר הברית להינצל מכך, והרחבה לגבי הסגולה שיש לומר בעת כזאת. דין המאבד עצמו לדעת, התחלת התייחסות לרבנים וסופרים ואנשי חינוך וכו' אשר יצאו עליהם שמועות רעות וכו'. סיוע לדברי מרן שליט"א כי החפץ חיים היה בקי בתנ"ך, והערה על דברי בנו של החפץ חיים בעניין העמסת רמזים וחידות וכו' בפסוקי התנ"ך. דעת החפץ חיים על עדת חסידי הבעש"ט כלפי הליטאים, והתייחסות לספרי חיים ולדר שהחסידים אסרו ונמנעו כבר לפני עשרות שנים להכניס את ספריו בבתי שלומי אמוני ישראל, בעיקבות דברי האפיקורוסות הטמונים בהם. בשבח פסקי מהרי"ץ עם פירוש בארות שלמה להרה"ג שלמה רצאבי שליט"א על הלכות חנוכה ופורים שיצא לאור בס"ד השבוע.

מוצש"ק תצוה

נושאי השיעור: האם מותר לעשות משקה ערק וכדו' (משקאות אלכוהוליים) מפירות הקדושים בקדושת שביעית. בני ק"ק תימן יע"א אינם יכולים לסמוך על "לוחות שמיטה" הנפוצים, מכיון שהם הולכים לקולא בעניין זמן החנטה, נפק"מ למעשה כיום לגבי הלימונים, וכיצד ראוי לתימנים לנהוג. ביאור הגמרא בחגיגה דף טו: רבי מאיר היכא למד תורה מפומיה ד'אחר' (אלישע בן אבויה), המשך התשובה לשואלים בעניין רבנים וסופרים ואנשי חינוך וכו' אשר יצאו עליהם שמועות רעות וכו', מה נדרש מהרב בכדי שילמדו תורה מפיהו, האם ישנו הבדל בין קטן הלומד ממנו לבין גדול, כיצד הרמב"ם למד חכמות חיצוניות למרות מה שכתב בעניין, והאם ישנו הבדל בין ללמוד מפיהו לבין ללמוד מתוך ספריו.

מוצש"ק כי תשא

נושאי השיעור: המשך לגבי השאלה האם מותר לעשות משקה ערק וכדו' (משקאות אלכוהוליים) מפירות הקדושים בקדושת שביעית, בירור דעת המתירים, הרחבה בעניין 'יין שרף' אימתי התחיל להתפשט בעולם, ראיית המתירים מספר הערוך אינה מוכרחת, ומסקנת מרן שליט"א כי לכתחילה אין להיכנס לספק זה, אולם יש למתירים על מה לסמוך. צמח הקאת אין בו קדושת שביעית. המשך בעניין רבי מאיר שלמד תורה מפומיה ד'אחר' (אלישע בן אבויה), והאם ישנו הבדל בין אדם קטן לבין גדול, חיזוק לדברים שנאמרו בשיעור הקודם לגבי הרמב"ם וסברתו, והרחבה בביאור דעת רבינו חננאל. המשך בירור עניין רבנים וסופרים ואנשי חינוך וכו' אשר יצאו עליהם שמועות רעות וכו', והרחבה לגבי הסופר ח' ולדר וספריו. גם המאבד עצמו לדעת מחמת בושה, נחשב מאבד עצמו לדעת. המעשה בבעל השדי חמד אשר העלילה עליו המשרתת שלו בכדי שיחשדו בו וכו', וכיצד זכה שנפתחו לו שערי בינה.

מוצש"ק ויקהל

נושאי השיעור: בירור דברי גאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א בהלכות מגילה (הובא בפסקי מהרי"ץ החדש עם פירוש בארות שלמה) שכתב בזה"ל, יקח בידו מגילה הדורה ומתוקנת וכו' מהונו ומכספו וכו', מהו כפל הלשונות 'הדורה ומתוקנת', 'מהונו ומכספו', ומה מקור דבריו. כאשר יש בפני האדם שתי מגילות, האחת הדורה וחדשה וכו', והשנייה עתיקה מלפני מאות שנים ובלויה מרוב שימוש, באיזו מהן עדיף לקרוא, והאם ישנה עדיפות לאחת מהן שיקראו בה ביום ובשנייה בלילה. המשך בעניין זמן חנטת הלימונים וקדושתם בקדושת שביעית, תשובה לשואל כי א"כ הלימונים יהיו פטורים מתרו"מ, ותשובה לשואל מדוע לחשוש למיעוט המצוי. המשך בירור העניין שלא ללמוד מרב שאינו ראוי, והאם ישנו הבדל בין פיו לבין ספריו, התייחסות לשאלה לגבי מי שהתקלקל האם הדבר מראה מה היה מקודם, וכן לשאלה בבירור דעת רבינו חננאל שהשמיט בפירושו על הגמרא את מה שהיה אח"כ במתיבתא דרקיעא כאשר הקב"ה כן הזכיר מימרא משם רבי מאיר, דיוקים ודקדוקים חשובים בדברי הרמב"ם בפרק ד' מהלכות תלמוד תורה בעניין זה.

מוצש"ק פקודי

נושאי השיעור: מדוע הקדים הרמב"ם את הלכות מגילה לפני הלכות חנוכה, דלא כמרן השלחן ערוך שהקדים הלכות חנוכה להלכות מגילה. השלמה בביאור דברי הרמב"ם בהל' חנוכה, מדוע כלפי הקב"ה כתב 'הושיעם מידם והצילם' ואילו לגבי החשמונאים כתב 'הושיעום מידם' בלי 'והצילום', ומהו ההבדל בין ישועה לבין הצלה. דברים המובאים בפירוש 'בארות שלמה' על פסקי מהרי"ץ החדש (הל' חנוכה ופורים) בעניין הפסוקים שהציבור חוזר עליהם בעת קריאת המגילה, וכן לגבי מנהגי עדות אחרות האומרים בקול רם עניינים שונים במקומות שונים. משלוח מנות ומתנות לאביונים – מה ההבדל בין 'מנות' לבין 'מתנות', השלמה בעניין מעלת קניית מצוות בכסף ולא במתנה, ומה הדין בנתינה שהיא כעין תשלום. סיפור שכתב בנו של החפץ חיים בספרו 'מחיי אבא' כי תירץ את קושיית השאגת אריה וכו', וביאור כיצד ומדוע אמר לו אביו הח"ח שלא יזכה להתפרסם כגדול בישראל, ודמיון לכך ממ"ש הר"ר אברהם ערוסי הלוי זצ"ל בספרו אור לישרים כי זאת היתה טעותו של אלישע בן אבויה, אשר בגללה יצא לתרבות רעה. התייחסות השואל לגבי מה שאמר מרן שליט"א בשיעור, כי בנו של החפץ חיים היה גברא רבה, שהרי נכתבו עליו דברים חמורים וכו'. בשבח קונטריס 'וזאת ליהודה' מאת הבה"ח יהודה חרזי הי"ו בעניין חיוב ההתבסמות ביום פורים.

מוצש"ק ויקרא

נושאי השיעור: התחלת הדיון בשאלה האם יוצאים ידי חובת משלוח מנות כאשר שולחים לאדם עשיר דבר שאינו מכובד לפי עָשרו. בעניין המאפה "אָזני המן", מהיכן מקורו והאם ראוי לקרותו בשם זה, במה הדבר שונה משיבולת שועל, ודברים חדשים ממרן שליט"א כי אין ממש קפידא שלא לקרוא להם בשם הזה, אבל בכל זאת רצוי לכנותם 'עוגיות פורים'. תשובה לשואל על מה שכתוב בשו"ת בית העזרי לגבי מי שמתעטש בשעת דיבור או ויכוח עם חבירו, שכביכול זהו סימן שהוא צודק ודובר אמת, ודוגמאות נוספות לדברים אשר נכנסו לעם ישראל מן הגויים ולהיפך. תשובה לשואל לגבי מה ששמע בקריאת המגילה מפי מרן שליט"א (בשנת התשע"ח) בפסוק ויאמר המלך מי בחצר והמן בא וגו' לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הֵכִין לו, כי המלה 'הכין' נשמעת שם מלעיל, שאין הדבר נכון, ומה הסיבה שתיבה זו נקראת מלרע למרות הכלל של נסוג אחור. תשובה לשואל לגבי אופן ניגון הפיסקא 'ראה אלהים את אשר זמם וירע בעיניו' הנאמרת בנוסח חסדי וכו' שקודם קריאת המגילה.

מוצש"ק צו

נושאי השיעור: דברים לעילוי נשמתו של הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי זצוק"ל שנלב"ע בעש"ק זו. המשך ביאור דברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה לגבי הרב שאינו הולך בדרך טובה וכו' אין מתלמדין ממנו עד שובוֹ למוטב וכו', ותשובת הלחם משנה לשאלה מדוע הרמב"ם לא חילק בין גדול לבין קטן כפי שהגמרא מחלקת במסכת חגיגה. דעת הראשונים בדבר הסיבה שאין ללמוד מאדם שאינו הגון, ביאור ספר שערי אושר בדעת הרמב"ם, והערות מרן שליט"א על דבריו. שתי תשובות נפלאות מבעל שערי אושר הנז"ל על דברי הרמב"ם "עד שיחזור למוטב", מא קא סלקא דעתך שלא, ובפרט שאין לכך מקור בדברי הגמרא, נפק"מ מדבריו לגבי בעלי תשובה שנהיו רבנים המורים לרבים. דרך חסידי הבעש"ט בעניין דלעיל, ההסבר בשיטתם, וביאור מרן שליט"א כי אין מכך סתירה לשיטת הרמב"ם. תירוץ שלישי ממרן שליט"א לגבי הקושיא דלעיל בדברי הרמב"ם. תירוץ הדברי יואל על קושיית הלחם משנה דלעיל, כי לימות המשיח לא יהיה רב שאינו הגון, והערת מרן שליט"א על דבריו. הערה המובאת בתלמוד בבלי "מתיבתא" בעניין דלעיל, וביאורם בדברי הלחם משנה.

מוצש"ק שמיני

מעשה שהיה עם בעל 'שדה יצחק' (שחי לפני כמאתיים שנה) אשר לא הבין את דברי רש"י בעניין סימני החגבים הכשרים, ולפתע הגיע חגב לביתו וישב על ספרו וכו', והערות על הדברים. סיפור דומה שאירע בזמנינו עם הגרח"ק קניבסקי זצוק"ל, ואמר כי אין זה נס אלא סייעתא דשמיא ללומדי תורה, הסבר מרן שליט"א מדוע בתחילה התחמק הגרח"ק מלענות האם אכן אירע לו מעשה זה ומזמן מסויים הודה ואישר שכך היה, עפ"י דברי רבי דן טיומקין אשר שוחח ביום חמישי האחרון עם מרן שליט"א בעניין וכפי שפורסם בעלון 'חלקי בעמלי' בשבוע זה, וכן סיפורי המשך למעשה זה שפורסמו בעלון שם ובעלון 'כתרי תורה'. בעניין סימן האות חי"ת על ליבו של־חגב, ויתר סימני הארבה המובאים במדרש הגדול. בעניין השמעת פסוקי 'שיר השירים' בנוסח ק"ק תימן יע"א, ברמקולים המודיעים על כניסת השבת בעירנו בני ברק ואלעד בשב"ק שלפני פורים, תשובת המפעיל כי בשב"ק שלאחר מכן אי אפשר היה להשמיע זאת מפאת פטירתו של הגרח"ק זצוק"ל, ומחאת מרן שליט"א על ליצנות זו. מייחסים את אכילת החגבים לתימנים דוקא, למרות שגם המרוקאים והתוניסאים ועוד קהילות אכלו אותם, מפני שרק התימנים ידועים כשומרים על המסורת האמיתית, כמו גם לגבי אופן עטיפת הטלית, ניקור הבשר וכן המבטא הנכון ועוד. חידוש בדברי מה"ר שלום מנצורה זצ"ל (שהיה בדור שאחרי מהרי"ץ זיע"א) מספרו אבקת רוכל כת"י, בעניין סימני החגבים הכשרים, וכן לגבי חגב אחר קטן שהוא טמא ואסור באכילה, וכן לגבי גוי או עם הארץ המביאים חגבים קלויים או מבושלים שאין לאכלם, ותמיהה על דבריו מניין לו כי אחד מהסימנים של חגב טהור הוא שצוארו ארוך, הרי סימן זה אינו מופיע בספרי חז"ל והפוסקים. תגובת מרן שליט"א לשואל על המובא בשיעור מוצש"ק פקודי לגבי ר' יוחנן שהיה ג"כ תלמידו של אלישע אחר, וכן לגבי המובא בשיעור מוצש"ק ויקרא בעניין אזני המן, ותשובה לשאלה שהרי גם בורקס חלבי נעשה בצורה משולשת. טעם נוסף מבעל זרע שמשון לגבי שֵׁם המאכל אזני המן, ודברים נוספים בעניין. תמיהה על דברי המצפה איתן, בעניין קְדָלֵי דַּחֲזִירֵי שהעביר אחשורוש לאסתר והיא לא אכלה.

מוצש"ק תזריע

נושאי השיעור: שלושה תירוצים נוספים ממרן שליט"א בעניין השאלה מדוע חותמים בברכת התורה "נותן התורה" בלשון הוה. תירוץ נוסף רביעי ממרן שליט"א בשאלה דלעיל, והמשך לגבי הסיפור שהובא בשיעור הקודם על הגרח"ק זצוק"ל שכאשר עסק בענייני חגבים הגיע לפתע חגב לביתו וכו'. זכות התורה והשבת המגינים על עירנו בני ברק ת"ו, והתייחסות מרן שליט"א לפיגוע שאירע בשבוע שעבר בבני ברק. בעניין הלווית הגרח"ק זצוק"ל, שלדעת מרן שליט"א אינו נספד כהלכה, ושפטירתו מהווה סימן ואיתות כי עלינו לחזק ולהתחזק בעניינים שונים. התייחסות למובא בספר מאיר עוז בעניין הגרח"ק והחגב, והערה על השוואתו בין העוף הטמא 'קורן' שהוא בבית יוסף לבין ספר הקוראן של דת האיסלאם. תגובה לשואל על דברי מרן שליט"א בשיעור מוצש"ק משפטים התשפ"ב לגבי הסיפור עם אותו בחור ישיבה ששמע בכותל המערבי אדם אמריקאי שהתפלל שתנצח קבוצת הספורט שאותה הוא אוהד וכו' והכסף שקיבל ממנו, האם אכן הקב"ה הולך לפי הכוונה ולא לפי המעשים, וכן בעניין הטעיית הגוי בממון, ונוסח הסיפור דלעיל כפי שהובא בחוברת ווי העמודים להגר"י זילברשטיין שליט"א. בשבח מצות מכונה "לחמא עניא", המשווקות בשנה זו ברחבי הארץ והעולם, בכשרות בד"צ "פעולת צדיק" ללא חשש חוזר וניעור.

מוצש"ק מצורע – דרשת שבת הגדול

נושאי השיעור: קריאת שם פרשת השבוע זאת תהיה תורת המצורע. שתי מצוות עשה מן התורה בליל הסדר, אכילת מצה וכן והגדת לבנך. הסיפור ממקורו על החתם סופר שבהיותו ילד הביא את קושיית סבו מהרש"ק ואמר שהוא טעה וכו', ואביו סטר לו וגער בו וכו', וציווי רבו מהר"נ אדלר שלא ידבר עם אביו יותר וכו', ותשובת מרן שליט"א לשואל כי אין זה דומה לסיפור שהביא בשיעור לגבי המעשה עם בנו של החפץ חיים, בירור יסוד העניין לגופו עפ"י התשובה לשאלה מדוע הדיבור כבד את אביך וגו' כתוב בצד ימין של הלוחות יחד עם חמשת הדיברות של בין אדם למקום, וחיזוק החיוב של מצות והגדת לבנך בליל הסדר. המשך בעניין האם מה שקובע הוא המעשה או הכוונה, כגון לגבי עוג שבא לומר לאברם שנשבה בן אחיו, וכן לגבי לבן הארמי, ועפי"ז השלמה לנאמר בשיעור לגבי אותו בחור ששמע אמריקאי שהתפלל בכותל המערבי וכו' וחמד לו לצון וכו' וקיבל ממנו סכום כסף וכו'. התייחסות מרן שליט"א למובא במאמר 'במחיצתו' לגבי הגר"ע בסיס זצ"ל אשר היה נוהג בדברים מסויימים פעם כך ופעם כך, כגון בברכת להדליק נר שלחנוכה וכן לגבי מצה ומחצה בליל הסדר, תמיהת מרן שליט"א כיצד אפשר לנהוג פעם כך ופעם כך, הרחבה בעניין בציעה על מצה ומחצה ושאין לכך סתירה מדברי המקובלים, וכן שאין ראיה ממה שנשברו לו המצות, או מנסים אחרים כגון אליהו בהר הכרמל. עניינים חשובים הנוגעים לליל הסדר ולחג הפסח הבעל"ט.

מוצש"ק קדושים

יסוד ושורש עניין האבילות בימי ספירת העומר. המשך לדברים שנאמרו בהילולת מהרי"ץ, שנה זו. ביאור המעשה בבניו של רבי מאיר שמתו בבחרותם, ומה שאשתו ניחמה אותו כי הם כפיקדון שהוחזר לבעליו, ביאור הגרי"ח כי פיקדון היינו גלגול, קושיא על דבריו מהמדרש שם כי הם מתו מפני היותם סועדים בזמן הלימוד, ביאור כי השאלה המובאת בגמרא ובמדרשים "מפני מה" היינו שישנן כמה טעמים והשאלה היא מה האמיתי והנכון, ועל פי כל זה ביאור גם לגבי כ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא שמתו מפסח ועד פרוס עצרת, וכן תשובה לשאלה כיצד יתכן שרע"ק רואה שמתים מאות מתלמידיו בכל יום ואינו מרעיש שמים וארץ ועושה עצרות תפילה וכו' לעצירת המגיפה. אחד מהחידושים המיוחדים הלכה למעשה מאת מרן שליט"א עפ"י מהרי"ץ זיע"א, כי אין האשה צריכה מספר ימים קודם ז' נקיים אלא די בשטיפה ורחיצה, ותגובת מרן לרב אשכנזי שכתב כנגד הוראה זו בזמנינו. דחיית ראייתו מעניין ניקור הבשר ודברי הר"א הלוי זצ"ל כנגד הניקור האשכנזי. דחיית תירוצו לגבי ההבנה בדעת הגר"נ קרליץ זצ"ל שהורה לבדוק להתחיל בתנועה סיבובית אולם לא רצה לכתוב כך בפירוש בספרו חוט שני, ודעת מרן שליט"א להלכה ולמעשה כי אין צורך אז בתנועה סיבובית. דחיית דבריו לגבי ההבדל שבין גלות אדום לגלות ישמעאל, ובגלל איבוד החוש הטבעי ישנם הבדלים בין האשכנזים לבין התימנים והספרדים, ושכביכול בזמנינו שנתקבצו הגליות לא צריך להיות הבדל ביניהם. ודברי החיד"א (שאמו היתה אשכנזייה) כי בני אשכנז מלאים ספיקות וטענות, ובעניין צורת אות פ"א, ומה שאינם יודעים מה עצי בשמים ומה עשבי בשמים, וכן קטניות וכו'. תגובת מרן שליט"א למ"ש שם אותו חכם בדבר המו"מ שהיה למרן שליט"א עם הגר"ש ואזנר זצ"ל בעניין דלעיל, והעמדת הדברים על דיוקם. התחלת ביאור דברי בעל הטורים בפרשת ויקרא, מדוע בבקר נֶאמר וקרבו וכרעיו, ובצאן נאמר והקרב והכרעיים.

מוצש"ק אמור

נושאי השיעור: מעלת אמירת מזמור למנצח בנגינות מזמור שיר וגו' לאחר ספירת העומר, וביאור בפסוק ישמחו וירננו לאומים וגו' על דרך הסוד. דברי הר"ר עמרם קורח זצ"ל לגבי המלים 'בקבלה וסוד תפתח' שכתב מהר"ש שבזי בשירו ביום שבת, ומכתבו המופיע בהקדמה לדיואן שיצ"ל ע"י הר"ר שלום יצחק הלוי זצ"ל כנגד אותם "תועי רוח" (דרדעים) ששינו את המלים בשיר למלים 'בתלמוד ודין תפתח'. בשבח הקונטריס 'דיני ומנהגי ספירת העומר' מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א, וכן חשיבות לימוד הלכות יום טוב לפני חג השבועות. דקדוקי קריאה המובאים בקונטריס הנ"ל לגבי המזמור למנצח בנגינות מזמור שיר וגו', כגון שהמלה 'יאר' היא מלעיל, כיון שיש בה טעם וגעיא, בשונה מתיבה שיש בה שני טעמים שקריאה ממוצעת. דקדוק במלה 'ישמחו', שהאות יו"ד במאריך (געיא), והסבר מדוע שונה תיבה זו משאר תיבות 'ישמחו' שהן מלרע. שני טעמים מדוע קריאת המלה 'יאר' היא מלעיל. כעין זאת דקדוקי קריאה בספר משלי, והבנה כי מ"ש מהרי"ץ זיע"א במהדורא קמא דקמא שהסיבה שתיבת 'הנוטע' אזן היא מלעיל בכדי לומר מה היה צריך להיות ומה בפועל צריך לקרוא, זאת היתה דעתו לפני שהוא חזר בו מכך, ומסקנתו כפי שכתב בחלק הדקדוק שכשישנם שני טעמים הקריאה ממוצעת. המשך בעניין המעשה בשני בניו של רבי מאיר שמתו צעירים, ביאור דברי הרוקח כי הם מתו בסיבת היותם סועדים בזמן הלימוד, ותשובה לשאלה כיצד בניו עשו זאת. שלושה טעמים לשאלה מסוף השיעור הקודם, מדוע בפרשת ויקרא נאמר לגבי בבקר 'וקרבו וכרעיו', ואילו לגבי צאן נאמר 'והקרב והכרעיים'. שני מעשים שאירעו בפיגוע שהיה לפני למעלה מחודש בעיר בני ברק, במעשה הא' ההצלה היתה עקב הקפדה ליטול ידיים מיד לאחר עשיית הצרכים, ובמעשה הב' בזכות שמירת הצניעות ע"י שהאשה לבשה גרביים.

מוצש"ק בהר

נושאי השיעור: השלמה לדברים שנאמרו בהילולת מהרי"ץ בעניין התעלומה בדברי מהרי"ץ לגבי ה'כורך' בליל הסדר, ומה שהביא בשם הספר מגיד מישרים, התייחסות לדברי הילקוט יוסף כי מנהג הספרדים הוא להניח את המרור בתוך המצה למרות שרוב ככל הראשונים כותבים ההיפך, ומה שהביא בשם מהרי"ץ כמובא לעיל, פלא על טענתו כי בתולעת יעקב כתוב ההיפך ממה שהביא מהרי"ץ בשמו, ותמיהה על הבנתו בספר מגיד מישרים. בעניין המעוררים בזמנינו בדבר הכלאת העופות עם מינים שונים, עפ"י דעת האשכנזים כי העוף נאכל במסורת, סייעתא חדשה לדברים שאמר מרן שליט"א בעבר בעניין זה. לתרנגולים יש מעין 'שעון פנימי' שעל ידו הם יכולים להבדיל בין יום ללילה, למרות שיהיו במקום חשוך ואפל. בעניין לימוד התורה בדרך הנכונה והישרה, מעשה בהגראי"ל שטיינמן זצ"ל, והשלמה לביאור המעשה בבנו של החפץ חיים אשר אביו אמר לו שגדול בתורה הוא כבר לא יהיה וכו', ודברי מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעולת צדיק כי עדיף להישאר בקושיא מאשר לומר סברא זרה, ובירור מקורו שציין שם מהש"ך. ארבע הערות נוספות (בנוסף לששת ההערות שכבר נאמרו בשיעור מוצש"ק קדושים) על דברי הרב קוגל שליט"א בספרו צבי לבית, בעניין שאין בקיאים היום בשטיפה ורחיצה לפני ספירת ז' נקיים. מעשה שהיה לפני כ-110 שנים ברב אשכנזי שראה את אפיית המצות הרכות אצל יהודי תימן, והודה כי מצות אלו כשרות למהדרין ואף אכל מהם בעצמו בפסח.

מוצש"ק בחוקותי

נושאי השיעור: השלמה בעניין התרנגולים היכולים להבדיל בין יום ללילה, גם אם יהיו במקום חשוך ואפל, וביאור דברי מהרי"ץ בעץ חיים כי התרנגול נקרא "שכוי" מפני שאפילו שכשהוא נמצא במקום אפל וחשוך הוא "מבין" בין יום ובין לילה. מה ההבדל בין חושך לבין אפילה לבין עלטה. המשך בעניין המעוררים בזמנינו בדבר הכלאת התרנגולים עם מינים שונים, ומסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה. ביאור המעשה שהובא בספר תולדות אדם לגבי אותו חכם ספרדי שבא לבקר בעיר וילנא, וכאשר נפגש עם הגר"ז אשר היה ידוע כבקי עצום ברמב"ם וכו', אמר לו כי רצה להגיע כבר מזמן רק 'שהשם אמר לי אל תעבור', והגר"ז אמר לו כי עפ"י המובא בהגהות מיימוניות בשם הרא"ם, אסור לאדם לומר אפי' בדרך בדחנות וצחוק שהקב"ה אמר לו כך וכך. תמיהת מרן שליט"א מנין איסור זה, אשר אינו כתוב בשום מקום בש"ס ובפוסקים. דברי ר"א בן הרמב"ם כי עדיף שהשמש של בית הכנסת יהיה משבט לוי, למרות שלא מצינו כזאת בשום ספר. דעת בעל אור שמח על הרמב"ם החולקת על דברי הגהות מיימוניות, ושאין שום איסור לומר 'כך אמר לי השם', חמש תמיהות ממרן שליט"א על ראיותיו, ומסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה.

מוצש"ק במדבר

נושאי השיעור: לשון הרמב"ם בתחילת איגרת תימן, וחשיבות מסורת יהדות תימן. כיצד אומרים את השם רב אשי, וכיצד מבטאים את הניקוד סגול. האם אפשר לקצר שמות של בני אדם, כגון אברהם-אבי, בנימין-בני, דניאל- דני, וכדומה, ופליאה על רב ספרדי הטוען כי אין בכך בעיא, כי מצינו שיוסף הצדיק אמר לבנימין אחיו 'אלהים יחנך בֶּנִי'… המשך מהילולת מהרי"ץ בישוב הסתירה בדברי הסטייפלר זצ"ל בנוגע לבחורים תימנים המתחנכים בישיבות אשכנזיות וכו', דעת החזון אי"ש כי תלמיד ישיבה צריך לנהוג כפי הנהגת הישיבה, וביאור דבריו עפ"י המובא בספר דעת יהודה (שפירא). תשובות לשתי שאלות, האחת בעניין דברי הרש"ש שבזי בספרו חמדת ימים, כי חזרו כולם להביא ביכורים בכלי נצרים בכדי שלא לבייש את העניים, ותשובה לשאלה מדוע איננו עומדים באמירת פיוט יגדל אלהים חי וכו' והלא היא עדות כמו אמירת יום הששי. תשובה לשאלה מדוע הרמב"ם לא הביא בספרו משנה תורה את י"ג עיקרי הדת, למרות שהביאם בפירוש המשניות. מעשה שהיה במרן הב"י והאריז"ל בהשתתפותם בברית מילה בערב פסח, שיצאו תולעים מהלחם שהוגש בפני האריז"ל מכיון שהחמיר לא לאכול חמץ בערב פסח, גם מרן שליט"א מחמיר בעניין זה, תמיהות על נוסח הסיפור דלעיל שהובא באחד מכתבי העת עם שינויים והוספות וכו', וחיזוק העניין שבדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו. תשובות לשואל בעניין אופן הדלקת נר הבדלה במוצ"ש הבאה, בה חל יום טוב של שבועות.

מוצש"ק בהעלותך

נושאי השיעור: הרחבה בעניין אמירת יום הששי ויכולו וגו' בליל שבת מעומד, ובעניין אמירת פיוט יגדל אלהים חי וכו', הערות וחידושים בדברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים על העניינים דלעיל, וחמשה תירוצים לשאלה (מהשיעור הקודם) מדוע איננו עומדים באמירת הפיוט יגדל וכו' אם זאת 'עדות' כמו באמירת יום הששי. המשך התשובה לשאלה מדוע הרמב"ם לא הביא בספרו משנה תורה את י"ג עיקרי הדת, למרות שהביאם בפירוש המשניות. בירור המעשה שהובא (בשיעור הקודם) ע"י מרן שליט"א, כי המקובל הגר"מ שרעבי זצ"ל לא רצה לברך ילד שקראו לו בשם דני, במקום דניאל, כיון שזה אותיות די"ן. בשורה טובה לקראת הדפסת כרך חדש בסדרת הספרים פסקי מהרי"ץ.

מוצש"ק שלח לך

נושאי השיעור: ביאור שלושת הפירושים המובאים בעץ חיים למהרי"ץ זיע"א בתפילת ליל שבת, אתה קדשת את יום השביעי לשמך, תכלית מעשה שמים וארץ. המשך ביאור דברי הגמרא בשבת קיט: כל המתפלל ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה וכו'. שלושה פירושים בביאור בעל אור החיים בעניין דלעיל. בירור נוסף בעניין דברי האור החיים לגבי כשרות החגבים, ודעת החולקים עליו, ושלוש תשובות על דבריו. ביאור המושג 'ולא היא' המובא פעמים רבות בגמרא. ביאור המעשה המובא בגמרא לגבי רבי יוסי הגלילי ששאל את ברוריה 'באיזה דרך נלך ללוד', ומה שענתה לו, והאם אכן ישנו איסור בכך של להרבות שיחה עם האשה, ומסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה.

מוצש"ק קרח

נושאי השיעור: המשך בעניין השאלה מדוע הרמב"ם לא הביא בספרו משנה תורה את י"ג עיקרי הדת שהביא בפירוש המשניות, דברי ספר שערי שמים בעניין זה והערות מרן שליט"א עליו, וחיזוק ביאור מרן שליט"א כי לדעת הרמב"ם המספר י"ג הוא רק עניין טכני, וראיה מעניין קכ"ג 'הללו־יה' שאומרים כאשר ההלל בקירוי. המשך בעניין אל תרבה שיחה עם האשה, סיבת חומר העניין, ובירור מי היתה אשתו של קרח. תשובה לשאלה מדוע העולם אינם נזהרים בעניין דלעיל, האם ישנו הבדל בין כשמשוחח עמה פנים מול פנים לבין אם מסיט פניו ממנה, דברי מרן בשבח הפרק המיוחד בעניין דלעיל שכתב הרה"ג יעקב לוי שליט"א בספרו גן נעול, וביאור כמה נקודות בעניין זה. השלמה לגבי השאלה האם גם על האשה ישנו את העניין לא להרבות בשיחה עם האיש.

מוצש"ק חוקת

נושאי השיעור: ביאור שם החודש "תמוז", מהיכן המקור למובא בכמה ספרים כי תמו"ז ראשי־תיבות 'זמני תשובה ממשמשין ובאין', ודוגמאות לדברים שלא התקבלו אצל אבותינו נע"ג למרות שיש בהם דברים נסתרים וכו'. המשך בעניין אל תרבה שיחה עם האשה, תשובה לשואל ע"ד מרן שליט"א כי "שיחה" היינו דיבור באריכות, ובעניין דינים שאינם מוגדרים אשר אינם מובאים בשלחן ערוך. המשך הארות והערות מרן שליט"א על המובא בספר גן נעול בעניין דלעיל, האם הרב המגיד משנה ראה את פירוש המשניות להרמב"ם, וחיזוק לדברי מרן שליט"א כי הרמב"ם ב'משנה תורה' לא סמך על מה שכתב בפיהמ"ש. תשובה לטענה כי ישנם פוסקים הסוברים שעניין אל תרבה שיחה וכו' הוא איסור מן הדין, ולא כפי שכ' מרן שליט"א בשו"ת עולת יצחק כי זאת רק חומרא ממדת חסידות. תשובה לטענה כי 'נשים דברניות הן' זהו דבר הנאמר לגנאי, וע"כ גם לנשים אסור להרבות בשיחה, ושלושה מקורות לחיזוק העניין שהקב"ה ברא את טבע הדיבור לנשים לתועלות מסויימות. מסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה בעניין דלעיל.

מוצש"ק בלק

נושאי השיעור: בעניין מסורת יהדות תימן בס"ת לכתוב תחילת פסוק בראש הדף, כיצד בפרשתנו התחילו עם הפסוק 'וירא בלק' בראש הדף הרי הוא היה רשע, ואיך קראו פרשה על שמו. המשך בעניין אל תרבה שיחה עם האשה, תגובה למכתבו של הרה"ג יעקב לוי שליט"א מח"ס גן נעול, הרחבה בביאור המושג "שיחה", דברי המאירי בעניין זה, ודעת מרן שליט"א כי בזמנינו ירדו הדורות כי הדיבור עם האשה חשוב לשלום־בית. מעלת הדברים המובאים בספר מנורת המאור, דבריו בהתחלת פרק י"ב בעניין דלעיל. המשך ביאור דברי הגמרא בברכות דף מ"ב, גירסת רבי' אברהם בן שלמה זצ"ל בעניין זה, הערת מרן שליט"א על העורך שלא דק שם, והאם ישנה מחלוקת בין דברי הגמרא לדברי המדרש, ונפקא מינה מכך. הערות על בעל דברי יואל וכן שו"ת יביע אומר כי המדרש והגמרא חלוקים וע"כ יש לנהוג כדברי הגמרא, ותשובות על הראיה בעניין רבי יוחנן שהנשים חזו ביפיו. הגדת עניין איסור ההסתכלות בנשים מבחינה הלכתית, והתייחסות ל'ערבי שירה' האסורים עפ"י ההלכה. דברי החיד"א בעניין 'צדקת הבנים'. מכתב שקיבל מרן שליט"א בדבר מניעות שונות שקרו כאשר רצו לקנות ביצת בת יענה ולתלותה בבית הכנסת, ומודעה שיצאה לאור בזמן האחרון בדבר התעוררות לשתיקה בבית הכנסת.

מוצש"ק פינחס

נושאי השיעור: הקדשת השיעור גם לע"נ דוד מרן שליט"א, הר"ר ישראל ב"ר נסים רצאבי זצ"ל, שנלב"ע ביום י"ט תמוז, תיקון טעות ב"מספדות" שהספיד עליו אביו של מרן שליט"א, לגבי ניקוד המלה "העלתה", והרחבה במקור הדברים ובביאורם כפי שמובא בספר נחל קדומים להחיד"א זיע"א על הפסוק כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו. חשיבות מניין השנים לשטרות גם בזמנינו, כי מאז פסקה הנבואה מישראל. אין הבדל בין צום י"ז בתמוז הנדחה לבין אם אינו נדחה, מנהגינו להחמיר בכך כדעת מהרי"ץ זיע"א ודלא כהשלחן ערוך, ומה הדין במי שבטעות בירך על המאכל בצום. דעת השתילי זיתים בעניין דלעיל כדעת הש"ע, וראיה מכך כי כאשר מהרי"ץ זיע"א כותב בלשון "רבותי" אין כוונתו לבעל שת"ז. בעניין לבכות ולהתאבל בימי בין המצרים אחר חצות, האם חובה לומר דוקא תיקון רחל, ובירור דעת המקובלים כי אין לומר תיקון רחל בשנת השמיטה. דברים מזעזעים שכתב מהרש"ש שבזי זיע"א בשיריו על רחל אמנו, הסבר השיר אילת חן בגלות תסמכני וכו' תעורר אהבת רחל לבנים וכו', גירסת המלה 'תצחצח גרוני' ורמז נפלא על כך. ביאור ההלכה ברמב"ם בהל' ספר תורה [פ"י הל"י] ולא יחזיר אחוריו לספר תורה אא"כ היה גבוה ממנו עשרה טפחים, הלכה שאין לה מקור בש"ס, תשובה לשאלה מדוע אין נזהרים בכך כשיורד העולה מקריאה בס"ת, או רבנים ודרשנים הדורשים על יד ההיכל כאשר אחרויהם לס"ת, למרות שאינו גבוה "ממנו" עשרה טפחים, והתייחסות למכתב שקיבל מרן שליט"א בעניין זה.

מוצש"ק מטות

נושאי השיעור: ביאור תשובת מרן שליט"א שפורסמה בעלון כתרי תורה (עש"ק פינחס התשפ"ב) בעניין מגיה שהגיה מזוזה אחת שתי פעמים, האם נחשב כשני מגיהים או שצריך שני אנשים דוקא, והרחבה בעניין דרך הגהת סת"ם במסורת יהדות תימן יע"א. השלמה לשני הסגולות להינצל מפגיעת הישמעאלים, וסגולה נוספת ע"י שהאדם שקוע בתורה, מעשה שהיה בעניין זה, וביאור שורש הדבר עפ"י דברי הרמב"ם ז"ל. תשובות לשואל בעניין המעשה המובא בגמ' ברכות (דף כ' ע"א) לגבי רבי יוחנן ורב גידל וכו' (עיין בשיעורים הקודמים), והאם ישנה ראיה מכך שמותר לנשים להסתכל ולהרהר בליבה על אנשים.

מוצש"ק מסעי

נושאי השיעור: דברים לעילוי נשמתו של מה"ר הגאון רבי נסים רצאבי זצ"ל – אביו של מרן שליט"א – שהשבוע ביום רביעי ו' מנחם אב ימלאו שלושים שנה לפטירתו, תנצב"ה. בדבר ספר אור הנר ח"א העומד לצאת לאור בקרוב. מהר"נ רצאבי זצ"ל היה 'ספר תורה חי', אשר כל התורה היתה שגורה על לשונו בע"פ. מהו העניין בלימוד התורה בע"פ, שתי שיטות בלימוד בע"פ, ואיזו שיטה עדיפה יותר. השלמה בעניין המספרים שנקט הרמב"ם, האם הם לצורך הזכרון או בכדי שהמעתיקים לא יטעו. בעניין המובא בקונטריס 'תנורו של עכנאי' לגבי הגר"נ רצאבי זצ"ל, שהיה קורא לנו"ב בשמה זהרה – שפירושו נוגה, ושלוש תשובות לטענה כי השם נוגה אינו רצוי כי זה 'קליפת נוגה'. ביאור עניין 'סכום הפסוקים' שבפרשת קדושים, שהוא ונוג"ה. מסקנת מרן שליט"א בעניין קריאת השם נוגה בזמנינו. ביאור המעשה המובא בספר לב אליהו, לגבי אפלטון שבא לבית המקדש לאחר חרבנו וראה את ירמיהו הנביא בוכה ומקונן וכו', והתשובות על שאלותיו.

מוצש"ק ואתחנן

ביאור המאמר במדרש הגדול (פרשת וירא) בעניין אברהם אבינו שנתן שבע כבשות במתנה לאבימלך, והעונש על כך כי על ידי הפלשתים נהרגו שבעה צדיקים. שבעה מאמרי חז"ל בהם כתוב בלשון 'אמר הקב"ה', ולא נמצא היכן אמר זאת. בעניין האסונות והמקרים הנוראים שאירעו בימים האחרונים, ובפרט בקרב הציבור החרדי כגון בעיקו"ת ירושלם ובאופקים, וחשיבות צניעות רגלי הנשים כפי שבתימן לבשו מכנסיים מתחת השמלה. קריאה לחידוש העניין. שלושה חידושים נוספים בעניין אל תרבה שיחה עם האשה, ובכללם דברי רבי' זכריה הרופא. התייחסות מרן שליט"א למכתב שקיבל בעניין זה, ובמעשה של ברוריה אשת רבי מאיר. האם המעשה על ברוריה המובא ברש"י במסכת ע"ז (דף י"ח ע"ב) אכן נכתב על ידו. בשבח הספר "אור הנר" שיצ"ל בס"ד לרגל יום היארצייט ה-30 של מה"ר הגאון רבי נסים רצאבי זצ"ל – אביו של מרן שליט"א, ע"י נכדו הרה"ג שאול רצאבי שליט"א – בן מרן שליט"א. תיקון טעות בספר אור הנר, כי האבל אומר קדיש על אביו במשך י"א חודש, ולא י"ב כפי שמופיע שם (בעמ' כ').

מוצש"ק עקב התשפ"ב

נושאי השיעור: דברי החיד"א בספרו שם הגדולים בעניין ההבדל שבין הדורות הראשונים לדורות האחרונים לגבי שיטת לימוד התורה, שקלא וטריא והלכה למעשה וכו', ובפרט לגבי הדרשנים. השלמה לגבי השאלה האם אסור גם לנשים לראות אנשים, כפי שלאנשים אסור לראות נשים. התייחסות לטענות הגר"מ מאזוז שליט"א בעלון "בית נאמן" האחרון (322) לגבי דברי מרן שליט"א שפורסמו בעלון "תוצאות חיים" בעניין הגיית אות גימ"ל דגושה, וכן קו"ף דגושה, הרחבה לגבי האותיות הדגושות, ודחיית ראיותיו מן השרעבים ומשו"ת פאת שדך. התייחסות לטענתו השנייה של הרב מאזוז בעלון שם, כי כביכול ישנם פסיקים שלא צריך להפסיק בהם, שזאת המצאה שלו אשר אין לה מקור, והרחבה בעניין זה. דברים שפורסמו ברבים ע"י אחד מידידנו הי"ו אשר שריפה כילתה את ביתו ורכושו בעיר רכסים ת"ו.

מוצש"ק ראה

דברים לזכרו של הגאון הגדול הרב שלום כהן זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף ונשיא מועצת חכמי התורה, ובפרט על מדת האמת שהיתה בו. להתרחק ממנהיגים דוברי שקר. אין לשנות מסדר הסליחות, הן על פי הסוד, הן על פי הפשט שזהו כמו סדר י"ג מדות של רחמים. בעניין הכפילות בנוסח אל מלך וכו' אל הוריתנו לומר לפניך שלוש עשרה, בעבור שלוש עשרה, זכור לנו היום ברית שלוש עשרה מדות של רחמים וכו', ומדוע רק בסוף אומרים 'של רחמים', וביאור פירוש מהר"י ונה זצ"ל המובא בעץ חיים למהרי"ץ זיע"א כי 'בעבור שלוש עשרה' היינו כנגד אברהם יצחק ויעקב, עפ"י המובא בדרשות הר"י אבן שועיב. השלמה בעניין השאלה מדוע לא עומדים בפיוט יגדל אלהים חי וכו' כפי שעומדים באמירת 'ויכולו', ומקור לכך שי"ג העיקרים המובאים בו הם כנגד י"ג מדות של רחמים. חשיבות התפילה על הצלחה בחינוך הילדים לתורה וירא"ש, ומדוע אנשי כנה"ג לא תיקנו ברכה מיוחדת בשמו"ע על כך, והסיבה שהדבר מוזכר אבל מוסתר בברכת מודים וכו' אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך. ביאור המעשה בבנו של רב ספרא, שהובא בזוהר הקדוש, ושתי שאלות במעשה זה.

מוצש"ק שופטים

נושאי השיעור: דברים לזכרו של הגאון הצדיק הרב שלמה יגאלי זצ"ל שהשבוע ביום י"א אלול, יחול יום היאר־צייט שלו, תנצב"ה. המשך לגבי המעשה בבנו של רב ספרא שקפץ מהגג כדי לשמוע קדיש ולענות איש"ר, ותשובות לשתי השאלות שנשאלו ע"י מרן שליט"א בסוף השיעור הקודם. רבי' שלום שרעב"י – ראשי תיבות ש'ם ר'ע ע'ל ב'תולת י'שראל, ביאור דברי הזוה"ק ברעיא מהימנא לגבי המובא בפרשתנו (כי תצא) כי יקח איש אשה וגו' ושם לה עלילות דברים והוציא עליה שם רע וגו' ולקח אבי הנערה וגו', מי זאת הנערה ומי אביה. דבר מרעיש שסופר על הגר"ש כהן זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף, מדוע קראו לו בשם שלום, דברי החיד"א כלפי מהר"ם אלשיך זצ"ל, חשיבות העניין שכל אחד ילמד מה שהוא משורש נשמתו, ורמז על הגר"ש כהן זצ"ל והגר"ש בעדני שליט"א בפסוק בתהלים (קל"ט) ואומר אך חשך ישופני, ולילה אור בעדני. המשך בעניין דברי ר"י ברבי יקר לגבי המלים בברכת מודים וכו' אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך, ועל פי זה חשיבות התפילה על הצלחה בחינוך הילדים לתורה וירא"ש באמירת מלים אלו, ותשובה לשאלה היכן מצינו כי התורה נקראת תהילה. מהיכן המקור לכוון על כך באמירת מלים אלו בברכת מודים, והתייחסות לדברי ספר פלא יועץ כי יש לכוון על כך בברכת אתה חונן, והערה על שהוסיף מלת 'לעבודתך' בברכה זו. קריאת קודש ממרן שליט"א בדבר המגבית השנתית – "אחת בשנה", המתקיימת בימים אלו עבור פעילות מוסדות יד מהרי"ץ, והתפילה שתתקיים אי"ה בקבר רחל אמנו – עבור כל התורמים למגבית חשובה זו.

מוצש"ק כי תצא

נושאי השיעור: שערי דמעות לא ננעלו, דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין חשיבות הבכיה בעת אמירת הסליחות, בפרט כאשר אומרים מלים המורים זאת, ולכל הפחות קול בכי. השלמה בעניין המעשה ברבי' שלום שרעבי זצ"ל שהיה מתפלל ובוכה וצועק בכותל המערבי, למרות שהשכנים איימו עליו וכו'. בעניין המלה 'שתה' לנגדך, שבסליחה אליך ה' נשאתי עיני וכו', האם היא מלעיל או מלרע. המשך בעניין חשיבות התפילה על הצלחה בחינוך הילדים לתורה וירא"ש, שבעה מקורות לעניין זה, ואימתי צריכים לכוון על כך בתפילה. השלמה בעניין השאלה היכן מצינו שהתורה נקראת תהילה. השלמה לגבי הפיסוק בברכת מודים וכו', מגן ישענו אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך', וחמש טענות נגד העושים הפסקה לאחר המלים אתה הוא. ביאור הגמ' בראש השנה (דף ט"ז ע"א), אמר הקדוש ברוך הוא, אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות וכו', וכי הקב"ה אמר זאת? הרי כל נוסאות התפילה הן מדרבנן? וכן לגבי ההמשך, אמר הקב"ה, תקעו לפני בשופר של איל וכו', וכי הקב"ה אמר דוקא 'איל'? בעניין שטר פרוזבול לסוף שנת השמיטה.

מוצש"ק כי תבוא

נושאי השיעור: דברי אבי תנועת המוסר הגר"י סלנטר זצ"ל בספרו אור ישראל, בהם הוא מעורר (כבר בדורו) על ירידת הדורות בחודש אלול – ימי הרחמים והסליחות, ביאור המלה "פלצות", עדויות מגדולי ישראל האשכנזים זצ"ל על הרעדה והפחד והאימה שהיו בימים אלו, ותיאור בעל ענף חיים זצ"ל על מה שהיה נהוג בעדת תימן בימים אלו. דברים חוצבי להבות ממרן שליט"א כי הסיבה שבדורינו לא מתעוררים, משום שאיננו רוצים לשנות את עצמינו מהרגלינו, ורמז על כך מהפסוק שיחת לו לא בניו מומם דור עיקש ופתלתול. חשיבות אמירת ה'אשמורות' בבוקר מוקדם, לפני עלות השחר. דברי מהרי"ץ זיע"א בהקדמתו לאשמורות לחודש אלול, שם הוא כבר נקט במלה 'פלצות', ותמיהה על הדימוי לדין מודה בקנס פטור מתשלומין אפי' שאח"כ באו עדים, שהרי הדבר תלוי במחלוקת בגמ' בין רב לשמואל. תמיהה מדוע כל הפוסקים פסקו כדעת רב, למרות שנקיטינן דהלכה כשמואל בדיני, וכן תמיהה על עצם הדימוי בין מודה בקנס לבין מי שחטא, שהרי העונש על החטא אינו קנס. רמזים מפסוקים במקרא לגבי העניין דלעיל, ותירוצים על השאלה הראשונה והשלישית דלעיל. המשך ביאור דברי הריטב"א לגבי 'אסמכתא', כי מי שאומר שאסמכתא היא 'כדרך סימן שנתנו חכמים, ולא שכוָּנת התורה לכך, הרי זו דעת מינות'. דברי מרן שליט"א בשבח פסקי מהרי"ץ החדש על הלכות נטילת ידים, ברכות השבח, ומנחה וערבית, עם פירוש בארות אליהו להרב אליהו ב"ר יחיאל מדמון שליט"א, ותשובה על שאלתו בעמ' רנ"ג על בעל ספר המזרחי זצ"ל.

מוצש"ק נצבים

נושאי השיעור: בעניין הפסוק בפרשתנו (נצבים) כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו, התייחסות להערת היפ"ה בתאג תורה קדומה לגבי הגעיא באות בי"ת הראשונה שבמלה 'ובִֽלְבבך', דעת מרן שליט"א שאם כן הרי שצ"ל את האות למ"ד בשוא נע, ורמז נפלא על כך. הרחבה בביאור דברי הריטב"א כי מי שאומר שאסמכתא היא 'כדרך סימן שנתנו חכמים, ולא שכוָּנת התורה לכך, הרי זו דעת מינות', ביאור המלים 'אמר הקב"ה, אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות וכו', דעת הרמב"ם ועוד מפרשים החולקים על דעת הריטב"א בעניין דלעיל, בדוגמאות נוספות של אסמכתאות. תשובה לשאלה לגבי המלים 'אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל וכו', שלושה מקורות למושג 'מנהג אבותינו – תורה', ודברי מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעולת צדיק בעניין זה. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "שנת השבע" שיצ"ל במהדורא חדשה ומורחבת, התייחסות לעניין אוצר בית דין שהוא גם לפי דעת הרמב"ם, ולמובא שם בעניין היתר מכירה. חמש סיבות שהאתרוג המרוקאי הינו אתרוג מורכב, דחיית דברי הרב יצחק יוסף בעניין זה, כי רק האתרוג התימני הוא האתרוג המקורי והאמיתי ללא שום פקפוק לכולי עלמא.

תשפ"ג

מוצש"ק וילך – דרשת שבת שובה

נושאי השיעור: בדבר מעלת התפילה בקבר רחל אמנו ע"ה בבית לחם. הסיבה שאין תוקעים בעשי"ת בסיום הסליחות, ותשובה לשאלה איך יכול להיות שהשטן שוכח את התקיעות של שנים שעברו, שהרי לכאורה מבואר בגמ' במקו"א לגבי רבי חנינא בר פפא כי השטן אינו שוכח. הוספת דברים בעניין חשיבות התפילה על צאצאינו שילכו בדרך ה' ובלימוד התורה וכו', יש להתפלל גם על כלל ישראל ולא רק על בניו, והבנת דברי מהרי"ץ זיע"א בע"ח לגבי המלים 'תביאמו ותטעמו' (בשירת הים) בשם האר"י כי יש לכוין במלים אלו על גידול בניו לת"ת. המשך בעניין הפיסוק במלים שבברכת מודים אנחנו לך וכו' מגן ישענו. אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהילתך וכו', והתייחסות לביאור המובא בסידור עבודת התפילה (בלדי עפ"י תורת אבות) כי איננו מתאים עם נוסחתנו. ביאור הפסוקים בהפטרה הבאה – האזינו (הנקראת 'מצמרת') לגבי האב הרשע והבן הצדיק, דברי הרמב"ן ע"פ שורש פורה ראש ולענה, והסוד אשר אינו יכול לגלות, דרך גידול הבנים לעבודתו יתברך, מה אשם האב אם חינך את בנו כראוי אולם יצא לתרבות רעה, התייחסות למכתב שקיבל מרן שליט"א על מה שאמר בשיעורים האחרונים בעניין דלעיל, ביאור שלושת הסיבות שכתבו בספרים לגבי השאלה מדוע הרמב"ן לא רצה לגלות את הסוד, מיהו רב גדיאל נער המוזכר בתפילה על הפרנסה, וסיכום הדברים דלעיל לדעת מרן שליט"א

מוצש"ק האזינו

נושאי השיעור: הקדשת השיעור השבועי להצלחת עורכי הקובץ התורני "דברי חפץ" חלק י"ט שיצ"ל השבוע בס"ד, ובשבח המאמר משנת מהרי"ץ וכן יתר המאמרים החשובים המובאים בקובץ זה. בדבר התפילה שנערכה בקבר רחל עבור תורמי המגבית השנתית למוסדות יד מהרי"ץ, ביאור ה"רשות" (פתיחה) לפרשת האזינו מאת בעל מדרש הגדול, ומדוע אנו נקראים שם "בני רחל". השלמה בעניין גירסת המלה 'ובלבבך' שבפרשת האזינו, והמלה 'בלבבך' שבפרשת עקב, מסקנת מרן שליט"א כי יש להשאיר את האות למ"ד בשוא נח למרות הגעיא באות בי"ת, והרחבה בעניין שוא נע שאחרי געיא כגון במלה 'הללו'. בעניין השופר התימני המסולסל, דחיית הדברים המוטעים שפורסמו השנה בעניין זה, ובפרט מה שפורסם בשם הרב שלמה מחפוד כי כביכול רק עמי ארצות תקעו בתימן בשופר זה, ושמקור הדברים מכת הדברים, והוכחות כי גם בקרב הדרדעים היתה מחלוקת בדבר. בעניין שופר תימני של איל שמעלתו שאינו מעובד כלל, והרחבה בעניין כשרות שופר מעובד אשר שינו אותו מצורתו הטבעית, ודחיית הטענה שכביכול בתימן לא עיבדו את השופר בדוקא כדעת רס"ג, וראיות כי דעת רס"ג איננה ברורה מכמה סיבות

וידיאו ותמונות! דרשת חג סוכות מפי מרן שליט"א – הרצליה ת"ו             

'שלושה המה נפלאו ממני, וארבעה לא ידעתים'. העומק הטמון במצוות הפסח ובמצוות נטילת ארבעת מינים. למעלה מעשר מעלות שיש לאתרוג התימני על פני האתרוג המרוקאי. הוכחות לכך שהשיעורים לא התקטנו מזמן חז"ל. טעם קריאת הפסוק 'ויהי י"י את יוסף' לאחר תפילת הפרנסה ישר והפוך ז' פעמים. ביאור המעשה עם יששכר איש כפר ברקאי שכיבד את עצמו וחילל קדשי שמים, והיכן הוא רמוז בתורה. מעשה ומשל הממחישים כי בכל ויכוח בין גדולים וחזקים עדיף שלא להתערב. שו"ת הציבור.

מוצש"ק בראשית

נושאי השיעור: ביאור מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים לגבי המלים (בברכת יוצר אור) המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. מעשה שהיה עם חתן וכלה בעניין הדלקת נרות שבת. בעניין הסליחה (הי"ג) ביום הכיפורים, אלהים שחרתיך וכו', ומ"ש מהרי"ץ לגבי תוספת האות יו"ד, והשלמה לשיעור מוצש"ק עקב התשע"ז ובחוקותי התשע"ח לגבי מהר"ש שבזי זיע"א שהוסיף הרבה יודי"ן בשיריו, וחידוש כי האות יו"ד רומזת על ימינו של השי"ת. התייחסות לסגולה למעוכבי שידוך המובאת בספר ברכי נפשי, ע"י כוונה באמירת המלה 'לטובה' בנוסח יעלה ויבוא וכו' בתפילת נעילה של יוהכ"פ, שאלות והסברים על כך ממרן שליט"א. התייחסות למכתבים שקיבל מרן שליט"א בעניין דבריו על האתרוג המרוקאי שהוא מורכב. בפיוט בר יוחאי וכו', היכן צריך להיות הפיסוק הנכון במלים 'הלא המה יורוך מוריך'.

מוצש"ק נח

נושאי השיעור: דברי הפייטן בסוף הפיוט לנר ולבשמים וכו' הנה ימי מעשה מתחדשים תמיד, יתחדשה בהם שלום וטוב סלה, והמשך ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים לגבי המלים (בברכת יוצר אור) המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. בעניין כתיבת חידושי תורה בחול המועד, האם מותר לשמוע חידושי תורה בחול המועד כשיש חשש שמא יבוא לכתוב, ביאור כי מ"ש הט"ז בעניין זה מקורם בספר הזוה"ק כי בכל רגע ורגע צריך שיהיו חידושים בתורה, והבנה אחרת בדברי הזוה"ק. דחיית דבריו התמוהים והמוזרים של הרב שבתאי לוי הי"ו בעניין האתרוגים מזן תימני, ודחיית דבריו לגבי התימנים שכביכול בירכו המוציא וברכת המזון על פת העשויה מקטנית דורה. אי אפשר להתיר אתרוג מורכב מצד ספק ספיקא. מדוע החזו"א לא לקח אתרוג תימני. חידוש בעניין הגירסא הנכונה בקדיש דעתיד וכו' ויבע משיחיה, ולא ויקרב משיחיה, כי יב"ע ר"ת יונתן בן עוזיאל וההבנה בכך.

מוצש"ק וירא

הקדשת השיעור להצלחת הרב ישורון צדוק יצ"ו והרב שילה יגאלי יצ"ו, וקריאה שלא לבטל את ההוראות קבע ליד מהרי"ץ, לצורך הפצת השיעורים, אלא אדרבה להוסיף עשר מעלות בקודש. המשך משיעור קודם על ענין ברכת הקאת, ודיניו לגבי ערלה ושביעית. האם בזמן אברהם אבינו וחכמינו ז"ל כבר היה ידוע צמח הקאת, וכיצד הוא התפשט בארץ תימן מן הדרום למרכז. סוג מסוים של קאת הגדל באתיופיה. מסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה. המשך משיעור קודם על חשיבות האתרוג התימני, ועל מסורת הכתיבה האשכנזית והספרדית. דף אחד שנמצא מכתי"ק של החכם השלם ר"י צרפתי זצ"ל על מעלת הכתיבה הספרדית והתימנית. המשך ההשגות משיעור קודם על מה שפקפק בספר גדרי המועדים על כשרות האתרוג התימני, תחילת ההתיישבות היהודית בתימן, ומסקנא לדינא. ויב"ע משיחיה, רומז ליונתן בן עוזיאל שלא רצה לגלות את הקץ. שני מעשים, אחד מסטרא דקדושה ואחד מסטרא דמסאבותא, על אנשים שידעו את הקץ ומתו בטרם שהספיקו לגלותו. שורש תקנת ובא לציון, ורמז קץ משיח. הבהרת דברים בנוגע לפעילויות הפרטיות והציבוריות של מרן שליט"א.

מוצש"ק חיי שרה

נושאי השיעור: דברים לעילוי נשמתו של הרב משה חגבי זצ"ל גיס מרן שליט"א. 'לחם הפנים לפני תמיד', המשך (לשיעור הקודם) בעניין פי' המלים המחדש בכל יום 'תמיד' מעשה בראשית. איגרת הקודש – 'וכל הנמצאים לא נמצאו אלא מאמתת המצאו. אמירת קדושה וברכו ביחיד, 30 קדושות בשבוע, הקדושות ותרגומיהן, קושיא על מהרי"ץ בעניין דעת הרא"ש לגבי תרגום הפסוק י"י ימלוך לעולם ועד. יונתן בן עוזיאל ידע את הקץ, וכן הנביאים ועוד צדיקים וחסידים, אבל אסור להם לגלות. ימלוך ה' וכו' בקדושת ובא לציון היא פיסקא חדשה, וניתקן בכדי לחזק את בשורת הגאולה. חידוש שכתב מהרי"ץ לגבי 30 קדושות בשבוע כנגד ל' הצדיקים שבכל דור ודור. ושכן נמצא במדרש הגדול, ותמיהה על מ"ש שם. מעשה בעניין זה ברשב"י כמובא בתיקוני הזוהר. בעניין החוברת 'כל השונה הלכות', בירור דברים מדוע מרן שליט"א מסתייג מן הספר עריכת שולחן. ספר ויען יצחק חלק ב' על מכבש הדפוס.

מוצש"ק תולדות

נושאי השיעור: הקדשת השיעור גם לרפואת הגר"ש בעדני שליט"א. בירור בדברי הרמב"ם בהל' תשובה, מדינה שעוונותיה מרובים מיד היא אובדת. דעת הרמב"ן ורבינו בחיי החולקים על הרמב"ם וסוברים כי דין זה הוא דוקא בארץ ישראל. מדוע אברהם אבינו לא החזיר בתשובה את אנשי סדום ועמורה. בירור לשון תרגום אונקלוס, וְאִם תָּיְבִין לָא אֶתְפְּרַע. קושיא על מ"ש מהרי"ץ (ותשובה לקראת סוף השיעור) כי כאשר לא אומרים שלושים קדושות, "כביכול" ייחרב העולם. ובירור גירסתנו במלה 'כביכול'. המשך בירור המעשה המובא בזוהר חדש, שהקב"ה רצה להחריב את העולם, ורש"י עצר את מלאך המות. המשך בעניין 'החדש בכל יום תמיד מעשה בראשית', שהקב"ה מחיה את כל העולמות בכל רגע, ומזרים תמיד כוחות מחודשים בבריאה. בעניין המעשה דלעיל עם רשב"י, כיצד מתו בפתע פתאום כל שלושים הצדיקים, כי 'מתו' זה לאו דוקא, אלא שירדו מצדקותם. הסבר נפלא עפ"י האמור, בעניין מדוע אומרים 'קדיש דעתיד' לאחר לימוד תורה שבעל פה. תירוץ על קושיית הגרי"ח מדוע חז"ל אמרו דוקא 'אמן יהא שמיה רבא דאגדתא', מה המיוחד בלימוד האגדה, ומה עם הקדושים. מעלת ארבעים אלף תלמידי חכמים שבדור. בעניין ארבעים וחמשה הרוגי אסון מירון, תיעוד חדש מאחד הניצולים, וחובת הזהירות שלא לומר בשיר, לכבוד התנא האלוקַי. הבהרה ממרן שליט"א כי הוא חוזר בו לגבי איסור שירה לאבלים בשבת, עפ"י דברי החמדת ימים. קריאה חוזרת ממרן שליט"א שלא לבטל את הוראות הקבע לחוברות 'שערי יצחק' היוצאות לאור ע"י מוסדות יד מהרי"ץ, ואף להגדיל ולהוסיף ככל האפשר. בשבח הספר פסקי מהרי"ץ על חנוכה ופורים, כולל מאמר הנרות הללו.

מוצש"ק ויצא

נושאי השיעור: בנוסח על הנסים ובמגילת בני חשמונאי לא מופיעים כל כ"ב הגזירות שגזרו היוונים על ישראל. הוספת דברים לגבי עניין אכילת גזר לחנוכה, כי אין לו שום קשר לימי החנוכה. השלמה בעניין שירה בשבת לאבל בתוך י"ב חודש על אביו או אמו, ובעניין נישואין לאבל לאחר שלושים. חיזוק בעניין מנהג עטיפת הראש לאבלים וחשיבותו, ובעניין עטיפת ישמעאלים לאבלים. בעניין מנהג נשים אבילות להתעטף בסדין לבן בשבעת ימי האבל, חשיבות החזרת מנהג זה, ותוספת דברים למ"ש מרן שליט"א בשע"ה לגבי הרדיד שלבשו הנשים בתימן. המלה 'רחשין' הכתובה בפיוט אזמר בשבחין, פירושה חגבים ולא דגים קטנים. התייחסות לדברים שכתב אחד מהרבנים שליט"א בעניין האתרוגים התימניים שאין להם פיטם, ובעניין האתרוגים המרוקאים שיש בהם מיץ מתוק.

מוצש"ק וישלח

נושאי השיעור: דברי מהרי"ץ בע"ח לגבי מזמור ויהי נועם וגו' יושב בסתר וגו', הכפלת הפסוק אורך ימים וגו' במוצ"ש, ניצחון החשמונאים על היוונים היה ע"י מזמור זה וכפילת הפסוק האחרון בכדי שיהיו סה"כ מאה ושלושים תיבות כמניין הכהני"ם. השלמה בעניין סגולות שהן המצאות, כי אין חובה שיהיה להן מקור, דוגמאות לכך, כגון הסגולה עם הלבינה וכו' למי שיצא לתרבות רעה, וביאור סגולות נוספות. מעלת הכוונה בתפילה כי היא מועילה להבנת התורה וכו', והעצה לכך היא לעיין ולחדש משהו בכל תפילה. הרחבה בחשיבות העניין להאריך במזמור ויהי נועם וגו' במוצאי שבת, ושהקדושה במוצ"ש צריכה להיות כדבעי כי היא משלימה ל-30 קדושות בשבוע, מה הפירוש בדברי המדרש "שנשלמים הסדרים", ותמיהה על דברי מהר"ל מפראג.

מוצש"ק וישב

נושאי השיעור: ביאור דברי חז"ל בעניין יוסף מְשִׁיתָא, שהוציא את מנורת בית המקדש, ויקים איש צרורות. עבריינים שנעשו צדיקים. אל תקרי בְּגָדיו, אלא בּוֹגְדיו. כמה מנורות היו בבית המקדש. בעניין חשיבות מסורת אבותינו נע"ג, ובפרט לגבי דין עטיפת הראש בטלית לאבלים. אודות הגירסא בנוסח על הנסים וכו', ומסרת גִבורים וכו', דגוש או רפוי. הוכחות לנכונות מבטא הגּימ"ל הדגושה שלנו. מסורת כתיבת ספרי תורה דידן היא האמיתית, כנתינתה מסיני. תפקידה תפארתה וגדולתה של יהדות תימן, בשמירת מסורת ישראל סבא מדורי־דורות. דברי חיזוק והתעוררות לרגל ימי החנוכה, הנלמדים מהפסוקים ויהי כמשלוש חדשים וגו', עַם ישראל אפילו שחוטאים, מחוברים ודבוקים בהקב"ה. למי החותמת והפתילים, השמן להדלקת נרות חנוכה והפתילות וכו'. מנורת חנוכה, ולא חנוכיה, שזו המצאת 'המתיוונים' של דורנו. יראת העונש, ואהבת ה' יתברך.

מוצש"ק מקץ

נושאי השיעור: ביאור דברי מהר"ל מפראג בספרו נר מצוה לגבי מלכות יוון וגזירותיהם, ומדוע נעשה נס חנוכה בשמונה ימים דוקא. שני תירוצים לשאלה כיצד היוונים עבדו עבודה זרה, למרות שהיו קרובים לדרכי האמונה. השלמה בעניין אמירת ויהי נועם וגו' וסדר קדושה במוצאי שבת באריכות ובנעימה, כדי להאריך את הזמן עבור הרשעים שצריכים לחזור לגיהנם, השלמת תשובה לשאלה לגבי מה נחשב 'כנסיה אחרונה', והאם הגיהנם עובד גם בימים טובים ובר"ח ובחנוכה ופורים. תוספת דברים בעניין הטעם לאמירת קדושה במוצ"ש בכדי להשלים שלושים קדושות בשבוע, ותשובה לשאלה מדוע כתוב במדרש הגדול בלשום 'מלילי שבת עד לילי שבת'. דברי מרן שליט"א בשבח החוברות שערי יצחק, ובשבח החוברת 'מקודשת לי' – הלכות והליכות בענייני הבית, מעשה המובא שם בחשיבות המחמאה לזולת, ותשובה מאת מרן שליט"א המובאת בסוף החוברת. לאחר השיעור, מסיבת חנוכה ברב עם. כולל תמונות.

מוצש"ק ויגש

נושאי השיעור: המשך בעניין השאלה מדוע לא אומרים ויהי נועם וגו' וקדושה דסדרא במוצאי יו"ט או במוצאי ר"ח ובחנוכה ופורים. אימתי מותר לעשות מלאכה במוצאי שבת לפי מנהגינו. טעמים שהביא מהרי"ץ בע"ח לאמירת ויהי נועם וקדושה דסדרא במוצאי שבת, תוספת דברים בעניין להאריך באמירת ויהי נועם וסדר קדושה, ודברי רבינו בחיי לגבי טעם איסור שתיית מים בערב שבת קודם הקידוש. ביאור הטעמים הנוספים שהביא מהרי"ץ שם בעניין דלעיל. שלוש תמיהות על ספר ויצי"ב הכותב כי הטעם העיקרי הוא הטעם שהביא מהרי"ץ בשם החמדת ימים, ולא הטעם משום להאריך את הזמן לרשעים. עפ"י הדברים הללו, תירוץ לקושיא דלעיל מדוע לא אומרים זאת גם במוצאי יו"ט, ובירור האם נהר דינור נוצר מזיעתן של חיות הקודש, או של רשעים. מסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה לגבי עשיית מלאכה קודם הבדלה. שו"ת הציבור.

מוצש"ק ויחי

נושאי השיעור: בירור הימים שבהם אומרים מגדול ישועות מלכו וכו' בברכת המזון, במקום מגדיל, ביאור דעת מהרי"ץ זיע"א כי אומרים מגדול גם בחנוכה ופורים, וסימן בששת הימים שבהם אומרים מגדול. תשובות מרן שליט"א לחמשת השאלות שנשאלו על הטעם שהביא מהרי"ץ בע"ח לגבי אמירת סדר קדושה במוצאי שבת, כי זה בכדי להשלים ל' קדושות בשבוע במקום ל' הצדיקים שצריכים להיות בכל דור. סיפור נפלא על השגותיו וכו' של האריז"ל, בביטול הגזירה שהיתה בזמנו כי יבוא ארבה כבד מפני שלא דאגו לחכם עני שהיה בניהם, שלוש תמיהות ממרן שליט"א ויישובן.

מוצש"ק שמות

נושאי השיעור: דברים לזכרו של הגאון הגדול הרב שמעון בעדני זצ"ל שנלב"ע בשבוע שעבר, בדבר סבו הר"ר עואד אשתר זצ"ל המוזכר בספר אור הנר. בעניין תושבי דרום תימן שהיו רחוקים ממסורת תימן, מסירות נפשה של אמו ע"ה בכדי שבנה הגר"ש בעדני ילמד בישיבה בחדרה. צערו על שלא זכה לגדל את צאצאיו בדרך מנהגי תימן, והסיבה שלא זכינו שיעמיד את יהדות תימן. בעניין מנהג רצאבה לומר 'הלל' נוסף בברית מילה, והללויה דם פסח ודם מילה ציוונו וכו', ותמיהה על התרגום שכתב 'מהולתא' בלשון יחיד ולא בלשון רבים כפי שתירגם 'פסחיא' לגבי קרבן פסח. מדוע מהרי"ץ זיע"א בתכלאל עץ חיים מהדו"ב כתב את נוסח הברכה 'הנותן' ריח טוב בפירות, ולא 'שנתן' ריח טוב בפירות כפי שכתוב בספרי התכאליל הראשונות והאחרונות וברמב"ם וכו', וגילוי דעת ממרן שליט"א כי הוא חוזר בו ממ"ש בשלחן ערוך המקוצר לברך הנותן, אלא לברך שנתן וכו'. ותשובה לשאלה מדוע נוסח ברכה זו אינו 'בורא ריח טוב בפירות' כפי הנוסח בורא מיני בשמים או בורא עצי או בורא מיני. דברי התעוררות בדבר ימי השובבי"ם, האם מתאים לדבר על ענייני קדושה וצניעות ברבים. 'בכל דרכיך דעהו' היינו, שגם בדברים הגשמיים יש לכוון לשם שמים. חשיבות לימוד הלכות טהרה בימים אלו בקביעות בכל יום. ביאור המובא בשע"ה יו"ד סי' ר"א סעיף ד' בעניין קול באשה ערוה, ובדבר בתי ספר אשר המנהלות מדברות ברמקול הנשמע בחוצות העיר, כי זאת הנהגה של פריצות, וכן באוטובוסים מעליות רכבות וכו' אשר מושמעים בהם קול אשה

מוצש"ק וארא

נושאי השיעור: דברי מדרשים ומפרשים בעניין הפסוק ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו' זה דם פסח ודם מילה. השלמה לגבי מנהג העיר רצאבה לומר בברית מילה הלל נוסף, והללויה דם פסח ודם מילה ציוני וכו', חשיבות שמירת מסורת אבות, ומי חיבר הלל זה. הערה לגבי המנחמים אשר משוחחים עם האבלים בעת הניחום במקום להיות בכובד ראש ולעסוק בענייני האבילות בלבד, השלמה בעניין עטיפת הראש לאבלים, ודוגמאות לחוסר הנהגה בבתי אבלים, כגון שהאבל מדבר ומזמין דרשנים לדבר וכו' במקום לשתוק כפי הדין. מכתב למרן שליט"א מגר צדק בעניין מנגינות התימנים בתפילות. השלמה בדבר מסקנת מרן שליט"א כי יש לברך על פרי שיש בו ריח, 'שנתן ריח טוב בפירות', ולא הנותן וכו', ולפי זה הבנה בספק החזו"א לגבי מי שאין לו בשמים במוצש"ק אלא רק פרי עם ריח, גם בבארות אליהו על פסקי מהרי"ץ כתב כי למסקנא יש לברך 'שנתן' ולא 'הנותן', וכמה הערות ממרן שליט"א על דברים שכתב שם, כגון לגבי מסקנתו על ביאור הגרי"ח לגבי אלה הנמנעים מלברך על ריח הפירות בגלל המחלוקת בנוסח הברכה. דברי חיזוק והתעוררות בעניין איסור גילוי שיער האשה, תשובה לשאלה מדוע מרן שליט"א לא הביא בשע"ה את עניין פאה נכרית, סיפור המובא על הר"ר עואד אשתר זצ"ל סבו של הגר"ש בעדני אשר השיא אשה נוספת לאדם שלא הסתדר עם אשתו הראשונה, ודברי מרן שליט"א בעניין נשיאת שתי נשים. חוקי עשיו מול חוקי התורה. סיפור שהובא על המשגיח דישיבת קול תורה הרה"ג גדליה אייזמן זצ"ל, בדבר השינוי החיצוני שחל בו כאשר עזב את עירו ורשא החסידית והגיע לישיבה הליטאית, ומעלת גידול פיאות הזקן.

מוצש"ק בא

נושאי השיעור: דברי המפרשים בעניין הפסוק בפרשתנו [בא] וַיַּהֲפֹךְ יְ"יָ רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם, ותשובות מרן שליט"א לשלוש שאלות שנשאלו לגבי דבריו [בשיעור מוצש"ק ויצא] בעניין מ"ש האריז"ל בפיוט אזמר בשבחין וכו' ונונין עם רחשין, ש'רחשין' היינו חגבים, כי לכאורה חגבים זהו דבר שאינו מצוי, וכן מהי מעלתם המיוחדת, וכן האם בזמנינו שאין חגבים יש למי שאומר זאת בעיא משום 'מחזי כשִׁקְרא'. בעניין כשרות החגבים בזמנינו, והשלמה [לשיעור הקודם] לגבי מה שבדורנו אסרו את המותר והתירו את האסור. השלמה [לשיעור מוצש"ק ויחי] בעניין המעשה הנורא שהיה בזמן האריז"ל, שנגזרה גזירה שיבוא ארבה על העיר צפת וכו', ותשובה לשאלה (רביעית) מדוע כל ארץ ישראל היה צריך לסבול בגלל תושבי צפת שלא דאגו לעני, ביאור המושג 'הסרת ההשגחה מן הכלל המקובץ' כפי שהיה בזמן עכן, וגירסת ספר עמק המלך כי הגזירה לא היתה על כל א"י אלא על תושבי העיר צפת וסביבותיה. דברי מרן שליט"א בשבח בחורי חסידות גור אשר נבחנו אצלו על רוב הש"ס בבקיאות עצומה וידע מופלג, ובדבר אלה אשר מתאים להם ללמוד דוקא בשיטת לימוד כזאת, דהיינו בבקיאות ולא בלומד'ס. מכתב מעורך הקובץ אור מרדכי לגבי דברי מרן שליט"א בעניין 'ונונין עם רחשין', רמזים שונים לגבי המלה 'רחשין', ודעת מרן שליט"א כי המדובר בחגבים. ימי השובבי"ם – חיזוק בעניין שמירת העיניים וריחוק מן העריות, דוגמאות לכך בזמנינו, סיפור שהובא בשם הרב קסלר שליט"א מקרית ספר לגבי שידוך שבוטל בגלל מכשיר לא כשר שהיה לחתן, ודבריו לגבי הטוענים כנגד הרב קובי לוי שליט"א ואירגונו הפועל כנגד המכשירים המכשילים של ימינו, והאם כדאי לת"ח לדעת על מכשולות זמנינו

מוצש"ק בשלח

נושאי השיעור: ביאור דברי הגמרא במסכת פסחים בעניין עשיית החרוסת לליל הסדר, הוספת תבלין לחרוסת, דברי רע"ו מברטנורא ממה עושים את החרוסת, הגדרת הרמב"ם בפיהמ"ש כי חרוסת היא תערובת שיש בה חמיצות וכו', השלמת תשובת מרן שליט"א לשואל לגבי הוספת בוטנים לחרוסת, כי אין ראיה מדברי רע"ו שכתב בוטנים מאחר שבוטנים היינו פיסתוקים, והייחסות למובא בהגש"פ מגיד מראשית כי כביכול המקובל שיהיו י"ג דברים בחרוסת. השלמה לגבי ה'הלל' – והללו־יה דם פסח ודם מילה ציווני וכו', ומדוע המייסד כתב בלשון יחיד. שאלה מדברי המדרש לגבי אלה שלא רצו לימול ביציאת מצרים, מדוע הקב"ה נישקם וכו' הרי הוא זה שאילץ אותם לימול בגלל הריח של קרבן פסח, דעת מרן לגבי תירוצים שנאמרו על שאלה זאת, ותירוץ עפ"י דברי מהר"ם אלשיך בספרו תורת משה פ' בא. התייחסות למובא בעלון בית נאמן [ויחי התשפ"ג] לגבי השימוש במלה 'תאריך', כי לכאורה היא באה מלשון ערבי. דוגמאות למלים רבות כיום שאינן בלשה"ק. פירוש המושג 'לשון יווני'. וההבדל שבין לקחת מלים משפה אחרת, לבין להשתמש במלים שהומצאו בשפה העברית. ימי השובבי"ם – חיזוק מרן שליט"א לתשובת בנו הרה"ג משה שליט"א לגבי השאלה מה לעשות כאשר בעוה"ר ישנם התולים בכוונה בשב"ק מודעות של פריצות ליד בית הכנסת. דברי מרן שליט"א בשבח המשחק 'מונופול מלך הספרים' שיצ"ל ע"י ת"ת עטרת חיים, ובשבח סדרת הספרים 'לאורם' העתידה לצאת לאור בקרוב בעז"ה.

מוצש"ק יתרו

נושאי השיעור: חודש שבט – הכנה למתן תורה, וחשיבות ההכנה לפני כל חג או מועד. בעניין קריאת שיר השירים לאחר ליל הסדר, מקור לכך שנהגו כן אף לפני זמן האריז"ל, ותשובת מרן שליט"א לשואל לגבי אמירת שיר השירים בערב שב"ק. השלמה בעניין ל' קדושות בשבוע וכו', וראיות ממדרשי חז"ל כי פעמים רבות היה העולם צריך להיחרב, אולם ישנן זכיות ועצות בכדי למנוע זאת. דברי מהרי"ץ זיע"א לגבי ברכת על נטילת ידים בליל הסדר שהיא לאחר הנטילה, דלא כהתכאליל הקדמוניות והרמב"ם, יסוד חשוב בשיטת מהרי"ץ בזה ובכיוצא בזה, ופליאה על ספר 'שולחן ערוך תימן' שהביא את מנהגם של כת הדרדעים בעניין דלעיל. הגר"ש בעדני שליט"א חיבב והעריך את מסורת תימן יע"א. שתי הערות נוספות על המובא בס' שולחן ערוך תימן, האחד בעניין נוסח מודה אני לפניך וכו', והשני בעניין נטילת ידים לאחר ביקור בבית הקברות. וינועו אמות הספים מקול הקורא וגו' [הפטרת השבוע יתרו], התייחסות לרעידות האדמה שהיו בשבוע שעבר בארץ תורכיה ובא"י. דברים שנאמרו מפי מרן שליט"א במסגרת אסיפת רבנים ספרדים בבני ברק, טענתם על חלוקה לא צודקת בין כולם, ודברים שהובאו בחתם סופר כי הסיבה לרעידת האדמה שהיתה בזמנו בעיר צפת ת"ו היא מפני שנאת חנם ומחלוקת. ימי השובבי"ם – השלמה לשיעור הקודם בעניין תמונות עם פריצות וכו', והעצה למי שנכשל במראות אסורות וכדומה.

מוצש"ק משפטים

נושאי השיעור: דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים ח"א בעניין חשיבות לימוד תנ"ך, דברי המעם לועז לגבי המעלה בכך שהתורה "משולשת" (אורין תליתאי) כי היא כנגד בית המקדש, ועפ"י דבריו השלמה לשיעור הקודם בעניין הדברים המונעים את חרבן העולם. תוספת דברים בעניין עטיפת הראש לאבלים, התייחסות למנהגי העיר ראדע אשר שינו מן המסורת המקובלת בתימן, ובעניין כיסוי הפה לאבלים. ביאור המובא בשע"ה לגבי חליצת כתף והנחת היד על הראש בהליכה בלוָיה, תשובה לשואל כי עפ"י הפסוק בירמיה משמע כי צריך להניח שתי ידיים על הראש, ובעניין העלאת עפר על הראש. יש להימנע משילוב הידיים יחדיו. המשך בעניין ברכת על נטילת ידיים אחר הנטילה לפני הניגוב, תגובה לשואל על המובא בפירוש על תכלאל עץ חיים מהדורא חדשה כי כביכול לשון התכלאל הוא לברך קודם הנטילה, המשך ההתייחסות ל'תכאליל קדמוניות', ותגובת עורך הספר שולחן ערוך תימן לגבי מה שנאמר מפי מרן שליט"א בשיעור הקודם, והערה על המובא בספר בארות אליהו על פסקי מהרי"ץ. ימי השובבי"ם –מדוע נאמר שש פעמים לשון שמירה, במזמור שיר למעלות אשא עיני אל ההרים וגו'. בשבח שולחן ערוך חלק אבן העזר עם פירוש שתילי זיתים וכו' שיצ"ל זה מקרוב ע"י הרה"ג יונתן שבח שליט"א.

מוצש"ק תרומה

נושאי השיעור: מדוע דוקא לגבי ארון המשכן נאמר 'בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו', ביאור המושג 'בארבעה מצינא, בשיתא לא מצינא', והשלמה לשיעור מוצש"ק בא. האם עדיף לקרוא את עשרת בני המן שבמגילת אסתר בנשימה אחת, למרות שלא יקרא את תיבות 'ואת' מתוך הכתב, ומה הדין במי שקרא בס"ת את הפסוק וידבר י"י אל משה לאמר, ונתברר כי הפסוק שקרא שייך ל'פרשה' אחת שבאותו עמוד בס"ת. בעניין קללת עזרא על בני המדינות שלא רצו לעלות לא"י בבניין ביהמ"ק השני, התייחסות לדברי בעל מלאכת שלמה בעניין זה כלפי בני ארץ תימן, וחשיבות הקמת בית מדרש לאברכים בכדי להעמיד את מסורת חכמי תימן נע"ג. בעניין צבע חום לגבי מראות הדמים, ובעניין ספירת שבעה ושבעה, ושבדורנו אין להחמיר בחומרות אלו.

מוצש"ק תצוה – זכור

נושאי השיעור: מליצה על ברכת אתה בחרתנו וכו' והשיאנו וכו', לגבי נישואין. דברי מהר"ח פאלאגּי זצ"ל על פיסקת והשיאנו וכו' לחיים לשמחה ולשלום, מדוע דוקא שלושת הדברים הללו, דבריו בעניין מניעת השימוש בחומרי נפץ בפורים, ודברים נוספים מספרי זמנינו בעניין זה, והרחבה בעניין השאלה ממתי נעשה השימוש בחומרי נפץ בעולם. המשך בעניין השאלה האם עדיף לקרוא את עשרת בני המן שבמגילת אסתר בנשימה אחת, למרות שלא יקרא את תיבות 'ואת' מתוך הכתב, ומה הדין במי שקרא בס"ת את עשרת הדיברות מבלי לראות את התיבות 'לא', שני טעמים נוספים (בנוסף לארבעה שנאמרו בשיעור הקודם) כי עדיף לקרוא את עשרת בני המן בנשימה אחת, מאשר לקרוא את תיבות 'ואת' מתוך הכתב, והתייחסות למכתבים שקיבל מרן שליט"א בעניין זה. המשך בעניין קללת עזרא, וההתייחסות לדברי בעל מלאכת שלמה שכתב כלפי בני ארץ תימן כי היה שם 'עוני תורה', והוכחות מספרים וסופרים כי אין הדבר כן. בעניין חיבורים חדשים שיצאו לאור לאחרונה בעניין פת הבאה בכיסנין.

מוצש"ק כי תשא – פרה

נושאי השיעור: דברי הרמב"ם בעניין הדלקת נר שבת, וקידוש והבדלה בדברים, חמשה ביאורים בגמ' לגבי מי הם "העצמות היבשות" שבנבואת יחזקאל, מאמר חז"ל נדיר המובא בכת"י תימן כי הם נקנסו מיתה בגלל שביטלו את הקידוש בליל שבת וי"א את נר שבת, ובירור האם הקידוש על היין הוא מדאורייתא או מדרבנן. השלמה בעניין אמירת ויהי נועם וגו' יושב בסתר וגו' במוצאי שבת, כי הוא שמירה מששה מזיקין, דברי מהר"י ונה זצ"ל בעניין זה, ובעניין אמירת ויהי נועם וגו' בנחת ולא במרוצה. המשך בעניין מנהגינו לברך על נטילת ידים לאחר הנטילה ולפני הניגוב, הרחבה בדין 'עובר לעשייתן', התייחסות למובא בעניין זה בספר הלכה ברורה, ודעת מרן שליט"א כי לדידן יש למחות במי שרוצה לברך קודם הנטילה, בכדי להוציא מלבם של אנשי הכת, כפי שלגבי אפר פרה אדומה אמרינן 'להוציא מליבן של צדוקים', וביאור מה עוזר בכך ש'מוציאים מלבם' הרי הדבר לא עזר שהם יחזרו בתשובה. המשך בעניין קללת עזרא, דברי מהר"ח קורח זצ"ל כי לא יתכן שעזרא קילל עדה שלימה שהרי אסור לקלל יהודי, ותשובות לשאלה שהרי מצינו כי ישעיה הנביא קילל את עם ישראל. תשובת הגר"י זילברשטיין שליט"א לאברך תימני אשר שאל אותו שאלות לגבי הקושי שלו במנהגי תימן בקריאת התורה ובתפילה וכו', וסיפור על הגר"נ רצאבי זצ"ל – אביו של מרן שליט"א – אשר תמה על מתפללי בית הכנסת שלו מדוע לא העירו לו על טעות קטנה שהיתה בקריאתו. תוספת דברים בעניין הקמת בית מדרש לאברכים להוצאת כתבי חכמי תימן נע"ג.

מוצש"ק ויקהל ופקודי – החודש

נושאי השיעור: רמז נפלא על הפסוק בספר איוב [כ"ג, י"ג] וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ, לגבי המברך שאין מי שיענה אחריו אמן. המשך בעניין 'ברכת' עזרא, דברי ספר החינוך כי כביכול הרמב"ם איננו חושש לקללה, והרחבה לגבי השאלה מהו הגדר של קללה והאם היא אכן משפיעה ומזיקה. תשובה לשאלה כיצד אלישע קילל את הנערים, והרי אסור לקלל. התייחסות מרן שליט"א למכתב שאלה בעניין השמירה מששה סוגי מזיקין, ודברי ספר שושן סודות לגבי 'סוד השדים'. התייחסות לשאלתו על דברי מרן שליט"א לגבי 'ברכת' עזרא, וביאור מורחב של דברי מהרי"ץ זיע"א באיגרת תימן, לגבי מסירת עניין זה שלא עלו יהודי תימן לא"י בבניין בית המקדש השני. מקורות לכך כי ה'עוני ממון' של יהודי תימן היה אכן הרבה יותר מיהודי שאר הארצות. סיום תשובת הגר"י זילברשטיין שליט"א לאברך תימני, כמה הערות על דבריו, והרחבה בעניין כיצד בזמנינו יש להעיר לקורא בתורה אשר טעה בקריאתו. השלמה בעניין מראה חום לגבי מראות הדמים, ושישנו הבדל בין צבע עור גּויל שהיה בתימן לבין הגויל של שאר ארצות.

מוצש"ק ויקרא

נושאי השיעור: שתי הערות (נוספות) על המובא בספר שלחן ערוך תימן, האחת לגבי הברכה על הטלית תוך כדי העטיפה, הרחבה לגבי מנהגים כאלה אשר נהגו בהם רבים בעדת תימן יע"א אולם ראוי לשנותם, וביאור המושג 'העולם טועים'. הערה שנייה לגבי המובא שם בעניין סיום הנוסח עושה שלום וכו', והתוספת וינחמנו בציון וכו'. דברי מהר"ח כסאר זצ"ל כי אין לברך על נטילת ידיים קודם הנטילה, וכפי שנתבאר בשיעורים הקודמים. אין תמיהה על מהרי"ץ זיע"א שכתב כי לא ראה בספרי התכאליל דברים אשר כן כתובים בהם. חיזוק העניין כי אין לברך ענט"י קודם הנטילה, משום 'להוציא מליבן', וביאור התועלת שבכך. שני מכתבים שקיבל מרן שליט"א בעניין 'ברכת' עזרא על שלא עלו יהודי תימן לא"י בבניין בית המקדש השני, תיאור כוחה של קללה ושל ברכה, ותשובות לטוען כי כך היא המסורת שבידינו. השלמה לכך כי 'מרעש ומרוגז הצילנו' (בשני וחמישי) היינו רעידת אדמה, ודברי חיזוק מהספר אור יחזקאל לגבי מדינות ששומעים שיש בהם רעידות אדמה, ומדוע איננו מתעוררים מכך. בשורה טובה על הדפסת השיר לחג הפסח, אשמח בבוא פסח שמחה גדולה וכו', וכן על חלוקת אגדתא דפסחא עם פירוש עץ חיים למהרי"ץ זיע"א למי שילמד בה, ובשבח החוברת מצה זו שאנו אוכלים.

מוצש"ק צו – דרשת שבת הגדול

נושאי השיעור: ביאור עניין סמיכות גאולת פורים לגאולת מצרים, דיוק במאמר חז"ל [מגילה דף יב:] שאלו תלמידיו את רשב"י, מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם, אמרו אתם וכו', וביאור עפ"י דברי מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעו"צ ח"ב לגבי פירוש לשון השאלה 'מפני מה'. עפ"י האמור לעיל, ביאור המובא בהגדה של פסח, כל שלא אמר ג' דברים וכו' פסח וכו' על שם מה, מצה על שם מה וכו', כי 'על שם מה' היינו כמו 'מפני מה'. תשובה לשואל על הדברים דלעיל, ממאמר הזוה"ק [שמות רמ"ו] כי ר"א שאל את רשב"י אביו, מה ראה הקב"ה להוריד את ישראל למצרים בגלות, ורשב"י אמר לו שיענה הוא למרות שלא כתוב בשאלה הלשון 'מפני מה'. דברי ספר יורה חטאים בדבר מעלת יהודי תימן שלא נתערבבו עם הגויים בתימן וכו'. ביאור חדש בפיסקת 'היא שעמדה לאבותינו ולנו', מי זאת 'היא', מדוע מרימים את הכוס בפיסקא זו? ושהגדרים והסייגים שקבעו חז"ל במשך הדורות הם אשר הצילו את עם ישראל בגלותם. ביאור הפיסקא כנגד ארבעה בנים וכו' אחד חכם ואחד רשע וכו', מדוע הבן הרשע מקביל אל החכם? דברי החזון אי"ש זצ"ל לגבי הציונות והקמת המדינה כאמצעי לעקירת היהדות, והתייחסות למצב בארץ ישראל בתקופה האחרונה. שתי הערות על המובא בחוברת 'קיצור דיני ליל הסדר' [עמנואל התשפ"ג], האחד לגבי המובא שם כי יש נוהגים לאכול ביצים אחרי הקידוש. הערה שנייה בעניין המובא שם לגבי ביעור יין של שביעית בערב פסח, כביכול בשם מרן שליט"א בשערי יצחק, אולם זאת טעות חמורה, כי שם המדובר לגבי ביעור מעשרות ולא לגבי ביעור פירות שביעית. בשורה טובה על הוצאת החוברת 'חוקת הפסח' [מהדורא חדשה התשפ"ג] בענייני חוזר וניעור בפסח, וכן על הוצאת הקובץ דברי חפץ חלק כ' [ניסן התשפ"ג], וכן על הוצאת החוברת מראות יצחק – הוראות וכללים בענייני מראות וכתמים מתוך שיעורי מרן שליט"א, ותוספת דברים בעניין מראה חום במראות הדמים.

דרשת מרן שליט"א שנמסרה חול המועד פסח

נושאי הדרשה: המשך [משיעור מוצש"ק צו] ביאור פיסקת 'היא' שעמדה לאבותינו, מי זאת 'היא'? 'היא שעמדה' – מסורת אבותינו ורבותינו נע"ג, דברי חיזוק בעניין שמירת מסורת יהדות תימן, כגון בעניין התרגום, וכדומה. מעשה נפלא ברמב"ם שהוכיח בחוש לחכם ישמעאלי שעַם ישראל דבקים במסורתם ללא שום שינוי בתורה ח"ו. תמיהה רבתי על המובא ברבי' סעדיה גאון ובשאלתות דרב אחאי גאון, כי העצמות שהראה נבוכדנאצר לבני ישראל בבקעת דורא שבבבל, היו פגרי בני אפרים שיצאו קודם לקץ. כיצד הדבר יתכן? בעניין חשיבות קביעת עתים לתורה, ביום ובלילה, וג' פירושים בביאור המלה 'קביעות'. בעניין אמירת תשעים פעם אתה גבור וכו' מוריד הטל, ובדין הזכרת שם השם לבטלה. שו"ת הציבור.

מוצש"ק שמיני

נושאי השיעור: דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים בעניין אמירת מוריד הטל בימות הקיץ, והמסתעף. תמיהה רבתי על המובא לגבי חזון העצמות היבשות, כי העצמות שהחיה הנביא יחזקאל בבקעת דורא שבבבל, היו פגרי בני אפרים, כיצד הדבר יתכן? המשך והרחבה בביאור דברי מהרי"ץ בעניין מוריד הטל, מהיכן צריך לחזור מי שטעה ואמר מוריד הגשם במקום מוריד הטל, ובעניין אמירת תשעים פעם אתה גבור וכו'. בירור דעת הפוסקים האחרונים בעניינים דלעיל, הרחבה בעניין הזכרת שם השם לבטלה, ומסקנת מרן שליט"א לדינא.

דרשת מרן שליט"א שנמסרה במסגרת הילולת מהרי"ץ ה-218

נושאי הדרשה: דברי פתיחה לרגל יומא דהילולא ה-218 לגאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א, הכנה לקראת יומא דהילולא ה-220 שתתקיים אי"ה בעוד שנתיים, ומהות עניין ה'הילולא' שעושים ביום פטירת הצדיקים. בעניין השאלה האם יוצאים ידי חובת קידוש או ארבע כוסות במיץ ענבים ולא ביין, ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א לגבי יין צימוקים שיוצאים בו יד"ח אם אין לו יין אחר, בירור האם ישנה מחלוקת במציאות האם יש ביין צימוקים שמחה או שלא, ותשובה לשאלה מדוע ר"י ברבי עילאי היה צריך לדחוק עצמו לשתות יין לארבע כוסות ולא שתה יין צימוקים. ביאור המושג 'משמח אלהים ואנשים' הנאמר לגבי ניסוך היין ושירת הלויים בבית המקדש, וכיצד אפשר לשמח את אלהים ביין ושירה. תוספת דברים בביאור דברי מהרי"ץ בשו"ת פעו"צ ח"ב, כל מקום שאמרו מפני מה – איכא טעמים וכו', והאם 'טעמים' היינו שני טעמים או שמא יותר. מאמר שפורסם לפני פסח ובו דברים מהאדמו"ר מצאנז זצ"ל בעל שפע חיים בשם הרמ"ק, לגבי הגויים הסובבים את ארץ ישראל, כי עשו עצת שלום ביניהם כדי לאבד את ישראל לאחר שהקימו לעצמם מלכות, והערה על דיוקו מהרמ"ק שכתב יש' בקיצור במקום ישראל. התייחסות למאמר שפורסם בעבר בעניין 'מנהיגות מחלוקות ומבט לעתיד בעדת תימן'. כיצד מהרי"ץ זיע"א התעשר בימי זקנותו, ובנה מחדש את בית כנסת צאלח בתימן. תגובה למ"ש במאמר דלעיל, כי חכמי תימן לא חיברו ספרים ע"ד הפלפול, כמו אצל האשכנזים, כגון אור שמח על הרמב"ם, וכדומה. האם לדידן התימנים מותר להסתפר בערב שבת זו, כשחל ראש חודש אייר ביום ששי וביום שבת. שו"ת הציבור.

מוצש"ק תזריע ומצורע

נושאי השיעור: חמש דעות המובאות בגמרא סנהדרין [דף צב:] לגבי מי היו המתים שהחיה יחזקאל הנביא בבקעת דורא, וכן דעות המובאות במדרשים בעניין זה, המשך בעניין השאלה כיצד הגיעו בני שבט אפרים שנפלו בגת אשר בפלשתים לבקעת דורא שבבבל, תשובות שקיבל מרן שליט"א לגבי שאלה זו, ופתרון התעלומה עפי דברי הזוה"ק כי המתים שהחיה יחזקאל היו גלגולי נשמות של בני אפרים וכו'. המשך העניין כי מועיל לומר תשעים פעמים 'מחיה מתים אתה רב להושיע מוריד הטל' למי שמסופק אם אמר מוריד הטל, והתייחסות לשתי הערות על הנאמר בשיעור הקודם לגבי דעת המשנה ברורה שהביא את שלחן שלמה וכו', האחת כי בספר שונה הלכות פסק כדעת השלחן שלמה, והערה שנייה כי בספר מנחת שלמה להגרשז"א כתב כי לא ראוי לעשות את העצה הזאת. התייחסות למובא שם בשם הגרשז"א, כי כביכול מלים אלו אינן מלים שבקדושה וניתן לאמרם במקומות המטונפים, כי הדבר אינו יכול להיות. בתפילה צ"ל 'מחיה מתים אָתָה. רב להושיע וכו'. המשך ההתייחסות למאמר שפורסם בעבר ע"י אחד הרבנים, בעניין 'מנהיגות מחלוקות ומבט לעתיד בעדת תימן' ולטעיות שנכתבו שם, כגון כי כביכול בנוסח בלדי אין שום דבר מחכמי תימן הקדונים, וכן על מ"ש כי כביכול חכמי תימן נע"ג לא חיברו פירושים על הרמב"ם כמו הגר"ח מבריסק והאור שמח, למרות שישנם לפחות עשרה מחברים כאלה. חשיבות שמירת מסורת ק"ק תימן יע"א.

מוצש"ק אחרי מות וקדושים

נושאי השיעור: תוספת דברים בעניין חשיבות קביעות לימוד תורה במוצאי שב"ק. קריאה קדושה שפורסמה בעש"ק זו ע"י עשרות רבנים שליט"א לחיזוק הקהילות הקד' החל משב"ק קדושים ועד חג מתן תורה, בעניין המכשירים הטמאים ופגעי הטכנולוגיה, וארבע בעיות בשימוש באינטרנט ובאביזרייהו. המשך הארות והערות (מהילולת מהרי"ץ) על דברי בעל שפע חיים מצאנז זצ"ל, ומה שהביא בשם הרמ"ק בספרו אור יקר כי לעתיד לבוא כל האומות יתהפכו על ישראל להשמידם מפני שהקימו להם מלכות וכו'. רמז נפלא בפסוק ואת השפן וגו' ופרסה לא יפריס, כי לעת"ל מלכות פרס – אירן לא 'יפריסו', אם נשמור על גדרי הקדושה. תשובה לשואל בעניין נוסח הברכה למתעטש, ומהו הנוסח שעונה לו חבירו. תגובה לשואל בעניין מה שהביא מרן שליט"א לגבי נביא הישמעאלים – המשוגע, האם הוא אסר על הישמעאלים לשאת מבנות ישראל, או שלא.

מוצש"ק אמור

נושאי השיעור: חמשה טעמים ומקורות לעניין עשיית מדורות אש בל"ג בעומר, התייחסות למ"ש בס' ואין למו מכשול לגבי מה שכתב מרן שליט"א בשע"ה כי בתימן לא נהגו לעשות מדורות בל"ג בעומר, והבהרה לגבי זה וכיוצא בזה מקומות שכתוב בשע"ה בלשון 'לא נהגו בתימן', כי אין הכוונה שאין לנהוג כן גם בזמנינו. התייחסות למובא בעלון בית נאמן כי כביכול בני ק"ק תימן יע"א מסתפרים ומתגלחים כרגיל בימי העומר. כשם שכלי המלחמה שנשתכללו כיום לצורך המלחמה הגשמית, כך יש לשכלל את כלי המלחמה לצורך המלחמה הרוחנית, תוספת דברים בעניין 'שבתות לקדשנו' לחיזוק עניין הקדושה ובפרט לגבי המכשירים-המכשילים כיו"ב, ועצות מעשיות לכך. דברי הגר"י זילברשטיין שליט"א בעניין השלטים 'בלי גיוס אין פיוס' – לגבי בחורי הישיבות הקד' שאינם מתגייסים לצבא, התייחסות מרן שליט"א לכללות עניין זה, וכן לגבי טענת הרוב בא"י כי המיעוט הינם 'צחצחים' אשר אינם מ'האליטה'. בשבח המודעות שפורסמו בעניין שלא לשיר 'לכבוד התנא האלוקַי' בפת"ח, אלא האלקִי בחירק.

מוצש"ק בהר ובחוקותי

נושאי השיעור: המשך בעניין עשיית מדורות אש בל"ג בעומר, טעם נוסף המובא בספר כה לחי כי הדבר מורה על עניין המלבין פני חבירו ברבים, שראוי לו להיזרק לכבשן האש. התייחסות לטענה המוטעית כי כביכול כבר בזמן רע"ו ברטנורא עשו הדלקות במירון בל"ג בעומר, וכי המדובר ביום כ"ח באייר ובקברו של שמואל הנביא אשר בירושלם. המשך התשובה לשואל [בשיעור הקודם] האם מרן שליט"א ממליץ על אכילת מצות ביום י"ד באייר (פסח שני), הרחבה בעניין המחלוקות שבין החסידים לבין הליטאים, וכיצד היא דרכנו בני ק"ק תימן יע"א. תוספת דברים בעניין השרים 'לכבוד התנא האלוקַי' בפת"ח, במקום האלקִי בחירק, והתייחסות לטענה כי כביכול זהו מבטאם של חסידי הבעש"ט, כי הדבר אינו נכון אפילו לפי שיטתם. התייחסות לטוען כי 'האלוקַי' בפתח פירושו איש האלהים, כמו שאומרים 'יהודַאי', וכן כמו 'צידקַאי'. השלמה [לשיעור מוצש"ק אחו"ק] בעניין המאמר אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או שכולו חייב, ביאור דברי הרד"ק בעניין זה, פירוש דבריו במלים 'סימני גאולה' שיהיו לפני ביאת המשיח, והאם כוונת דבריו ל'אתחלתא דגאולה' שבהקמת המדינה. השלמה לגבי מ"ש השפע חיים, כי הרמ"ק כתב יש' בקיצור, במקום תיבת ישראל. המשך בעניין אמירת צ' פעמים מוריד הטל וכו', התייחסות למכתבו של הרב חיים לוי שליט"א, ומה שהשיב על דבריו הרב שאול רצאבי שליט"א, והערות מרן שליט"א על דבריהם. תוספת דברים בעניין 'שבתות לקדשנו' – חיזוק בעניין המכשירים-המכשילים ופגעי הטכנולוגיה שנכנסו אפי' בבתים של שומרי תורה ומצוות, וכן חיזוק בעניין צניעות גרבי הנשים בזמנינו.

מוצש"ק במדבר

עניין חתימת הברכה בכל יום ויום 'נותן התורה' בלשון הווה, וקבלת התורה מחדש בחג השבועות. ביאור סדר הפיסקאות שתיקנו לומר לאחר ברכות התורה, מקרא משנה וגמרא, מדרש ואגדה. טעם הוספת פיסקת לבד הנשמה הטהורה וכו', בתוך המאמר לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר וכו'. המשך בעניין 'שבתות לקַדְּשנו' – חיזוק בעניין המכשירים-המכשילים ופגעי הטכנולוגיה, והאם מותר לשבור מכשיר אייפון בשבת. תוספת דברים בעניין השרים 'לכבוד התנא האלוקַי' בפת"ח, במקום האלקִי בחירק, שזהו חירוף וגידוף אפילו לפי שיטת חסידי הבעש"ט. בעניין זמן ק"ש ותפילת שחרית בחג השבועות, אחר עלות השחר. הסבר וחידוש נפלא לגירסתינו בנוסח בכתובה, 'וְקָנִינוּ' מן חתנא דנן וכו' בלשון הקודש, במקום 'וּקְנֵינָא'.

מוצש"ק נשא

נושאי השיעור: המשך משיעור קודם בעניין חתימת הברכה בכל יום ויום 'נותן התורה' בלשון הווה. המשך [משיעור מוצש"ק ויקהל ופקודי התשפ"ג] ביאור הרמז שבפסוק [איוב כ"ג, י"ג] וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ, כלפי המברך יחידי שאין מי שיענה אחריו אמן וכו', האם נברא מלאך מן הברכה למרות שהאדם בירך שלא בכוונה, והרחבה בכללות עניין הכוונה והמחשבה במצוות. דברי הרמב"ם בהלכות ת"ת בעניין קביעת עתים לתורה ביום ובלילה, תירוץ על הקושיא כיצד דבר זה נלמד מן הפסוק [יהושע א', ח'] וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, אשר נאמר מפי הקב"ה ליהושע דוקא. שלושה פירושים בביאור עניין 'קביעות' עתים לתורה, הרחבה בפירוש הג' המובא בבן יהוידע להגרי"ח כי זהו מצד 'כל קבוע כמחצה על מחצה דמי', שלושה תירוצים על השאלה כיצד נהיה הדבר כאילו למד תורה כל היום, וביאור דברי מהרי"ץ בעניין דלעיל.

מוצש"ק בהעלותך

נושאי השיעור: בעניין המושג "גילוי מצבה" ביום השלושים, אשר בא מאומות העולם, ובכללות עניין ההתאספות בבית הקברות לצורך הקמת המצבה. המשך משיעור קודם בביאור שלושת הפירושים למושג "קביעות עתים לתורה", תשובה על השאלה השנייה משיעור קודם כי לכאורה אין בכך ספק, בכדי שנאמר את הכלל כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, וחקירות בעניין רוב וקבוע. דברים לזכרו של הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל, אשר חיזק תמיד את עניין לימוד המוסר, דברים שהובאו בשמו בעניין זה בעלון דרכי החיזוק, הרחבה לגבי השיטות בעולם הישיבות הקד' בעניין סדר מוסר בכל יום, וחשיבות לימוד המוסר לצורך תיקון מדות האדם. ביאור המובא בס' שער יששכר בעניין להאריך בברכת אהבת עולם וכו' שלפני ק"ש ובפרט בחג השבועות זמן מתן תורתנו, ועצות ממרן שליט"א לגבי ק"ק תימן יע"א הנוהגים כי הש"צ אומר ברכה זו בקול רם, ולעתים במרוצה וכו'. השלמה למובא בשיעור מוצש"ק במדבר לגבי זמן תפילת שחרית בחג השבועות בעלות השחר, ולגבי חישוב זמן הנץ החמה למנהג ק"ק תימן יע"א. דברי מהרי"ץ זיע"א בע"ח בעניין סמיכות הברכה יוצר אור וכו' לברכת אהבת עולם, ותירוץ לקושיא בביאור הסמיכות בתפילת ערבית בין ברכת המעריב ערבים לברכת אהבת עולם. השלמה בביאור הרמז שבפסוק [איוב כ"ג, י"ג] וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ, כלפי המברך יחידי שאין מי שיענה אחריו אמן וכו'. עשרה בחורים מחסידות גור שנבחנו אצל מרן שליט"א על 500 דפי גמרא. השלמה בעניין השיר לכבוד התנא האלוקי, ומה שהשיב אחד הרבנים למרן שליט"א על כך.

מוצש"ק שלח לך

נושאי השיעור: עשרה דברים המצויינים בברכות ק"ש שלפני ק"ש דערבית, ביאור מהרי"ץ זיע"א בע"ח מדוע גירסתנו י"י צבאות שמו קדוש ישראל' בא"י המעריב ערבים, השלמה לשיעור הקודם לגבי הקשר שבין ברכת יוצר המאורות דשחרית אל ברכת אהבת עולם שלאחריה, וסיכום חמש תירוצים על שאלת האובודרהם המובאת במהרי"ץ כי א"כ מהו הקשר בתפילת ערבית בין המעריב ערבים לברכת אהבת עולם. שיבוש בסידורים שלנו במלה 'מבדיל' בין יום ובין לילה וכו', ולא 'ו'מבדיל בוא"ו, ודברי מהרי"ץ בע"ח מהדורת הרש"צ לגבי המלה 'מסדר' את הכוכבים ולא 'ו'מסדר בוא"ו. התייחסות לסיפור שפורסם בשם הגר"י אברגּל זצ"ל בעניין איך קמה תנועת האיסלאם, כי כביכול רב תימני אחד לימד את אותו המשוגע וכו', והסיפור האמיתי והמדוייק כפי שמקובל בידינו. התייחסות למכתב שאלה לגבי הנוהגים שלא לתרגם את הפסוקים ויהי בנסוע הארון וגו' ובנוחה יאמר וגו', כי אין מקור למנהג זה.

מוצש"ק קרח

מעשה שהובא על החזון אי"ש שכביכול ראה ס"ת בן 2500 שנה מתימן, ותירוץ ששי לשאלת האבודרהם שהובאה בשיעור הקודם. השלמה בעניין ברכת אהבת עולם וכו' שחרית וערבית, ושתי תשובות לשאלה מדוע הנצי"ב מואלאז'ין לא אמר את שיעורו הקבוע ביום שלא כיוון בברכת אהבת עולם, הרי יכל להשלים ולתקן אח"כ. תוספת דברים בעניין חשיבות הכוונה בברכת אהבת עולם, והעצות לתיקון עניין זה בבתי כנסיות שלנו אשר הש"צ אומר אותה לבדו בקול רם, על ידי כתיבת הערה, וציון בקַוים בסידורים. התייחסות לדברי הגר"ח פאלאגּי כי במלה 'ולקיים' את כל דברי וכו' צריך לכוון לזכות להיות מחזיק ותומך בלומדי תורה וכו'. מו"מ במכתב תשובה מאת הרב יוחאי צבי יצ"ו לגבי שאלת מרן שליט"א מהשיעור הקודם, כיצד הגר"ח מבריסק אמר כי בישיבת ואלאז'ין אין צריך ללמוד מוסר מפני שהנצי"ב הינו ספר מוסר חי, הרי לימוד תורה ויראת שמים אינם מועילים לתיקון המדות הרעות, וכן לגבי השאלה א"כ כיצד עודד הגר"ח מבריסק את בנו הגרי"ז ללמוד מוסר בספר חובות הלבבות, ובכללות חשיבות עניין לימוד המוסר בזמנינו, וכיצד נהגו בתימן. סיום בירור העניין דלעיל לגבי המעשה בחזו"א שראה ס"ת מתימן בן 2500 שנה. חמש סיבות מדוע גם כיום צריכים אנחנו לקרוא פרשיות חוקת ובלק מחוברות, כמנהג אבותינו, ולא לשנות, למרות שבזמנינו שישנו קיבוץ גליות, והבחורים חוזרים לשבת מן הישיבות, לפעמים הדבר גורם לבלבול כאשר מתפללים בשבת אחרת במקום אחר וכדומה.

מוצש"ק חוקת ובלק

בעניין לימוד התורה בעל פה, ביאור דברי החפץ חיים והחיד"א שבגלל זה בדורותינו שלומדים מתוך הספרים מצוי שמתבטלים הרבה שעות מלימוד תורה, ואין לנו את הקדושה כמו שהיה בדורות הראשונים. הרחבה לגבי שיטות הלימוד בע"פ, ומה עדיף, ידיעת התוכן בלבד, או אמירת לשון חז"ל מלה במלה. בעניין מנהגינו לתרגם בציבור גם בזמנינו, לפי שאנו סוב' כי זו חובה כדעת הגאונים. ואודות קריאת התרגום בע"פ, ומעשה שהיה בירושלם בעניין זה בקריאת ההפטרה ביום תשעה באב, ואיך הקפידו על שינוי בנוסח. בדין משחק בקוביא שהוא גזל מדרבנן, ולגבי מליצות. והאם מותר לשחק בפסוקי התורה, באופן שהאחד אומר פסוק והשני ממשיך בפסוק המתחיל באות שבו הסתיים הפסוק הראשון, וכן הלאה. שיטת הגיית המלים לתשב"ר כפי מסורת אבותינו. חידושים וביאורים בעניין קביעות עתים לתורה, התייחסות למכתב מאת ידידנו הרה"ג חיים לוי יצ"ו.

מוצש"ק פינחס

בעניין תכלת בציצית בזמן הזה, מדוע גדולי התורה שבדורנו נרתעים ואינם מקבלים זאת להלכה ולמעשה. המשך בעניין לימוד וידיעת התורה בעל פה, השלמה לגבי המעשה שהובא בשיעור מוצש"ק ויגש התשע"ח בעניין החכם התימני שהתנגד לכך שהר"א בן הרמב"ם מביא את דברי חז"ל שלא כפי לשונם, התייחסות לתשובת הגר"ע בסיס זצ"ל כי בתימן לא היו עושים סיום מסכתא מפני שצריך לדעת את כל המסכת בע"פ, ודברי מרן גם בכללות עניין סיום מסכתא. דוגמא נוספת לעניין הבלבולים שעושים בסיפורים, מן המובא בס' משלחן גבוה 'מעשה נפלא שאירע עם הרמב"ם' שביקר כביכול בתימן וכו'. לגבי השאלה האם מותר או צריך לומר לפועל ערבי שיתפלל וכו', אין ראיה מן המעשה הידוע באחד האדמורי"ם שלא רצה לנסוע עם בעל־עגלה שלא היה מאמין באמונתו. המשך בעניין חשיבות הכוונה בברכת אהבת עולם, כיצד בעל שפע חיים ושו"ת דברי יציב היה מברך ברכה זו, ותשובות לשאלה מדוע הנצי"ב היה נמנע מלומר שיעור ביום שלא כיוון בברכת אהבת עולם, הרי המלאך המגיד אמר למרן הב"י שלא ימחק אחד התירוצים שכתב למרות שאינו אמת. בעניין לימוד המוסר ע"י גדולי ישראל, תוספת דברים מהרב יוחאי צבי יצ"ו. ובעניין פינחס שהרג לזמרי וכו'. תגובות להערות והארות משיעורים קודמים בעניין זה, ובעניין לכבוד התנא האלקִי (בחירק), ובעניין המלה חנוכיה, שצריך לפרסם זאת ביתר שאת.

מוצש"ק מטות

על דברי בעל תפארת ישראל ב'דרוש אור החיים' לגבי עונש כרת, ותשובה לשאלה מדוע הפוסקים שכתבו לעשות סעודה בסיום מסכתא, לא הביאו אף לעשות סעודה בהגיע האדם לגיל ששים כיון שיצא מכרת. ביאור שלושת שאלות התפארת ישראל בעניין כרת, והתשובות עליהן, שקלא וטריא בדבריו בעניין זרעו שלרשע שגם כן נכרת מן העולם, וכי האדם יכול למנוע עצמו מעונש כרת – מיתה לפני גיל ששים, ע"י רפואות וכדומה. משל נפלא בארי ובשועל. אודות חידוש מפליא שכתב בספר הגן, כי מי שאינו מתפלל במקום קבוע עם ציבור, חייב כרת ח"ו. תגובה למכתב בעניין הסיפור עם הרמב"ם שכאילו ביקר בתימן וכו', ולמכתב נוסף המכחיש את הסיפור על החזו"א שהובא לפניו ס"ת בן 2500 שנה. בעניין הדין לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שמו"ת וכו', כדת מה לעשות בשבתות־קודש הללו [שבנוסח בלדי קוראים בס"ת פרשיות שונות משאר הקהילות] לגבי שנים מקרא ואחד תרגום.

מוצש"ק מסעי

נושאי השיעור: בעניין התוספת שבסוף תפילת שמונה עשרה, בנוסח עושה שלום וגו', וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו את ירושלם וכו', וכי בקדיש יש לומר תוספת זו רק בימי בין המצרים, והאם ישנו קשר בין עושה שלום במרומיו וכו' לבין וינחמנו בציון וכו'. ביאור הטעם המובא במהרי"ץ [בע"ח דף נ' ע"ב] לגבי הפסיעות שאחרי התפילה, כי כל אחד מהמזלות מסתכל במזל שאחריו וכו', תשובה לשאלה הרי אין קנאה בין המזלות והמלאכים שבשמים, ובעניין קנאת סופרים תרבה חכמה. המשך [מהשיעור הקודם] ביאור דברי בעל תפארת ישראל בדרוש 'אור החיים' בעניין עונש כרת, תמצית שלושת שאלותיו והתשובות שהשיב עליהן, והאם נשמת האדם היא אכן 'חלק אלוה ממעל' כפשוטו ממש. הרחבה לגבי חידוש התפא"י כי היה טוב יותר לאדם לקבל עונש כרת, מאשר לעשות רפואות וכו' בכדי להאריך את חייו. התייחסות לטענות המובאות בס' תורת הקדמונים על מה שכתב מרן שליט"א בספרו נפלאות מתורתך [פרשת מסעי], לגבי העניין שלא להפסיק בין מ"ב המסעות בעליית ראשון. תגובה נוספת מהרב אבישי מהאצרי הי"ו לגבי קריאת שמו"ת בשב"ק הללו. קריאת מרן שליט"א לתמוך יותר ויותר במוסדות יד מהרי"ץ, לטובת הפצת חוברות השיעורים השבועיים 'שערי יצחק', וכן לתמוך בישיבת בין הזמנים ברכסים ת"ו.

מוצש"ק דברים

נושאי השיעור: הקדשת השיעור גם לע"נ כה"ר נסים רצאבי זצ"ל אביו של מרן שליט"א, שהשבוע ביום ו' מנחם אב חל יום היאר־צייט שלו, תנצב"ה. דברים על דרך לימודו, והשלמה בעניין חשיבות לימוד התורה בע"פ מלה במלה. בעניין מאמר חז"ל לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן, שלוש דוגמאות לכך מן הגמרא, ותשובה לשואל מדוע בנוסח ברכת אדם לחבירו לפני השינה בלילה 'תלין בטוב' אין משום פתיחת פה לשטן, שהרי זהו מלשון הפסוק 'נפשו בטוב תלין' המדבר לגבי מיתה. ביאור הכתוב ב'רשות' לברוך שאמר, ברוך חי וקיים בלא נשמה וכו', והוא נשמה לנשמה, ברוך הוא. והשלמה לשיעור הקודם לגבי הנשמה שהיא חלק אלוה ממעל, כי מובא בבן איש חי זצ"ל שדרגת 'נשמה לנשמה' היא יותר מדרגת 'נשמה'. התייחסות למובא בעלון מפי הגר"י יוסף שליט"א לגבי המנהג שלא לאכול בשר מר"ח אב או בשבוע שחל בו ת"ב, ולגבי מנהג התימנים לאכול בשר עד סעודה המפסקת, והתייחסות למנהגים אחרים של תימנים המובאים שם, יחס רבני תימן בעבר כלפי אביו זצ"ל, והרחבה לגבי שיטות הלימוד בעיון ובבקיאות.

מוצש"ק ואתחנן

נושאי השיעור: כל המתאבל על ירושלם זוכה ורואה בשמחתה, השלמה לשיעור מוצש"ק מסעי התשפ"ב בעניין המעשה שירמיהו הנביא היה בוכה ומתאבל על חרבן ביהמ"ק והפילסוף אפלטון היווני שאל אותו מדוע הוא כ"כ בוכה על עצם ואבנים שנשרפו וכו', וביאור ספר קול צופיך כי 'העבר וההוה חד הוא' ואנו בוכים על ההוה והעתיד, והקשר שבין העניין דלעיל למה שהבאנו בשם התפארת ישראל לגבי עונש כרת, ושהנשמה חלק אלוה ממעל. בירור מקור הסיפור דלעיל. דברי ספר בית תפילה להר"א פאפו זצ"ל בעניין תיקון רחל, כי כל צערינו הוא על כך ששכינתא בגלותא, ותמיהה על מ"ש שם כי הקב"ה סופר דמעות אלו ומניחן בבית גנזיו וכו'. מדברי הרמב"ם נראה כי התעניות הן גם על העבר, וגם על העתיד. שיבוש האשכנזים בביטוי המלה 'אלוה', הרחבה בעניין שוא פתח באותיות גרוניות, ושיבוש אצלם בכך שהחולם עושה כביכול ישנה האות יו"ד. דברי החת"ס כי צום עשירי בטבת הוא על העתיד, וצום תשעה באב הוא על העבר. השלמה [לשיעור מוצש"ק דברים התשפ"ג] לגבי השאלה האם מותר לשבור מכשיר טמא בשבת, תוספת דברים בעניין הסינון הקיים במכשירים שהם כביכול כשרים, ולגבי סרטים 'כשרים' לילדים, ובעניין בינה מלאכותית שהיא חמורה פי אלף מן העניינים דלעיל. השלמה בעניין שלא להפסיק במ"ב המסעות שבפרשת מסעי, תשובה לשואל שהרי ישנן רק מ"א מסעות, ודברים לגבי ההנהגה בבתי אבלים כיום. בשבח הספר אור הנר ח"ב שיצ"ל לאחרונה, ובדבר הדפסה מוגדלת של חוברת 'שערי יצחק' האחרונה בזכות ידידנו הרה"ג חיים לוי הי"ו, ובעניין הכולל ללימוד בספרי חכמי תימן שיפתח אי"ה בחודש אלול.

מוצש"ק עקב

נושאי השיעור: ביאור בעל תפארת ישראל בדרוש אור החיים, לגבי הפסוק בתהלים 'שומר כל עצמותיו אחד מהנה לא נשברה', מדוע רק העצמות ולא גם הבשר. השלמה בעניין עונש כרת, לפי הדעה כי היינו שזרעו נכרת. דבריו בהמשך שם לגבי ביקור הקבר ביום היאר־צייט או בשעת המולד או באמצע החודש, וביאור הדברים ע"י מקורם בספרי האריז"ל והמקובלים. תוספת דברים לגבי דבריו בעניין חייבי כרת אשר אינם מקבלים את ענשם בגלל שהם מתרפאים ע"י רפואות וכדו', ביאור מדוע דבריו אלו לא הובאו בספרים חוץ מספר אחד בזמנינו. השלמה לגבי דברי ספר הגן, כי מי שאינו מתפלל במקום קבוע ובציבור חייב כרת, ושכף החיים לא הביא דבריו אלו. ההלכה למעשה היא כפי המבואר בשע"ה שאין להימנע מללכת לרופאים, ואפילו הטובים ביותר, ותגובה לשואל האם הדבר מדובר לגבי כל המחלות, הן הפנימיות והן החיצוניות. תשובת הגר"י איבשיץ לשאלת גוי אחד, בביאור המלים בברכת 'רופא חולי עמו ישראל', שהרי הקב"ה הוא 'רופא כל בשר', ותשובה נוספת לשאלה זו. תשובת הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה לגבי מי שחייב להתענות ביום הכיפורים, וישנה אפשרות שיקבל זריקה לפני יוהכ"פ ויוכל לצום, האם הדבר מותר לו או אפילו חובה, ושלוש הערות על דבריו

מוצש"ק ראה

נושאי השיעור: חיזוק בעניין לימוד התורה, מן המעשה בנכד הרש"ש זיע"א שהיה מוריד נחלי דמעות כשהיה אומר ויחד לבבנו וכו' בברכת אהבת עולם. המשך בעניין בינה מלאכותית, הנגישה לכולם, וגרועה פי אלף מהאינטרנט. התייחסות למכתב בעניין הא דעבד רב יוסף סעודתא לרגל הגיעו לגיל ששים, ומה ששאל אותו אביי. תוספת דברים בעניין לעיל, בעניין עשיית סעודה בהגיע האדם לגיל ששים. דיון בהמשך דברי הכותב עמ"ש התפארת ישראל, שאדם המחוייב כרת אם נפל למשכב שלא יפנה אל הרופאים שירפאוהו. ומכתב נוסף לגבי שאלה מעניינת בעניין דלעיל. ששה תירוצים לשאלת התפארת ישראל, מדוע ישנם אנשים המחוייבים כרת ודאי ובכל זאת הם מאריכים ימים. ישנם רבים אשר חושבים עליהם שהם עשירים, ואינם אלא עניים מרודים. ביאור המעשה ביקים איש צרורות אשר נכנסו בו דברי דודו רבי יוסי בן יועזר כארס של עכנא, כיצד השפיעו עליו הדברים שחזר בתשובה בזמן כה קצר. שיבוש קריאת המלה 'אלוה', הוא כבר מאות שנים. השלמה בעניין המלה כר"ת שהיא ר"ת כ'צנה ר'צון ת'עטרנו, והאם יש לשמוח או להתעצב כאשר ראינו את החידוש שאמרנו כתוב בספרי הקדמונים.

מוצש"ק שופטים

נושאי השיעור: בדבר חשיבות המנהג לקום בימים אלו באשמורת הבוקר לומר סליחות ותחנונים, ובפרט י"ב הסליחות העיקריות, ביאור הטעם הפשוט מדוע אנו קוראים לסליחות בשם אשמורות, וארבעה פירושים חדשים לעניין זה. ביאור דברי מהרמ"ד ואלי זצ"ל הכותב כי 'טועים כל זרע אמת' ההולכים לרופאים מיד כשקופץ עליהם חולי, ודבריו בעניין רשעים שחלו והלכו לרופא ונתרפאו. תשובת בעל פלא יועץ לגבי השאלה בשביל מה צריכים רופאים, אם נגזר על האדם למות, וחיזוק למה שנהוג כי כאשר האדם חולה הוא הולך לרופא ונוטל רפואות. השלמה לגבי השאלה מדוע רואים חייבי כריתות אשר מאריכים ימים, ביאור דברי הירושלמי בדבר הקשר שבין שבועת אליהו הנביא שלא יהיה טל ומטר כי אם לפי דברו, לבין חיאל בית האלי ואחאב מלך ישראל, ביאור המלבי"ם מדוע שבועת אליהו נתקיימה ושבועת משה ויהושע לא נתקיימו, ושתי תשובות נוספות לכך המובאות בספר מעם לועז. מדוע למרות ש'ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם', רואים כי לפעמים בעת צרה אומרים י"ג מדות ובכ"ז לא נענים. דברי המלבי"ם בעניין איזו 'זכות תולה' יכולה להיות לרשע, עד שאינו מקבל את ענשו. תירוץ עפ"י דברי המלבי"ם לגבי השאלה כיצד אפשר להבין כי הנשמה היא 'חלק אלוה ממעל', וכי אם האדם חוטא מענישים גם את הקב"ה. בשבח אמירת דברי תורה בערב שבת בביהכ"נ, ובשבח העמותה החדשה נתיבות מהרי"ץ.

מוצש"ק כי תצא

נושאי השיעור: בדין ס"ת שנמצאה בו טעות אשר נתגלתה לאחר שהמשיכו לקרוא, האם צריך לחזור שוב על הקריאה ממקום הטעות והלאה, מו"מ בדברי הפוסקים האחרונים ומסקנת מרן שליט"א בעניין זה. התייחסות למכתב בעניין מה שהביא מרן שליט"א [שנתבאר בשיעור מוצש"ק שלח לך] לגבי עובדיה בן שלום, וסיפור משובש המובא לגביו בספר בכת"י. המשך בעניין תשובת הגר"י איבשיץ לאותו גוי ששאל אותו לגבי נוסח ברכת רופא חולי עמו ישראל, כי המדובר על ברית מילה, ביאור כי אין חובה שהישמעאלים לקחו את עניין המילה מן התורה. השלמה לגבי דברי הרמב"ן הסובר כי אכן ניתנה רשות לרופא לרפא, אבל אסור לחולה ללכת אל הרופא וכו', פירוש בשם נכד הבעש"ט בעניין זה, והערה על דבריו. השלמה בעניין הנשמה שהיא חלק אלוה ממעל.

מוצש"ק כי תבוא

נושאי השיעור: בירור ההלכה למעשה כאשר מרן הביא בשלחן ערוך 'סתם' ו'יש אומרים', דוגמאות לכך מתקיעת שופר ומחזזית באתרוג, דברי הרמ"ע מפאנו בעניין זה, והערה חשובה לגבי המביאים ראיה מהספר יד מלאכי, שכביכול סובר כי ההלכה היא כ'סתם'. בירור מה שכתבו מהרי"ץ והשת"ז בעניין דלעיל, ומו"מ בדבריהם. בעניין אמירת הסליחות שבארמית, כאשר האדם יחידי או כשאין עדיין עשרה. התייחסות למ"ש בספר מרכבות ארגמן, כי אוי ואבוי למי שאינו אומר את התוספת 'ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך' בנוסח בריך שמיה וכו', ביאור מדוע איננו אומרים תוספת זו, והשלמה לגבי החידוש כי במלים 'לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך' [שבברכת מודים אנחנו לך וכו'] יש לכוין על הבנים שיהיו צדיקים וטובים. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א לגבי הפיסקא ב'אשמורות' למתודה חטאותיו וכו' לכן שבתי וניחמתי כי קרוב יום דיני, ודחיית הגירסא 'כי קרוב יום אסוני' משום שלא לפתוח פה לשטן, דבריו בעניין נוסח הכתובה 'בחיי ובתר חיי' ולא 'ובתר מותי' מן הטעם דלעיל, דברי מחזור אהלי יעקב בעניין הגירסא 'כי לא אדע יום דיני', והערה על תמיהתו כלפי מ"ש מהר"ח פאלאגי בעניין גירסא זו. השלמה בעניין הברכה 'תלין בטוב' כי אין בה משום פתיחת לשטן, התייחסות למכתבים שכתבו למרן שליט"א בעניין זה, וכן לנקודה נוספת המובאת במכתב השני לגבי מ"ש רש"י על הפסוק 'ערים גדולות ובצורות בשמים' כי דיברו הכתובים בלשון הבאי. ראוי ורצוי לכלול בי"ב הסליחות העיקריות, גם את הפיסקא אראלי מרומים.

מוצש"ק נצבים וילך

נושאי השיעור: בעניין הפיוט שבסליחות, אליך י"י אקרא וכו' שבט יהודה בדוחק ובצער וכו', מיהו אותו שמעי"ה הרמוז בר"ת שבמלים שבט יהודה וכו', דחיית הגירסא שכתבו חלק מסידורי הספרדים בסוף הפיוט, 'אֶל מלך יושב על כסא רחמים' [האל"ף בסגול], אין ראיה מעניין כפילות המלים בנוסח על הנסים וכו' כשם שעשית עמהם וכו', ודוגמאות לכך שהפייטנים סיימו במלים דלעיל ולא תיקנו זאת שם. ביאור הטעם שכתב מהרי"ץ זיע"א לגבי הפיוט רחמנא וכו', כי בעשי"ת מוסיפים חמש פיסקאות של כתבינן וכו' כנגד ה' אצבעות הכותבות, ושגם בפיוט אלהינו שבשמים וכו' צריכים להיות חמש פיסקאות של כתבנו בספר וכו'. המשך [לשיעור הקודם] בעניין הפיוט אראלי מרומים וכו', האם צריכים לומר לפני כן את המלים מרן דבשמיא לך מתחננין אנן וכו', ובסופו את המלים והב לן ליבא לתיובתא וכו', השלמה לגבי מי חיבר פיוט זה, וחשיבות אמירתו למרות שאיננו נכלל בי"ב הסליחות העיקריות. המלצת מרן שליט"א לומר באשמורות את הפיוט יום נעקד יצחק לקרבן עולת וכו', להר"ר יוסף בן ישראל משתא זצ"ל, לאחר הפיוט אם אפס רובע הקן וכו' או במקומו, וביאור פיוט זה בהרחבה. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א לגבי מנהגינו שלא תוקעים במוסף דר"ה יותר מעשר תקיעות, ובירור דברי המפרשים בעניין כמה יבבות יבבה שרה אמנו בעקידת יצחק וכו'. בעניין ה'בית האחרון' שבפיוט יום נעקד יצחק וכו', האם הוא הוספה שלא מן המקור.

תשפ"ד

מוצש"ק האזינו – דרשת שבת שובה

נושאי השיעור: בעניין הנוסח שאומרים בימים הנוראים, "ותִכָּתבון כולכון ואנא עמכון, בספר החיים, ובספר הזכרון, ובספר מחילה וסליחה וכפרה", ובירור הדיוק בנוסח ברכת אדם לחבירו – או לציבור – בימים הנוראים עד מוצאי יוהכ"פ. ביאור מאמרו של רבי כרוספדאי [ראש השנה דף ט"ז ע"ב], שלושה ספרים נפתחים בראש השנה, אחד של רשעים גמורים, ואחד של צדיקים גמורים, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורים, נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים וכו', וכי ישנם 'ספרים' בשָמים? בעניין חמשת הספרים הנזכרים בפיוטים 'רחמנא', 'אבינו שבשמים', 'אבינו מלכנו' [השלמה לשיעור קודם], בירור מקום הוספת הפיסקא 'כתבנו בספר זָכִיּוֹת', ותשובה לשואלים כי מדברי מהרי"ץ משמע שישנו צורך להסמיך את 'כתבנו בספר פרנסה טובה' אל 'כתבנו בספר חיים טובים'. "הפר עצת כל אויבינו", המלה 'כל' לרבות את האויבים שבתוכנו. ביאור מהר"א הכהן ב'דרוש לתשובה', כי אנחנו מתפללים על ביטול מחשבות האויבים והשונאים שבינם לבין עצמם, והערה על דבריו. 'ספר הזכרון', מקורו מן הקדמונים, כגון רבי' עמרם גאון, וכן רש"י. האם ישנם שלשה ספרים או חמשה ספרים, יסוד גדול לגבי הכלול וצפוּן בדברי תורתנו הקדושה, כגון שמו של כל אדם מישראל, מעשים שהיו עם גדולי ישראל בעניין זה, ועל פי זה תשובה על השאלה דלעיל. בעניין 'משמרת המקדש' – מניעת הדיבור בבית הכנסת, עליו חתמו מתפללי ביהכ"נ פעו"צ ב"ב. 'אתרוגי הוד והדר' – אתרוג תימני מיוחס בכשרות בד"צ פעו"צ. בשבח הקובץ החדש דברי חפץ חלק כ"ב, והתייחסות למאמרים המובאים שם בעניין פת הבאה בכיסנין, ובדין חוזר וניעור, ומראה חוּם.

מוצש"ק בראשית

נושאי השיעור: על מה ולמה באה עלינו 'מלחמת שמיני עצרת', במה צריך להתחזק ומה עלינו לתקן. התחלת הבירור. הערה קצרה לגבי תקיעה בשופר בעת אמירת י"ג מדות. חזרה לעניין דלעיל, וכוונת דברי מהרי"ץ זיע"א בתחילת איגרת המוסר, בענייני הנהגות התפילה בבית הכנסת, וחינוך הילדים למצוות. ביאור דברי מהרח"ו זיע"א על המזמור לולי י"י שהיה לנו וגו', בעניין ארבע הגָּלִיּוֹת שגלו ישראל, וגלות ישמעאל הקשה מהם שתהיה באחרית הימים. אין סתירה מכך שאנו אומרים מזמור זה בפורים, לאחר קריאת המגילה. ואדרבה. מדברי הרמב"ם באיגרת תימן לגבי גלות ישמעאל, חיזוק לאחד מן הטעמים שהביא מרן שליט"א בעניין תליית ביצי בת יענה בבתי הכנסת, והאם אכן עלינו לשתוק לנוכח גזירות אלו. התייחסות מרן שליט"א למכתב שאלה, האם ניתן להצביע על דבר מסויים שיש לתקנו עקב האסון הנורא, כולל מקורות מגדולי ישראל. השלמה לגבי שני ימי חיתום הדין, יום הכיפורים והושענא רבה, ביאור העניין כי מהאסון הנורא שאירע בשמיני עצרת משמע כי לא זכינו בדין, תשובות לדברי הרב יחיאל יעקובזון שליט"א כי הדרך וההשקפה דלעיל איננה נכונה, ולראיה שהביא ממלחמת יום הכיפורים שאז עדיין לא נחתמו, ובירור אימתי בדיוק הוא זמן מסירת הפתקין בשמיני עצרת לביצוע גזר הדין רח"ל. האם ניתן לקשור את מצבינו כיום, ל'חבלי משיח' ולמלחמת גוג ומגוג, בירור האם מלחמת גוג ומגוג תתחיל בחג הסוכות, כי הפטרת שבת חוה"מ סוכות מדברת בעניין זה. חובה להתגבר על יצר ההסתכלות במכשירים הטמאים אפילו לגבי מה שקורה כעת במלחמת שמיני עצרת, ובעניין הסכנה שבראיית דברים כאלה אכזריים ונוראיים. מה עלינו לעשות בעת המלחמה, וחשיבות אמירת ויושע וגו' כאשר ההיכל פתוח.

מוצש"ק נֹח

נושאי השיעור: הערה לגבי נוסח 'מי שבירך' לחיילי צה"ל וכו' שעשו רבנים עם השקפות לאומיות, ונוסח 'מי שבירך' שאותו כדאי להגיד כעת לרגל המצב. בעניין החצוצרות שהיו תוקעים בהן בני אהרן הכהנים בעת מלחמה, דעת הרמב"ם כי גם בזמנינו יש לתקוע בחצוצרות על כל צרה שלא תבוא וכו', מדוע אבותינו נע"ג בארץ תימן לא נהגו זאת, אלא תקעו בשופרות. מנהג אבותינו נע"ג לומר את שירת הים כסגולה להצלה משונאי ישראל, ופסוקים נוספים שראוי לכפלם, חוץ מן הפסוק תפול עליהם וגו'. השלמה לשיעור הקודם בעניין ביצת בית יענה, כי אמנם היא שותקת אבל היא גם נלחמת כאשר באים לקחת את ביציה. כנראה שתפילותינו בימים הנוראים לא היו כראוי וע"כ באה אלינו הצרה הזאת, ועל כן יש להוסיף כעת בתפילות הללו. השלמה בעניין הגורסים 'שועתנו תעלה לשמי מרומים, אֶל מלך יושב על כסא רחמים', וראיות נוספות כי צ"ל 'אֵל' בצירי ולא בסגול. השלמה בעניין הפיוט יום נעקד יצחק וכו', שישנם כאלה הנוהגים לאמרו בראש השנה, ולגבי המלים 'שוחט והנשחט והמאכלת', ביאורים נוספים בפיוט זה, ושתי הערות על המובא בתכלאל עטרת זקנים. המשך בעניין מדה כנגד מדה בזמנינו, הרחבה לגבי השאלה האם אנחנו כיום יכולים להבין מהו החטא שאותו צריך לתקנו, ביאור המעשה שהובא לגבי אלה שביקרו בבית הכנסת של עזרא הסופר וכו', וכן בעניין ההילולא בקבר רשב"י בל"ג בעומר, שהאריז"ל רצה לבטלה, השלמה לגבי כמה עניינים שהובאו בשיעור הקודם מדעת גדולי ישראל ומסקנת מרן שליט"א. אמירת הפסוק כל כלי וגו' בזמן אזעקת אמת.

מוצש"ק לך לך

נושאי השיעור: בעניין תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת, ביאור המאמר כל שנה שאין מריעין בה בתחילתה – מריעין לה בסופה, והאם מדובר גם בר"ה שחל בשבת. התייחסות לאסון הנורא שקרה בשמיני עצרת, עוונות שחטאו בהם הנרצחים אשר השתתפו באותה חינגא שהיתה שם וכו'. בעניין הרכבת הקלה שנבנתה ע"י חילול שב"ק, פסק דין מהרה"ג משה רצאבי שליט"א לגבי הצורך להמתין מלהשתמש בה 'בכדי שיעשו', ומסקנת מרן שליט"א עד מתי ראוי להימנע מלנסוע בה. האם בר"ה שחל בשבת, זכות שמירת השבת שלנו היא במקום זכות תקיעת שופר, ומשל נורא מבעל מנחת עני בעניין זה. השלמה בעניין 'מי שבירך' שפירסמו בזמנו רבנים פשרנים, וחשיבות אמירת פסוק כל כלי וגו' בעת שמיעת אזעקה.